קורס פרויקטים בחקר הסביבה, תשס"ח מקבץ עבודות תלמידים

Transcription

1 קורס פרויקטים בחקר הסביבה, תשס"ח מקבץ עבודות תלמידים תלמידי הקורס בסיור לימודי בים-המלח, קורס פרויקטים בחקר הסביבה, תשס"ח מקבץ עבודות תלמידים ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר אוניברסיטת תל-אביב בעריכת: אביטל גזית וירון הרשקוביץ דצמבר

2 "פרויקטים בחקר הסביבה", תשס"ח אחראי הקורס: פרופ'אביטלגזית. אסיסטנטים: ירוןהרשקוביץ (מרכזהקורס ועוזר הוראהבתחום אקולוגיה);ד"ר דיוידכץ (עוזר הוראהבתחום כלכלהסביבתית);נעםסגל (עוזרהוראהבתחום היבטים סוציולוגיים),עו"ד איתי אליאב (עוזרהוראהבתחום היבטיםמשפטיים). מטרות הקורס: א. הכרהבלתיאמצעיתשל נושאיסביבהנבחרים. ב. התנסותבהכנת תוכניתמחקרלבחינה שלבעיהסביבתית. ג. התנסותבחשיבתצוות בניתוחבעיהסביבתית. תלמידי הקורס יחשפו לבעיה סביבתית מרכזית נבחרת אותה הם יבחנו מנקודות מבט שונות בהקשרים אקולוגיים,חברתיים,כלכליים ומשפטייםתוךהצגתגישותמחקרשונות. מעבר למידע סביבתי מעמיק בסוגיה נבחרת צפוי הקורס להעשיר את ניסיון התלמידים בהקשרים שיסייעובקידוםמחקרםהאישי. תאור הקורס: בשנת תשס"ח התמקד הקורס בנושא "תעלת-הימים". הבעיות הסביבתיות הרלוונטיות מתייחסות להיבטים של ירידת מפלס ים המלח, שינויים סביבתיים הקשורים בהקמת התעלה, תועלות כלכליות וגיאופוליטיות, השלכות הפעלת תעלת הימים על מצב ים המלח,על האקולוגיהשלמפרץאילת,עלנהרהירדן ועלמצוקתהמיםבאזור. נהר הירדן ויובליו מהווים מקור מים וגבול גיאופוליטי לארבע מדינות הגובלות בו (לבנון, סוריה, ישראל וירדן), מעבר לכך לנהר הירדן חשיבות תרבותית - דתית. בתחילת המאה הקודמת נתפסו והוטו בחלקם מקורות הירדן, מוצא אגם כנרת אל הירדן נסכר (סכר דגניה) ומי האגם הופנו לשימושים חקלאיים וביתיים ("המוביל הארצי"). ניצול גובר של מקורות המים במעלה הירדן, הביא לירידה בכמות ובאיכות המים הזורמים במורד הירדן אל ים המלח. כתוצאה מכך נפגע מאזן המים של ים המלח (כמות המים הנכנסת נמוכה מזו המתאדה) והחלה ירידה הדרגתית ומתמשכת במפלס ים המלח. כיום קצב ירידת המפלס עומד על למעלה ממטר בשנה והגרעון השנתי הינו כ- 800 מליון מטרים מעוקבים לשנה. לירידת מפלס ים המלח השלכות סביבתיות וכלכליות הנובעות מהיוצרות בולענים והרס תשתיות באזור החוף. על מנת לנסות ולהתמודד עם ההשלכותהסביבתיות והכלכליותשל ירידתמפלסים המלחהוקמו צוותימומחיםבמטרהלבחון דרכי פעולה ופתרונות אפשריים. אחת החלופות שהועלתה הינה הזרמה של מי ים דרך תעלה אל ים המלח ("תעלת הימים" או "מובל השלום"). הצעה אחרת שהועלתה היא לבחון את האפשרות של שיקום ים המלח ע"י טיפול במערכת הירדן וחידוש הזרימות הטבעיות מהכנרת. בשנה הקרובה אמור צוות בין לאומי בתמיכת הבנק העולמי להתחיל בבדיקה של ההשלכות הכלכליות, חברתיות-פוליטיותואקולוגיותשל החלופותהשונותשלתעלתהימים. התלמידים התייחסו להיבטים שונים של השאלות הנ"ל והכינו הצעות מחקר לבחינת בעיות ופתרונות נבחרים. דרכי ההוראה: הרצאות,סיורופרויקטיםקבוצתיים. 2

3 מטלות הקורס: השתתפותבכלההרצאות (חובה!). השתתפותבסיור. הצגתתוכניתהכנתהפרויקט (בע"פ). הצגתהפרויקטבע"פוהגשתובכתב. חלק א' - הרצאות: בחלקו הראשון של הקורס שמעו התלמידים הרצאות מומחים בנושאים משיקים לנושאי הקורס. ההרצאות ניתנו ע"י אל"מ (מיל') ארז רון (לשעבר פרוייקטור "מובל השלום" במשרד לפיתוח אזורי) על תוכנית "מובל השלום"; פרופ' אמנון עינב (אוני' תל-אביב) על היבטים במשק האנרגיה, תכנון המובל הבין ימי והיבטים סביבתיים; עו"ד גדעון ברומברג (יו"ר עמותת ידידי כדוה"א המזרח התיכון) על חלופת שיקום הירדן; ד"ר איתי גבריאלי (המכון הגיאולוגי) על מאזן המים וההשלכות הצפויות על מבנה עמודת המים, הגיאוכימיה והביולוגיה של ים-המלח; פרופ' יונתן לרון (אוני' בן-גוריון) על ההשפעות הגיאומורפולוגיות של ירידת מפלס ים-המלח; ד"ר דוד כץ (אוני' תל-אביב) על היבטים כלכליים של ירידת מפלס ים-המלח; פרופ' אהרון אורן (האוני' העברית) על מובל השלום והיבטים מיקרוביאליים של ים-המלח וגב' גלית כהן (המשרדלהגנתהסביבה)על מסמךמדיניותים-המלח. סיור לימודי: בתחילת הקורס (5.5.08) ערכו התלמידים סיור מודרך להכרות עם הבעיות הסביבתיות של אזור ים המלח. בסיור נפגשו התלמידים עם הגיאולוג אלי רז (חבר קיבוץ עין גדי ומומחה לבעיות ירידת מפלס ים המלח) אשר הציג בפניהם את ההשלכות הסביבתיות של ירידת מפלס ים המלח (תופעת הבולענים, נזקים כלכליים לתושבי האיזור, צילומים 1 ו- 2 ). בהמשך סיירו התלמידיםבשמורת "עיינות צוקים"שלחוףים המלח ושמעו מפיסגנית מנהלהשמורה על ההשפעהשלירידתהמפלסעל החיוהצומחועלתופעת התחתרותהנחלים בשמורה (צילומים 3 ו-.(4 חלק ב הכנת פרויקטים של תוכניות מחקר: התלמידים הכינו תוכנית מחקר לשאלה שבחרו מתוך נושא הקורס. בתוכנית המחקר נדרשו התלמידים להציג את הרקע לבעיה מתוך קריאה, ראיונות והתייעצות עם מומחים, נדרשו להציג השערת מחקר ומטרות מחקר הנגזרות ממנה. במקרים מסויימים ילכו התלמידים אף להציג תוצאות ראשוניות. בהכנת תוכנית המחקר ובהצגתה הסתייעו התלמידים באסיסטנטים של הקורס. לתלמידים ניתנת יד חופשית להסתייע בכל מומחהשיבחרוואףלהסתייע במנחיםהאישיים. חלק ג' הצגת הפרוייקט: תוכנית המחקר הוצגה ע"י כל חברי הקבוצה ב"כנס הקורס" שנערך בסיום הקורס ( ; צילומים 5 ו- 6) והגישו התוכנית כמסמך מפורט בכתב ועל גבי.CD פרויקטי המחקר מוצגים במסמך זה. ציון הקורס: הערכה שלהאסיסטנטיםאת התרומההאישיתשלהתלמיד בהכנתהפרויקט (25%). 3

4 הערכה של מורה הקורס והאסיסטנטים להצגת הפרויקט ע"י כל תלמיד והקבוצה.(30%) הערכה שלמורההקורסוהאסיסטנטים אתמסמךהפרויקט (45%). אתר הקורס (ב- :(Virtual TAU באתרהקורסמרוכזחומררקעלקורס. תודות: לצוות בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, ובמיוחד לסמדר עיוואן ואליה יאיר על התמיכה והסיוע הטכני והלוגיסטי בהכנת הקורס. העבודות מוצגות להלן כפי שהוגשו ע"י התלמידים, ללא הגהה ועריכה נוספת. 4

5 תוכן העניינים מיכלגרוסמן,שירהרוזנמן, נתליהגוטקובסקי,עדוארגמן: שימוש במודלים לניהול קונפליקטים סביבתיים בפרויקט מובל השלום. צפנתגל, לרהפארן,דודליפשיץ,ניצןגלברט: אופן הצגת תעלת הימים בתקשורת. טלכזום,מיכלנבו,יערהפיים: תפיסת הממשלה את פרויקט תעלת הימים: מבט השוואתי על השיקולים השונים לאורך השנים חמוטלבירן,יעל סגל,איילציציאנוב: פרויקט תעלת הימים: השלכות הידרוכימיות. יאיר פקר,אורנה שוויצר,שמש צחור,לוי ענת: השפעת הוספת מי תמלחת על האצה מסוג Dunaliella בים המלח. איכילוב מענית,מאיר עדי,דפנה בלקין שלישונית על בריאות הנחל : בחינת השפעת הזרמת קולחים באיכות כבסיס לשיקום אקולוגי של הירדן הדרומי. 233 יעל קלופמן,יניב זינגר,דרורדרומי,נירבני: בחינת ההשפעות הסביבתיות והכלכליות הכרוכות בהתפלה אל מול ניהול משק המים בישראל. 317 יערירמי, ענבראסף,כהןאורית,קרוליןאביטל: השפעת תעלת הימים על הקישוריות בין שוניות האלמוגים בצפון מפרץ אילת. 5

6 6

7 שימוש במודלים לניהול קונפליקטים סביבתיים בפרויקט מובל השלום עורכי הפרויקט ארגמן עדו ( ), בית הספר לחינוך גוטקובסקי נתליה ( ), הפקולטה למדעי החברה גרוסמן מיכל ( ), הפקולטה למדעי החברה תבואה-רוזנמן שירה ( ), הפקולטה למשפטים מנחה מסייע: נועם סגל קורס "פרויקטים בחקר הסביבה" - תשס"ח בית-הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר ספטמבר

8 תודות בכתיבת הצעת מחקר זו נסתייענו במספר מומחים ואנשי מקצוע בתחום. ברצוננו להודות לכולם על שתרמו מזמנם ומן הידע שצברו וסייעו לנו בידע,עצה ואוזן קשבת. האנשים שעימם התייעצנו הם: מרנעםסגל דר'חנןגינת מראבירותם מראמיתיהר-לב מריצחקגורן דר'קלייבליפצ'ין תודתנו לכולם! מובן מאליו כי מלוא האחריות לדברים האמורים בהצעה זו מוטלת על הכותבים בלבד. 8

9 תוכן עניינים (עמ' 10 63): רקע....1 מבוא: ניהולקונפליקטיםסביבתיים....2 שאלתהמחקר השערותהמחקר....4 מטרותהמחקר שיטותהמחקר....6 תוצאותראשוניות....7 סקירותתיאוריות לניהולקונפליקטיםסביבתיים זיהויבעליעניין מיפויעמדותבעליעניין... ארגוניםירוקים יזמים תושבים מעגליםנוספיםשל בעליענייןבקרבהתושבים... תיירות התעשייההכימית עמדותבעלי הענייןפלסטיניםוירדנים קשייםבמיפויבעליהעניין בצדהפלסטיניוהירדני עמדותפלסטיניות עמדותירדניות מימדיהשוניביןהלאומים והתרבויותהשותפים למובלהשלוםכבסיסלמודל לבניית הסכמותוכהסברלקושיבגיוסהמידע מהשותפיםהשוניםלתהליך... בחינה השוואתיתשלמודליםלניהול קונפליקטיםבתחוםתשתיותמים מסקנותוהמלצותלהמשך נספח 1 - סיכוםשיחהעםאבירותם מהנדסהמועצההאזוריתתמר... נספח 2 - סיכוםראיון טלפוניעםחנןגינת... נספח 3 - ניתוחנתוני השימועיםשהתקיימוברשותהפלסטיניתבאוגוסט ביבליוגרפיה... 9

10 1. רקע ים המלח ומובל השלום יםהמלח הינוהמקוםהנמוךביותרעל פניכדורהארץ,בעלהרכבמיםיוצא דופן,המהווהאתרבעל חשיבות עולמית (מסמך מדיניות אגן ים המלח, 2006; רז, 2008). מאחר ולמים המתנקזים לים המלח אין מוצא טבעי אלא באידוי, מהווה ים המלח "אגם סופי", אשר מפלסו משקף את המאזן בין כמות המים הנכנסים לתוכו, הכוללים בעיקר מי נגר, לבין כמות המים המתאדים מפני השטח (מסמך מדיניות אגן ים המלח, 2006; בייט, 2007). בעוד שבעבר ביטא מאזן זה את השינוי בכמויות המשקעים באזור, מאז שנות ה- 60 של המאה ה- 20, החלה ירידה במפלס ים המלח כתוצאה מניצול מי הנגר בצפון אגן הניקוז, ומפעילות התעשיות הכימיות בישראל ובירדן (בייט, 2007). מפלס ים המלח יורד כיום בקצב של כ- 1 מ ' בשנה (גבריאלי, 2008), והגיע ממפלס של כ מ ' מתחת לפני הים בשנת 1950, עד למפלס נוכחי של כ מ' מתחת לפני הים (מסמך מדיניות אגן ים המלח, 2006). מפלס ים המלח צפוי להמשיך ולרדת בשנים הבאות אם לא תבוצע התערבות בידי האדם (רון, 2008). על פי התחזיות, עקב העלייה הדראסטית במליחות הים, יואט קצב האידוי על פני זמן, כאשר בסופו של התהליך, בעוד כ- 200 שנה, צפוי המפלס להתייצב ברום של כ- 550 מ' מתחת לפני ה םי (מסמך מדיניותאגןיםהמלח, 2006 ). ירידת מפלסיםהמלחמבטאתאתמצוקתהמיםבאזור,ואת מדיניותישראל,ירדן,סוריה,והרשות הפלשתינית לניצול משאבי המים באגן ההיקוות. כתוצאה מכך, נגרעים מדי שנה מעל 1 מיליארד מ"ק מים שפירים מאגן ים המלח. בהשוואה לכ- 1.3 מיליארד מ"ק שזרמו בעבר אל ים המלח דרך הירדן, מזרים כיום הירדן התחתון כ- 200 מלמ"ק בשנה בלבד, מי קולחים ומים מליחים (בייט, 2007). תרומה משמעותית נוספת לירידת מפלס ים המלח נובעת מפעילות מפעלי ים המלח בישראל ובירדן, המגדילים את גירעון המים בכ- 250 מלמ"ק נוספים בשנה (מסמך מדיניות אגן ים המלח, 2006). ההערכות הן, כי השימוש במי הנגר גורם לכ- 70% מירידת המפלס, והתעשיות הכימיות לכ- 30% נוספים (בייט, 2007 ). ירידת מפלס ים המלח הביאה למגוון נזקים, ובהם תופעת הבולענים, הנוצרים בעיקר באגן הצפוני שליםהמלח.תופעת הבולעניםנובעת מהיווצרות חללי המסהבשכבתמלחבתת הקרקע,הקורסים באופן פתאומי ומביאים להתמוטטות פני השטח, כתוצאה מירידת המפלס והשינוי במשטר מי התהום (מסמך מדיניות אגן ים המלח, 2006; רז, 2008). כיום נוצרים כ- 300 בולענים חדשים מדי שנה (בייט, 2007 ).ירידת המפלסמאיצה גםאתתהליכי העירוץוהסחיפהשל הנחלים,באופןהגורם לפגיעהבתשתיות הנדסיות. בנוסף, גורמתירידתהמפלס לאובדןמי תהוםעלחשבון אוגרחדפעמי, ומביאהלערעורושינויבמצב מקווימיםואתריטבעייחודיים (מסמך מדיניותאגןיםהמלח, 2006 ). התפתחות תופעת הבולענים, השינויים הפיסיים והתגברות מפגעי התשתית לאורך חופי ים המלח, יצרו תנאי אי ודאות המגבילים את הפעילות השוטפת ואת המשך תנופת הפיתוח באזור. השינויים הפיסיים משפיעים על יציבות התשתיות, מאיימים ופוגעים בפועל במבנים, כבישים, גשרים, שטחי חקלאות ותשתיות הנדסיות אחרות. הנגישות המיידית לים נמנעת ונפגמת האטרקטיביות התיירותיתשלהאזור (שם). 10

11 ירידת מפלס ים המלח צפויה, כאמור, להימשך בעתיד הנראה לעין. התמודדות עם התהליכים מחייבת התערבות אנושית נוספת בממדים נרחבים, הצפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על אזור ים המלח וסביבתו. חשש עיקרי הינו, כי מהלכי ההתמודדות עצמם עלולים ליצור בעיות חדשות,ואוליאףחמורותיותר (שם). בהחלטת ממשלה מס' 2863 מיום , הכירה ממשלת ישראל בצורך לבחון דרכי התמודדות אפשריות עם בעיית ירידת מפלס ים המלח. החלטת הממשלה קבעה, כי יוקם צוות מקצועי על ידי השר להגנת הסביבה, השר לשיתוף פעולה אזוריושר התשתיות, אשר יפעל להכנת החומר המקצועי לצורךגיבושמסמך מדיניות לעתידים המלחוסביבתו. כמוכן נקבע,כי לצדהצוות המקצועי תוקם ועדת היגוי,הכוללתבנוסף לגורמיםאלהאת נציגימשרדי התמ"ת,התיירות,האוצר והפנים,היועץ המשפטי לממשלה, מועצה אזורית תמר, מועצה אזורית מגילות, מפעלי ים המלח ונציג הארגונים הירוקים. עוד הוחלט, כי הצוות המקצועי יבדוק את התוכניות השונות שהוצעו בעבר בעניין חיבור יםהמלחליםסוףאולים התיכון. בהתאם להחלטת הממשלה, נערך מסמך מדינות לאגן ים המלח בתנאים של המשך ירידת המפלס ('תרחיש ברירת המחדל'). המסמך נערך על ידי המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות ומכון ירושלים לחקר ישראל ופורסם בשנת שני מחקרים נוספים שתוכננו במקור, ואשר אמורים היו לעסוק בחלופת מים שפירים ובחלופת תעלת הימים, שמשמעה פעולה יזומה לשינוי מאזן המים ביםהמלחעלידיהבאת מיים,לאבוצעובסופושלדבר (רז, 2008 ). מובל השלום במהלך השנים, הועלו הצעות שונות להובלת מים אל ים המלח, ובהן חלופת ים תיכון-ים המלח (החלופה המערבית), אשר תוכננה בשנות ה- 70 וה- 80 על ידי תה"ל וחברת "ארזה", ואשר מטרתה העיקרית הייתה ייצור חשמל; חלופת בן-מאיר משנות ה- 90, אשר כללה התפלת מי ים בקו חדרה- חמדיה והובלת מים מותפלים לירדן; והחלופה הצפונית, שעיקרה החזרת הטבע לקדמותו והשלמת החסר על ידי מים מותפלים (רון, 2008; רז, 2008). החלופה העיקרית העומדת על הפרק כיום היא חלופת 'מובל השלום', הכוללת תעלת ימים אשר תוביל מים מים-סוף אל ים המלח ואשר תתואר להלן. בעקבות הסכם השלום בין ישראל וירדן, הוצע להקים תעלה שתחבר את מפרץ אילת עם ים המלח, המכונה 'מובל השלום'. היוזמה לפרויקט הוצגה על ידי שרים מישראל ומירדן בועידת יוהנסבורג בשנת 2002 (מרכז מחקר ומידע של הכנסת, 2002). הפרויקט הינו פרויקט משותף לישראל, ירדן והרשות הפלשתינית. מטרותיו המוצהרות של הפרויקט הן: הצלת מפלס ים המלח, התפלת מי ים וקידום השלום ושיתוף הפעולה באזור באמצעות המפעל המשותף (בייט, 2007; רז, 2008; רון 2008). הפרויקט, הנבחן בימים אלה, כולל הובלת כ- 2 מיליארד מ"ק בשנה מים סוף אל ים המלח, אשר ינוצלו בחלקם להתפלת מי ים, בעיקר עבור ירדן, בהיקף של כ- 800 מלמ"ק. אל ים המלח יוזרמו מעל 1 מיליארד מ"ק בשנה מי ים ותמלחת שתתקבל בתהליך ההתפלה, במטרה לשמור על המפלס (בייט, 2007). מרבית תוואי התעלה מתוכנן לעבור בשטחה של ירדן (אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה). סביב מובל השלום תיבחן הקמת מיזמים אשר יתמכו כלכלית בפרויקט, כגוןאגמיםמלאכותיים,חקלאות ימיתותיירות.הפרויקט מתוכנןלהתבצעבמימוןהסקטורהפרטי בשיטת BOT (רון, 2008 ). 11

12 תמיכת ממשלת ישראל בפרויקט מובל השלום באה לידי ביטוי בהחלטת ממשלה מס' 1366 מיום , בה הוחלט להטיל על ראש הממשלה לפעול לקידום פרויקטים של פיתוח כלכלי אזורי, בשיתוף ירדן והרשות הפלשתינית, באזור הכולל את מפרץ אילת, הערבה, ים המלח, בקעת הירדן ועמקהירדן,במגמה להגביראתהיציבותבאזור (להלן: "התכנית").אחדמרכיביה שלהתכניתהינו פרויקט מובל השלום, הכולל על פי תיאורו בהחלטת הממשלה, מובל (צינור/תעלה) באורך כ- 160 ק"מ, אשר יוביל מים ממפרץ אילת לים המלח, במטרה למנוע את המשך ירידת המפלס, להתפיל מים, לייצר חשמל, ולהקים פרויקטים תיירותיים וחקלאות בערבה. רכיבים אחרים בתוכנית הינם הקמת שדה תעופה משותף לישראל ולירדן באזור עקבה, הקמת אזורי תעשייה משותפים ועוד. על פי החלטת הממשלה, תבוצע התכנית במימון שעיקרו חוץ ממשלתי, העולמי,מדינות וגופים בינלאומיים,הסקטור העסקי ותורמים שונים. באמצעות גופים כמו הבנק השלב הראשון של פרויקט מובל השלום כולל עריכת סקרים לבחינת היתכנות הפרויקט. שלב זה מנוהל על ידי הבנק העולמי. במאי 2005 הוחלט על ידי הבנק העולמי, ממלכת ירדן, מדינת ישראל והרשות הפלשתינית על עריכת סקר היתכנות, המתייחס לאספקטים כלכליים, מימוניים והנדסיים של פרויקט מובל השלום, בצד הערכה סביבתית וחברתית של השפעותיו הצפויות (להלן יחד: 'סקר 2 1 ההיתכנות'). הבנק העולמי גייס משורת מדינות תרומות כספים למימון סקר ההיתכנות. השאלה המרכזית עליה נועד סקר ההיתכנות לענות הינה,האם המאזן הסופי של הפרויקט צפוי להיות חיובי מהבחינה הסביבתית והכלכלית (בייט, 2007). סקר ההיתכנות החל לאחרונה, לאחר בחירת שתי חברות מבצעות בהליכי מכרז, Coyne et Bellier מבריטניה, מצרפת ו- ERM והוא צפוי לארוך 3 כשנתיים.את החברות המבצעותאתסקרההיתכנות מלווה צוותמשותף של ישראל,ירדן והרשות הפלשתינית (רון, 2008). על פי החלטת ממשלה מס' 1366 מיום , מונה בישראל צוות מלווה לסקר ההיתכנות, הכולל נציגים ממשרדי ראש הממשלה, המשנה לראש הממשלה, התשתיות הלאומיות וכן את מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, המשמש כראש הצוות. עוד נקבע, כי לדיוני הצוות יוזמן נציג המשרד להגנת הסביבה. הליכי השימוע כחלק מבחינת פרויקט מובל השלום, האינטרנט של הבנק העולמי, מקיים הבנק העולמי הליכי שימוע, המהווים, פרקטיקה מקובלת בפרויקטי תשתית בקנה מידה גדול. על פי אתר ההליכים, הכוללים שימועים ציבורייםופגישותעם בעלי עניין (להלןיחד: "הליכי שימוע"),אמוריםלהתקיים 4 בכל אחד משלבי בחינת הפרויקט. במסגרת זו, קיים הבנק העולמי באוגוסט 2007 הליכי שימוע ציבורי בישראל, ירדן וברשות הפלשתינית, בטרם בחירת החברות המבצעות את סקר ההיתכנות, 1 מקור, אתר האינטרנט של הבנק העולמי (ביקור מיום ): 4~pagePK:146736~piPK:146830~theSitePK:256299,00.html 2 מקור: אתר האינטרנט של הבנק העולמי (ביקור מיום ): 8~pagePK:146736~piPK:146830~theSitePK:256299,00.html 3 מקור, אתר האינטרנט של הבנק העולמי (ביקור מיום ): 4 מקור: אתר האינטרנט של הבנק העולמי (ביקור מיום ): 0~pagePK:146736~piPK:146830~theSitePK:256299,00.html 12

13 במסגרתם הביעו בעלי עניין מגוון עמדות לגבי הפרויקטים. כך לדוגמה, נערך ביום שימוע ציבורי בנווה אילן. מטרות השימוע, כפי שהוצגו באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית למים 5 וביוב, היו ליידע את הציבור בדבר התוכנית, ולשמוע דעות של גופים בעלי עניין בהתייחס להנחיות התכנון (T.O.R.) של תוכניתהעבודה.פגישות נוספות,שמטרתןלעדכןאת בעלי העניין לגביתוכנית סקר ההיתכנות ולקבל מהם משוב לגבי התוכנית, במהלךחודשיולי התקיימו בישראל, ירדן וברשות הפלשתינית כל ההליכים לעיל פתוחים לציבור הרחב, המוזמן ליטול בהםחלק ולהציג עמדותיו. לפיכך, מהווים הליכי השימוע מקור מידע עיקרי אשר ישמש אותנו למיפוי עמדותיהם של בעלי עניין, כפי שיפורט 6 להלן. מקורות מידע נוספים אשר ישמשו אותנו למיפוי עמדות בעלי עניין, הינם פרסומים בכלי התקשורת (עיתונות,אינטרנט),ראיונותושאלוניםאשרייערכו ויופצועלידינו. פוטנציאל הקונפליקט הסביבתי הטמון בפרויקט מובל השלום מטרותיו המוצהרות של פרויקט מובל השלום, הן כאמור הצלת מפלס ים המלח, התפלת מי ים, פיתוח כלכלי, קידום השלום ושיתוף הפעולה באזור (בייט, 2007; רז, 2008; רון 2008). על פי אתר האינטרנט של הבנק העולמי, מטרות מוצהרות אלו משותפות לצדדים לפרויקט: ישראל, ירדן 7 והרשותהפלשתינית. בצד המטרות המוצהרות המשותפות, מעלה פרויקט מובל השלום חששות שונים, אשר העיקריים שבהםהינםכדלקמן (אתרהאינטרנט שלהמשרדלהגנתהסביבה;בייט, 2007 ): חשש מפגיעות סביבתיות בים המלח, לרבות פגיעה באקו-סיסטמה, שינוי הרכב המים, פריחה ביולוגית,שיקועגבס ועוד, כתוצאהמהמפגשביןמייםסוףלביןמייםהמלח; חששמפגיעה סביבתיתבמפרץאילת,ובפרטבשוניות האלמוגים; חשש מפגיעה בתעלה ומזיהום האקוויפר,שהינו מקור מים עיקרי לערבה.חשש זה נובע ממעבר תוואי התעלה בערבה,המהווה אזור רגיש מבחינה סיסמולוגית; חשש מההשלכות הסביבתיות של מתקני התפלה, הזרמת מי רכז לים וניצול שטחי חוף; המתבטאות בין היתר בצריכת אנרגיה, כמו כן קייםחשש, כי הפרויקטלא יפתור את בעיית הבולענים (גבריאלי, 2008; מסמך מדיניות לאגן ים המלח, 2006), אשר היוותה מלכתחילה את אחת ממטרותיו העיקריות של הפרויקט מבחינת ישראל. המטרות המשותפות לפרויקט מובל השלום והחששות הנובעים ממנו, צפויים להשפיע באופן שונה על קבוצות שונות של בעלי עניין במישור המקומי והבינלאומי (כגון תושבים, תעשיה, יזמים, גורמי ממשל וכיו"ב), מובל השלום. באופן המגלם פוטנציאל משמעותי להיווצרות קונפליקט סביבתי בנושא 5 (ביקור מיום ). 6 מקור ההערות מתוך הליכי השימוע המופיעות במסמך זה, הינו באתר האינטרנט של הבנק העולמי (ביקור מיום ): 7 מקור: אתר האינטרנט של הבנק העולמי (ביקור מיום ): 4~pagePK:146736~piPK:146830~theSitePK:256299,00.html 13

14 2. מבוא: ניהול קונפליקטים סביבתיים מאז שנות השבעים של המאה העשרים עוברים על מדינות העולם, המפותחות,שינויים מרחיקי לכת בגישותיהן לתחום הסביבה. ובייחוד על המדינות הסיבות לכך הן רבות ומורכבות, אך ניתן להצביע על מספר גורמים, אשר שילובם תורם תרומה מכרעת לעליית הנושא בסדרי העדיפויות של השלטון וחדירתו למודעות היום יומית של הציבור הרחב. המכנה המשותף בין כל הגורמים הללו הוא ההשפעה הגוברת של בני אדם על הסביבה. השפעה זו נובעת, בין היתר, מקידום המדע והטכנולוגיה. לבני האדם יש היום את היכולת לשנות אתסביבתם הפיזיתבאופן ובהיקף שלאהיוכדוגמתם בהיסטוריה שלהאנושות.חלק מהשינויים בולטים לעין כל כמו הקמת מרכזים עירוניים עצומים, בהם חיים מיליוני אנשים, עיבוד שטחים נרחבים לגידולים חקלאיים, הטיית נהרות ובניית סכרים, כריית מחצבים, הקמת תשתיות לתחבורה,למערכות תקשורתועוד (פיש, 2002 ). גורםנוסף,המהווהמרכיב משמעותי בהשפעההגוברת שלבניאדםעלכדורהארץ וקשורגםהוא להתפתחות הטכנולוגיה, הוא השימוש במשאבי הטבע, הן כחומרי גלם והן כמקורות אנרגיה. מרכיב אחר במשוואת ההשפעה הגוברתשל בניאדםעל הסביבה הואמספרם ההולךוגדלשלבני האדם על פני כדור הארץ במונחים אבסולוטיים. יש הרואים את הנושא כמקור לכל יתר בעיות הסביבהבעולם. ואולם,בדומהלסוגיותאחרותבתחום, לאקיימתאחידותדעיםבנושא (שם). בד בבד אנו עדים לגידול משמעותי של מודעות הציבור לנושאים סביבתיים, המובילה, בין היתר, להתנגדויות מאורגנות, מצד גורמים ממשלתיים ומצד ארגונים לא ממשלתיים, לתוכניות פיתוח סביבתי: הקמת מטמנות אשפה, בניה למגורים והקמת אזורי תעשיה באזורי טבע שמורים, בניה עלקוחוףהים,כרייתמחצבים מסוגיםשוניםוכןמיזמיםאחרים. מודעות זו המתורגמת למעשים ולמהלכים מנהליים וציבוריים יוצרת שוב ושוב מצבי קונפליקט בין "כוחות הפיתוח" ל"שומרי הסביבה", קונפליקט היכול להימשך שנים ארוכות ולרוב מוכרע בבתימשפט. בישראל, כבמדינות מערביות רבות, מורגשת לאחרונה התעניינות בהליכים אלטרנטיביים לפתרון סכסוכים סביבתיים. לאחרונה, מתרחבת ההכרה כי ניתן, ולעתים קרובות עדיף, ליישב סכסוכים אלובגישות שאינןמעוררות עוינות (אלרואי, 1992,מצוטטע"י אלתמןוצ'רצ'מן, 1995 ).עדותלכך היא עריכתם של ימי עיון והשתלמויות בנושא, במסגרות אקדמיות ואחרות והופעתם של מכונים פרטייםהמציעים שירותיגישורובנייתהסכמותבסכסוכים סביבתיים.(אלתמןוצ'רצ'מן, 1995 ). מאפייניו של סכסוך סביבתי סכסוכים סביבתיים מערבים, בדרך כלל, שאלות העוסקות במדיניות חברתית הקשורה לאינטראקציה האנושית עם הסביבה הטבעית. הדוגמאות כוללות סכסוכים על איכות האוויר והמים, הדדיות ביולוגית, סכנות טבע, כימיקלים ורעלנים, ניהול אדמות ציבור ושימוש באדמה. לעתים קרובות, סכסוכים אלה מתמקדים בנכסים משותפים, השייכים לחברה ככלל ולא רק לפרטים מסוימים (כמו אוויר, מים ואדמות ציבור). סכסוכים סביבתיים מערבים, בדרך כלל, כמות גדולה של גופים בעלי אינטרסים שונים אשר התארגנו להתמודד עם בעיה ספציפית. 14

15 כתוצאה מכך, סכסוכים אלה נוטים לערב כמות גדולה של צדדים, כאשר כל אחד מהם מונע על ידי אינטרסיםואסטרטגיות שונים.כאשרקבוצהאחת אויותרמאמצת גישהשלצדקאוכוח,על ידיפנייה לערכאותמשפטיות אועלידי חיפושהתערבות פוליטית,הסכסוךיכוללהפוךיקרמאוד.(Burgess & Burgess, 1997) סכסוכים סביבתיים מתאפיינים על ידי גורמים נוספים, שהופכים אותם למאתגרים מאוד. לדוגמה, סכסוכים שנוגעים לסכנה, שלא יכולה להיתפש על ידי הקהל הרחב כמו למשל רוב החומרים הרעילים, אשר ניתנים לגילוי רק על ידי מומחים, המשתמשים בציוד מיוחד. יתר על כך, ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של החומרים הללו יכולות להיקבע רק על ידי מחקרים מדעיים מסובכים, שלרוב מותירים הרבה מאוד חוסר וודאות. בנוסף לאי הוודאות, מומחים המתחרים ביניהם, נוטים לצאת בהצהרות סותרות לגבי הסביבה ולגבי חומרת העניין. על כן, הציבור הרחבולרובגםמקבליהחלטות מתקשים,פעמים רבות,להחליטלמילהאמין (שם). לסכסוכים סביבתיים קיים פן נוסף. רוב סכסוכים אלה מערבים חוסר הסכמה עמוק במובן המוסרי, בהתייחס למערכת היחסים הנכונה בין בני האדם לטבע. למרות שחלק מהאנשים מאמינים, שלבני האדם יש את הזכות או אפילו את החובה לנצל את טבע העולם ומשאביו לצרכיהם שלהם, אחרים חושבים שיש לבני האדם את האחריות והחובה המוסרית להגן על הסביבה מהפולשניות האנושית. בדומה לחילוקי דעות מוסריים אחרים, חילוקי דעות אלה הופכיםאתההגעהלפשרהלקשהמאוד (שם). על מנת להגדירהרס סביבתי,הגורם, כמעט תמיד, לסכסוך סביבתי,יש לאבחן ארבעה סוגים של מחסור במשאבים: מחסור פיסי הכוונה לכך, שהמשאב זמין רק בכמות מוגבלת; מחסור גיאופוליטי הכוונה לכך, שהמשאבים מחולקים לרוב באופן לא שווה על פני האדמה, כך שמדינות מסוימות תלויות בשליחויות ממדינות אחרות; מחסור סוציו-אקונומי כולל את החלוקה הלא שוויוניתשל רכישתכוח וזכויותרכושעל מנת לספק משאבים טבעייםביןאובתוך חברות; הסוג האחרון מתייחס למשאבים, שבאופן מסורתי נחשבו בלתי מוגבלים מבחינת כמות, ונמצאים היום במחסור בשל כישלון האדם לאמץ שיטות לניהולם. ניתן לקרוא לסוג כזה מחסור סביבתי מחסור שנגרםעלידיהרסהסביבה (1992.(Libiszewski, ארבעת הסוגים הללו יכולים בקלות להיקשר זה לזה. גיאופוליטי לא שוויוני וחלוקה סוציו אקונומית הם, לעתים קרובות, מקור של התנהגות אנושית שלילית, והמחסור הפיסי של משאב, שניתן לחדשו, יכולים להיות הסיבה לפיחות של "מקור מרכזי" של משאב. בכל אופן, יש להתייחס אליהםכאלממדיםמובחניםשלמחסור (שם). לאכלסכסוך הקשורלסביבההנוסכסוך סביבתי.הבחנותאלולגבי מחסורבמשאביםמאפשרות לחוקר לאבחן הגדרה חדה ומדויקת הקשורה למקור הסביבתי של סכסוכים סביבתיים: סכסוך סביבתי הנו סכסוך הנגרם על ידי מחסור סביבתי של משאב, כלומר, נגרם על ידי הפרעה אנושית של הטווח הנורמאלי בו הוא נמצא. מחסור סביבתי יכול להיות תוצאה של שימוש יתר במשאב מתחדשאומאמץיתרשליכולתהמערכת האקולוגית,כלומר זיהום.שניהםיכוליםלהביאלהרס חלל החיים. לעומת זאת, סכסוכים המתהווים רק בשל מחסור משאבים פיסי, גיאופוליטי או סוציו-אקונומי,אינםסכסוכיםסביבתיים אלאסכסוכיםמסורתייםעלחלוקתמשאבים (שם). 15

16 הגדרה זו מוציאה משאבים, שאינם מתחדשים, מהאינטרס הספציפי של סכסוכים סביבתיים. משאבים אלו יכולים להיות רק נדירות פיסית, גיאופוליטית או אקונומית. שנית, במקרה של משאבים מתחדשים, ההגדרה כופה להפרדה. כאשר המחסור יכול להיות רק בעל מקור פיסי, גיאופוליטי או אקונומי, הדגש אינו על התכונות של המשאב בהיותו משאב מתחדש, אלא על הקונטקסט הספציפי של הרס סביבתי, שבו משאבים מתחדשים הופכים למחסור סביבתי בשל הרס סביבתי ולכן הם רלוונטיים לסכסוך סביבתי. סכסוכים על אדמה חקלאית, למשל, שאנו מגדירים כמשאב מתחדש, ייתפשו כסכסוכים סביבתיים, רק אם האדמה הופכת לאובייקט של מאבק כתוצאהמסחףקרקע, שינויבמזג האוויר,שינוי בשפךהנהראו כלהרס סביבתיאחר.אלו לא סכסוכים סביבתיים במקרים של סכסוכים טריטוריאליים פשוטים כמו במלחמות העולם וברוב המלחמותהקולוניאליות (שם). אך למה הכוונה בסכסוך? בין ההגדרות השונות לסכסוך, ההגדרה המתאימה ביותר לסכסוך בתחום הסביבתי הינה: פעולת גומלין בין שני גורמים (יחידים, קבוצות, ארגונים) או יותר, המבוססת על ניגוד אשר לו מודע לפחות אחד מהמעורבים. צד אחד לפחות מנסה להשיג את מטרותיו אולזכותבמשאב מוגבלבאופן המונע הישגדומהאו גורם להפחתת ההישגיםשלצדאו צדדיםאחרים (אלתמןוצ'רצ'מן, 1995 ). אחת הבעיות הייחודיות של סכסוכים סביבתיים, הנובעים מבעיות ביחס לטבע, היא שהם דורשים, לרוב, פתרונות ועשיית מעשים מתקנים, לפני שחומרת הבעיה נחשפת באופן מלא, שאם לא כך, התיקון יהיה חסר אפקטיביות או מאוד יקר. דוגמה טובה לכך היא ההתעלמות מאפקט החממה:אםנחכהלהגיב רקכאשר נדעלאשורושזה קורה, זהיהיה מאוחרמדי. אםניצור שינוי משמעותי בצריכת דלק המאובנים שלנו היום, אנו עשויים להצליח לשפר את מצבינו באופן משמעותי 1997) Burgess,.(Burgess & כסיכום ניתן לומר כי סכסוכים סביבתיים מערבים שילוב של המאפיינים הבאים: (לפי בן גל, :(2004 ריבוי, שונות ואי שוויון של המשתתפים במרבית הסכסוכים הסביבתיים יש ריבוי של בעלי עניין, אשר להם אינטרסים שונים ונקודות מבט שונות, שחלקם מייצגים את עצמם וחלקם מייצגים גוף או קבוצה או גורם אחר. לגבי האחרונים, נשאלת, לעתים, השאלה, באיזומידההם מייצגיםאתדעתם האישית ובאיזו מידההם מייצגים את אותוגורםאואת כל החברים באותו גוף או קבוצה. בין המשתתפים מתקיימים סוגים שונים של קשרים, חלקם אד-הוק וחלקם קבועים. חלק מהמשתתפים אף נפגשים בסכסוכים שונים ומפתחים היכרות מעמיקה זה עם זה. למשתתפים מידת השפעה שונה, כוח יחסי שונה (פוליטי/מנהלי או כלכלי) וכן יש להם מידה שונה של נגישות למידע. כל אלה יוצרים אי שוויון בין המשתתפים. ריבוי ומורכבות, השפעות הדדיות ואי וודאות של הנושאים סכסוכים סביבתיים כוללים בתוכם ריבוי של נושאים. רבים מהם קשורים זה בזה, כך שההחלטה לגבי נושא אחד משפיעה על ההחלטה לגבי נושאים אחרים. חלק מהנושאים קשור להשפעות החורגות מגבולות מוניציפאליים, חלקם משפיעים לטווח הארוך (מעבר לטווח הזמן של קדנציה

17 פוליטית), חלקם קשורלמידעטכני המחייבהבנה מדעיתמסוימת (הקיימת במידה רבהאצל חלק מהמשתתפים אך לא אצל כולם). כמו כן, חלק מהמידע מבוסס על אי וודאות, הערכה ותחזיות. התהליך קשור להליך בירוקראטי, יחסים בין המשתתפים מרביתהסכסוכים הסביבתיים כרוכים בהליך בירוקראטי/פרוצדוראלי מסוים ומחייב. במקרים רבים הסכסוך הוא, במידה רבה, על בעיות בתהליך עצמו ולא על הבעיות הסביבתיות. חלק מהבעיות בתהליך נוגעות להשפעת היחסים שבין המשתתפים על התהליך, כגון יריבויות על רקע מקצועי, אי אמון, סטריאוטיפיםועוד..9 האם ניתן לראות בפרויקט "מובל השלום" ובחלופות האחרות המוצעות מחד ובהתנגדויות לפרויקטולחלופותמאידך פוטנציאלל"סכסוךסביבתי"? אנו טוענים כי לאור המאפיינים של סכסוכים סביבתיים כפי שפורטו לעייל אכן ניתן לראות בהצעות ובהתנגדויות להובלת מי ים סוף או מי ים תיכון לים המלח מקור פוטנציאלי לסכסוך סביבתי. ננסח השערה זו ביתר פירוט בפרק הבא, מתוך מטרה לבחון אותה ואת המשמעויות הנובעותממנהבמהלךמחקרנו. 3. שאלת המחקר כיצד ניתן ליישם מודל לניהול קונפליקטים סביבתיים ובניית הסכמות בפרויקט מובל השלום, לאור מאפייניו הייחודיים? 4. השערות המחקר 1. אנו צופים כי לקבוצות בעלי העניין בפרויקט מובל השלום אינטרסים שונים העלולים להגיע לכדי קונפליקט,ולעכבביצועהפרויקט. 2. אנו צופים כי ישום מודלים מקובלים לניהול קונפליקטים, עשוי לאפשר הגעה לפיתרון מוסכם ומושכל, תוך הימנעות מהליכים משפטיים והקצנות, המאפיינים קונפליקטים מרובי משתתפים וחוציגבולות. 5. מטרות המחקר א. לזהות ולהגדיר את האינטרסים של השחקנים המעורבים בפרויקט מובל השלום. זיהוי האינטרסים יעשהתוךבחינתעמדותפומביות כפישפורסמועלידי הגופיםהמעורביםבתצהירים לבנקהעולמי,באתרי אינטרנטשלהמוסדותובתקשורת כמוגםבראיונותאישיים. ב. לבחון ולבחור מודל וכלים מתאימים לניהול הקונפליקט הפוטנציאלי בפרויקט מובל השלום. בחירת המודל והכלים תעשה מתוך סקירת עבודות תיאורטיות והתייעצות עם מומחים בתחום כמוגםעםהשחקניםעצמם. 17

18 6. שיטות המחקר.7 א. זיהוי והגדרת השחקנים הינו שלב מכריע ביכולת לבנות תוכנית לניהול קונפליקט שכוללת את כל מי שרואה עצמו מעורב ומושפע מן הפרויקט. נשלב בין שתי שיטות מחקר איכותניות במטרה למפותאת בעליהענייןועמדותיהם : איתור השחקנים ועמדותיהם מתוך מקורות מידע שונים בשיטות ניתוח טקסט. מקורות המידע הינם: פרסומי הבנק העולמי אודות המשתתפים בשימועים הציבוריים של מובל השלום, המסמכים שפורסמו באתר הבנק העולמי, באתרי ממשל וארגונים שנקטו בעמדות פומביות כלפי הפרויקט. איתור וניתוח העמדות יעשה מתוך שילוב של שתי גישות ניתוח: הניתוח הקונפליקטואלי של זימל (1964) הבוחן את האינטרסים המנוגדים של השחקנים ולא רק את הסוציולוגיה של הקונפליקט כמאבק עמדות בעלי כוח, וניתוח טקסט איכותני.(Silverman,2000) הניתוח הקונפליקטואלי לפי זימל, מסתמך על מספר הנחות לגבי הקונפליקט. ראשית, ההבנה שהקונפליקט הוא המחולל של האינטראקציה החברתית ואינו מהווה יסוד לכאוס חברתי. לדידו, הקונפליקטים מהווים חלק חשוב ממצב של חברה ואינם צריכים להיתפס כגורם המאיים על האינטראקציה ממנו יש להימנע, אלא שיש לדעת כיצד להתמודד עמם. זימל גורס כי האינטראקציה בין בעלי העמדות משפיעה על השותפים לקונפליקט וטען שמספר השותפים לקונפליקט ועמדותיהם לגביו משפיעות על עמדות השותפים האחרים ועל אפשרויות ההתפתחותשלו. זימל מניחכי מספרהאפשרויות לפתרון קונפליקט גדל ככלשיש לו שותפיםרביםיותרהנוקטיםעמדהלגבי סוגייתהקונפליקט (שם). ניתוח איכותני של השיחות והראיונות יעשה לפי הפרמטרים שמציג סילברמן (2000) בהציעו מספרנקודותיסוד עליהםצריךלהתבססמחקר איכותני בניתוחטקסט ודיבור.למשל,איזה סטאטוס אנו מצמידים למידע שלנו? מהן המשמעויות המרובות שניתן להצמיד למצב או לפעולה?מיקוםהחוקר ביחסלנחקרבשאלותשלמגדרומעמדועוד. ניהול ראיונות- ראיונות עומק בשיטת הראיון החצי מובנה יינקטו על מנת להבין לעומק את עמדות בעלי העניין או כאלו שמיעטו להשתתף ולהביע עמדות בציבור אך נראה שיושפעו ממובלהשלום. הבחירה בניהול ראיונות בשיטת הראיון החצי מובנה נובעת מכלל התובנות שהצטברו אודות המחקר האיכותניוההכרה בתוצאות הראיונותהשונים כנובעיםמאופן ביצועהראיון. ראיון הינו אינטראקציהשהדינאמיקה שלועשויהלקבועאת סוגהמידעשייווצר.(Fontana,2000) בשיטת הראיון החצי מובנה מגיע המראיין כאשר יש לו מטרות ומידע שהוא רוצה לגייס מן המרואיין אך המפגש מתנהל כשיחה ולא כסקר שהשאלות אליו הינן סגורות, בעלות סדר הכרחי שאסור לסטות ממנו. בשיטת הראיון החצי מובנה, המראיין הוא שותף פעיל בשיחה, הוא פועל על מנת לגייס את המידע הרצוי לו אך הראיון יכול להתפתח ולהתרחב בהתאם לנושאים שעולים מן המרואיין ומן הדינאמיקה הנוצרת בין השותפים לראיון (שם). שיטת הראיון החצי מובנהנמצאה מתאימהלמחקרזהמשום שאנומבקשים לגייס ולקבל תשובות למספר שאלות ספציפיות אךמכירים בכךכי למרואייניםישמידע וניסיוןרבשיתכן ששאלון סגור וראיון מובנה עשויים להתעלם מהם או לפספס אותם. לכן, נראה שראיון שסופו אינו 18

19 סגור אלא מאפשר למרואיינים לפתח את מחשבותיהם ולסטות מהקו הברור של החוקרים (Silverman,2000) מתאים יותר למחקר זה. ב. בחירתמודלוכליםמתאימים לניהולהקונפליקטיעשהמתוך שילובשלשיטותמחקרשונות עלמנתלהבטיח תוצאותאמינות: תוצאות ראשוניות סקירת תיאוריות שעוסקות בניהול קונפליקטים בדגש על ישראל ומתוך השוואה למקרי בוחן אחרים בעולם, וכן גיבוש קריטריונים המאפיינים את המקרה הנבחן, ואשר בהתאמה אליהם עלינו לפעול בבחירת המודל וכלים מתאימים. ראיונות עם בעלי עניין ועם מומחים בתחום ניהול הקונפליקטים לגבי הקריטריונים המתאימים למקרה זה. סקירות תיאוריות לניהול קונפליקטים סביבתיים 10.1 מוכרות כיום גישות אלטרנטיביות רבות לפתרון סכסוכים סביבתיים, בשורות הבאות נציג את שלושגישותמרכזיות; בוררות,גישור,בנייתהסכמות. בוררות (Arbitration) בוררות הנה תהליך פתרון סכסוכים, בו הצדדים מציגים את עמדותיהם לצד שלישי חסר עמדה, שלאחר מכן מציג את שיפוטו. בדומה לתהליך שיפוטי בבית המשפט, בוררות היא תהליך מעורר עוינות יותר מאשר משתף. עם זאת, הוא בדרך כלל לא פורמאלי כמו שיפוט בבית משפט. טכנית, התדיינות בבית משפט הנה, בעצם, תהליך של בוררות, אך המונח בוררות שמור, בדרך כלל, לתהליכיםפרטיים,בהם בוררעצמאינותןאתהחלטתו 1997) Burgess,.(Burgess & גישור (Mediation) גישור הנו אחת הדרכים העיקריות לפתרון סכסוכים בדרך חלופית. הוא כולל התערבות של צד שלישי ניטראלי בתהליך ההידברות. על המגשר לעזור לצדדים המסוכסכים לתקשר באופן אפקטיבי, לנתח את הסכסוך ולפתח פתרון בעל הסכמה הדדית. שלא כמו בוררים, המקשיבים לשני הצדדים בסכסוך ומקבלים החלטה, למגשר אין סמכות לקבל החלטה.המגשר עוזר לצדדים הנצים להגיע להחלטה שלהם לגבי התנאים האפשריים להסכם. פנים חשובים מסוימים של הגדרהזו (לפי 1997 Burgess, :(Burgess & 1. המחשבה, שגישור הוא בבסיסו תהליך הידברות ולא תרפיה או תהליך שיפוטי, אלא סיוע במשאומתן. 2. המגשר הוא, בדרך כלל, ניטראלי וחסר פניות. כלומר אינו קשור בשום צורה או דרך לצדדים הנציםוכמוכןאיןלושום אינטרסאודעהלגביהתוצאה. 3. למגשר אין סמכות לקבל החלטה, הוא רק מדריך את הנצים בתהליך המשא ומתן, עוזר לצדדים להגדיר את הבעיה ואת האינטרסים שלהם, מסייע לכל צד להבין את הדעות של האחר וליצורהסכם,שיהיהמקובלעלכולם. 19

20 אחד מחשובי המצדדים של שיטת הגישור,,Susskind מסכים שגישור אינו משיג תמיד את התוצאה האידיאלית, אך השאלה המרכזית, לדעתו, היא בהשוואה למה. לעתים, בתי המשפט יניבותוצאהטובה יותר.תהליכיםישירים עשויים,לפעמים,להיות אפקטיבייםיותר.אךבהרבה מקרים, גישור מניב את התוצאות הטובות ביותר, ובעיקר כאשר חלק מהצדדים הם צדדים חלשים ונטולי כוח מיקוח. רק כאשר משווים את הגישור לאלטרנטיבות האפשריות במקרה ספציפי,אפשר להחליטהאם הואהתהליךהנכון. בניית הסכמות Building) (Consensus זהותהליך,המשמשבעיקר בהליכיםמורכבים,בהםהצדדים המסוכסכיםמרובים,ונועדלאפשר לאלו המעורבים בבעיה לפתח פיתרון שיהיה מקובל על כולם. דוגמאות לבניית הסכמות כוללות מו"מ בינלאומיים לגבי הגבלת פליטת גזים רעילים על מנת להגן על שכבת האוזון או פרויקט אמנת הפחם הלאומית שהביאה את כורי הפחם, משתמשי הפחם ונציגי איכות הסביבה לפתח גישות חדשות לגבי מדיניות הפחם והגנה סביבתית שהתאימה לצרכים של הצדדים. על אף העובדה,שישנםמנהיגים ועורכידיןמובילים,המתייחסים לתהליךזהבאופן ספקני,פתרוןבעיות בעזרת בניית הסכמות צובר תאוצה ועניין באופן מתמיד, כאשר דרכים אחרות מסורתיות לקבלת החלטות אינן מתאימות או טובות מספיק לפתרון בעיות חברתיות וציבוריות. על פי תפישתו של המגשר המוביל תהליכי בניית הסכמות, דויד שטראוס, האנשים מבינים, בסופו של עניין, שהשיטה המסורתית של קבלת החלטות, שיטת ה,WIN-LOSE מובילה, בסופו של דבר, לשיטה של.LOSE-LOSE כפי שהצהיר ב- 1993, "ברגע שאנו מכירים בעובדה, שכל שאנו עושים הוא למשוך את עצמנו למטה, האינטרס שלנו ללכת לכיוון של פתרונות שיתופיים בגישת ה WIN- Burgess & ייעלה". בדרך כלל, לבניית הסכמות מספר שלבים המפורטים להלן (לפי WIN :(Burgess, זיהוי המשתתפים / בעלי עניין הכרחי שכל המעורבים בהווה ובפוטנציה יהיו מעורבים בתהליך. המשתתפים חייבים לכלול את כל הפרטים והקבוצות, שיש להם את הכוח לייצר או ליישם החלטות,כאלושיש להםאינטרסבבעיה אובפתרונה, אוכאלושישלהםאת הכוחלחסום אתההחלטותאואתיישומן. 2. עיצוב התהליך - למרות שהמגשר יכול להציע הצעה לתהליך התחלתי, המשתתפים חייבים להיות מעורבים ברוב, אם לא בכל, ההחלטות המנהלתיות, ובתהליך עצמו, אם הם רוצים בהצלחתו. למרות שהצעות המגשר יכולות לסייע למיתון הדיון כמו גם לכפות כללי בסיס, בסופו של דבר, המשתתפים עצמם יהיו אלה שיצטרכו לקבוע ולהסכים על כללי הבסיס, על סדר היום ולקבלאתההחלטות המנהלתיותוהענייניות. 3. הגדרת הבעיה וניתוחה בהרבה מקרים, כאשר אנו עומדים מול בעיה מורכבת, קבוצות שונות מגדירות את הבעיה באופן שונה. אחד הצעדים הראשונים בבניית הסכמות הוא להגיע להבנהמהיהבעיה ומהגורםלה.רקאזיכולהלהתחיל העבודהעלעיצובפתרונות. 4. הגדרה והערכה של פתרונות חלופיים סיעורמוחות משמש בהרבהמקרים עלמנתלהגדיר פתרונות חלופיים, שייבחנו אחר כך ביכולתם לפתור את הבעיה המוגדרת ולהתאים לצרכים של כלאחדמהצדדים. 20

21 5. קבלת החלטות בבניית הסכמות ההחלטות מתקבלות על ידי קונצנזוס ולא על ידי הצבעה. המשמעות היא, שכולם חייבים להסכים. כדי להגיע לקונצנזוס, ההצעות החלופיות צריכות להתאים בצורה מספקת לצדדים, כדי שכל אחד יאמין שהתוצאה היא תוצאת WIN מבחינתו ומבחינת שאר הצדדים המעורבים. התוצאה צריכה להיות טובה גם מהתוצאה שהייתה יכולה להיות מושגת על ידי כל צד בהליך אחר. אם צד אחד חושב שהוא יכול היה לקבל תוצאה טובה יותר בכוח (לדוגמה על ידי כך שהיה תובע מישהו), רוב הסיכויים שזה מה שיקרה. מצב כזה עשוי להכשיל את תהליךבנייתההסכמות. 6. יישום השלבהאחרוןבבנייתהסכמות הואיישוםההחלטות. לעתיםקרובות,הליךהיישום מערבבדיקות מתמשכותשלקבוצת הצדדיםוכינוסים נוספיםשל קבוצה זו על מנת ליישב בעיות הצצותתוךכדי הליךהיישום. התאמת שיטות ליישוב סכסוכים לסוג הסכסוך שני סוגי סכסוכים קיימים בהקשר של מדיניות ציבורית: מחלוקות ממשיות לעומת סכסוכים שבמרכזם הגדרות חוקתיות או זכויות משפטיות. מחלוקות ממשיות מתמקדות בהקצאת משאבים, סטנדרטים או במטרותיהם של אמצעים (כולל כיצד נשתמש באדמה שלנו או במים). סכסוכים חוקתיים,כמו אלושנושאםהזכויות בבתיהספר,זכויות הומוסקסואלים והזכותלמות בכבוד, מסתמכים על פרשנויות של זכויות שניתנו על ידי בית המשפט ) & Susskind.(Cruikshank, 1987 כאשר זכויות חוקתיות נמצאות בסיכון, אנו פונים בדרך כלל למערכת הצדק המשפטית. כמובן שנלקח בחשבון כי לאחר שבית המשפט יגדיר את הזכויות, צורות של בניית הסכמות יוכלו לעזור להגן עליהן, או להתאים אותם לאינטרסים אחרים. עם זאת, כאשר המיקוד הוא על מחלוקת בהקשר של רווחים והפסדים מוחשיים, ולא בהקשר של האם משהו הוא חוקי או לא חוקי, אסטרטגייתבנייתהסכמותיכולהלעזור (שם). יש לעיתים אי בהירות בנוגע להבדל בין שני סוגי הסכסוכים שהוצגו. מצבים בהם ההבדל ברור, הנם, לדוגמה, סכסוכים סביבתיים. רובם מערבים הקצאה של רווחים והפסדים ממשיים, יותר מאשר עניינים חוקתיים. כאשר ערכים סביבתיים גבוהים מתורגמים לתפוקות ורווחים נמוכים, חברות עסקיות עלולות להתנגד. ומאידך, אם סטנדרטים סביבתיים נמוכים מבטיחים רווח גדול יותראךמסכניםאת בריאותהציבורוביטחונו, זהיכוללהוותטריגר לארגוניםירוקיםולקבוצות המייצגותאתאינטרסהציבור להתנגד (שם). מספרות המחקר עולה בבירור, כי יש צורך בהתאמה של מאפייני הגישות והשיטות הננקטות בשעת התמודדות עם קונפליקט למאפייני המערכת ולמימדי המחלוקת (1989 al, Dotson et מצוטט ע"יורנסקי, 1994 ).לפי Stern ( 1976,מצוטטע"י ורנסקי, 1994 ),אחד הגורמיםהמכריעים בבחירתה של השיטה להתמודדות עם הקונפליקט היא רמת התלות ההדדית, כפי שהיא נתפשת עלידי הצדדיםהמעורבים. שיטות מסוימות אינן יעילות,אםלא קיימת מידהמתאימהשל תלות הדדית.שיטותחלופיותכמובוררות גישורובנייתהסכמותיכולות להתאיםלסכסוכיםבעלירמת 21

22 תלות הדדית גבוהה, כאשר אסטרטגיות של מיקוח ומשא ומתן יכולות להתאים לסכסוכים בעלי רמתתלותהדדיתנמוכה (ורנסקי, 1994 ). כאשר בוחנים את המקרה של הסכסוך הסביבתי הפוטנציאלי סביב פרויקט מובל השלום והחלופות האחרות ניתן לומר כי קיימת תלות הדדית גבוהה בין הצדדים מסיבות רבות. בסכסוך מעורבות שלוש יישויות מדינתיות עם אוכלוסיות שונות מבחינה תרבותית הניגשות לפרויקט מאינטרסיםשונים,וחולקות משאב סביבתיבעלערך כלכלי רבוחשיבות עולמית עצומה. Godshalk ( 1992,מצוטט ע"י ורנסקי, 1994 )מציגאת השיטה להתאמת שיטות ליישובסכסוכים לסכסוכים כפונקציה של עוצמת הסכסוך. מידת הפורמאליות של תהליך יישוב המחלוקות והצורך במעורבות צד שלישי עולות, על פי גרסתו, ככל שהסכסוך חריף ומוקצן יותר. לדבריו, בעימות מתון, סביר להניח כי הצדדים יגיעו להסכם במשא ומתן ישיר ללא סיוע חיצוני, במחלוקת חריפה יותר יזדקקו למאפשר או מגשר, ואילו בסכסוך חמור, תידרש התערבות של בורר (ורנסקי, 1994 ). בחינת הסוגיה הנדונה בעבודתנו מצביעה על כך שעוצמת הסכסוך הפוטנציאלי היא גבוהה. לכן, עלמנתלהגיע להסכםנדרשתמעורבותשלצדשלישינטרלי. בעבודתנו זו נצביע על הגישה החותרת לבניית הסכמות כמתאימה ביותר לסכסוך הסביבתי הפוטנציאלי סביב הזרמת מי ים לים המלח ונפרט את ארבעה השלבים העיקריים ביישום מודל זה (לפי Susskind,מתוךניהולקונפליקטיםבתכנון פיתוחואיכותהסביבה, 2002 ): 1. שלב ההכנות - יש לזהות מי הם "בעלי העניין" העיקריים, אלו שההחלטות ישפיעו עליהם יותר מכולם. חשוב שיהיו שותפים לתהליך כל בעלי העניין, אם כי כאמור לא כל הגורמים צריכים להיות שותפים במידה זהה. עלינו לקיים תהליך של "הערכת הקונפליקט" בו נוודא כייש נוכחות של הנציגים הלגיטימיים של הגורמים השונים, שאלו מכירים את העמדות של כלל הגורמים, ושהרצונות שלהם ממוקדים מספיק. תהליך "הערכת הקונפליקט" מתבצע על ידי הגורם הניטראלי (המגשר)שמראיין באופןאישיאתנציגי הגורמיםהשונים. לאחרהסבבהראשון יקייםהגורם הניטראליסבבשני בויפנהלאנשים רלוונטייםשעלו במהלךהסבבהראשון ויאפשר למרואיינים לחדד את עמדתם. סיומו של שלב "הערכת הקונפליקט" במסמך מסכם אותו כותב הגורם הניטראלי, המופץ לכל הגורמים ובהם הזמנה למפגש הראשון. במסמך אין ייחוס שמי של הדבריםשנאמרו. 2. שלב יצירת הערכים/המחירים "כיצד להגדיל את העוגה לפני שמחלקים אותה", שלב שמטרתו להתרחק ככל האפשר ממצב של "משחק סכום אפס". ניתן להגיע לכך במידה והגורם הניטראלי יצור דיון בכלל הנושאים במקביל ולא בנושא אחד בכל פעם, בצורה שכזו ניתן להגיע ל"מסחר בסדרי העדיפויות" השונים של אנשים שונים. לדוגמא דיון על הקמת אזור תעשייה במקום מסוים יכול להתפתח לרעיון שמספר קהילות ייהנו מהרווחים שיניב אזור התעשייה ולא רק לגעתבאזורבותמוקם התעשייה. 3. הקצאת הערכים/מחירים תהליך "חלוקת העוגה". תהליך בו ישנה חשיבות רבה לכך שהיחסים ביןהגורמיםהשוניםלאייפגעוייתר עלהמידה.אםהדרךהיחידהלחלוקת העוגההיא 22

23 הרס היחסים אז כל החלטה בעתיד תהיה קשה יותר ויותר, עד שיהיה זה בלתי אפשרי להמשיך אתהתהליך.המרכיב העיקריבשלבזההואיצירת קריטריוניםמוסכמיםלקבלתההחלטות. 4. שלב היישום אופן היישום חייב להיכתב במסמך הסיכום באופן מפורט ומוסכם בטרם יחתמו עליו הגורמים השונים. יש לכלול בפרק היישום את המכניזם לטיפול בחוסר הסכמות שאפשר שתתעוררנהבעתיד. קשיים בתהליך בניית הסכמות (על פי ראיון עם יצחק גורן ו- (Susskind1987 ביישוםהגישה החותרתלבנייתהסכמותמספרקשיים שחשובלעמודעליהם: 1. הגורם המכנס/מגשר - תהליךבנייתהסכמות מחייבגורםמוסכם שייקחעלעצמואת "שלב ההכנות" ויקרא למעשה לצדדים להשתתף בבניית ההסכמות. גורם זה צריך להיות מקצועי ומיומןומקובלעלכלהצדדיםלסכסוך. 2. תהליך ארוך התובע מחויבות לאורך זמן בניית הסכמותהינו תהליךהנמשךזמן רבומחייב אתההשתתפותוהמחויבות שלכלהצדדיםמתחילתו ועדסופוואףבשלביהיישום. 3. הבדלים תרבותיים ושלטוניים בין המשתתפים לעיתים נמצא כי בין הצדדים לסכסוך תפיסות תרבותיות שונות (ביחסי כוח וסמכות לדוגמא) ומדיניות שונה של ממשלות בכל הקשור לשקיפותהמידע ולתהליכיםדמוקרטייםבמדינה. 4. עלות כלכלית גבוה עלותו של תהליך בניית הסכמות הינה רבה, עלות הגוף המגשר לרוב אינה זולה וכך גם השקעת הזמן של הצדדים השונים. לעיתים קרובות על הצדדים לשכור שרותי יעוץבתחומיםמקצועיים שוניםדברהמוסיףלעלותהתהליך. זיהוי בעלי עניין 10.2 שלב זיהוי בעלי העניין בתהליך בניית ההסכמות הינו בעל חשיבות רבה מעצם היותו קובע את זהות "השחקנים" בתהליך.,Susskind) Susskind 1999) מצביע על שלושה פרמטרים אליהם יש להתייחס בתהליך זיהוי בעלי העניין: האינטרסים השונים של בעלי העניין, הקשרים שבין בעלי הענייןובינםלבין נושאהסכסוך,הגישהוהאמונהכלפי תהליךבנייתההסכמות. דרך הפעולה המקובלת הינה איתור "המעגל הראשון" של בעלי עניין, אלו יאותרו על פי קרבתם הגיאוגרפית לנושא הסכסוך, מידת ההשפעה של הפתרונות המוצעים עליהם ועל פי הבעת עמדות באופןפומבי. זיהוי המעגל הראשון של בעלי העניין בפרויקט מובל השלום, נעשה על ידינו באמצעות סקירת מסמכי הליכי השימוע שקיים הבנק העולמי ופרסומים פומביים בכלי התקשורת (עיתונות, אינטרנט). הקבוצות העיקריות של בעלי עניין אשר זוהו על ידינו על סמך מקורות המידע לעיל, כוללותאתהגורמיםהבאים: - תושבים בישראל, ירדן וברשות הפלשתינית, המתגוררים בסמיכות גיאוגרפית לתוואי מובל השלום; - גורמי תעשיה:מפעלייםהמלח בישראלובירדן,וכןתעשייתהתיירות; 23

24 ארגוניםירוקים; יזמיםהמעונייניםלקחת חלקבהקמתהפרויקטובהפעלתו; גורמי ממשלישראלים,ירדניםופלשתינים לאחר זיהוי המעגל הראשון של בעלי העניין ניתן וחשוב לזהות בעזרתם בעלי עניין נוספים ממעגלי רחוקיםיותר אךרלוונטייםלסכסוך וליכולתלהגיעלהסכמות. יש חשיבות רבה למיפוי העמדות של מירב בעלי העניין מהמעגל הראשון ומהמעגלים המרוחקים יותרבאופן מדויקומפורטעדכמהשניתן. כחלק מהממצאים הראשוניים של תוכנית המחקר, יוצג להלן מיפוי עמדות בעלי עניין עיקריים, על בסיס עמדות שהשמיעו בעלי העניין במקורות מידע פומביים (הליכי השימוע שקיים הבנק העולמי, פרסומים בכלי התקשורת השונים) וכן על בסיס ראיונות שנערכו על ידינו עם מספר בעלי עניין. בשלב הבא של תוכנית המחקר, מתוכננים, כאמור, ראיונות עם בעלי עניין נוספים, וכן הפצת שאלוניםבקרבקבוצותבעליעניין. מיפוי עמדות בעלי עניין ארגונים ירוקים הארגונים הירוקים אמונים על ייצוג האינטרס הסביבתי, ולפיכך מהווים בעלי עניין בפרויקט מובל השלום. מקורות המידע אשר שימשו אותנו למיפויעמדות הארגונים הירוקים בנושא,הינםהרצאה שניתנה במסגרת הקורס על ידי עו"ד גדעון ברומברג מארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון, השימועיםהציבורייםשערךהבנק העולמי,ופרסומים בכליהתקשורתהכתובהוהאלקטרונית. מהדברים עולה, כי עד לאחרונה, הארגון העיקרי אשר הביע בפומבי חששותיו מפרויקט מובל השלום, היה ארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון, שהינו ארגון משותף ישראלי, ירדני ופלשתיני, העוסק בקידום נושאי סביבה ושלום. לטענת הארגון, טרם קבלת החלטה לגבי הפרויקט, יש לבחון את אפשרות הזרמת מים שפירים דרך הירדן הדרומי ושיקומו של נהר הירדן (החלופה הצפונית). חלופה זו, אשר הינה החלופה המועדפת מבחינת הארגון, כרוכה בשינוי מדיניות המים בישראל, ירדן והרשות פלשתינית, ובפרט בשינוי מדיניות הקצאות המים לחקלאות, וכן בהקטנת פעילות מפעלי ים המלח בצד הישראלי והירדני (ברומברג, 2008). בשנים האחרונות, ערך ארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון מספר מחקרים בנוגע להשפעות צפויות של מובל השלום על ים המלח ועל סביבתו,לרבות מחקריםאשרבוצעועלידיהמכון הגיאולוגי,ופרסםמסמכיעמדה בנושא.מסקנתו העיקרית של הארגון הייתה, כי הפרויקט כרוך במידה רבה של אי ודאות, ולפיכך נדרש לבחון אופציות נוספות, ובראשן החלופה הצפונית. על רקע האמור, דרש הארגון מהבנק העולמי כי במסגרתסקר ההיתכנותייבחנו כללהאופציות, וכןדרש כיהבנק העולמייקיים שימועים ציבוריים בנושא (ברומברג, 2008 ).הטענות העיקריותהמועלותעלידיהארגון כיום,אינןכנגדהפרויקטעצמו, אלא כנגד הליכי הבדיקה שעורך הבנק העולמי, אשר לטענת הארגון אינם כוללים בדיקה מספקת של החלופות לפרויקט ואינם עולים בקנה אחד עם נוהלי הבנק העולמי (ארגון ידידי כדור הארץ,.(

25 ביוני 2008 הוקמה בישראל קואליציה של 6 ארגונים סביבתיים: החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, ידידי כדור הארץ המזרח התיכון, חיים וסביבה, צלול ומגמה ירוקה (להלן: "קואליציית 8 הארגונים"). מטרת קואליציית הארגונים, כפי שמוצגת באתר האינטרנט של החברה להגנתהטבע, היא ניהול מאבק ציבורי משותף כנגד תוכנית "תעלת הימים" המקודמת על ידי הנשיא פרס ואיש העסקים יצחק תשובה (ר' להלן), וחיוב מקדמי התוכנית והיזמים בבחינת החלופות השונות לפתרון בעיית מפלס ים המלח וההשלכות הסביבתיות של כל אחת מהחלופות. קואליציית הארגונים דורשת, כי שיקום מפלס ים המלח יתנהל תוך דיון ציבורי מעמיק ויסודי, בהתבסס על חוות דעת מומחים. דרכי המאבק של קואליציית הארגונים כוללות, בין היתר, פרסום מאבק תקשורתי, עצומה עליה חתמו כ- 5,500 חותמים, הפצת מצגת המכונה "אמת מטרידה הגרסה הישראלית" המכוונת כנגד 'יוזמת תשובה', הפצת ניירות עמדה, משלוח מכתבים פומביים לנשיא המדינה ולנשיא צרפת ועוד. החששות העיקריים המוצגים על ידי קואליציית הארגונים, הינם מפני פגיעה בלתי הפיכהבטבע ובאיכות הסביבה;חשש כיהזרמת מים ליםהמלחאינה מספיקה לפתרוןבעיית 9 הבולענים;חששמפני פגיעותאקולוגיות במפרץאילתובערבהועוד.במסגרתהשימועשקייםהבנק העולמי ביולי 2008, הביעה אדם טבע ודין את דרישות קואליציית הארגונים, שעיקרן חיוב הבנק העולמי בבדיקת מעמיקה של חלופות אחרות (ים תיכון-ים המלח, החלופה הצפונית-שיקום נהר הירדן). לטענת הקואליציה, יתכן כי הפיתרון המיטבי הינו שילוב בין חלופות. עוד דרשה הקואליציה לבחון את השפעותיהם הסביבתיות והחברתיות של פרויקטים קשורים, כדוגמת 'יוזמת 10 תשובה', עלהחלופותהמוצעות יזמים היזמים מייצגים, מטבע הדברים, את האינטרס העסקי בפרויקט מובל השלום, כאשר נטילת חלק בהקמתהפרויקטעלידם, מונעתמאינטרס עסקי-כספי, במטרהלהפיק רווחים משותפותבפרויקט. מקורות המידע אשר שימשו אותנו למיפוי עמדות היזמים הינם כלי התקשורת. בחודש מאי 2008 נערכה בישראל ועידת הנשיא, "פונים אל המחר", לרגל 60 שנה למדינה. בוועידה 11 השתתפו מנהיגים מרחבי העולם, הוגי דעות, יזמים ועוד. במהלך הועידה, הציג איש העסקים יצחק תשובה, תוכנית משותפת לו ולנשיא המדינה "תעלת הימים עמק השלום". התוכנית, כפי שהוצגה, אמורה לכלול תעלה שתחבר בין ים סוף לבין ים המלח, אשר נועדה להתפיל מיליארד קוב מים בשנה, ואשר לאורכה ניתן יהיה לגדל גידולים חקלאיים, להקים מרכזי בילוי וכ- 200 אלף חדרים בבתי מלון, תוך יצירת מעל מליון מקומות עבודה. על פי התוכנית, לאורך התעלה ייסללו כבישים, רכבת מהירה תחבר בין ים המלח לבין ים סוף, והאזור יוכרז כאזור סחר חופשי. איש העסקים תשובה הציג את הפרויקט כפרויקט רווחי שלא יהיה צורך בסבסודו, וכמנוף לשיתוף 8 מקור: אתר האינטרנט של החברה להגנת הטבע, ביקור מיום : 9 מקור, אתר האינטרנט של החברה להגנת הטבע, ביקור מיום : 10 מקור: אתר האינטרנט של אדם, טבע ודין, ביקור מיום : 11 מקור, אתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה, ביקור מיום : 25

26 פעולה וקידום השלום באזור. אנשי עסקים נוספים, ובהם נוחי דנקנר, שרי אריסון ובני שטיינמץ, 12 הוצגוכשותפיםלפרויקט. חרף אופן הצגת הדברים בתקשורת, אין מדובר בפרויקט "מובל השלום" אשר את היתכנותו בוחן כיום הבנק העולמי,אלא בתוכנית שונה שאינה נבחנת על ידו. כמתואר לעיל, הצגת היוזמה לתוכנית "תעלת הימים" בועידת הנשיא הביאה להקמת קואליציית הארגונים הירוקים,ולפתיחהבמאבק ציבוריכנגדהתוכנית. מהדברים עולה הפוטנציאל הגבוה להגעה לקונפליקט סביבתי, מנוגדים,הקיים בנושא ים המלח. מרובה בעלי עניין ואינטרסים תושבים קבוצת בעליענייןנוספת בפרויקט מובלהשלוםהינה תושבים,הצפוייםלהיות מושפעיםמהפרויקט בדרכים שונות. המעגל הראשון של בעלי עניין בקבוצה זו, כולל תושבים ממקומות סמוכים גיאוגרפית לתוואי המתוכנן של מעבר מובל השלום, בישראל, ירדן ובשטחי הרשות הפלשתינית. בסעיף זה נתמקד בתושבים מישראל בלבד. לגבי תושבים מירדן ושטחי הרשות הפלשתינית, ראה פירוט בסעיפים הבאים. בישראל, כולל המעגל הראשון את תושבי המועצה האזורית תמר, מגילות, ים המלח,ערבה תיכונה,ערבה דרומית ואזור אילת. מקורות המידע אשר שימשו אותנו למיפוי עמדות התושבים בישראל, הינם הליכי השימוע שערך הבנק העולמי, מסמך מדיניות אגן ים המלח, פרסומים בכלי התקשורת הכתובה והאלקטרונית, מחקרים שנערכו על ידי ארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון בנושא עמדות תושבים, וראיונות שערכנו עם בעלי עניין. מהדברים עולה, כי התושבים אינם מהווים קבוצה הומוגנית מבחינת האינטרסים המניעים אותם. כך לדוגמה, עיקריים מהבעיה, לתושבי המועצה האזורית תמר, הפוגעת בתשתיות, בחקלאות, תמריץ מהותי לפתרון בעיית הבולענים בתיירות וכיו"ב. כנפגעים על פי מסמך מדיניות אגן ים המלח, 2006, הישובים העיקריים הסובלים כיום מתופעת הבולענים באזור הם עין גדי, נווה זוהר ומצפה שלם. באזור עין גדי, ננטשו החניון ומטע התמרים, ותוכניות פיתוח שונות נעצרו כתוצאה מתופעת הבולענים. התמריץ לפתרון בעיית הבולענים, עשוי להוות שיקול לתמיכה בהקמת פרויקט מובל השלום מצד תושבי המועצה האזורית תמר. לעומת זאת, תושבי הערבה התיכונה חוששים מזיהום האקוויפר ומפגיעה במי השתייה ובחקלאות, המהווה עבורם מקור פרנסה עיקרי. כתוצאה מפגיעה זאת, אפשרית בתעלה, הצפויה לעבור באזור רגיש לרעידות אדמה (רון, הרצאה בקורס פרויקטים 2008). סוגיה זו עלולה להוות שיקול להתנגדות אותה קבוצה להקמת פרויקט מובל השלום. להלן פירוט החששות העיקריים שהובעו על ידי תושבי הערבה התיכונה במסגרת הליכי השימוע שקיים הבנק 13 העולמיבישראלבאוגוסט : מקורות, אתר האינטרנט של ועידת הנשיא, ביקור מיום : darticle&layer3=market 13 הדברים הוצגו על ידי גב' דרורה נגב. 26

27 14 חששמפניזיהום האקוויפר,המהווהמקורמיםעיקרילישוביהערבה ; חשש כי זיהום האקוויפר יגרום לחיסול החקלאות בישובי הערבה התיכונה, ולפיכך מאיים על קיום התושבים; חשש מעליית תעריף המים, במידה ובעקבות הקמת מובל השלום ייאלצו ישובי הערבה לרכוש מים ממקורות,במקום המים בהם הם משתמשים כיום; חשש כי שיתוף הפעולה עם ממלכת ירדן לא יישאר בעינו לאחר סיום הקמת הפרויקט בשנת 2007 פרסם ארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון מחקר סוציו-אקונומי, שערך בשיתוף עם 15 ארגון, WEDO בנוגע להשפעות צפויות של פרויקט מובל השלום. המחקר נערך בקרב תושבים, גורמי תעשיה ותיירות באזורים הצפויים להיות מושפעים מהפרויקט בישראל (מפרץ אילת, הערבה ואזור ים המלח) ובשטחי הרשות הפלשתינית. המחקר, שבוצע בעיקר באמצעות שאלונים, מהווה מקור מידע נוסף למיפוי עמדות בעלי עניין בפרויקט. תוצאות המחקר העלו, כי מרבית התושבים באזורים הצפוייםלהיותמושפעיםמפרויקט מובלהשלוםבישראל,תומכיםבפרויקט.יחדעםזאת, הובעו חששות בנוגע להשפעות הפרויקט על מאפייני מי ים המלח העלולים לגרום לפגיעה בתיירות והשפעות על הסביבה הימית במפרץ אילת. עוד העלה המחקר, כי החששות גברו ככל שעלתה מידת ההיכרות של הנשאלים עם הפרויקט. בבחינת חלופת ים סוף-ים המלח בלבד מרבית התושבים הביעו עניין בבחינת כל החלופות,.(WEDO, 2007) ולא בטבלה להלן ריכוז תמצית תוצאות 16 המחקר, בנוגע לעמדות התושבים. נציין, כי בזמן שחלף מאז עריכת המחקר לעיל, גברה מאוד 17 המודעות לפרויקט בקרב הציבור, באופן אשר עשוי היה להניב תוצאות שונות מאלו שנתקבלו, לו היה נערך המחקר כיום. 14 חששות מפני זיהום האקוויפר כתוצאה מהפרויקט הובעו בהליכי השימוע גם על ידי מכון ערבה וים המלח (מר אריק הליג) ופרופ' אריה איסר. 15 Water and Environmental Development Organization עמותהפלסטיניתשיוסדהב עלידיאנשי מקצועמתחוםהסביבהוהתברואהעלמנתלגשר עלהפערביןמחקרלמדיניות הפלסטיניתבתחומיםאלו. 16 יצוין, כי כ- 26% בלבד מתושבי אזור ים המלח והערבה אליהם פנו עורכי המחקר, הסכימו להשיב על השאלונים. 17 זאת בעקבות הליכי השימוע שערך הבנק העולמי, סיקור הפרויקט בתקשורת, ועידת הנשיא וכיו"ב. 27

28 תושבי יםהמלח והערבה תושבי אילת סה"כ משיבים 15% 2% האם שמעו עלהפרויקט? כן, קראו על הפרויקט 78% 12% כן, שמעועל הפרויקט 7% 86% לא 31% 50% דעה כללית לגביהפרויקט תומכים בפרויקט 36% 21% מתנגדים לפרויקט 33% 29% אינם יודעים השפעות שליליות צפויות שלהפרויקטעל התיירות ועל איכותהחיים 68% 11% כן 11% 66% לא 21% 23% אינם יודעים השפעות שליליות צפויות שלהפרויקטעל מאפייני ים המלח 89% 38% כן 6% 38% לא 5% 24% אינם יודעים חשש ממטרדי רעש מהפרויקט באזור אילת 29% כן 47% לא 24% אינם יודעים 15% 37% בחינת הפרויקט צריכה לכלול חלופתים סוף-ים המלחבלבד 78% 36% חלופות אחרות 7% 27% אינם יודעים מקור: 2007 WEDO, כחלק מאיסוף ממצאים ראשוניים מהשטח ערכנו שני ראיונות מקיפים עם נציגים מתושבי האזור. (הראיונות המלאיםמובאיםבנספח 1 ו- 2 ) מעגלים נוספים של בעלי עניין בקרב התושבים עלפי מסמךמדיניותאגןיםהמלח, בעליהעניין במעגלהשני כולליםאת תושביהנגבהמזרחי,ופרט תושבי ערד, דימונה וירוחם, העובדים במפעלי ים המלח ובתעשיות התיירות והחקלאות. בעלי הענייןבמעגל השלישי,כולליםאתתושביישראל,ירדןוהרשות הפלשתינית,אשרמשקהמיםשלהן מבוסס על שאיבת מים מאגן ההיקוות של ים המלח. היבטי השפעה נוספים במעגל זה נובעים מהנאת תושבי ישראל וירדן מתוצאות פעילות מפעלי ים המלח, ומיכולת התושבים ליהנות מחופי ים המלח המצויים במרחק נסיעה. המעגל הרביעי כולל את כלל תושבי העולם, לאור חשיבותו העולמית וערכו התרבותי, הנופי וההיסטורי של ים המלח (מסמך מדיניות אגן ים המלח, 2006). על 18 פי ידיעות עיתונות שפורסמו באתר ידידי כדור הארץ המזה"ת, בכוונת הבנק העולמי לממן סקר שייערך באמצעות האינטרנט, בקרב 10,000 משיבים מ- 25 מדינות ברחבי העולם, במטרה לבחון את עמדות תושביהן לגבי חשיבותו של ים המלח. תוצאות הסקר צפויות להוות מקור מידע נוסף אשר יסייע במיפוי עמדות בעלי עניין בקשר לפרויקט. 18 מקור: אתר ידידי כדור הארץ המזרח התיכון, ביקור מיום : ly],%20july%2031,% pdf 28

29 תיירות תעשיית התיירות מהווה קבוצה נוספת של בעלי עניין, לאור ההשפעות הצפויות של המשך ירידת מפלס ים המלח ושל פרויקט מובל השלום על תעשיה זו. מוקדי התיירות הצפויים להיות מושפעים מסוגיות אלו בצד הישראלי,מרוכזים בעיקר באזור מפרץ אילת ושפת ים המלח. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2007, כללה תעשיית התיירות כ- 11,000 חדרים 19 ב- 50 מלונות תיירות באזור אילת, וכ- 4,000 חדרים ב- 15 מלונות בשפת ים המלח. סך הפדיון 20 ממלונותתיירות באילת הסתכםבכ- 1.9 מיליארד, ובכ- 765 מליון ממלונותביםהמלח. מספר הלינות במלונות תיירות באילת הסתכם בכ- 6.6 מליון לינות,מתוכן כ- 800 אלף לינות תיירים וכ- 5.8 מליון לינות ישראלים. מספר הלינות במלונות תיירות בשפת ים המלח הסתכם בכ- 2.1 מליון לינות, 21 מתוכן כ- 400 אלף לינות תיירים וכ- 1.7 מליון לינות ישראלים. תעשיית התיירות באזורים אלה 22 כללה כ- 7,600 משרותשכיר במלונותבאילתוכ- 2,500 משרותשכירבמלונותביםהמלח. המשך ירידת מפלס ים המלח, אשר צפוי להיות מלווה בתופעות כגון נסיגת קו החוף, שיבוש הנגישות בין תשתיות התיירות לקו המים והתרחבות תופעת הבולענים, עלול לפגוע בתיירות באזור ים המלח (מסמך מדיניות אגן ים המלח, 2006). לפיכך, מצב בו תימשך ירידת המפלס, עשוי להוות תמריץ לתמיכת תעשיית התיירות באזור בפרויקט מובל השלום. בהקשר זה נציין, התיירות באזור אינה מהווה קבוצה הומוגנית מבחינת האינטרסים המניעים אותה. כי תעשיית כך לדוגמה, באזור עין גדי, המצוי באגן הצפוני של ים המלח, קיימת תעשיית תיירות בקנה מידה 23 קטן יחסית להיקף תעשיית התיירות הכוללת 15 מלונות באזור עין בוקק (האגן הדרומי). מאחר ונסיגת קו החוף ותופעת הבולענים מורגשות כיום בעיקר באגן הצפוני ולא באגן הדרומי, תמריץ תעשייתהתיירותבשני האזוריםלפתרוןבעייתהמפלס, עשוילהיותשונה. המלונות באזור עין בוקק ממוקמים על גדות בריכת אידוי מס' 5 של מפעלי ים המלח. הבריכה נועדה לשיקוע הליט, תוצר לוואי בלתי רצוי הנוצר בתהליך האידוי, השוקע בבריכה בקצב של כ- 20 ס"מ בשנה. כתוצאה, קטן נפח המים התפעולי בבריכה, ונדרשת הגבהת הסוללות סביבה, על מנת שניתן יהיה להעלות את מפלס המים מבלי להציף את המלונות לפיכך, 2006). (מסמך מדיניות אגן ים המלח, נמצאים המלונות באגן הדרומי במצב אמביוולנטי ביחס לשאלת המפלס ופעילות מפעלי ים המלח. מחד, מיקום המלונות על שפת בריכות האידוי, גוזר תלות של המלונות באספקה 24 שוטפת של מים שאובים מהאגן הצפוני לבריכות האידוי על ידי המפעלים. מאידך, מאיימת העלייההמתמדתבמפלס המים שבבריכה,עלתשתיות המלונות. בהתאםלהחלטת ממשלה,נבחנות חלופות לפתרון בעיית הצפת המלונות (מסמך מדיניות אגן ים המלח, 2008 כאשר במרץ 2006), הוקמה על פי החלטת ממשלה 3262 חברה ממשלתית שתפקידה לרכז את הטיפול בנושא הגנות ים המלח. הבעיה ופתרונותיה הפוטנציאליים, חורגים מהיקף המחקר הנוכחי, וראויים למחקר נפרד. 19 מקור:. 20 מקור:. הפדיון באילת אינו כולל מע"מ. 21 מקור:. 22 מקור:. הנתונים הינם ממוצעים חודשיים לשנת תעשיית התיירות באזור עין גדי כוללת לדוגמה את בית ההארחה עין גדי, חמי עין גדי ובית ספר שדה עין גדי. על פי נתוני הלמ"ס, תעשיית התיירות בשפת ים המלח כוללת 15 מלונות. 24 לאור ירידת המפלס, לולא הזרמת המים מהאגן הצפוני על ידי המפעלים, היה האגן הדרומי יבש. 29

30 על רקע האמור לעיל,תעשיית התיירות באגן הדרומי של ים המלח צפויה להיות מונעת מאינטרסים מעורבים ביחס לסוגיית מפלס ים המלח ופרויקט מובל השלום. השפעות פוטנציאליות של פרויקט מובל השלום על מי ים המלח והרכבם, כפי שעולות ממחקרים הנערכים בתחום, צפויות להשפיע על עמדות בעלי העניין מקרב תעשיית התיירות כלפי הפרויקט. תופעות פוטנציאליות הנידונותכיום, כוללותלדוגמה האדמתמי יםהמלח עקבפריחה ביולוגיתשל אצות (2004 al,,(oren et תהליכי השקעתגבס העלולים להביא להלבנת פני המים, ופגיעה בהרכב הכימי של המים כתוצאה מערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח (גנאור וחוב', 2006). כל התופעות האמורות עלולות לפגוע בתעשיית התיירות, התלויה במידה רבה במראה ים המלח ובסגולות המרפאהמיוחסותלו,ולפיכך עלולותלהביאלהתנגדות קבוצתבעליענייןזולפרויקט. כאמור, ארגון ידידי כדור הארץ המזה"ת פרסם בשנת 2007 תוצאות מחקר סוציו-אקונומי שערך בשיתוף עם ארגון WEDO בנוגע להשפעות צפויות של פרויקט מובל השלום. המחקר, שכלל בין היתר הפצת שאלונים בקרב תיירים באזור ים המלח, מספק אינדיקציה מסוימת לגבי עמדות תיירים בנוגע להשפעת ירידת המפלס והשפעות פוטנציאליות של הפרויקט על התיירות. 72% מהמשיבים ענו, כי לירידת מפלס ים המלח השפעה על מידת רצונם לבקר באזור; 82% מהמשיבים הביעו חשש, כי התשתית הקשורה לפרויקט תהיה בעלת השפעה שלילית על התיירות; 50% מהמשיבים הביעו חשש, כי ערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח יפגע במאפייני ים המלח, ו- 30% מהמשיבים תמכובפרויקטבעוד 19% התנגדולו (2007.(WEDO, תוכנית המחקר המוצעת, כוללת ראיונות עם בעלי עניין והפצת שאלונים בקרב גורמים מתעשיית התיירות (הנהלותהמלונות וכיו"ב),באזוריםהעוברים בתוואיהפרויקטבין אילתלביןיםהמלח התעשייה הכימית מפעלי התעשייה הכימית משני צידי ים המלח, הכוללים מפעלים מקבוצת כימיקלים לישראל בע"מ (להלן: "כיל")בצדהישראלי,ואת Arab Potash Company בצד הירדני,מהוויםקבוצתבעליעניין נוספת בפרויקט. חשיבותם כבעלי עניין, נובעת מהשפעתם על מפלס ים המלח, וכן מההשלכות הפוטנציאליות של המשך ירידת המפלס ושל פרויקט מובל השלום על פעילות המפעלים. כתוצאה מההפרש ביןכמותהמיםהנשאבת מיםהמלחעל ידי המפעלים, לביןכמות המיםהמוחזרתעלידם לים,תורמת פעילותהמפעליםכ- 250 מלמ"קבשנהלירידתמפלסיםהמלח (מסמךמדיניותלאגןים המלח, 2006 ).על פימסמך המדיניות, בשטחוהנוכחישלים המלח,שקולהאובדן לירידתמפלסשל כ ס"מ בשנה. בסעיף זה נתייחס למפעלים בצד הישראלי בלבד. חשיבות כיל כבעלת עניין, נובעת גם מהיקפי פעילותה, שהסתכמו בשנת 2007 בכ- 4.1 מיליארד $; מהעובדה כי היא מעסיקה 25 כ- 5,000 עובדים בישראל, רבים מהם תושבי הנגב; מהעובדה כי מדינת ישראל, שהייתה בעבר בעלת השליטה בחברה, מחזיקה בידיה לשמור על אינטרסים חיוניים של המדינה; החברה,הנסחרות בבורסה. "מניית זהב", המקנה לה זכויות שונות בחברה, וכן מהעובדה כי הציבור מחזיק בכ- 37.6% שנועדו ממניות 25 חלק מהעובדים מועסקים בתחומים שאינם קשורים למפעלים בים המלח, כגון עובדי רותם אמפרט נגב. בנוגע להיקפי הפעילות נציין, כי חלק משמעותי מהייצור ומהמכירות של קבוצת כיל מתבצע מחוץ לישראל (ר' להלן). 30

31 להלן נתאר בקצרה את פעילות כיל באזור ים המלח, בהתבסס על דוחותיה הכספיים. לאחר מכן, נסקור את עמדותיה הפומביות בקשר למובל השלום, הליכי השימוע שערך הבנק העולמי. כפי שעולות ממסמכים שהגישה במסגרת העמדה המפורטת שהגישה בהליכי השימוע, דוחותיה הכספיים,אפשרה לנו להעמיק בנושא במסגרת השלב הנוכחי של המחקר. כימיקלים לישראל בע"מ 26 - רקע בצד פומביות כיל נוסדה בשנת 1968 כחברה ממשלתית בבעלות המדינה. בשנת 1995 מכרה הממשלה את גרעין השליטה בכיל לחברה לישראל.חוק זיכיון ים המלח, תשכ"א- 1961,העניק למפעלי ים המלח בע"מ, חברה מקבוצת כיל, זיכיון בלעדי לניצול אוצרות ים המלח ולחכירת הקרקעות הנחוצות למפעליה, עד ליום , וזכות סירוב ראשונה לאחר מכן. מפעלי ים המלח העניקה זיכיון משנה להפקת ברום ותרכובותברוםמים המלח,לחברתברוםיםהמלח בע"מ,חברה נוספתמקבוצת כיל.הזיכיון מעניק לכיל גישה בלעדית להפקת המינרלים המצויים מהצד הישראלי של ים המלח,תמורת תשלום תמלוגיםלמדינה, המחושבים כשיעור מסוים ממכירותיה.בהתבסס על הזיכיון, עוסקתכיל בהפקת מינרלים הכולליםאשלג, ברום,מגנזיוםומלחמים המלח, במכירתםבעולם, ובפיתוח,ייצור ושיווק של מוצרי המשך המבוססים על המינרלים. פעילויות נוספות של כיל מבוססות על סלע פוספט 27 הנכרהבנגב, ועלמכרותאשלגומלחבספרדובאנגליה. לכילמעמד מובילבשוקיהאשלגוהברום בעולם,המבוסס,ביןהיתר,עלהגורמיםהבאים: עלויות ייצור נמוכות: עלויות ייצור האשלג והברום שמפיקה כיל מים המלח, נמוכות בהשוואה למתחרותיה. הדבר נובע מהריכוז הגבוה של מינרלים בים המלח; מעלויות ההפקה, הנמוכות יחסית לכריית אשלג משכבות תת קרקעיות או הפקת ברום ממקורות שבהם ריכוזו נמוך יותר; ומהעובדה כיתהליך ההפקה בים המלח מתבצע על ידי ניצול אנרגיית שמש בתהליך האידוי; עלויות אחסון נמוכות: האקלים החם והיבש בים המלח, מאפשר לכיל לאחסן בעלות נמוכה כמות העולמי; גדולה בשטח פתוח. אשלג ייצור קבוע, הדבר מאפשר בלא תלות בתנודתיות בביקוש סינרגיה: סינרגיה בין מפעלי כיל, מפחיתה את עלויות הייצור. פעילויות כיל משולבות זו בזו, הןבאמצעות אספקתחומריגלם, והןבאמצעות שימוש במוצרילוואי ופסולת הנוצרים בתהליך כך לדוגמה, אחרים. בתהליכים כחומרי גלם אחד, ייצור הברום מבוסס על ניצול הברום שבתמיסות הלוואי מייצור האשלג, שם ריכוזו גבוה יותר מאשר במי ים המלח; לייצור הברום משתמשים בכלור, הנפלט מתהליך ייצור המגנזיום המתכתי; ייצור המגנזיה מתבצע מתמיסות עשירות במגנזיוםכלורי,הנוצרותכתוצר לוואימייצורהאשלגבסדום,ועוד. אשלג אחד המוצרים העיקריים בהם עוסקת כיל הינו אשלג. תהליך ייצורו בים המלח מבוסס על הפרדתו מהקרנליט, שהינו תרכובת של אשלגן כלורי, נתרן כלורי ומגנזיום כלורי, השוקע בבריכות האידוי 26 מקור הנתונים בפרק זה הינו דו"חותיה הכספיים של כיל לשנת 2007, המפורסמים באתר הבורסה לניירות ערך:. 27 כמחצית מהיצור של כיל התבצע בישראל, וכמחציתו מחוצה לה. במונחי מכירות,כ- 6% מסך התוצרת של כיל נמכרה בישראל, בעוד כ- 94% מהתוצרת נמכרה בשווקי יצוא. סך המכירות של כיל, בישראל ובחו"ל, הסתכם בשנת 2007 בכ- 4.1 מיליארד $. 31

32 בדרום ים המלח, המכילות תמיסות הנשאבות מהים, באמצעות מערכת אידוי סולרית. הקרנליט 28 מועבר למפעלים, שם מופרד האשלג מהמלח ומהמגנזיום הכלורי בתהליכי גיבוש חם וקר. היקף הכנסות כיל מאשלג (כולל הפקת אשלג בספרד ואנגליה), הסתכם בשנת 2007 בכ- 1.4 מיליארד $, והרווח התפעולי מאשלג הסתכם בכ- 400 מליון $. במונחים כמותיים, ייצרה כיל כ- 5.1 מליון טון אשלג,המהווים כ- 9% מסך ייצור האשלג בעולם. ברום - כיל מוצרים תעשייתיים מגזר פעילות עיקרי נוסף של כיל, ייצור, כולל פיתוח, שיווק ומכירה של כימיקלים תעשייתיים, המבוססים בעיקר על ברום, מגנזיה, כלור ומלחים המופקים מים המלח. מכירות המגזר הסתכמו $. מליון בכ בשנת הנוצרת כתוצר לוואי מתהליך ייצור האשלג, האלמנטרי. ומייצרת כ- 27% על פי דוחותיה הכספיים, המוצרים העיקריים במגזר הם ברום אלמנטרי, מהתוצרת העולמית של המוצר. המיוצר מתמיסה ותרכובות ברום המבוססות בעיקר על הברום כיל נחשבת כיצרנית המובילה בעולם של ברום אלמנטרי, רוב הברום האלמנטרי משמש את כיל לייצור תרכובות ברום. בנוסף, מפיקה החברה מוצרי מלח שונים, מגנזיה וכלור, ומוצרים המבוססים על כלור. עמדת המפעלים ביחס לפרויקט מובל השלום 29 עמדתמפעלייםהמלח הועלתהבמסגרתהליכיהשימוע,בהםדרשוהמפעליםכיהשפעתהפרויקט על המשך תהליכי הייצור ואיכות המוצרים תיבחן במסגרת סקר ההיתכנות. המפעלים דרשו לערוך ניתוח רגישות על בסיס תרחישים שונים (כגון הזרמת כמויות מים משתנות), מאחר והשפעתו הצפויה של הפרויקט על המפעלים נגזרת בין היתר מכמות המים, קצב הזרימה ומפלס המטרה הסופישליםהמלח.כמוכןדרשוכי תיבחןההשפעההצפויה שלערבובמייםסוףעםמייםהמלח, וכן כייעורבובהליכיהבחינה והיישום,עלמנתשיוכלו להעלותחששותיהםולשתף מניסיונםהארוך בתחום. המסמכים מעלים חששות מהשפעות שליליות של הפרויקט על תהליכי הייצור, באיכות המוצרים והגדלת עלויות הייצור. המפעלים הינו אי הודאות הכרוכה בפרויקט, מהדברים עולה, פגיעה כי אחד החששות העיקריים מבחינת לרבות אי ודאות באשר למהות הנזק והיקפו. במסמכים הודגש,כי ביכולתם של המפעלים להתייחס רק להשפעות הידועות הנוכחי כיום,אך לאור מורכבות הפרויקט, יתכן כי קיימות השפעות נוספות ובלתי צפויות, אשר טרם ידועות כיום. השפעות נסתרות,העשויותלהיראות כיוםמינוריות, עלולות עלפיעמדתהמפעלים להתגלותבעתיד כמשמעותיות ובלתי הפיכות. במסמכים שהגישו המפעלים בהליכי השימוע,הובעו גם חששות קונקרטיים מהפרויקט,כגון: מיקום נקודת הכניסה לים המלח:עלפי המסמכים,מיקוםנקודתהכניסהליםהמלחהינובעל משמעות קריטית מבחינת מפעלי ים המלח. מיקום בנקודה לא נכונה, עלול להביא לשאיבת מי יםסוףבמקוםמייםהמלח,ולמוטטאת התעשייהבתרחישהגרועביותר; כאמור, בנוסף להפקת אשלג מים המלח, עוסקת כיל בהפקת אשלג ממכרות בספרד ובאנגליה. ראה:. 32

33 ערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח: ערבוב מי ים סוף ומי ים המלח כתוצאה מהפרויקט, מעלה חשש משינויים בהרכב הכימי, הפיסי והביולוגי של ים המלח. השינויים עלולים להביא לירידה בכמותהמוצריםהמיוצרים עלידיהמפעלים,לגרוםלנזק לאיכותםולעליהבעלויותהיצור; ירידה בקצב האידוי: הפרויקט עלול להביא לירידה בקצב האידוי באגן הדרומי בו מצויים המפעלים,ביןהיתרעלרקע שינוייםבריכוז המלחיםביםהמלח; דילול מי ים המלח ושינוי הריכוז: הזרמת מי ים סוף עלולה להביא לשינוי ריכוז מי ים המלח; לשאיבת מים בריכוז חומרים שונה מהנשאב כיום; לשינוי ריכוז המינרלים הנשאבים ע"י המפעלים ולפגיעה בייצור; ולפגיעה ביכולת לתכנן תהליך ייצור עקבי, לאור שינויים תכופים בהרכב המים. עפ"י המסמכים, כל אחד מהגורמים עלול להיות בעל השפעה קריטית על המפעלים; פריחה ביולוגית: חשש נוסף שהעלו המפעלים הינו, כי פריחה ביולוגית העלולה להיווצר בים המלח בעקבות הפרויקט תחדור לקווי הייצור של המפעלים ובסופו של דבר למוצר האשלג עצמו.הדבר עלוללהביאלפגיעהחמורה באיכותהמוצריםשלמפעלייםהמלח; התגבסות: המפעלים התייחסו במסמכים גם לתהליכי התגבסות, העלולים לפגוע ביכולת האידוי ולזהםאתהמוצרים בגבס.עלפיהמסמכים, נקודהזודורשתבחינה מעמיקהשליכולת השליטה בריווי הגבס, צורת הגבישים, בחינת השאלה האם הגבס ישקע או יצוף, השפעת ההתגבסות על קצב האידוי, בחינת אפשרות הזיהום של חומרי גלם ומוצרים סופיים בגבס וכיו"ב; פגיעה בשכבת המים התחתונה: בתנאים מסוימים, עלולה להתרחש פגיעה בשכבת המים התחתונה,העלולהלהביא לדוגמה,להגדלת ריכוזמתכותכבדותוכיו"ב; החדרת זיהום לים המלח: חשש נוסף שהועלה על ידי המפעלים הינו, כי שאיבת מי ים סוף, המזוהמים בדלקים, עלולה להביא להחדרת הזיהום לים המלח, תוך יצירת אלמנטים שאינם קיימיםבו כיום,ואשרעלוליםלהשפיעעל האידויועלאיכותחומריהגלם והמוצריםהסופיים; על רקע החששות שהועלו על ידי המפעלים במסגרת הליכי השימוע,דרשו המפעלים כי תיערך בחינה מדוקדקת בטרם קבלת החלטות,תוך שיתופם בתהליך. 30 מקור מידע פומבי נוסף לעמדת המפעלים הינו דוחותיה הכספיים של כיל. על פי הדוחות לשנת 2007, הזרמת מי ים סוף לים המלח, צפויה להשפיע על הרכב המים בים המלח ועל רמת האידוי, ולפיכך על כמות חומר הגלם אותה ניתן יהיה לייצר במפעלים. הזרמת מי ים צפויה לגרום לשיכוב בים וליצור שכבת מים "קלים" ודלים יותר במינרלים בחלק העליון שלים המלח להיווצרותגבס ולהתפתחות מיקרו אורגניזמים. על פי הדו"ח הכספי של כיל, עוצמת ההשפעה תלויה במספר מרכיבים, ובהם נקודת ההזרמה אל ים המלח, סוג המים שיוזרמו, הכמות השנתית, מפלס הים העתידי, מהירות שקיעת הגבס והיווצרות מיקר אורגניזמים. בנוסף, מציינת כיל בדוחותיה הכספיים, כי כיום, בטרם נבדקו השפעות הפרויקט באופן מדעי,ובטרם נתקבלו החלטות תכנוניות, קיים קושי לקבוע את השפעת הפרויקט על המפעלים. 30 כאמור, הדוחות מפורסמים באתר הבורסה:. 33

34 עמדות בעלי העניין פלסטינים וירדנים קשיים במיפוי בעלי העניין בצד הפלסטיני והירדני מיפוי עמדותבעלי העניין הינונדבך מרכזיבתהליך ניהול קונפליקט ובחירתמודל מתאיםלגישור בין הצדדים. איסוף הממצאים הראשוני שנערך מצביע על קשיים באיתור בעלי העמדות של בעלי העניין הפלסטינים והירדנים לפי המקור העיקרי לאיתור בעלי העניין בפרויקט מובל השלום- אתרהאינטרנטשל הבנקהעולמיוכןבמקורות הנלווים. תהליך איתורומיפויבעלי הענייןכללגם חשיפה לסיבות הגורמות לקשיים באיתור בעלי העניין ולכך נתייחס בהמשך כחלק מהממצאים הראשונים. ניתן למפות את תצהירי העמדות שהוגשו לבנק העולמי ולראות כי לקראת השימוע הציבורי שהתקיים בחודש אוגוסט וספטמבר 2007 בישראל, ירדן והשטחים הפלשתינים או בעקבות השימועהגיעולבנקהעולמי הפרסומיםשאלומקורותיהם: פלשתין ירדן מקור לאום ישראל הפרסום מספר פרסומים לפי המסמכים שמפורסמים באתר הבנק העולמי בקישור הבא: סךהכל גורמים חוץ ארגון תצהירים אזורי חוצה לאומים אזוריים , כלומר, ניתן לראות שמספר הפרסומים והתצהירים שהגיעו אל הבנק העולמי מידי בעלי עניין פלשתיניים וירדניים הם שניים מתוך שלושים ושמונה מסמכים. בשאילתא ששלחנו בדואר אלקטרונילרכזהפרויקט בבנקהעולמי,מראלכסנדר מק'פייל,לגביעמדותשל בעלי ענייןנוספים מירדן ומפלשתין הוא השיב כי "לא הגיעו אליו מסמכים נוספים ובמידה וידוע לנו על מסמכים נוספים שהגיעו לא פורסמו הוא יהיה אסיר תודה אם ישלחו אליו" (התכתבות אישית עם מר מקפיילמתאריך ,מצויהאצלהמחברים). בנוסףלכך, בחינתרשימות המשתתפים מהשימועים ב מצביעיםעל מספרהמשתתפיםהבא באתריהשימועהשוניםשהתקיימו: סה"כ בכל האתרים עמאן- ירדן רמאללה- פלשתין יריחו- פלשתין נווהאילן- ישראל אתרהשימוע מס' משתתפים לפי המסמכים שמפורסמים באתר הבנק העולמי בקישור הבא:,

35 כלומר: יותר מ- 57% מכלל המשתתפים בשימועים היו בשימוע בישראל,כ- 21.6% משתתפים מכלל השימועים היו בשטחים הפלשתינים ו- 21% משתתפים בירדן. עיון מעמיק יותר ברשימות המשתתפיםמעלהכיבשימוע בישראלנכחו 16 סטודנטיםשהגיעומטעםארגון "ידידיכדורהארץ המזרח התיכון"ולהםשמות ערביים,יתכן והםפלסטיניים שהגישהלשימוע בישראל הייתהלהם פשוטה יותר. גם אם נניח כי הם פלסטינים עדיין אחוזי ההשתתפות בצד הישראלי, הגשת העמדות הפומביותשל בעלי ענייןומומחים בצד הישראליהינה גבוההבהרבה.בהמשךהפרקנדון בסיבות ובגורמים אותם אנו מאתרים כמשמעותיים להבנת הבדלי ההשתתפות הציבורית בין הצדדים משום שאנו מוצאים את הפערים הללו כגורם מכריע ליכולת לבנות מודל לבניית הסכמות. אך ראשית, נציג את החומרים הקיימים- עמדות בעלי העניין כפי שהוצגו בתצהירים לבנקהעולמי וכןמתוךמסמכיםנוספיםבאתריממשל וארגוניםציבוריים עמדות פלסטיניות מסמך "המרכז לפיתוח המגזר הפרטי" development),(center for Private Sector עמותה שמטרתה קידום התחרותיות והמגזר הפרטי בחברה הפלסטינית בהשתתפות בכירי ממשל פלסטינים. המסמך חובר על ידי 5 אקדמאים ואנשי ממשל מתחום הסביבה, החקיקה והתשתיות. טענותיהם המרכזיות הן: מחירי החשמל הצפויים בעקבות היוזמה הינם יעילים בעבור הפלסטיניםבשונה מעלות מחיריהמים הצפויים שאינם מבטיחים שהפלסטינים ירצובהםמפאת יוקרם. הם טוענים כי אחת המטרות העיקריות של הפרויקט עבור הפלסטינים, אותה מוטל על הבנקהעולמי לקחתבחשבון, הינה החזרת הזכויות הפלסטיניותבאזור הירדן העיליויצירת גישה לפלסטינים לאזור ים המלח על מנת לקיים פעילות תיירותית וכלכלית שתקדם את החברה הפלסטינית al,2007).(atili et לדבריהם, יש לערב נציגים פלשתינים באופן ממשי יותר בתהליך. הגברת המעורבות והמודעות בצד הפלסטיני צריכה לכלול נציגי עמותות, מגזר פרטי ואת הממשל הפלשתינאי הבכיר. ככלל, הםטועניםכי קיימתמודעותמעטהבחברה הפלסטיניתלנושאוכי ישלהגביראת המעורבותואת המידע בקרבכלל הפלסטיניםלמיזםמובלהשלום (שם). מסמךמחקרינוסףשהוכן עלידיארגוןWEDO,שהינוכאמור עמותהפלסטיניתשיוסדהב על ידי אנשי מקצוע מתחום הסביבה והתברואה על מנת לגשר על הפער בין מחקר למדיניות הפלסטינית בתחומים אלו, בשיתוף עמותת ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ביצע ניתוח עלות תועלת בהתבסס על נתונים סוציו אקונומיים ושאלונים עבור התושבים הישראלים והפלסטינים שחיים באזור הסמוך למובל השלום באזור הערבה, ים המלח והבקעה (ראה פירוט לעיל בסעיף ). המחקרנערך בין השנים ויועד להוות מסמך הערכה מעצב טרם ביצוע פרויקט מובל השלום al.-wedo,2007).(jaraish et בטרם ניתוח העמדות הפלסטיניות במסמך מזכיר הארגון כי עוד מזמן הסכמי אוסלו, הפלסטינים ביקשו לבנות שורה של מלונות בצד הצפון מערבי של ים המלח, להקים תעשיית מינרלים פלסטינית ולפתח את האתרים הארכיאולוגיים בעבורם. העיר יריחו שהינה העיר הגדולה באזור ים המלח הממוקמת באזור הצפון מערבי של ים המלח 35

36 התבססה על חקלאות ועל תיירות מרובה בטרם הסגר הישראלי והייתה לשער התיירותי לחופיו הצפון מערביים של ים המלח. בדומה לתוצאות המחקר לגבי עמדות התושבים הישראלים, גם בצד הפלסטיני, התושבים באזורים הצפויים להיות מושפעים מפרויקט מובל השלום בישראל, תומכים בפרויקט. חששות התושבים כפי שמופו בפרויקט, נבעו מפגיעות אפשריות בתיירות והשפעות על הסביבה הימית במפרץ מובל אילת/עקבה.חשוב לציין כי החששות גברו ככל שעלתה מידת ההיכרות של הנשאלים עם השלום על כלל היבטיו. חלופת ים סוף-ים המלח בלבד ibid).(jaraish et al, מרבית התושבים הביעו עניין בבחינת כל החלופות ולא בבחינת דרך מיון נוספת דרכה אנו מבקשים לעמוד על בעלי העניין הפלסטינים היא במיון במשתתפים בשימוע הבנק העולמי לקבוצות לפי השתייכותם למגזרים (הפרטי, הציבורי והשלישי) ולארגונים וכן על בסיס מגדרי. מיונם לקבוצות הללו מאפשר לבחון מי רואים עצמם כבעלי עניין בפרויקט 31 מובלהשלוםוכןמאפשרלבחון דפוסיהשתתפותלפי מודלניתוחקונפליקטואלי. לפי ניתוח רשימות הנוכחות של שני השימועים שהתקיימו ברמאללה וביריחו באוגוסט 2007, ניתן היה לראות כי קיימת השתתפות ציבורית מועטה ביותר וכי מרבית הנוכחים- 38% הם אנשי מגזר פרטי המייצגים חברות העוסקות בתחומי התכנון והבנייה, פיתוח, ייעוץ והשקעות. במגזר השלישי, החברה האזרחית בייצוג של עמותות מהווה 21% מן המשתתפים ונציגי ממשל מקומי וכללי מהווים 15% מכלל המשתתפים. נתון בולט לעין הינו השתתפות הנשים המועטה בשימוע שעמדה על סך של 11% מכלל המשתתפים. לשם ההשוואה, למצוא דפוסי השתתפות שונים מאד בישראל שעומדים על 12% לעומת הנתונים הפלסטינים ניתן השתתפות למגזר פרטי, 22% לעמותות המייצגותחברה אזרחית, 2% גורמי ממשל ו 22% השתתפות נשים. דיון לגבי משמעותם של ממצאים ראשוניים אלו נקיים בהמשך. 31 ניתוח הנתונים בטבלה מפורטת מופיע בנספח בסוף העבודה. 36

37 שימוע שימוע הערות יריחו רמאללה (1) 11 [1] 9 מגזר פרטי בסוגריים בשחור- ארגון שנספר כמגזר פרטי משום שהיא עמותה של אנשי עסקים. בסוגריים מרובעים - אישה [3] (1) 6 מגזר שלישי-עמותות (1) 5 בסוגריים בשחור- לא נספר כאן אלא למעלה המרכז לפיתוח המגזר הפרטי. בסוגריים מרובעים - נשים גורמי ממשל ציבורי: 2 אין מקומי 5 גורמי ממשל ציבורי: 1 נציגים בסוגריים מרובעים - אישה כללי- לאומי פלסטינים [1] 1 נציג בנק עולמי תושבים בישראל, אין אין גם הייתה השתתפות תושבים מועטה יחסית. מדענים אין 3 להבדיל,הרבה מדענים בישראל סטודנטים 1 אין עיתונאים להבדיל, אין אין בישראל ובירדן היה מספר גבוה של עיתונאים. בלתי מזוהים בעצמם [1] בסוגריים מרובעים -אישה 5 3 או שלא זיהינו סה"כ משתתפים [5] 31 בסוגריים מרובעים- נשים. [1] עמדות ירדניות בפרסומים המופיעים באתר הבנק העולמי כתצהיר לבנק מופיע מסמך שנשלח מאת דר' מונטר הדדין שכיהן בעבר כשר המים וההשקיה של ירדן, ראש רשות עמק הירדן וכשותף בכיר בצוות המו"מ בתהליך השלוםעם ישראל.המסמך שהוא מוסר לבנק הינו למעשה מסמך שנשלח לארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון והוא מגיע לבנק העולמי כמכותב. בתצהיר הוא אומר כי יש לקדם את פרויקט מובל השלום משום שזה צפוי לענות על מטרות נדרשות לכל שלושת השותפים האזוריים. הדדין משבח את מאמצי הבנק העולמי ואומר כי הינם בעלי ערך חברתי- כלכלי וסביבתי. הדדין מביע התנגדות נחרצת לפעילות ידידי כדור הארץ המזרח התיכון סביב מובל השלום והתנגדותםלתהליךסקרההיתכנות. 37

38 בנוסף לפרסום באתר הבנק העולמי נסקרו 19 פרסומים ב- 5 אתרי ממשל בירדן ממשרדי הממשלה הבאים: משרד התכנון ושיתוף פעולה בינלאומי, משרד החוץ, בו נמצאו הפרסומים 34 הרבים ביותר בנוגע למיזם, משרד המים וההשקיה שהינו האתר השני בהיקף הידיעות על מובל השלום,המשרדלאיכותהסביבה,משרדהתיירות. בכל הפרסומים באתרי הממשל השונים מצאנו נקודה משותפת לפריטים השונים שנסקרו והיא חזרה על ציון המטרות המשותפות של הפרויקט כפי שהוגדרו על ידי שלושת השותפים: הגברת אספקת ובטחון המים לשלושת השותפים, עידוד הפיתוח הכלכלי בבקעת הירדן, קידום תהליך השלום,ייצוביםהמלחובנוסף,מידע אינפורמטיביבעלאופיזהההמצייןאת כמותהמיםהחסרה ליםהמלח,נתוניםפיסיים לגביהמובלוכמותהמים שירדןצפויה להרוויחבזכותהקמתו ביקור מיום ביקור מיום , פרסום אוגוסט,2007 ביקור מיום פרסום פברואר 2008,ביקור מיום פרסום ינואר 2006, ביקור מיום פרסום דצמבר 2006,, ביקור מיום ביקור מיום ביקור מיום : פרסום, פרסום, פרסום 2005, ביקור מיום ביקור ב ביקור ב ביקור ב ביקור ב ביקור ב ביקור ב ביקור ב

39 מחקר נוסף שנערך בהזמנת ארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון הינו דו"ח ניתוח עלות תועלת כלכלי-חברתי שבוצע על ידי החברה המלכותית המדעית שהינה עמותה מחקרית בירדן. הדו"ח כלל ניתוח שאלונים שבוצע בקרב סקטורים שונים הצפויים להיות מושפעים מהמיזם בירדן ) Al.(Husseini et al,2007 ממצאיהם מעלים כי 81% מהתושבים מאמינים כי מובל השלום הינו פרויקט חיובי אך מתוכם 47% מן התושבים בעיקר באזור עקבה חוששים מן הרעש הצפוי בעקבות שאיבת המים. כמו כן, 74% מןהתושביםהאמינו כיהתפלתהמיםהצפויה מןהפרויקטהינה חיוביתוחשובהלירדן. מגזר נוסף אותו סקר המחקר הינו הסקטור התעשייתי. הנתונים שעלו במחקר מסקירת המגזר התעשייתי מורים כי 91% מגורמי התעשייה הסמוכה למיקום המיועד למובל השלום הינם בעד הפרויקט, 64% מאותם גורמים גורסים כי אם תמשך ירידת מפלס הים ניצבת סכנת סגירה לעסקיהם, ובנוסף 73% מתוכם סבורים כי יגרם שינוי מהותי להרכב הים, ואותו אחוז של משיבים מעדיפים כי המובל יעבור כתעלה סגורה. החששות המרכזיים שהעלו גורמי התעשייה הינם: מהפקעת קרקעות ללא פיצוי נאות, מהשינוי הכימי של הרכב הים שיפגע בתעשייה, חשש מהפרת איזון אקולוגי ורעידות אדמה שיפגעו במיזם, חשש מפגיעה באזורים המוגנים והאתרים הארכיאולוגיים באזור, חשש מבולענים והשפעתם על הפרויקט ומפגיעה נופית שעלולה להיגרם לאזורבעקבותביצועהפרויקט (שם) מימדי השוני בין הלאומים והתרבויות השותפים למובל השלום כבסיס למודל לבניית הסכמות וכהסבר לקושי בגיוס המידע מהשותפים השונים לתהליך מחקרהשופך אורעלתהליךבנייתהסכמות ביחסלמובלהשלוםהואמחקרם שלליפצ'יןואחרים al,2007).(lipchin et מחקר זה יצר שיתוף פעולה בין מכון מחקר ישראלי, ירדני, פלסטיני ושותפים חיצונייםלאזור מאנגליה ומאוסטריה.תכליתושלהמחקר הייתה בדיקת חלופותברות קיימא לעתיד ים המלח במטרה להגיע למסקנות שיוכלו לסייע למעצבי מדיניות מהמדינות השותפות. המחקר ארך שלוש וחצי שנים וכלל היבטים של ניהול משק מים, ניהול קרקע המתקשר לניהול מים והיבטים דמוגרפיים וסוציו אקונומיים (שם). המחקר שיתף חוקרים מתחום מדעי הטבע, המדעים המדויקים ומדעי החברה וכלל שיטות מחקר איכותניות וכמותיות כאחד. אחת משיטות המחקר שביצעו החוקרים, ורלוונטית עבורנו ביותר, כללה יצירת שבע קבוצות מיקוד לשיתוף ציבור בתהליך המחקרי ובתוצאותיו. עצם הניסיון לנהל מחקר בנושא חוצה גבולותושיתוף ציבור,הכולל שותפים מתרבויותולאומים שונים, איפשר לנולקבלמידעעל מספר מימדי שוני מרכזיים עליהם יש לתת את הדעת בבניית תהליך השואף ליצור שותפות בין השחקניםהאזוריים הנוגעיםלמובלהשלום. החוקרים דיווחו על קשיים בגיוס מידע ונתונים מרשויות בממשל הפלסטיני והירדני ודיווחו על הליכים בירוקראטיים רבים שגרמו לזמן המחקר להתארך מעבר למצופה על מנת להגיע לתוצאות. גיוס מידע ונתונים חשף תהליכים מורכבים בהם נציגים ממשרדי ממשלה בירדן ממתיניםלאישוריםמגבוהעלמנתלהעביראתהמידע הנדרש,חוסרנגישותמידעבאופןמכווןכך שישרת רק את מי שיודע על קיומו, ותרבות המסתמכת על הקשרים האישיים שיש לחוקרים על 39

40 מנת להצליח לקבל מידע מהגורמים האמונים עליו. בנוסף דווח כי בירדן היה קל בהרבה לגייס מידע ממקורות פרטיים או ארגונים בלתי ממשלתיים מאשר מגורמי ממשל (שם, עמ' 35). החוקרים גילו כי קיים מחסור בידע שיטתי ברשות הפלסטינית בכל אשר קשור למידע מהותי לעיצוב מדיניות מים כמו למשל: מחסור בידע על הקצאות ומכסות מים, מפות אזורי גידול חקלאי וכמויות ועוד. בנוסף, המחקר מדווח על כך שנראה היה שהציבור ואנשי המקצוע בצד הפלסטיני והירדני היו מושפעים מאופי הממשל הקיים ולא שוחחו או הביעו דעותיהם בחופשיות לגבי החלופות. המחקר דיווח על התשובות מצד נשאלים ירדנים או פלסטינים כמרמזות על עמדות נאמנות למערכת הממשלתית שאינן בהכרח דעות חופשיות al,2006).(lipchin et עוד עולה במחקר כי קיימים הבדלים אדירים ברמת כוח האדם הזמין והמיומן שיכול לבדוק סוגיות מקצועיותהנוגעות לניהולהמיםבאזור (שם). קבוצות המיקוד כללו שבעה מפגשים שבהם נכחו הקבוצות הבאות: מדענים ואנשי עמותות בעמאן, תושבי ים המלח, חקלאים ירדנים, חוקרים פלסטינים, אנשי עמותות וממשל בירדן, חקלאיםבגדה המערבית,אנשיעמותות וחוקריםבקטורה בישראל,מעצבימדיניות בירדן.לטענת החוקרים, ניתן היה להבחין בהשתתפות נשים מועטה ביותר בעיקר במפגשים ברשות הפלסטינית ובירדן,ובתחושהכי "צופיםבהם"מצד הרשויות.קבוצותהמיקוד היומשמעותיות באיסוףדעות של בעלי עניין מגוונים באזור וכדרך להעצים את מעצבי המדיניות אך מיעוט השתתפות הנשים מצביע עלכך שצריךלמצוא דרכיםאחרות להגיעאליהן בתרבות הנשלטת עלידי גבריםובחברות בהןקיימתתחושהשל שליטהוצפייהמגבוה (שם,עמ' ). ניתוח הנתונים של משתתפי השימוע של הבנק העולמי מראים כי קיימת השתתפת ציבורית מועטה יחסית (כפי שהראנו לעיל) ולכן נראה שיצירת מודל לבניית הסכמות הכולל השתתפות ציבורית צריךלהתחשבבנתוניםהללו. מעבר לתנאי השטח הללו, טענה נוספת עליה מצביע לוי (לוי, 2002) הוא ההבדל ביכולת ההתמודדות הסביבתית בין מדינות שונות אשר שותפות להסכם ולהן יכולות שונות ביכולתן להשקיע משאבים בתכנון וביצוע בשל הבדלים ביכולות הכלכליות של המדינות, בחוזקה של החברה האזרחית וארגוני סביבה משפיעים, ובתשתית המדינית והדמוקרטית בין השותפות להסכם או לפרויקט. לוי מצביע על כך כי להיקף הפערים בין המדינות באשר לרמת כוח האדם הזמין, הרמה הטכנולוגית והאופי תרבותי ישנה השפעה מכרעת על היכולת לנהל באופן יעיל מפגעים חוצי גבולות (שם). נראה כי כל המאפיינים שלוי מגדיר ביחס לתנאי אי שוויוניות בין מדינות מצויים בתנאי השטח של פרויקט מובל השלום, ובניית מודל לניהול הקונפליקט במקרה זהחייביהיה להתחשבבהבדליםהללו. בחינה השוואתית של מודלים לניהול קונפליקטים בתחום תשתיות 10.5 מים מחקרנו יכלול בחינה השוואתית של מודלים לניהול קונפליקטים בתחום תשתיות מים. חלק זה של המחקר יהדק את הקשר בין החלק התיאורטי, שבו ייסקרו מודלים מקובלים לניהול קונפליקטים סביבתיים, לבין החלק המעשי של סקירת עמדות בעלי העניין וניתוח הקונפליקט הפוטנציאליבנושאמובל השלום.הבחינהההשוואתיתתהווה צעדבינייםביןהמקרההפרטילבין 40

41 התיאוריותהכלליות,אשר נועדהלאפשרסינון הכלים הפוטנציאליים להתמודדותעם קונפליקט. הסינוןיתבצע תוךחשיפת נקודותדמיון ושוניביןהמקרה הנבחןלבין קונפליקטיםאחרים,בפרט בתחום תשתיות מים. הבחינה ההשוואתית נועדה לסייע בהסקת מסקנות באשר לנקודות החולשה והחוזק של מודלים שונים לניהול קונפליקט סביבתי, תחת תנאי בסיס מסוימים, ותאפשר לנו לבחון האיכות בפועל, היציבות והישימות של המודלים העומדים לרשותנו בפתרון קונפליקט סביבתי. לאור הבחינה ההשוואתית נוכל לבצע סינון ראשוני של הכלים העומדים לרשותנותוך שימושבמסקנותמהשטח. המחקר יכלול סקירת קונפליקטים דומים מהעולם, ניתוח השתלשלות העניינים ואופן הטיפול בקונפליקטים, תוך השוואתם למקרה שבפנינו.. חרף מגבלות ההשוואה אל מקום בעל מאפיינים ייחודייםכיםהמלח,נבקש לטעוןכיישערךרבללימוד מקריםדומיםמהעולם,והשוואתהמקרה הנדוןאליהם. בעולם כולו, נלמד נאסף ומשתכלל מזה מספר עשורים, הידע בנושא ניהול קונפליקטים סביבתיים. מטרתנו היא לעשות שימוש מושכל בידע זה, ולמקד באמצעותו את איתור הכלי המתאים לניהולהקונפליקטהנדון. כחלק מהצעת המחקר, נבקש לבצע סקירה ראשונית, סכמתית של מספר קונפליקטים בנושאי תשתיות מים. המקרים שידונו להלן לקוחים כולם מהעבודה המקיפה המוצגת בז'ורנל China,ECSP- Environmental Change and Security Program המופק ע"י Environment Series תוכנית מחקרים ושיתופי פעולה בינ"ל בנושאי סביבה, חברה וביטחון. הפרסום מכיל אסופת מאמרים הסוקרים באופן מקיף קונפליקטים סביבתיים בנושא תשתיות מים בסין ובארה"ב, והינו חלק מעבודתן של קבוצות עבודה לדיון ולמידה משותפת של אמריקאים וסינים בנושאי סביבה. הפרסום מתייחס למגוון רחב של קונפליקטים סביבתיים, היסטוריים ועכשוויים, בנושא תשתיות מים בארה"ב ובסין, ולפיכך עשוי לסייע באיתור אסטרטגיות הניתנות ליישום בקונפליקט שבפנינו. להלן תוצג סקירה תמציתית בלבד, המתמקדת בניתוח קונפליקטים בנושא תשתיות מים בארה"ב ובסין על בסיס הפרסום האמור. ניתוח מעמיק ובחינה השוואתית אל מול המקרה שבפנינויבוצעובמסגרתהמחקרעצמו. לארה"ב ולסין מאפיינים משותפים רבים, המהווים זרזים להתפתחות קונפליקטים בנושאי תשתיותמים,וביניהם: מדינות עצומות בגודלן, המחולקות באופן פנימי למספר יחידות (בארה"ב מדינות, בסין פרובינציות). כל יחידה הינה בעלת סמכויות ניהול עצמאיות מסוימות ומאוגדת עם האחרות תחת שלטון משותף. משאבי המים משותפים עפ"י רוב למספר יחידות ניהוליות, ופעמים רבות השיקולים המדריכים כל אחת מהיחידות בבואה לנהל את מקטע משאב המים שברשותה אינם מתואמים. הדבר יוצר כשלים בניהול המשאב ומוביל פעמים רבות לקונפליקטים בהיקף נרחב. כמו כן, בשתי המדינות הטיפול החופף במשאבי המים מתבטא גם בחפיפה הנוצרת בין הסמכויות הממשלתיות האחראיות לניהולם, והדבר יוצר בלבול ומאבקי סמכויותתוךממשלתיות. 41

42 שתי המדינות עשירות מבחינת משאבי המים שברשותם ובעלות היסטוריה ארוכת שנים של ניצול משאבים אלה לצרכי חקלאות, תעשייה וכו, ע"י הקמת תשתיות שונות, ובעיקר סכרים (סין הינה המדינה בעלת המערכת הגדולה ביותר של סכרים בעולם, ובשטחה נמצאים 45% מסך הסכרים בעולם). ההשלכות של תשתיות אלו הינן פעמים רבות רחבות היקף, נישאות במורדהזרם ומורגשותבאגןהניקוזכולו.הדבר יוצרתנאיבסיס העשוייםלהוביל להיווצרות קונפליקט רב-משתתפים, והדבר נכון יותר ויותר ככל שתופעה זו מתפשטת והולכת ומספר הסכריםעולה. כמובעולם כולו,כךגםבשתיהמדינות הללו,ניכרלחץ הולךוגוברעלמשאביהטבע,אםבשל גידול אוכלוסין והעלייה ברמת החיים ואם בשל התפתחות אמצעים טכנולוגיים המרחיבים את טביעת הרגל האקולוגית של האדם. סופיות המשאבים נגלית במלוא חומרתה ונדרשת חשיבה מחדש על ניהול משק המים, תוך ניסיון למצוא פתרונות לגידול הגובר והולך בביקוש אל מול היצע מים בקצב התחדשות סופי. הלחץ על משאב המים במקביל ללקות בהפנמת נדירותו, מגביר תופעות שליליות של זיהום מים, ניצול יתר עד כדי הכחדת המשאב לתקופות מסוימות,חוסריעילותבהקצאהוכו. מובן שעל אף הדמיון בתנאי בסיס אלו, ישנם הבדלים רבים בין שתי המדינות בהתמודדות עם קונפליקטים בנושאי מים המתגלעים בהן. אופן הטיפול במצבים אלו נגזר בין השאר מאופי השלטון, ריכוזיותו, מעורבות הציבור בקבלת החלטות, רמת הידע וההבנה המצויה בידי מקבלי ההחלטות ובידי בעלי העניין בנושאים אלו וכו. דווקא ההבדלים במאפיינים אלו בצד הדמיון באפיוני הבסיס שצוינו לעיל הופכים את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בלמידה משותפת של הנושאים הללו לפורה. נציין להלן מספר קונפליקטים מרכזיים בשתי המדינות בנושאי מים, אשר יאפשרו לנולבחוןיישוםשל אסטרטגיותשונותלניהול הקונפליקט,על יתרונותיהןוחסרונותיהן. הנהר /אגן רקע קונפליקט פתרון מסקנות נהרות רלוונטי חקר מקרה בארה"ב אגן נהר המיזורי הנהר הארוך ביותר בארה"ב. נמצא תחת סמכותן של 9 סמכויות פדרליות, 8 מדינות,ומספר רב של רשויות מוניציפליות. חלוקת המים, התחשבות תוך בצרכי בית, חקלאות, תעשיה וסביבה לאורך הנהר. הקמת גוף משותף בעל לניהול אגני נציגות למירב בעלי העניין וסמכויות לחלוקת בנהר. מים ארה"ב עודדה במקרה זה ניהול חוצה גבולות מוניציפאליים על מנת להתגבר על כשלים בחלוקת המים. 42

43 ניהול כחלק מהסכמי כחלק מהסכמי הועדה עוסקת גם במחקר נהרות גבולות המים בין מדעי. המים גבולות הועדה בלתי תלויה חוצי ארה"ב לקנדה הוקמה ב בגורמים פוליטיים ופועלת צורך היה גבולות ועדה בינ"ל כגוף משותף המייעץ לשתי את להסדיר בין קנדה משותפת לניהול הממשלות. חבר המנהלים משאבי ניהול לארה"ב משאבי מים של הועדה המשותפת כולל המים בעלת משותפים, אנשי ציבור, ארגונים ללא המשותפים. סמכויות בנושא אנשי מגזר מטרות רווח, הקצאות המים. פרטי ואנשי אקדמיה גבולות הסכמי הקובעים ביחד את מכירים המים מדיניות הניהול של בתלות ההדדית הוועדה מעודדת הועדה. שיש לכל אחת ציבורית מעורבות מהמדינות בשנייה בעלי העניין ומעורבות בסוגיות המים. הועדה בקבלת החלטות. נחשבת להצלחה מבחינת ניהול הוגן של משאב המים. עומס הדלוואר נהר אגן נהר הקונפליקט בנושא הגדרת השותפים לתהליך הינו נהר ארוך דלוואר המים חלוקת השימוש לפי הגבולות הפיזיים של בין התנהל בנהר הביא החוצה מאוד האגן כולו ולא לפי מספר מדינות המדינות בין לדלדולו. הגבולות הפוליטיים של ניו פנסילבניה, השאר העיר בארה"ב ומשרת הנהר סייעה לאיכותו של ניו-יורק מיליון כ- 15 יורק וניו ג'רזי תוך הדגשת התהליך. תביעות ותביעות מספר בנתה משתמשים. מעורבות הציבור בתהליך הביאה לפיתוח תוכניות במשך שכנגד מבנים במקורות מספר עשורים. חינוך וקהילה ביישובים לאורך האגן, בשנת לבסוף, הנהר על מנת מתוך מטרה הוחלט על מים להעביר 1961, לחנך את התושבים לשמור אל עבר נהר הקמת ועדה בין על הנהר ולקיים שימוש ההדסון. מושכל במים. ובעלת מדינתית נציגות נשיאותית הסדרת אשר השימושים בנהר בסמכותה היא הבלעדית. 43

44 ארגוני בעל הנהר נהר ארגונים סביבתיים התמיכה הציבורית סייעה סביבה הזרימה החזקה הקולורדו טענו כי הכלכליות לארגונים רבות בהגברת של האפקטיביות הפרויקט של התנגדו מקום היה מבוקש להקמת לפרויקטים ההידרואלקטרי מאבקיהם. מפעלים להפקת חשמל הידרו אלקטרי משנות ה- 50 והלאה. השונים מחשש לפגיעה חמורה בספק, מוטלת לגייס והצליחו ציבורית תמיכה לגיוס שסייעה הארגונים הצליחו חלקית במטרתם למנוע הקמת סכריםומאגריםבנהר. בסביבה. היו כמו כן, תמיכה בקונגרס. כוונות שונות להקמת סכרים ומאגרים על פני הנהר. במאבק נגד אחד הסכרים הציעו הארגונים מקורות מים חלופיים, בד בבד עם הקמת לובי להפעלת זכות הוטו של EPA נגד הוטו הפרויקט. בשנת הושג 1990, והפרויקט נעצר. 44

45 חקר מקרה בסין הנהר הפיתוח נהר משמעותי על מנת להתמודד הועדה ממעטת לשתף בהיסטוריה הצהוב לאורך הנהר עם מאבקים ממשל מקומי ונציגי ציבור וגידול ובתרבות בנושא זכויות מים, אלא במקרים של משברים הסינית. נפרש על האוכלוסין בעיקר בין חמורים וקונפליקטים או מדינות. פני חקלאים של הקהילות בתכנוני הקצאות. 9 לצידו הביאו למשתמשים על אף הניסיונות לנהל את מספק 12% מתצרוכת המים לניצול יתר, עירוניים,הוקמה ולהתמודד הביקושים ליובש של האוכלוסייה בשנת 55 ועדה בצורה שוויונית עם בחלקים מצריכת ו- 15% ממשלתית המשבר, גידול האוכלוסין המים לחקלאות מסוימים של לשימור הנהר והפיתוח הכלכלי הקשו הנהר ולנזק ומימיו משמשים הצהוב המטפלת מאד על ניהול מוצלח של חקלאי ליצירת מאגרי בניהול, שימור, המשאב. כלכלי חירום להעברה מחקר ותכנון אגן לערים בצפון סין. וסביבתי. הנהר.הועדה כמו כן, הנהר נמצא תחת מטפלת ביישום תהליכים התפתחה ואכיפת חוקי מואצים של בעיה נוספת המים של סין על בניית סכרים אגן הנהר. של הזרמת ומאגרים מזה כ- שפכים לנהר. בשל התעצמות קונפליקטים 60 שנה. בנושא ההקצאות הוקם מאוחר יותר גוף נוסף, לפיקוח על ההקצאות. סכר סכר שתוכנן התנגדות כתגובה להתנגדות היה זה מקרה ראשון בסין יונגליוהו לקום במחוז ציבורית הוקמו קבוצות של עצירת הקמת סכר מתוך חזקה, סצ'ואן עבודה, בראשות כתוצאה מהתנגדות חשש לגרימת גורמי ממשל, לדון ציבורית.ארגוני סביבה נזק לאתר בפרויקט,אשר לא היו מעורבים ישירות היסטורי, בסופו של דבר במאבק זה,אך הפיקו שיצרה לחץ הביאו לביטולו. ממנו לקחים ומסקנות. על הממשל המקומי כנגד הפרויקט. במסגרת מחקרנו, בכוונתנו להעמיק בחקר המקרים הללו ואחרים, במטרה ללמוד מן הניסיון העולמי הנצבר ולאתר בעזרתו מודלים וכלים יעילים אשר עשויים לסייע למיתון קונפליקט 45

46 פוטנציאלי במקרההנחקר עלידינו, פרויקטמובלהשלום. מתוךסקירה ראשונית זו,ניתן לאבחן מספר מאפיינים בסיסיים באקלים המדיני אשר עשויים לסייע במיתון קונפליקט, במקרה של התפתחותו בין מקבלי ההחלטות לבין בעלי עניין נוספים,סביב תשתיות מים: חקיקה תומכת - בסיס חוקי המעודד שיתוף ציבור, שקיפות, ומודעות לשיקולי סביבה (למשל חוק חובת עריכת תסקירי השפעה על הסביבה,הקיים בארה"ב,אך לא בסין) מודעות ציבורית מודעות ומעורבות ציבורית בנושאי סביבה בכלל ומים בפרט, וכן מודעות להשפעתם על בריאות הציבור חשובים על מנת להציף מוקדם מספיק דילמות וקונפליקטים ולמנוע הקצנת עימותים אקלים פוליטי ההחלטות. ניהול פוליטי משתף ופחות ריכוזי ומודעות סביבתית בקרב מקבלי תשתית מידע חשוף לציבור האינטרנט ומאגרי המידע הרבים, הזמינים לציבור יותר ויותר,מסייעים להגברת מודעות ויתר שקיפות תשתית של ארגונים בעלי אופי סביבתי/חברתי - ארגונים לא ממשלתיים חזקים ומבוססים יכוליםלייצגאת הציבורואת האינטרסיםשל בעליהעניין "חסריהקול". כמו כן, ארגונים אלו משתכללים עם הזמן וצוברים ידע, הבנה ומומחיות אשר משפרת את רמת הייצוג שלהם. לסיכום, בטבלה הנ"ל ריכזנו מקרים שונים של התפתחות קונפליקטים סביבתיים סביב הקמת תשתיות מים בשתי מדינות שונות מאוד, הן מבחינת אופי המשטר והן ביחס לסביבה מבחינה חוקית וציבורית. אלו יכולים, תוך בחינה מעמיקה במסגרת המחקר, לשמש אותנו כתשתית ידע וניסיון להבנת דרכים למיתון הקונפליקטים הללו ולסיומם בהצלחה, מבחינה סביבתית,חברתית ופוליטית כאחד. 46

47 11. מסקנות והמלצות להמשך לאור תהליך איסוף הנתונים וניתוח התוצאות הראשוניות שעלו במסגרת הכנת הצעת המחקר, ניתן להעלות מספר נקודות מרכזיות שידריכו אותנו בהמשך המחקר ובתהליך החשיבה על בניית מודל לניתוחהקונפליקט ולבנייתהסכמותסביב הסוגיותהמרכזיותלמובלהשלום. ים המלח מהווה נכס סביבתי משותף. ייבושו כתוצאה מפעילות אנושית יוצרת מחסור סביבתי שסביבו עשוי להיווצר קונפליקט. (הגדרות מתוך:.(Libiszewski, 1992 ניכר כי התהליך הכרוך באיתור המודל לניהול קונפליקט סביבתי בנושא מובל השלום הינו סבוך ומורכב מסיבות שונות, בהןדנובהרחבהבסעיפים הקודמים,וביניהן: לפרויקט בעלי עניין רבים (ירוקים, יזמים, תושבים, תיירות ותעשיה, בישראל, ירדן והרשות הפלסטינית וכן בעלי עניין ברמה גלובלית במעגלים רחוקים יותר) אשר את חלקם סקרנו בסעיפים הקודמים. העובדה שיש שונות רבה באופן שבו משפיע הפרויקט על בעלי העניין חושף פוטנציאללהיווצרות קונפליקטסביבתיבקנהמידהרחב. בהיותו משאב נדיר וייחודי בעולם, התופעות המאפיינות את ים המלח הן מורכבות ואינן מובנותלגמרילקהלהרחב.מאפייןזה עשוילהגביראתעוצמת הקונפליקט (בןגל, 2004 ). קיימים תנאי אי שוויון מהותיים בין המדינות המעורבות בתהליך, הנוגעים ל:אופי הממשל במדינות השונות (דמוקרטיה, שקיפות, מודעות ציבורית); ההבדלים התרבותיים העמוקים בין השותפים (כולל חוזקה של החברה האזרחית וארגוני סביבה); תנאי אי שוויון כלכליים (המשפיעים על אופן הקצאת משאבים); תנאי אי שוויון חברתיים (כולל בנושא מקומן של נשים בחברה ויחסיהמגדר) וכו'.כלאלה מקשיםעליצירתיחסי אמון.הדברמכבידבמיוחד בתהליךבונדרששיתוף פעולהרבליצירתהצלחה ( Lipchin,2007,בןגל, 2002 ). זהות הגוף המכנס את השחקנים (גורן; הרלב, 2008) הרלוונטיים לדיון נראית משמעותית מתמיד. זאת לאור הביקורת המוטחת מצד ארגוני החברה האזרחית על התהליך שמוביל הבנק העולמיבתקופהזוממש (אוגוסט, 2008 ) אנו מאמינים כי יש חשיבות רבה למחקר בנושא זה, אשר עשוי לתרום באופן משמעותי להבנת הקונפליקט הפוטנציאלי ולניהולו באופן מושכל ואפקטיבי, אשר ייטיב עם בעלי עניין ועם הסביבה. 47

48 נספח 1 - סיכום שיחה עם אבי רותם מהנדס המועצה האזורית תמר (ראיון טלפוני:התקייםבתאריך 26/5/08) רקע כללי: אבי רותם הוא מהנדס מועצה אזורית תמר, אשר, יחד עם מועצה אזורית מגילות, חולשת על כל אזור ים המלח בצידו הישראלי. כמהנדס המועצה, לאבי תמונה מעמיקה על היקף הקשיים הנוצרים כתוצאהמשינוייהמפלסועלהשפעתםעל ההתנהלותהתכנוניתשלהמועצה. האם תוכל לסקור את החששות העיקריים של תושבי האזור בנוגע לפרויקט מובל השלום? חוששים מהתערבות מעשי האדם בטבע. ההרכב הכימי של ים המלח הוא ייחודי. הים קיבל מים ממקורות יבשתיים (מי תהום ומי גשמים) מאז ומתמיד, ולא ניתן לחזות באופן משביע רצוןאתהשפעתהחדרתרכז (תמלחת)מייםאליו. החששות להשפעת החדרת הרכז לימה רבים, וביניהם: פריחת אצות, התפתחות פטרייה שצבעה אדום (דונאליילה), היווצרות גושי גבס וכו.. לא ברורה מה תהיה ההשפעה על התיירותשלתרחישים כאלועלהתיירות:זו עשויהלהיותאטרקציהאולהיפך. כמו כן עשוי להיווצר שינוי מיקרו אקלימי באזור: הלחות עשויה לעלות כתוצאה משיכוב לאורך זמן של מי ים בשכבה העליונה של הימה, אשר קצב ההתאדות שלהם גבוה יותר. עליית הלחות הפוטנציאלית, המצטרפת לטמפרטורות גבוהות מאוד באזור עשויה ליצור עומסי חום שבהם לא ניתן לחיות ולמנוע מגורים באזור. כמו כן, הדבר ישפיע על האקולוגיה והביולוגיה שלהאזור,ואוליאףבאופןהרסני. חששמהמלחתמי תהוםבתוואיהמובל. אין ערובה לכך שהחדרת מי רכז לים המלח תפתור את בעיית היווצרות הבולענים. החשש הוא שמי הרכז, אשר הינם פחות מלוחים מים המלח, יצליחו להמיס את שכבת המלח בתת הקרקעויביאו להמשךהיווצרותבולענים. מהם, לדעתך, כנציג תושבי האזור, החלופות הראויות לבחינה ל"הצלת" ים המלח? תושבי האזור מבקשים לבחון את מירב החלופות העומדות על הפרק על מנת להעלות את מפלס הימה. בין החלופות, ועיקריה: נכון לכלול גם את החלופה הצפונית, מספר מתפילים על חוף הים התיכון, בגרסתו של אלי רז, תושב המועצה אשר השפעתם על הסביבה מבוזרת יותר ועשויים לספק את כמות המים הנדרשת במחיר נמוך יותר ותוך פגיעה קטנה יותר בסביבה. הדבר דורש בחינה מעמיקה. העברת המים תתבצע באמצעות הפיכת כיוון הפעולה של המוביל הארצי מהים התיכון לכיוון הכינרת ושחרור מים שפירים מהכינרת דרך הירדן הדרומי אל ים המלח. האם המועצה לוקחת חלק בפעילות כלשהיא הנוגעת לפרויקט? נציגי המועצה השתתפו בדיונים ציבוריים בנושא. 48

49 אלי רז מייצג את עמדת המועצה ופעיל בשמה בנושא. המועצה הייתה מעורבת בכתיבת מסמך מדיניות ים המלח. כיום מרגישים חברי המועצה כי הם אינם מעורבים מספיק. אין תוכניות מגירה או תכנון ארוך טווח לתרחישים השונים העומדים על הפרק. האם אתה מאמין כי תהיה במה שתאפשר הצפת התנגדויות לפרויקט? אם המובל יעבור כולו בירדן, לא תהיה לתושבים השפעה מהבחינה התכנונית. אם המובל יעברו בישראל, תידרש תכונית מתאר ארצית ברמה מפורטת והיא תידון במועצה הארצית. במסגרתדיוניהמועצהניתן יהיהלהגישהתנגדויותלפי חוקהתכנוןוהבנייה. במקרה שיהיה תהליך של בניית קונצנזוס, המועצה תשמח להשתתף בו ומרגישה כי יש לה חלקמשמעותיבו והשתתפותההכרחית,כיווןשבתחומיהקו הירוקהםחולשיםעלהאזור. מהן ההשלכות להמשך ירידת המפלס מבחינה המועצה האזורית? ככל הנראה, המפלס ימשיך לרדת ב- 20 שנה הקרובות גם אם ייבנה מובל, כיוון שהתהליך הכולל: כולו, תהליכים ארוכים. תכנון, בדיקת החלופות, קו החוף המשתנה לא מאפשר פיתוח. בריכות האידוי של המלונות. בנייה ולאחר מכן ייצוב המפלס והעלאתו הינם התיירות מרוכזת באגן הדרומי בלבד ומבוססת על לא ניתן לפתח מתקני תיירות באגן הצפוני בהינתן ירידת המפלס.באזור מרחצאות עין גדי למשל המתקנים מרוחקים כיום מרחק רב מקו החוף. החקלאות בעין גדי (מטעי תמרים) נפגעה בגלל הבולענים ויש חשש לפגיעה נוספת במקרה שהתופעה תימשך. כיום התיירות נפגעת פחות. המפלס.אין תיירות משמעותית באגן הצפוני. המלונות נמצאים באגן הדרומי ושם פחות מורגשת ירידת תוכניתמתארתמר,תמ"מ 14/4,מגדירהכי הבניה והפיתוח אסוריםמתחתלקו 390- מתחת לגובהפני הים.זאת על מנת לאפשר העלאתהמפלס בעתיד.בשטחים הללוגם נוצרו בולענים ולכןהבנייהאינה בטיחותית.לעומת זאתבצדהירדני ישכברבניהשל מתקניםובתימלוןגם בגובהנמוךיותר,של המפעלים הפטרו-כימיים נמצאים בשטח המועצה, האם יש תאימות בין עמדות המועצה ועמדות המפעלים בנוגע לפרויקט? היום עמדת המועצה המקומית ועמדת המפעלים מתואמות. החששות משינוי הרכב המים משותף,וכןההגבלותעל הפיתוחמקשותעלשניהצדדים. 49

50 מהם, להערכתך, האינטרסים השונים לביצוע הפרויקט? לא ברור שהצלת ים המלח היא האינטרס העיקרי לביצוע הפרויקט מבחינת מדינת ישראל. ככל הנראה, שיתוף פעולה אזורי הוא אינטרס מרכזי יותר במערכת השיקולים. השיקולים הפוליטייםהםמרכזייםמאוד. מבחינתירדן,האינטרסהמרכזיהואהתפלתמים. תוכן הראיון אושר על ידי המרואיין ומקובל עליו. 50

51 נספח - 2 סיכום ראיון טלפוני עם חנן גינת -נערךב רקע כללי: חנן גינתמשמשהיום כמנהלמו"פמרכזמדעיםהמלח והערבה.המרכז פועלבחסותמשרדהמדע ואוניברסיטת בן גוריון. המרכז נבחר להיות שותף למחקר בנושא מובל השלום, ולוקח חלק פעיל בבדיקה המבוצעת במימון הבנק העולמי לבחינת חלופת.R-D המרכז שותף לסקר הסביבה והחברה,המצטרףלסקרההיתכנותשלהפרויקט. האם תוכל לתת תיאור קצר של הפרויקט ומטרותיו מנקודת ראותך? הרעיוןהמקורי הוצגע"יהרצלומאז התגלגלבגלגולים רבים.ביןהשאר,בשנות ה- 80 נחצב תוואי קטיףבגושקטיף עלמנתלבדוקאתקושיהסלע.אז המטרההעיקריתהייתהניצולחשמל. היוםהמטרותהןאחרות: 1. הזרמת והתפלת מים, בעיקר לירדן לירדנים בעיה חמורה של אספקת מים. למרות עוצמת הבעיה, המלך הירדני עצר את הפרסום והקידום של הפרויקט עד לסיום בדיקת ההיתכנות המתוכננת. לכן, החזון של תשובה להקים את המובל תוך שנתיים, למעשהלא מתואםעם ישראל וירדן. החשמל שיופקישמשלהתפלה ושאיבה.לקבלתסדרי גודל,צריכתהחשמלשל שאיבתהמיםמים סוף בלבד הינה 600 מגה-ואט. בנוסף, יש להעלות את המים לגובה עד ים המלח כאשר גובה קו פרשת המים של הערבה 200 מ', ולאחר מכן להעלות אותם מרחק נוסף עד לעקבה. כמות המים שתישאבליוםמוערכת ב- 5.5 מלמ"ק, וככלהנראהיהיהצורךבמספר תעלות/צינורות/מובליםעל מנתלהוליכהלאורךהתוואיהנבחר. 2.הצלת ים המלח הפסקתירידת המפלס. בחלופת מצבקיים, גובה פני הימהיגיעלשווימשקל בשנת 2,100 והימה תצטמצם לשטח שבין מצפה שלם לעין גדי, שם יש בור שינקז את המים שמגיעים לימה. היום מתנקזים לימה 400 מלמ"ק במקום 1700 מלמ"ק בשנה לפני כן (באגן הניקוזשליםהמלחחייםהיום 25 מיליוןולא מליוןכמובעברורובמקורותהמיםשלהימההוטו לשתיה ע"י ישראל, ירדן וסוריה). בנית מובל השלום תאפשר להפסיק את ירידת המפלס (אך לא להעלותו)ע"יהזרמת כ מלמ"קבשנה. 3. שיתוף פעולה אזורי חנן מאמין כי הפרויקט ללא ספק יקדם את השת"פ האזורי ויעמיק אותו.הואמבקש לצטטמדבריושל ד"רמיכאלבייט, לשעברהמדעןהראשי שלמשרדהתשתיות, כיאם הפרויקטיחסוךמלחמה,ישאינטרסמשותףלבצעו. האם תוכל לתאר את בדיקת ההיתכנות שבה אתם לוקחים חלק? הבדיקההנוכחית שלהפרויקטהחלהלפנישנה וחצי,בעיקרביוזמתםשלהירדנים. בעברנבחנו 3 תוואים עיקריים, M-D (בתוואי קטיף), R-D והחלופה הצפונית. לפני שנה וחצי חזרו לחלופה שהייתה נחותהלפני כן,חלופת R-D.מטרתהמחקר היאלהכין את המידעהנדרש לבחינהכוללת של החלופה. באשר לבחינת חלופות אחרות, יתכן ויהיה צורך לבצעו בשלב ב' של המחקר הנוכחי. ההסתייגות הנוכחית מחלופות אחרות נובעת מלחץ ירדני, בשל החשש להיות תלויים במי שתייה 51

52 שאיןלהם גישהאלמקור השאיבהשלהם (חלופתM-D ).ישראלמבקשתלבצעאת הפרויקטיחד עם ירדן, הן על מנת לקדם שת"פ אזורי והן על מנת לקבל מימון של מוסדות בינ"ל. כמו כן, האלטרנטיבה של התפלה מאסיבית (חלופה צפונית) כרוכה באובדן שטחי חוף רבים, צריכת אנרגיה רבה הכרוכה בזיהום במרכזי אוכלוסייה בישראל, וכן הגברת זיהום מוקדי של הים התיכוןכתוצאהמפליטותממתקני ההתפלה,בקרבהלחופים מוכרזיםומרכזיאוכלוסיה. אורך הבדיקה המתוכנן: שנתיים. חל עיכוב של כחצי שנה לפני התחלת הבדיקה בשל לחץ של הארגונים הירוקים ובעיקר ידידי כדוה"א. נערכו דיונים בנושא בבנק העולמי, אשר שקל שלא להיכנסלפרויקט. בסופו של דבר, המחקר יצא לדרך, התפרסם מכרז, ו- 2 חברות זכו (חברה צרפתית וחברה אנגלית). האחת אחראית על סקר ההיתכנות והשנייה על סקר השפעת המובל על החברה והסביבה. החברות הזוכות פועלות בשיתוף עם SI- specialized institutes גופים בעלי ידע מקומי ייחודי בנושא. מו"פ הערבה הוא אחד מהגופים הללו ומסייע למחקר בנושא כדאיות כלכלית, השפעה על הסביבהוכו.שלוששאלות עיקריותשייבדקובסקר: 1.מה תעשההשאיבהלמפרץעקבה-אילת? 2.מהיקרה בערבהבעקבותהובלתהמיםלאורכה (החששמהמלחתמיתהום)? 3.מהיקרהביםהמלח (כוללשאלותכמו איפהישפכואתמיהרכז)? דילמה שהבדיקה תצטרך להתייחס אליה: השוואה בין חלופת מצב קיים לבין הסיכונים בחלופת מובלהשלום. (אפשר לומר:מהעדיףיםאדום/לבןאואיןים?). כמוכן,יתייחסולשאלותכמו: 1. מהיהיה אופיהפיתוחכלכליוהאםהפרויקטהוא כלכליבפניעצמו? 2. ניתוח ההשפעות הכלכליות והחברתיות על האזור, בהתייחס להשפעות של הפרויקטים המתוכננים (בריכות הדגים,תיירותוכו)עלהצביוןהאזורי. לא בטוח שהמחקר יצליחו לענות על מגוון השאלות הרב העומד על הפרק, אולם הרחבת הידע בנושאתתרוםרבותלמקבליההחלטותבבואםלאשר אולדחותאתהפרויקט. מהי עמדת תושבי הערבה בנוגע לפרויקט? בערבה התיכונה יש חשש גדול מהסכנה להמלחת האקויפר, כיוון שמי התהום שם תלויים יותר בצד הירדני. התכנון הנוכחי, בהתאם להצעה של חברת ארזה שביצעה בדיקה בנושא לפני כעשור הוא להעביר את המובל בעיקר בירדן. לכן, אפשר לומר שתושבי הערבה הדרומית, אשר רוב האקויפר שלהם מנותק ממקורות מים בירדן, נושאים פחות בסיכון. בכל מקרה, התכנון הוא שבמקרה שיומלח האקויפר, יקבלו התושבים מים מותפלים מהפרויקט. התכנון הוא להעביר לישראל מלמ"ק מותפלים בשנה. ערבה תיכונה לא פועלים היום כקבוצה מסודרת אלא מביעיםחששות,למשלבמסגרתהשימוע הציבורישערךהבנקהעולמי. 52

53 האם אתה מאמין כי ניתן להפיק תועלת משיתוף בעלי עניין בהחלטות על שאלת ביצוע הפרויקט ואופן ביצוע? טוב לנסות לשתף את בעלי העניין. בערבה יש אנשים פתוחים, שניתן יהיה לבצע איתם תהליך פורה של בניית הסכמות. לאנשי ערבה אין וטו אבל יש להם קול ונכון שייקחו חלק בהחלטה שעתידה להשפיע עליהם מאוד.חנן מאמין כי השיתוף יהיה אקט פוליטי בעיקרו. בעלי עניין עיקריים לדעתו: תושבי הערבה ירדנית והישראלית תושבי אילת ועקבה תושבי אזור ים המלח מדינות ישראל וירדן מפעלי ים המלח בישראל וירדן משקיעים פוטנציאלים בארץ ובעולם ארגונים ירוקים - (כנציגי הדורות הבאים) היה מפגש בת"א לפני שבועיים של נציגי הארגונים הירוקים, אשר מוטרדים מהנושא אבל לא פועלים כיום בצורה מסודרת. נכון לדעת חנן, יעשו, אם ימתינו לתוצאות הבדיקה ולא יפסלו על הסף תוכנית שמטרתה לשפר את מצבו המחמיר מיום ליום של ים המלח. מילות סיכום חנן חושש מהסכנות הרבות הכרוכות בביצוע הפרויקט ובו-זמנית מבין את יתרונותיו המשמעותיים. הוא מאמין שנדע יותר בסיום המחקר וכי הכרחי להמתין לסיום הבדיקה על מנת לגבשדעהעלטיבושלהפרויקט. תוכן הראיון אושר על ידי המרואיין ומקובל עליו. 53

54 נספח - 3 ניתוח נתוני השימועים 'התקיימו ברשות הפלסטינית באוגוסט Ramallah- RDS Consultation August 9, 2007 Organization Office of the President CEO/Alpha for Research Tetra Tech MOP Tetra Tech Tetra Tech CEP Oral/Nablus MOI Envir-Q &A (sp?) ACE Int l CEP MOA CH2M ASIR Sohell comp. An-Najah Univ. Najah Univ. CPSD MOP PHG CDM int l. PHG HWE HWE/ACE 1. מגזר ציבורי- ממשל כללי 2. מגזר פרטי- חברת ייעוץ טכנולוגי 3. מגזר פרטי- תאגיד ייעוץ והנדסה בינלאומי 4. מגזר ציבורי -ממשל כללי- משרד התכנון הפלסטיני 5. מגזר פרטי- תאגיד ייעוץ בינ "ל 6. מגזר פרטי- תאגיד ייעוץ בינ "ל 7. מגזר פרטי- המרכז לתכנון ובנייה 8.?אישה 9. מגזר ציבורי- משל כללי- משרד הפנים הפלסטיני Name Ali Nazzal Faisal Awartani Aboud Al-zqim Adla Khalaf Ross Berman Fred Bobrist Rami Abdulhadi Rana Al-Habash Fadwa Elshar Jameel Motour? מגזר פרטי- ייעוץ הנדסי.12.מגזר פרטי- המרכז לתכנון ובנייה 13. מגזר ציבורי- משל כללי- משרד החקלאות הפלסטיני. 14 מגזר פרטי- תאגיד ייעוץ סביבתי- הנדסי בינלאומי 15. מכון מדעי למחקר ומעבר טכנולוגיה Ghassan Thaher Ahmad Quran Kasim Abdo Hirba Husseini Karn Assaf Husam Abu Fares Anan Jayyonzi Samir Helou? מדען 18. מדען 19. מגזר פרטי- שלישי- המרכז לפיתוח המגזר הפרטי הפלסטיני 20. מגזר ציבורי-משל כללי- משרד התכנון הפלסטיני- אישה 21. מגזר שלישי- עבודה עם קהילות מקומיות בנושא מיםאישה 22. מגזר פרטי- תעשייה 23. מגזר שלישי- עבודה עם קהילות מקומיות בנושא מים 24. מגזר שלישי- עמותה לקידום מחקר Hisham Avartani Taghreed Hithuawi Subha Ghannam Shakeer Bitar Muath Abu Sadah Naser Arurui? 25. מגזר שלישי- עמותה לקידום מחקר/ מגזר פרטי- ייעוץ הנדסי WYdan Sherik (sp?) Amjad Alieri 37 שתי העמודות השמאליות בטבלה מפורסמות באתר הבנק העולמי תחת משתתפי השימועים- לצורך מיון התוצאות אנו בדקנו במחקר באינטרנט מי הם הארגונים מהם מגיעים החתומים על השתתפותם בשימוע. 54

55 Life Source Life Source Sigma-Arabesque ACE WB MOF Susan Koppelman Nachy Kanfer Hashim Abulafi Abdallah Anad Ibrahim Dajani Issam Nofal 26. מגזר שלישי-עמותה פלסטינית-ישראלית- אישה 27. מגזר שלישי- עמותה פלסטינית ישראלית- אישה? מגזר פרטי- ייעוץ הנדסי 30. מגזר ציבורי-הבנק העולמי 31. מגזר ציבורי- ממשל כללי-משרד החוץ הפלסטיני Jericho RDS Consultation- August 9, 2007 Institution Massar Associates Massar Associates CH2M Hill Sigma Arabesque Sigma Arabesque Terra Tech Nippon Kori Palestine Wildlife Society Center for Engineering and Planning Center for Engineering and Planning Engineer for FOEME FOEME YEC Japan Head of Auja Council Member of Auja Council Environment Student PA WEDO/FOEME ARIJ Tetra Tech Tetra Tech Name George Rafidi Dr. Simih Abid Amer Battikly Bassam Abuleil Hashim Abulafi Ross Berman Koji Yamada Imad Atrash Shirean Shellech Rami Abdulhad Wisam Qavant Mohammed Sagydih N. Osakabe Soleman Romaneen Hussein Saaideh Shadha Musallam Dr. Sami Musallam Nader Allchateeb Dr. Hilmi Salem Fred Zobist Aboul Alzaim ארגון 32. מגזר פרטי- חברת השקעות 33. מגזר פרטי- חברת השקעות 34. מגזר פרטי- תאגיד ייעוץ בינ "ל מגזר פרטי- תאגיד ייעוץ בינ "ל? מגזר שלישי- החברה לחיות הבר. 40 מגזר פרטי- המרכז לתכנון ובנייה אישה 41. מגזר פרטי- המרכז לתכנון ובנייה 42. מגזר פרטי/שלישי 43. מגזר שלישי- עמותה סביבתית חוצת גבולות. 44 מגזר פרטי- תאגיד ייעוץ בינ "ל 45. מגזר ציבורי- ממשל מקומי 46. מגזר ציבורי- ממשל מקומי 47. סטודנט 48. ממשל כללי- הרשות הפלסטינית 49. מגזר שלישי- עמותה סביבתית חוצת גבולות 50. מגזר שלישי- המכון למחקר יישומי, עוסק בפיתוח בר קיימא 51. מגזר פרטי- תאגיד ייעוץ בינ "ל. 52 מגזר פרטי- תאגיד ייעוץ בינ "ל 55

56 ביבליוגרפיה אלתמן רחל,ארזה צ'רצ'מן.( 1995 )התמודדות עם קונפליקטים בתכנון העירוני בישראל: ישימות של שיטות לפתרון,מיתון ויישוב מחלוקות.המרכז לחקר העיר והאזור,הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים,הטכניון.חיפה. בייט,מ.( 2007 ) יםהולךונעלם.מיםוהשקיה מס' 490,אוגוסט בןגל (יוסילבסקי) מ, בחינת יכל.אפריל (2004) ניתוחמסגרותהבנה REFTAMING), FRAMES )ככלי לניהול ויישוב סכסוכים בנושאי איכות הסביבה.עבודה לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה". אוניברסיטת חיפה,חיפה. גבריאלי,א. ( 2008 )הרצאה בקורס פרויקטים בחקר הסביבה, גנאור,י.גבריאלי,א.רזניק,א. ( 2006 )קינטיקתההשקעהשלגבס כתוצאהמערבובמייםעםמיים המלח והאפשרות ל"הלבנה" של פני המים. דו"ח מדעי מסכם לשנת המחקר השנייה. מוגש למשרד התשתיות הלאומיות.דו"ח מס' ES החלטת ממשלהמס' 2863 מיום החלטת ממשלהמס' 1366 מיום המשרד לאיכות הסביבה. (2002) ניהול קונפליקטים בתכנון, פיתוח ואיכות הסביבה. דו"ח סדנה שנערכה בינואר 1999 במעלה החמישה. הפקה: יחידת הפרסומים, המשרד לאיכות הסביבה אגף תכנון. המשרד להגנת הסביבה, מכון ירושלים לחקר ישראל (2006) מסמך מדיניות אגן ים המלח - הערכת מצב ומשמעויות לעתיד בתנאים של המשך ירידת מפלס הים,מוגש לממשלת ישראל המשרד להגנת הסביבה, להציל את ים המלח (אתר האינטרנט של המשרד, ביקור מיום ): ורנסקי, אריאלה (1994) התמודדות עם קונפליקטים בתכנון העירוני והאזורי: הערכת ישימותן של גישות חלופיות, למחקר ופיתוח בע"מ.חיפה. בהתמקדות בכבישים ארציים. מרכז לחקר העיר והאזור ומוסד הטכניון יועז, יובל (2003) הזכות לאיכות סביבה מינימאלית הוכרה, הזכות לסביבה נאותה עדיין לא. מרץ 2003,הארץ. כימיקליםלישראל,דו"חכספילשנת 2007 לוי,נ. (2002), ניהול סביבתי חוצה גבולות בתנאי אי שוויוניות, הצעה המוגשת כתוכנית מחקר לעבודת דוקטור,מרץ.2002 האוניברסיטה העברית בירושלים. בהנחייתו של פרופסור ערן פייטלסון, המחלקה לגיאוגרפיה, לסטר ראובן, אוהד חשן. (2004), סביבה, מנהל ומשפט בישראל המנהל המרכזיחלק ב, מנהל סביבתי בעולם,רשויות ציבוריות בישראל,מבקר המדינה.מכון ירושלים לחקר ישראל 56

57 לסטרראובן,אהודחשן. ( 2004 )סביבה,מנהלומשפטבישראל,שורשיםובסיס,מכוןירושלים לחקר ישראל. מאוטנר,מנחם. (1995) ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי. מרכז מחקר ומידע של הכנסת (2002) מסמך רקע לדיון בנושא: הסכם שיתוף הפעולה ישראל-ירדן להצלת ים המלח: "מובל השלום" פיש,דניאל. ( 2002 )דיני איכותהסביבהבישראל,הוצאתמחשבות,עמ' רון,א. ( 2008 )הצלתים המלח חלופותלפתרון.מצגת בקורספרויקטיםבחקרהסביבה, רז,א. ( 2008 )התעלהוהתועלת.מצגת בקורספרויקטיםבחקרהסביבה, Al Husseini et al (2007) An Environmental and Socioeconomic Cost Benefit Analysis and Pre-design Evaluation of the Proposed Red Sea /Dead Sea Canal Project. Royal Scientific Society - Environmental Research Center. March 2007 Amman, Jordan 10/7/08 Atili et al (2007), Red Dead Sea Project: A Palestinian Perspective, The Private Sector Development Center: Palestinian Businessmen Association- Jerusalem. May 2007.Reserach Report Series #34. Accessed at From World Bank Website: Batir W.(2006) Environmental Profile of Jordan 2006, Ministry of Environment, Jordan: Accessed 9/7/08 Burgess, Heidi, and Guy M. Burgess.( 1997). Encyclopedia of Conflict Resolution. California. Friends of the Earth, Middle East (2008) Comments of EcoPeace / Friends of the Earth Middle East to the World Bank Terms of Reference for the Red Sea Dead Sea Water Conveyance Project: Feasibility Study Environmental, Technical and Economic and Environmental and Social Assessment Fontana A. and Frey J.(2000) The interview from structured questions to negotiated text, In Lincoln N. and Denzin Y.,(2000) Handbook of qualitative research, Sage Publication, London New York Hunter, John S. Dryzek and Susan. (1987). "Environmental Mediation for International Problems." International studies Quarterly 31: Jaraish A, et Al, (2007), An Environmental and Socioeconomic Cost Benefit Analysis and Pre-design Evaluation of the Proposed Red Sea/Dead Sea Canal-Socio-Economic Study in Israel and Palestine, WEDO, Bethlehem, May

58 Accessed at From Friends of the Earth Website: Libiszewski, Stephan.( 1992). "What Is an Environmental Conflict?" This article is the revised version of a paper presented at the first coordination meeting of the Environment and Conflicts Project (ENCOP) in Berne/Zurich. Lipchin C. et Al, (2006) A Future for the Dead Sea Basin: Options for a More Sustainable Water Management, Full Report given by the researcher and available at the authors. Excerpts available at:, Ministry of Foreign Affairs- Jordan: All Documents Accessed 0n 9/7/ אוגוסט פברואר ינואר דצמבר : : Ministry of Water and Irrigation, Jordan: All Documents Accessed 0n 9/7/ Ministry of Tourism, Jordan. Accessed 0n 9/7/

59 Oren, A., Gavrieli, I., Gavrieli, J., Kohen, M., Lati, J., and Aharoni, M. (2004) Biological Effects of Dilution of Dead Sea Brine With Seawater: Implications for the Planning of the Red Sea Dead Sea "Peace Conduit" Journal of Maritime Systems 46, Percival, Robert V., and Dorothy C. Alevizatos (Eds.). (1997). Law and the Environment. Philadelphia: Temple University Press. Simmel,G.(1964) Conflict and the Web of Group Affiliation, The Free Press, New York. Silverman D.(2000) Analyzing Talk and Text, In Lincoln N. and Denzin Y.,(2000) Handbook of qualitative research, Sage Publication, London New York Soroos, Marvin s "Global Change, Environmental Security, and the Prisoner's Dilemma." Journal of Peace Research 13: Susskind, Lawrence, and Jeffrey Cruikshank Breaking the Impasse. Basic Books, Inc. USA. Turner L.J. China environment series, Issue Woodrow Wilson Intentational center for scholars. The World Bank, Red Sea Dead Sea Water Conveyance Feasibility Study and Environmental and Social Assessment: ראיונות נערכו עם: חנן גינת מנהלמו"פמרכזיםהמלחוהערבה אבירותם מהנדסהמועצההאזוריתתמר יצחקגורן לשעברמנכ"ל המשרדלהגנתהסביבהומובילכנסהמשרד בנושאניהולקונפליקטים אמיתיהרלב מנהלחברת "מודוס"לגישורסביבתי 59

60 60

61 אופן הצגת תעלת הימים בתקשורת לרה פארן ת.ז: ניצן גלברט ת.ז: צפנת גל ת.ז: דויד ליפשיץ ת.ז: קורס פרויקטים בחקר הסביבה, תשס"ח ביה"ס ללימודי הסביבה ע" ש פורטר אוניברסיטת תל אביב ספטמבר

62 תודות פרופ'שילין,אוניברסיטתחיפה-על המענההמהירוהנכונותלעזור דר'פביאן סיקרון,אוניברסיטתחיפה-עלשיטתהמחקרהמקורית פרופ'אביטלגזית,אוניברסיטת תל-אביב-עלעזרתובעבודהובהנחיה עו"דאיתיאליאב ודר'דיווידכץ עלהיעוץ המכוון,והנכונותהמתמדת 62

63 תוכן עניינים (עמ' -103) 63 מבוא מוטיבציהלמחקר השפעתהציבורעלקונפליקטסביבתי רקע סקירההיסטורית מדיניותעכשווית - החלטותמדיניות בנושאתעלתהימים רקע תיאורטי בתקשורת מושגייסודבתקשורת הנחותיסודבתקשורת השפעותהתקשורתעלדעתהקהל ייחודושלהאינטרנט הגדרות המחקר שאלתהמחקר השערתהמחקר מטרותהמחקר מתודולוגיה הסיבותלהיבחרותהמדיההמקוונת ביסוסשיטתהמחקר שיטותהמחקר הדגמתהמתודולוגיה בעיות במתודולוגיה סיכוםשיטתהמחקר לוח זמנים משוער הצעות להמשך המחקר/מחקרים נוספים ביבליוגרפיה

64 אופן הצגת תעלת הימים בתקשורת o מבוא o מוטיבציה למחקר לתקשורת השפעה רבה על דעת הקהל. מרבית הציבור נחשף לקונפליקטים בעלי אופי סביבתי בעיקר באמצעי התקשורת השונים. לדעת הקהל עשויה להיות השפעה מכרעת על עתידם של קונפליקטים בעלי אופי סביבתי. ניתן ללמוד זאת ממספר דוגמאות, בהן בעבר, מחאה ציבורית גרמה לביטול פרויקטים אשר היה בהם פוטנציאל לגרום נזק לסביבה. דוגמא למקרה כזה היא תוכניתספדיעליהנרחיבבהמשך. על כן, ישנה חשיבות רבה לבחינת השפעה זו, גם במקרה המבחן של פרויקט מסדר הגודל של תעלת הימים. מכיוון שנושא המחקר הינו פרויקט בסדר גודל לאומי, ואף בינלאומי, לדעת הקהל ישנה חשיבות מכרעת באשר ללגיטימציה אשר ניתנת לפרויקט זה. במובנים מסוימים ניתן לומר, שאם דעת הקהל הינה שלילית לגבי הקמת פרויקט בסדר גודל שכזה, ייתכן מאוד שלפרויקט (במתכונתו הנוכחית)איןכלללגיטימציהמלכתחילה. o השפעת הציבור על קונפליקט סביבתי לשיח ציבורי חשיבותגדולהבדרךהשפעתו עלעתיד קונפליקטיםציבוריים. בפרקזהנציגדוגמאלמקרהכזהבושיח ציבוריסביבתיהצליח ליצרהתנגדותציבוריתגדולה לתכניתמסוימת ולבסוףאףהכריעאתגורלהתוכנית. תוכניתמערב ירושלים:(תוכניתספדי) בשנת 1998,הוחלטע"י הועדההארציתלתכנוןובניה בהחלטהמתוכניתמתארמחוזית (תמ"מ) 37/1 עלהפשרתשטחיםפתוחיםממערב לירושליםבשטחשלמעל ל- 26 אלףדונםקרקע,לצורך עתודותבניהאשריסופחו לעיר.בשטחיםאלה,אמורותהיולקוםכ- 20 אלףיחידותדיורלרווחת תושביהעיר. ההחלטהעוררההתנגדות ציבוריתחריפהבקרבגופים ירוקיםואחרים,ובאחתהעתירותאשר הוגשוכנגד התוכניתנטעןשעדייןלא מוצועתודותהבניהבתוך ירושלים,והתוכניתתעוררפירבור שלהעיר,זיהום אויר,וכמובן,הרסשלשטחיטבעפתוחים (שטחייערות אורנים,וגםמעיינות טבעיים,אשרמהווים בתיגידוללמיניםרבים,כגון:הצבי הישראלי,צבועים,ציפורישירוטרף, מכרסמיםפרפריםועוד..)ונוףבראשיתיאשר לאניתןיהיהלהשיב. אחתהעתירותכנגד התוכנית,אףהוגשהבשםהצביהישראלי. 64

65 מתוך:אתרהקרןהקיימתלישראל ההתנגדות לתוכנית נסקרה בצורה מאוד אינטנסיבית ע"י התקשורת החזותית, כמו גם ע"י התקשורת האלקטרונית. עצומות הוקמו ברשת במחאה על מימוש הפרויקט, ונאספו אלפי חתימותכנגדה. באוקטובר 2006, בדיון במשרדי הועדה הארצית לתכנון ובניה אודות העתירות אשר הוגשו כנגד התוכנית, הוחלט לדחות את ההחלטה אודות מימוש הפרויקט בחודשיים, על מנת לאפשר לגוף המתכנןלהשיבלעתירותאלו. הסיקור האינטנסיבי של התקשורת גרם לכך, שבעת הדיון התקיימה הפגנת המונים מחוץ למשרדי הועדה, כאשר אישי ציבור רבים מקצוות הקשת הפוליטית מובילים את ההתנגדות לתוכנית. בפברואר 2007, התכנסה ישיבת המועצה הארצית לתכנון ובניה לדון בעתיד הפרויקט. תוצאות אותה ישיבה, היוו את החותמת הסופית לביטולה של התוכנית. הועדה אישרה את ביטול הפרויקטברובשל 24 בעד, 3 נגדונמנעאחד. חברי המועצה הדגישו כי לא השתכנעו בצורך לאשר התוכנית למול הפגיעה האפשרית שלה הן בשטחים הפתוחים במערב ירושלים, ובעיקר בקידום ושיווק עתודות הבניה בתוך העיר והפגיעה ברקמההעירוניתהבנויה. גם בעת דיון זה, התקיימה הפגנת מחאה המונית מחוץ למשרדי הועדה הארצית לתכנון ובניה. ביטול התוכניתהיווה נקודתציוןחשובהבמאבקםשל הגופיםהירוקיםבארץ. סיקור התקשורת את השלבים השונים של ההתנגדות, החל מהעתירות אשר הוגשו כנגדה, צבירת התאוצה של ההתנגדות בקרב הגופים הירוקים ואחרים, וכלה בסיקור ההפגנות אשר התקיימו מחוץ לכותלי הועדההארצית לתכנון ובניה, שיחקה תפקיד מרכזי בגורם לגניזת התוכנית לבסוף. היא זו אשר הביאה את ההתנגדות אל סף ביתם של האזרחים (או, ליתר דיוק, אל מסכי הטלוויזיה,מקלטיהרדיו אומסופיהמחשב),ובכךרתמהאותםאליה. 65

66 ניתן ללמודמכךשסיקוראירועיםע"י התקשורת,משפיעבצורהרבה,ולעיתיםאףמכרעת,על עתיד אירועים,החלטות, ואףפרויקטיםמסדריגודלשל תוכניתספדי,וייתכןמאודאףמסדרי גודל של תעלת הימים. רקע o סקירה היסטורית עד שנות ה- 30 של המאה ה- 20 היה קצב זרימת נהר הירדן ומי הגשמים לים המלח זהה לקצב בו התאדו המים מפני ים המלח. נהר הירדן הוליך לים המלח בממוצע רב שנתי כ- 1,200 מיליון מ"ק מים בשנה, ומהסביבה הגיעו עוד 400 מיליון מ"ק. 1,600 מיליון מ"ק מים התאדו בשנה. בעקבות הסכריםשהוקמועלנהר הירמוךוביציאה מהכינרת,הופסקה כמעטזרימתהמיםדרךנהרהירדן לים המלח.כתוצאהמכך, כמות המיםהמתאדיםמפני השטחשליםהמלחעלתהעלכמותהמים שזרמו אליו, דבר זה גורם לירידה מהירה יותר של מפלס הים. תעלת הימים אמורה בין שאר הדברים גם לפתור את בעיית ירידת מפלס מי ים המלח. מכיוון שפני ים המלח נמוכים מפני הים התיכון במאות מטרים (בערך 400), ניתן לנצל הפרשי גובה אלו כדי ליצור מפלי מים מלאכותיים מהםניתן להפיקאנרגיהחשמלית. עלעובדה זוקמוונפלו תוכניותרבותבמשךהשנים,אשרניסו לממש את הפוטנציאל הגלום במיקומו המיוחד של ים המלח ובין היתר להצילו מהכחדה. אנו נביא סקירה היסטורית קצרה בכדי להראות את השתלשלות העניינים מהמאה ה- 19 עד ימינו אנו. כבר במאה ה- 19 הועלה הרעיון לראשונה ע"י קפטן אנגלי בשם ויליאם אלן בספרו: "ים המלח - דרך חדשה להודו", שם הביא תיאור לתעלה שתחבר בין ים התיכון לים סוף. כ- 50 שנה לאחר מכן הגה המהנדס מקס ורקארט תכנית המפרטת כריית תעלה שתוביל את מי הים התיכון דרך עמקיזרעאלודרךעמקבית שאןושקע הירדן -ליםהמלח, וב כתב בנימיןזאבהרצלבספרו "אלטנוילנד" על תעלה שתזרים מים מים-התיכון לים-המלח. רעיונו התבסס על הפרשי הגובה המשמעותיים בין הימים. המטרה: לשמר את ים המלח ובתוך כך לנצל את נפילת המים לייצור חשמל. שנות ה- 70 ': בעקבות "משבר האנרגיה" ב- 1974, מונתה וועדה ע"י שר הפיתוח דאז, גבתי, בראשותו של פרופ' שלמה אקשטיין. תפקיד הוועדה היה לבדוק את כדאיות הקמת מפעל הידרו-אלקטרי באזור ים המלח,מסקנותהוועדההיו שהתוכניתברתביצוע. בעקבות דו"ח הוועדה הנ"ל מונתה וועדת ייעוץ להכנת קדם התכנון של פרויקט מוביל המים. לביצוע העבודה הוקמה "מנהלת פרויקט" במסגרת חברת חשמל, ותה"ל התבקשה להכין בדיקות מקדימותותוכניותהנדסיות. בשנת 1977 הוחלט על כינון וועדת היגוי ציבורית בראשותו של פרופ' יובל נאמן. תפקיד הוועדה היה לבדוק ולהעריך הצעות תוואי שונות ובעזרתם של תה"ל אף היתכנות הנדסית וכן היבטים סביבתיים וכלכלייםשל הפרויקט. וועדה זובחנה 4 אפשרויות לביצועתעלת הימים:נתיב העמק, נתיבפלמחים-קומראן,נתיב קטיף-מצדהונתיביםסוף-יםהמלח. 66

67 המסלול שהומלץ על ידי וועדה זו היה קטיף-מצדה. בדוח מתוארות המלצות שונות על תוואי זה, ספקות לגבי נקודות מסוימות בכל אחת מן החלופות ומסקנות שונות- העברת המשך הטיפול בפרויקט לגוף עסקי-תפעולי לבדיקות נוספות של היבטים אחרים, למשל כלכליים, וביצוע מלא שלהסקרים הדרושיםבכלאחתמןהחלופות. אתהחלופה 'ים סוף-יםהמלח'הקפיאובנוסףלעוד מס'חלופות,פרטלעבודותכלליותמאוד. שנות ה- 80 ': בעקבות דו"ח הביניים של "ועדת ההיגוי של פרויקט מוביל המים הבן-ימי" (1980) קיבלה הממשלה באוגוסט החלטה "...לאשר באופן עקרוני את התוכנית של כריית תעלה שתחבר את ים-התיכוןואתים-המלחלצורכי הפקתחשמלוכןלצרכיםאחריםשלפיתוחהארץ..." ב הוגש הדוח הסופי של ועדת ההיגוי של פרויקט מוביל המים הבין-ימי, אז הוחלט לאמץ את המלצות וועדת נאמן ולהקים חברה ממשלתית. מטרתה הראשית של "חברת מפעל הימים בע"מ"הייתההפקתאנרגיההידרו-אלקטרית. בשנת 1983 ועדת ההיגוי של הפרויקט בראשות פרופ' יובל נאמן מצאה שחלופת הים האדום היא הנחותה כלכלית מבין כל החלופות. ובשנת 1985 הופסקה כריית התעלה, בוטל הפרויקט ונסגרה חברת 'מפעל הימים'.העבודהלאחודשהשובמעולם. שנות ה- 90 ': עם האצת תהליך השלום קידמו שמעון פרס ומשה שחל את תכנון התעלה כאשר היא אמורה לצאת מאזור מפרץ אילת, משם תעבור לצידו הירדני של הגבול עד לנקודה הגבוהה ביותר באזור באר מנוחה - פארן מהצד הירדני,ומשם יוזרמו המים לכיווןים המלח תוך ניצול הפרשי גובה של כ- 600 מטר. אורך התעלה בצד הירדני כ- 180 ק"מ, מתוכם 134 ק"מ בתעלה מקורה. הפרויקט אמורלהזריםמאות מיליונימ"קמים בשנהמיםסוףליםהמלח, להתפילמיםעבורירדןוהרשות הפלשתינאיתולייצרחשמלעבורישראל,ירדןוהפלשתינאים. בנקודת היציאה,באזור הדרומי שלים המלח,מתוכנן מתקן ההתפלה הגדולבעולם שיפיק כ- 800 מיליון מ"ק בשנה. עודפי המים יועברו לים המלח כדי לנסות לפתור את הירידה במפלס שלו. בנוסף, בתוואי התעלה מתוכננת לקום תחנת כוח הידרואלקטרית שתנצל את הבדל הגובה ביןים סוףליםהמלחלייצור 800 מגה-וואטחשמל. שנות ה : בשנת 2003 החליטהממשלתישראלעלהכנתמסמךהבוחן ומשקללאתנתוניהתשתיתהקשורים לים המלח ואשר יעריך את משמעותם הסביבתית, הכלכלית והמשפטית ולהציג מסקנות כבסיס לקבלתהחלטותעלעתידהאזור. בספטמבר 2007 הוגש דו"חשהוכןע"י מוסדשמואלנאמן.הדו"ח בוחןמספרחלופות לפתרון בעיית מפלס ים המלח מהיבטים סביבתיים וכלכליים, תוך ציון אלמנטים דמוגרפים, חקלאייםומדינייםבכלאחתמהחלופות. 67

68 מתוךהדו"ח: "ישלציין כי איןפתרוןקל למצבהסביבתי הגרועבונמצאים המלח.איןפתרון אידיאליואיןאף אחת מהחלופות שנבדקו שאינה כוללת סיכונים, אי וודאות וקשיים... בליבת נושא הדיון העובדה כי קיימת תכנית לסיוע בין לאומי לפתרון בעיית המים החמורה בממלכת ירדן, כשבצמוד לפתרון זה מושג פתרון לבעיה הסביבתית החמורה של ירידת מפלס ים המלח. הדבר מהווה הזדמנות להישגסביבתי חשובלמדינתישראלולמדינותבאזור וחשובלשמורעלמומנטוםזה" מתוך כל השינויים שעברה התכנית ניתן לראות כי היעד העיקרי שליווה את כל גלגולי הרעיונות לניצול התנאים הטופוגרפיים של ים-המלח היה הפקת אנרגיה, ליעד זה נוספה הדאגה לשימור מפלס ים-המלח ההולך ויורד, ועם הזמן, הסכם השלום עם ירדן הוסיף נדבך נוסף, כאשר לאורך כל הדרך לגורמים השונים אינטרסים שונים. הסקירה ההיסטורית מציגה תכנית הפושטת ולובשתצורהאחרתכל פעםמחדשבהתאםלהלךהרוח, ולבעליהתפקידיםבזמניםהשונים. א. 1. מדיניות עכשווית - החלטות מדיניות בנושא תעלת הימים עד כאן דיברנו על ההתרחשויות העבר, אך במחקרנו אנו באים לחקור השפעת התקשורת על דעת הקהל בהווה.על כןנבחןאת המדיניותהעכשווית, כפי שהיא מוצגתבאתריהממשלהואתרהבנק העולמי. בהחלטת הממשלה מספר 1311 מתאריך ה- 6/3/2008 הוחלט "להקים ועדת משנה של ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה (להלן" "ועדת המשנה") שהרכבה: שר התיירות (יו"ר), שר האוצר, שר התעשייה המסחר והתעסוקה, השר להגנת הסביבה, שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר התשתיות הלאומיות,שר הפנים והמשנה לראש הממשלה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוזמן אליה." אשר עיסוקה הוא "תוכניות לפיתוח תעלות מים-סוף וים-המלח ו/או מן הים התיכון לים המלח (להלן- "תעלת הימים")". עוד הוחלט כי "שר התיירות יבחן את הדרכים לביצוע פיתרון הביניים להגנת חופי ים המלח לתקופה שבין ביצוע שלב ההגנות הזמניות לשלב הגנות הקבע (להלן: "תקופת הביניים"), בתוך פרק זמן שלא יעלה על שישה חודשים". וכן כי "בחינת נושא תעלת הימים המהווה חלופה לטווח ארוך, הכרוכה בהבנות ותיאומים בין מדינת ישראל וממלכת ירדן ובתיאום ומימון בינלאומי, תטופל על ידי המשרדים שהנושא בתחום סמכותם (הכוונה למשרד התשתיות הלאומיות וכן לפעולות משרד המשנה לראש הממשלה). משרדים אלו ידווחו אחת לשישה חודשים לוועדת המשנהעלהתקדמות הנושא".( תעלת הימים הינה פרויקט בקנה מידה עולמי המוערך עלפי משרד התשתיות הלאומיות בכ- 2 עד 3 מיליארד דולר.( פרויקט בסדר גודל כזה דורש סקר היתכנות לבדיקת ומניעת הנזקים האפשריים. מכיוון שים המלח גובל בירדן, ישראל והרשת הפלשתינאית כל החלטה העלולה לשנות או לפגוע בים זה דורשת הסכמה תלת לטרלית. 68

69 מסיבה זו, הוחלט לערוך סקר התכנות Reference) (Terms Of שיערך ע"י הבנק העולמי, גוף ניטראלי. "שלושת הצדדים ירדן, ישראל והרשות הפלשתינאית, ניסחו חזון משותף של רעיון תעלתהימיםיםסוף יםהמלח,המתמקדב: 1. הצלתים המלחמהתדרדרותאקולוגית 2. התפלתמים ויצירתחשמלבמחירנגיש לירדנים,ישראליםולרשותהפלשתינאית 3. ובנייתסמלשל שלוםושיתוףפעולהבמזרחהתיכון" "(web.worldbank.org) ניתן למצוא במדיה המקוונת נתונים שונים לגבי סקר ההיתכנות. על פי אתר הבנק העולמי, סקר ההיתכנות ממומן ע"י חמישה תורמים בילטראלים: צרפת, יוון, יפן, הולנד וארה"ב. הסקר מתוכנן לשנתיים והוא מוערך ב מיליון דולר..(web.worldbank.org) לעומת זאת, על פי אתרמשרדהתשתיות הלאומיות "עלותהסקרמוערכתעד 20 מיליוןדולר והואצפוילהימשך 3-4 שנים." על פי אתר משרד התשתיות יכלול הסקר חמישה מרכיבים: א. ב. ג. ד. ה. ההשפעההסביבתיתעל מפרץאילתכתוצאהמשאיבתמיים. ההשפעההסביבתית עלואדיערבהכתוצאהממעברהתעלה. היתכנות הקמת מתקן להתפלת מי ים סוף לחופי ים המלח בעיקר לצרכי ממלכת ירדן והרשותהפלשתינית. היתכנותהקמתתחנתכוחהידרואלקטרית. השפעות על איכות מי ים המלח כתוצאה מעירוב מי ים סוף עם מי ים המלח (הן הסביבתיותוהןהכלכליות למפעליהאשל"ג הישראליוהירדני)." ( מדיניות הממשלה הינה עמוד טווח עליו יש להסתמך בכול הנוגע לפרויקט בסדר גודל זה. על כן, המדיניות העכשווית שהצגנו כאן תהווה עבורנו במחקר אבן בוחן, שבאמצעותה נוכל לנתח את אמינות המידע בכתבות אשר נבחן. בפרק המתודולוגיה נדון בסיבות לבחירת טווח הזמן שממנו נלקחוהנתונים,ובדרךבה נבצעאתניתוחהכתבהבאמצעותמידעזה. 69

70 רקע תיאורטי בתקשורת 1.1.מושגי יסוד בתקשורת סוגי תקשורת ישנםשלושהסוגיתקשורת: 3. תקשורת תוך אישית תקשורתביןאדםלביןעצמו. תקשורת בין אישית א.תקשורתבין אישיתישירה תקשורתפניםאל פניםללאאמצעיתיווך. ב.תקשורתביןאישיתמתווכת שימושבאמצעילתיווךהתקשורת (לדוגמא:מיקרופון וכ"ו)..4 תקשורת המונים תקשורת שמשתמשתבאמצעישמתגבראתהמסרשלהמוען ומאפשרלולהגיעלהמונים. לדוגמא:טלוויזיה,רדיו,אינטרנט,עיתונותוכ"ו. מהשקובע אתסוגהתקשורתהואלארקהמדיום כיאםגםהשימושבו.ניתןלהשתמש בטלוויזיהגםלתקשורתבין אישיתמתווכתוגםלהמונים לתקשורת המונים ישנם שלושה מודלים בסיסיים: א.המודל הליניאריהבסיסישלתקשורתהמונים: מועןמסרנמען. מוען: תכונותהמוען: יקר. כפוףלאילוציםארגוניים. מורכב. מסר (חווייתהתקשורת): תכונותהמסר: מהיר וסימולטאני המסר עובר בקלות ממקום למקום. ניתן להעביר את המסרבמקביללהתרחשות. פומבי כולםחשופיםלמסר. 70

71 מתכלה מייד לאחר העברת המסר הוא כבר לא קיים יותר. אחד המאפיינים של תקשורת המונים הוא שהיא לשימוש ולזריקה. העיתון של היום הואעטיפתהדגיםשלמחר.למסר איןאורךחייםרב. הטרוגני.איןמכנהמשותףלנמעניםשלהמסר. אנונימי.אנונימילמוען. גדול. נמען (קהל): תכונותהנמען: ב.מודליםמעגליים מודלים מעגלייםבנוייםבצורתמעגלומסר דוכיווניבין המועןלנמען.קייםמשובלדבריו שלהמועןמצדהנמען. ג.מודליםסמיוטיים סמיוטיקה תורתהסימנים. מודליםשעסוקיםבפרשנות שניתניםלסימנים על-ידיקהליםשונים. דנוטציה המשמעות המיידית המשותפת לחברה הברורה למסמן. כל אחד מבין מה הכוונה ונותןמשמעותאחידה. קונוטציה משמעותהרבהיותררחבה.כל אחדנותןמשמעותאחרת. ביקורתעלהמודלים ליניאריים ממעיטים בנמען. שמים דגש נרחב מדי על המוען, כאילו הנמען כמעט ולא קיים. מעגליים מניחיםסימטריות.המוען והנמעןשוויערךבתהליך,למרותשהדברלאכך. סמיוטיים ממעיטים במוען. נותנים משקל גדול מדי לנמען כאילו המשמעות של המוען מועטה.איןלמועןאחריות

72 a. הנחות יסוד בתקשורת ישנן שלוש הנחות יסוד בתקשורת: אובייקטיביות: התקשורת טוענתשהיאשואפת להיותאובייקטיבית. אחד הקריטריונים לאובייקטיביות הוא היכולת להפריד בין מה שמוגדר כעובדות למה שמוגדר כפרשנות. מצד אחדיש לנו מקומות מוגדרים בטלוויזיה שאנחנו יודעים שהם מוגדרים כפרשנות, אבל מצד שני יש לנו את הציפייה שחדשות ידווחו עובדות. אל מול הטיעון החדשותי לדיווח עובדות אובייקטיבי, עומד טיעון הפרשנות שאומר שכל "דיווח" חדשותי הוא בעצם פרשנות. ברגע שאנחנו בוחרים לדווח על אירוע מסוים, כבר נקטנו עמדה מסוימת. קיים טיעון שאומר שמילים אף פעם לא שקופות וחסרותמשמעות.גםדיווחחדשותי הואבעצםפרשנותמסויימת. דיווח שכלתני: ההנחה בדיון אובייקטיבי היא שאנחנו מניחים רק דברים שכלתניים שהם נטולי רגש. הציפייה לדיון שכלתני רציונאלי על "עובדות" בחדשות הוא לא אידיאלי. תמיד ייכנס הצד הרגשי והפרשני. איזון: ההנחה של אובייקטיביות היא שאנחנו מצפים שיהיה איזון בהצגת החדשות. אין חדשה שאין בה קונפליקט. החדשות תמיד עוסקות בקונפליקט. ברגע שיש לנו דרישה לאיזון בין צדדי הסיפור, אנחנו מקצינים את הסיפור. לכל סיפוריש בדרך כלל יותר משני צדדים. השאלה החשובההיא בין מה למה אנחנומאזנים.האםבין שניקטביםרדיקליים אובין שניצדדים יותרפרגמטיים?בדרךכלל,כדי להציגאתהדרמהבמיטבה,מציגיםאת שניהצדדיםהכירדיקליים למרות השאיפה לקיומן של שלושת הנחות אלה במציאותהדבר אינו אפשרי. "הסיקור התקשרותי, כמו כל ייצוג אחר של המציאות, מצייר תמונה אחת, חלקית ולקויה של המציאות, שבהכרח איננה משקפת "הכל" באופן מדויק, מאוזן, אובייקטיבי וחסר פניות. קל וחומר נכונים הדברים כשמדובר בסיקור סכסוכים, 38 כלומרכשהמציאות שנויהבמחלוקתחריפה". מכיוון שהעבודה שלנו תבדוק את השפעת התקשורת על הציבור יש צורך לבחון תיאוריות הדנות בהשפעת התקשורת על דעת קהל. 1.1.השפעת התקשורת על דעת קהל ישנן מספר תיאוריות בתקשורת הדנות בהשפעת התקשורת על דעת הקהל. נסקור שתיים מהתיאוריות המרכזיות עליהן נבסס את מחקרנו: אסכולתקביעתסדרהיוםהציבורי תיאורית אסכולת קביעת סדר היום הציבורי שייכת למסורת ההשפעות החזקות. מסורת ההשפעות החזקות מניחה שלתקשורת ההמונים יש השפעות חזקות עלינו. המסורת הזאת התפתחה בשנות ה- 30. כיוםהיאמקבלתפחותתמיכהלמרות שישנםרביםשעדייןתומכיםבה. 38 כספי, דן' (עורך) (1995). תקשורת המונים. ב'. תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, ע"מ

73 על-פי המסורת, האדם מנותק מהחברה שלו וכל אדם הוא מעין אטום נפרד. לכן, ברגע שהאדם חשוף ישירות לאמצעי התקשורת, הוא מושפע מהמסרים שלה מאוד בקלות משום שאין השפעות נוספות. המסורתמבוססת עלמחקריתעמולה,דעתקהל ומחקריהשפעתהקולנוע. האסכולה: לפי אסכולה זו, ברגע שאנחנו לא מעלים נושא לסדר היום הציבורי, הוא טרם קיים. התקשורת היא הקובעת את סדר היום הציבורי. היא קובעת במה ידונו, ובמה לא. המקור של החשיבה מתייחס לשני חוקרים: וולטר ליפמן 1922 heads The.בפרקמספרשנקרא"דעתקהל"הוא picture in our מתייחס לתקשורת.הואטועןשהתקשורתמייצרתלנו תמונהבראששהופכתלהיותחלקמדעת הקהל שלנו.הואהראשוןלומיוחסת המחשבהשלתקשורתישחלקעצוםבקביעתדעתהקהל. ברנרד ס. כהן, "Media don t tell people WHAT to think, but they do tell people what to think ABOUT " כהןניסחלראשונהאת הטענהשהתקשורתמעצבתאתדעתהקהל.הואטען שהתרומה המשמעותיתשלהתקשורת היאלאבכךשהיאאומרתלנומה לחשוב,אלאבכךשהיאאומרתלנו על מה לחשוב.כלומר,הטענההינה שהתקשורתלאמכריחהאותנומה לחשובעלנושאמסוים, אלאהכוחשלהתקשורתהואבכךשהיא מכריחהאותנועלמהלחשוב ומה שנחשובעלהנושא זהכברתלויבנו. למעשה,האסכולהטוענתשמהשלאנמצאבתקשורת כלללאנמצאבמודעותשלנו. סוגימחקריםבתחום: 1. מחקרי קורלציה: במחקרים אלו החוקרים ניסו להראות שיש קשר בין מה שהציבור חושב שזה חשוב לבין מה שהתקשורת חושבת שזה חשוב. המחקרים של מקומבס ושום מצאו קשר חזק בין התקשורת למהשהציבורחושב. 2. מחקרי מעבדה: במחקרים אלו הנבדק ממלא שאלון, ולאחר צפייה בטלוויזיה בוחנים האם ולמה השתנהסדר העדיפויותשלו. 3. מחקרי שדה: במחקרים אלה החוקרים עוקבים אחרי קבוצת מחקר ופעם בכמה זמן בודקים כיצד השתנה סדר העדיפות הציבורי שלהם. אם רואים תמורה דרמטית בחשיבות של נושא מסוים יש לבחון מדוע זה קורה. יכול להיות למשל, שהתקשורת העלתה נושא על סדר היום הציבורי, ולכן סדר העדיפות השתנה. מחקרים אלוהבודקיםאתהקשרביןתקשורתלדעת קהלמהוויםבסיסלמחקרנו. מחקרנויבחן אתמדייתהאינטרנטויתבססעל טוקבקיםהמשמשיםככלילבדיקתדעתהקהל. אסכולתההשפעה האידיאולוגיתאוהבנייתהמציאות i. לפיאסכולההזו,כאשר התקשורתמסקרתסכסוכים,היאנוטה לעשותאחדמשלושתהדבריםהבאים: להכריעביןשתיגרסאות 1. להוסיףגרסאשלישיתשלהמציאות 2. לחשוךאתהמחלוקתהקיימת ביןהצדדיםלגביהגדרתהמציאות 3. 73

74 נשאלת השאלה כיצד ניתן להעריך את הפער הקיים בין המציאות למציאות התקשורתית? דרך אחת היא לערוך השוואה עם המדדים הסטטיסטיים של המציאות ולהשוות לכמות הדיווחים העיתונאיים.אולם גם למדדים אלו יש הטיה מכיוון שמי יקבע איזו הפגנה ראויה יותר לסיקור? התקשורתי משול למעין רשומון. אוסף של גרסאות אידיאולוגיות שונות. ההמונים מציגים בהכרח תמונה לא אובייקטיביות של המציאות, בסופו של דבר הסיקור "אמצעי תקשורת, בעצם ובדיעבד הם משפיעים על הראייה הערכית והאידיאולוגית של הנמענים. לפי אסכולה זו, לתקשורת חלק נכבד בבניית תמונת העולם של 39 החשופיםאליה.השפעהזומכונה השפעהאידיאולוגית אוהבנייתהמציאות" כיצד התקשורת בונה מציאות?באמצעות מסגור. מסגור היא הדרך שבאמצעותה התקשורת משפיעה עלינו איך לחשוב. מסגור הוא ייצור נקודת מבט דומיננטית שדרכה אנחנו מתבוננים על המציאות, הוא משקף תפיסות חברתיות רחבות יותר. לא מדובר בגחמה פרטית של עורך או עיתונאי מסוים,אלא מדובר בנקודת מבט שזוכה לייצוג בתקשורת בעוד אחרות לא זוכות. אם נבחרה נקודת מבט מסוימת בתקשורת, זו תהיה הדרך שבה הציבור יתפוס את המציאות.לפיגישה זו,המציאותשלנו מוכתבתעל-ידיהמסגרות שדרכןאנחנורואיםאותה. המסגור פועל באמצעות פרקטיקות עיתונאיות. ישנן סוגי פרקטיקות של הטמעת מסרים באמצעות עריכה עיתונאית: 1. ברמת המיקרו: על-ידי ניסוח הכותרת. על- ידי שכתוב ועיבוד גוף האייטם. על-ידי עיצוב האייטם הבודד. 2.ברמת המאקרו: על-ידיהגדרתסוגהאייטם.כאשרפריט מוגדרבתור"חדשה"אובתור "פרשנות"הואמקבל למעשהתפיסתעולםמסוימת. על-ידיבולטותיחסית.ישנן דרכיםשונותלהבליט ידיעות:תמונות,כותרותוכ"ו.אם עיתונאימבליט ידיעהמסוימת,הואממסגראותהכדברחשוב. על-ידימסגורהקשרי.כשארישנן כמהידיעותאחתלידהשנייה היוצרותהקשרביניהם. 3.דרכים נוספות: לשון-הלשון היאאחתהדרכיםשבהםהתקשורתעוסקת בעיצובהמציאות.נקודתהמבט הדומיננטית באה לידי ביטוי בהיבטים מילוליים ויזואליים.למשל: מחבליםלעומתלוחמיחירות. מפוני התנחלויותלעומתעקוריישובים פועליםערביםלעומתעובדיםיהודים נטלואתהחוק לידייםלעומתצייתולצומצפונם שריהליכודמושכים זמןלעומתשריהעבודהדניםבכובדבראש.a.b.c.d.e 39 שם, ע"מ

75 f. מרואיין שמאלני מתעקש לעומת מרואיין ימני דבק בעמדתו א. נוכחותמצלמה- קיימת טענהשנוכחות המצלמותיוצרתאקשן.ברגעשישמצלמות עושיםאיזושהי פעולהפרובוקטיביתע"מלהעלות נושאמסויםלסדרהיום.המציאות שלנומשתנה בעקבותנוכחות המצלמות-אנשים מודעיםיותרלמהשהםעושים. ב. תמונות עיצובעמוד לסיכום,על-פיאסכולתקביעתסדר היוםהציבוריואסכולת ההשפעההאידיאולוגיתהתקשורתלארק משפיעהלנועל מהלחשוב,אלאהיאגם משפיעהעלינואיךלחשוב (מסגור). חשיבות עליונהניתנתלמסגורבמחקרנו.אנו נצאמתוךנקודתהנחה כירובהציבורשואבאתהמידעעל החלטותמדיניותמתוךהמוגשלובתקשורת.על כןבחינתדרךהצגתהנושאיםבתקשורת תהיהקריטית במחקרנו. 1.1.ייחודו של האינטרנט לתקשורת פנים רבות, אך במחקרנו אנו מתמקדים בערוץ תקשורת אחד, האינטרנט. לאינטרנט תכונות ייחודיותולכןישלבחוןאת תכונותיולעומק. האינטרנט החל להתפתח כטכנולוגיית מחשבים שאפשרה לקבוצות מדענים להחליף ביניהם מידע ונתונים. רשת האינטרנט ייחודית במובנים רבים ומשמשת גם כפלטפורמה טכנולוגית לצורות תקשורת "מסורתיות"שונותואףכמקורלצורותתקשורת ייחודיותהמותאמותלהבמיוחד. הזמינות הגבוהה של הרשת, העלויות הנמוכות יחסית של השימוש בה, מגוון התכנים והפורמטים שמשמשיםבה ובמיוחדההיצעהנרחבהמאפייןאותה הפכואתהאינטרנטלמרחב שיחדומיננטימאד בתקופתנו. הרשת משמשת כיום כלי עבודה, בידור ותקשורת משמעותי אשר מעוצב בדמותה של החברההמשתמשתבואולםהואגם משפיערבותעלפניחברהזו מחקר חברתי של האינטרנט "אפשר למפות את הגישות הרווחות במחקר החברתי של האינטרנט על פני ציר שבקוטב האחד שלו תפיסת האינטרנט כמרחב מדומיין ומשחקי המציע בריחה מן העולם האמיתי, ובקוטב האחר תפיסת האינטרנט כמרחב הניזון מן המציאות ומשפיע עליה" 40 חלק מהחוקרים רואים בהתפתחות הקהילה הווירטואלית סימן לכך שהקהילתיות הגיעה אל סופה. יש כאלו שאף רואים בהתפתחות הקהילה הוירטואלית גורם אקטיבי לשבר של קהילות אמיתיות. חוקרים אחרים מצביעים דווקא על זיקה חיובית בין הווירטואלי והמציאותי, כלומר, דווקא קהילות וירטואליותמשפיעותעלקהילות מסורתיותומכוננותאותןמחדש. 40 גולדשמיט, ר' (2006). מקומם של ה"טוקבקים" בשיח הציבורי בישראל. ירושלים: הכנסת מחלקת מידע ומחקר. ע"מ 2. 75

76 באופן דומה, הגישות השונות גם מייצגות עמדות מנוגדות בכל הקשור למרחב הציבורי ולדעת הקהל. חלק מהחוקרים רואיםברשתמרחב מדומייןשלא משפיעישירות עלהמרחב הציבוריועלדעת הקהל (כפי שצורות התקשורת המסורתיות עושות), לעומת זאת, אחרים רואים בה זירה דמוקרטית חדשה המשפיעה ישירות על המציאות, יוצרת מעורבות רבה יותר של הציבור ואף מאפשרת שינוי ביחסים בין יצרניהתקשורתוצרכניה. לעומתהכיווניותהברורה שהיתהבעבר,שלמוען ונמען,הריהאינטרנט בכלל, ובפרט כלי ההתבטאות של היחיד, כמו הטוקבקים, הבלוגים ואתרי האינטרנט הפרטיים, הם זירה הקוראת תיגר על ההגמוניה התקשורתית ועל הבעלות, כביכול, על הידע. הכותב (כלומר העיתונאי או העורך) כבר אינו אוטוריטה בלעדית, והוא חשוף לביקורת מתמדת של קוראיו, המטילים ספק הן במידע שהוא מספק והן בעמדותיו. זאת בניגוד לחד-סטריות ולאסימטריה שמאפיינת את אמצעי התקשורת המסורתיים. האינטרנט בעצם טומן בחובו אפשרות של שינוייחסי הכוח. i. הגישה הדטרמיניסטית-טכנולוגית שני חוקרים קנדיים, מרשל מקלוהן והארולד אדמס איניס, עיצבו מסורת אינטלקטואלית המייחסת להתפתחותם של מצעי תקשורת השלכות מפליגות על המרקם החברתי. לטענתם, התפתחותו של אמצעי תקשורת חדש איננה רק תולדה של נסיבות היסטוריות חברתיות, אלא בראש ובראשונה גורם המשפיעעל נסיבותאלהואףקובעאותן. גישה זוידועהבתור דטרמיניזםטכנולוגי.שםזהמבטאאת האמונה, שהטכנולוגיה (ובפרט טכנולוגיית התקשורת ( קובעת את פני האנושות ומכוונת את דרכה ההיסטוריתבאופןמוחלט ובלתינמנע. מקלוהן הבחין בין שלבים היסטוריים עיקריים בהתפתחות החברה, שכל אחד מהם מעוצב על ידי אמצעי תקשורת כלשהו. לטענתו, ההשלכות האישיות והחברתיות של כל אמצעי תקשורת נובעות מהחידוש הטכנולוגי בעצמו ולא מהתכנים המועברים באמצעותו. תפיסה זו מתמצה באמירתו המפורסמת "המדיום הוא המסר". המכונה ולא מוצריה היא המשפיעה על האדם ועל סביבתו החברתית. במילים אחרות, לדעת מקלוהן, חברה שמדיום המרכזי בה הוא הטקסט המודפס, תראה את המציאות מבעד למשקפיים של שפת הדפוס ואילו חברה שהמדיום המרכזי שבה הוא הטלוויזיה, תתפוסאתהמציאותבמונחיםשלשפת הטלוויזיה.בליקשרלתכנים המודפסיםאומשודרים. הטיעון הכללי הוא שהמדיום עצמו, על תכונותיו הטכנולוגיות או הצורנית הייחודיות הוא אשר קובע אתמערכת היחסיםבחברה,מארגןאתפעולתהומעצב אתתפיסתהמציאותשלה. לפיחלק מהגישות במחקר החברתי של מדע וטכנולוגיה, טמונים בחובם של שינויים טכנולוגיים ומדעיים זרעי השינוי החברתי. לפי תפיסה זו, שינויים טכנולוגיים גוררים בעקבותיהם שינויים חברתיים. לעומת זאת, ישנם חוקרים הגורסים, כי יש לראות בטכנולוגיה גורם המגביל טווח של התנהגויות חברתיות.לטענתםמימוש התנהגויותכאלהאואחרות אינויכוללהיותמוסבר במונחיהטכנולוגיהעצמה, אלא תלוי בהקשר החברתי שבתוכו היא משמשת. לשיטתם, הנורמות, הזהות החברתית, קהילת המשתתפים וגורמים נוספים הם שמכתיבים את דפוסי הפעולה, ולא הטכנולוגיה כשהיא לעצמה. סוגיה זו רלוונטית לענייננו, שכן על-פי תפיסות הדטרמיניזם הטכנולוגי אפשר לראות בטוקבקים גורמים לשינוי בתרבות השיחה, ומנגד אפשר לראות בהם גורמים המאפשרים הרחבה של צורות שיח אך אינם מחייבים 76

77 שינוי בתרבות השיחה. על-פי הגישה השנייה תפורש התפתחותו של דפוס שיחה מסוים כאפשרית באמצעות הטכנולוגיה של הטוקבק,אך לא כהכרחית. הגישה הדטרמיניסטית טכנולוגית יכולהלחזקאת מחקרנומשוםשהיא טוענתכי למדיום הטכנולוגישבו נצרכתהתקשורתישהשפעה רבהעלהחברה. במחקרנו נעסוק באינטרנט, כליתקשורת השונהמאדמכלי תקשורת מסורתיים. ניתן לשער כי אופיו המיוחד של האינטרנט, ובייחוד היותו אינטראקטיבי יכול להשפיע רבות על דרך התנהלותם של מאבקים ציבוריים. טכנולוגיית האינטרנט בעצם מתפקדת ככלי ביטוי שמיש ונפוץ בקרב הקהל הרחב, דבר היכול להשפיע באופן בולט על הכרעתם של נושאים מסוימים, בייחוד משום שאינטרנט מאפשר לנמען הפרטי לבטא את עצמו וכן להבין שרבים חולקים עימו את אותה דעה הטוקבקים הטוקבקבמתכונתוהמוכרת באינטרנטהתפתחרקבסוףשנות ה- 90,אךאפשרותהתגובהשלהציבור על הנעשה בתקשורת אינה חדשה, והיא קיימת באמצעי התקשורת המסורתיים זה שנים רבות, במדורי המכתבים למערכת בעיתונות הכתובה ובשיחות עם מאזינים בתוכניות רדיו. יחד עם זאת, הפורמט הייחודישלהטוקבקיםכחלקיוצר שונימהותיבין הטוקבקיםובין הפורמטיםהקודמיםשל תגובותמהציבור. אף שהטוקבק אינו תופעה בלעדית לישראל, והוא מתקיים במרחב המקוון כולו, בישראל יש לו מאפייניםייחודיים.כמותהאתרים העיתונאייםהמאפשרים טוקבקיםוכןהחיבורשלהטוקבקיםאל גוף הכתבות (לא בהפניה לאתר אחר או לדף נפרד באתר) אינם קיימים בעיתונות המקוונת באנגליה, בצרפת, בגרמניה או בארצות-הברית. במלזיה, בתאילנד, בפולין ובמדינות אחרות שעוברות שינוי טכנולוגי וכלכליקיצוניהתגובות בעיתונותהמקוונתנפוצותיותר. הטוקבק הוא מדיום המאופיין בספונטאניות, בחד פעמיות, במיידיות, בתיווך מינימלי ובאנונימיות. מאפיינים אלהקשוריםגם לממדהאינטראקטיביותשל המדיוםולתחושה שהואמאפשרחופשביטוי ייחודי. כל אלה משפיעים על הפופולריות הרבה של הטוקבקים. תכונות אלה מאפיינות במידה רבה את האינטרנט ככלל, ולכן יש להבין את התפתחות הטוקבק ונורמות התקשורת באמצעותו גם כחלק מהמרחבהמקוון. אולם המיידיות, הספונטאניות והאנונימיות של הטוקבקים הפכו אותם גם לזירה נוחה וזמינה להשתלחויות בוטות בכותבים, במושאי הכתבה ובמגיבים אחרים, ועוררו דיון ציבורי בדבר ערכה הסגולישלהבימהשהםמאפשרים. לצד מוקירי חופש הביטוי הרואים בטוקבקים זירה של מעורבות חברתית, בימה חדשה שהעם יכול לומר מעליה את דברו או מרחב להפגת מתחים ותסכולים, אחרים רואים בהם זירה אלימה שמאפשרת הפצת השמצות ולשון הרע. לדעתם של אלה, הטוקבקים הם סימן של תופעה תרבותית רחבה יותר, אשר בה תופסת את מקומה של הדמוקרטיה הייצוגית כלומר בחירת נציגי הציבור דמוקרטיית המונים מוחלטת המבקשת להשפיע ישירות על ההחלטות בכל דבר ועניין. לפי תפיסה זו, 77

78 באצטלה של חופש הביטוי התקשורת הופכת להיות נתינה של תרבות הרייטינג. מספר הטוקבקים בתגובה על כתבה נחשב סממן לחשיבותה, וסדר-היום העיתונאי נעשה מושתת על סיפוק צרכני העיתונותהמקוונת. על-פי תפיסה זו מדובר באשליה של דמוקרטיה, ולא בתופעה דמוקרטית אמיתית, שכן כיום גופים רבים מעסיקים "טוקבקיסטים בתשלום". אלו מגיבים סדרתיים המשרתים אינטרסים של אנשים פרטיים או של מגזרים ספציפיים מתוך כוונה להשפיע על דעת הקהל, ולפיכך, טוענים המחזיקים בתפיסה זו, ניכר כי הטוקבקים אינם "מדגם מייצג" של דעות כפי שנוטים להתייחס אליהם. כיום מתרחבת המודעות לתופעת הטוקבקיסטים בתשלום, ובקרב כותבי הטוקבקים יש נטייה לנסות לחשוףאותם. בראשית דרכם של הטוקבקים הופעל סינון מוגבל מאוד על התכנים בהם. אולם כיום מערכות העיתונות המקוונת מעסיקות עובדים שתפקידם לסנן את הטוקבקים לפני עלייתם לרשת על-פי קריטריונים מוגדרים.סינוןזהנעשה לנוכחמאפייניו האלימיםשלהשיחשהתפתח בטוקבקים,מתוך אינטרס לשמר את תרבות הדיון, לנוכח ביקורת רווחת בנושא וכפי הנראה גם מתוך חשש מתביעות משפטיות. הפונקציות החברתיות של הטוקבקים: הטוקבקים הפכו למוקד משמעותי בשיח המקוון בפרט ובשיח העיתונאי בכלל. אפשר ללמוד זאת מכמות הטוקבקים, מהשימוש בטוקבקים "מוצלחים" במיוחד כאייטמים עיתונאיים (גם בטלוויזיה, וגם בעיתונות הכתובה ( ומחדירת השפה המקוונת (של הצ'טים, של הבלוגים ושל הטוקבקים) לשיח הציבוריולשפההמדוברתוהכתובה. מכיוון שהטוקבקים הפכו לדומיננטיים מאד בשיח הציבורי כיום, החברתיותשלהם.ניתן להבחיןבשלושפונקציותחברתיות: יש צורך לבחון את הפונקציות 1. הטוקבק כזירה לשחרור כעסים ותסכולים - יש הטוענים כי פונקציה זו משמרת את הסדר החברתי דווקא משום שהיא מאפשרת שחרור לחצים ותחושת פורקן.לעומת זאת, אחרים עשויים לטעוןכילהתפתחותתרבותשל תלונותישהשפעהשליליתעלדפוסי החשיבהוהשיחהציבורי. 2. יצירת סולידאריות חברתית - למרות הנטייה הרווחת לראות בטוקבקים זירה אלימה, השיח המקוון ובכללו הטוקבק עשויים לשמש דווקא ככלי ליצירת סולידאריות חברתית. לדוגמא, בטוקבקים שלצד כתבות על חיילי צה"ל אשר נפלו בלחימה בלבנון, הובעו בעיקר תנחומים ותמיכה במשפחות,בחייליצה"לובעםישראלככלל.יחדעם זאת,בסולידאריותחברתיתנכללעיסוקבהגדרת גבולות החברה, שהם גבולות הסולידאריות החברתית, ולכן גם בטוקבקים עצמם אפשר למצוא עדויותלניסיון להדיראוכלוסיות הנתפסותכמאיימות עלהסולידאריותהחברתית. 3. דמוקרטיזציה של השיח הציבורי-פונקציהחברתית זוהיא ההתנסות חדשה יחסיתבמרחב השיח המקוון והאפשרות להשתתף בו עשויות לעודד שיח דמוקרטי ומעורבות רבה יותר במתרחש בחברה. יחד עם התפתחות האפשרות הדמוקרטית מתרחב גם הניסיון ליצור מנגנוני פיקוח אשר יגבילו את 78

79 מרחב השיח. מנגנוני פיקוח אלה עשויים לפגוע בחופש הביטוי הישיר והעצמאי ולהחזיר את מתווכי השיח (עורכים,מוציאים לאורומפיקים)לעמדתהכוח שישלהםבאמצעיהתקשורתהמסורתיים. לסיכום, הפונקציות השונות והמגוונות של הטוקבקים ומרחב הפרשנויות שחוקרים ומבקרים מייחסים למדיום זה מצביעים על קשת האפשרויות הרחבה שלו הן לחיוב והן לשלילה. כדי לאפשר הבנה של הטוקבקים בהקשרם בסביבת העיתונות המקוונת תוצג השוואה בין תגובות בעיתונות הכתובהוביןתגובות בעיתונותהמקוונת. טוקבקים לעומת מכתבים למערכת ממבט ראשון נראה כי הטוקבקים הם העתקה של רעיון תגובות הקוראים מהעיתונות הכתובה לזו המקוונת. אולם, השימוש בטוקבקים ברשת נרחב לאין שיעור וזוכה לתפוצת כותבים וקוראים הגדולה פי כמה מזו הקיימת העיתונות הכתובה. בנוסף, עצם חיבור התגובות לכתבות מכניסה את התגובות להקשר ופותחות פתחלא רקלתגובתיות (reactivity) אלאגם לאינטראקטיביות.התגובות ברשת גם מופיעות כמעט תמיד יחד עם פרסום הכתבה. נראה כי שני אלמנטים אלה הצמידות והסינכרוניות,המאפייניםאתהטוקבקים,גורמיםלהם להיתפסכמעטכחלקמהכתבהעצמה. מאפיין ייחודי נוסף של האינטרנט הוא מיידיות היכולת להגיב. מיידיות התגובה המאפיינת את האינטרנט מגבילה את הסינון הטבעי של התגובות. כדי להגיב במדור המכתבים למערכת הקורא נדרשליטולאמצעי כתיבה,לכתוב,לשלוחבדואראו בפקסולהמתיןימיםאחדים עדפרסוםהתגובה. בעיתונות המקוונת רצףהפעולות דומה, כביכול,אבל הפעולה פשוטה, נגישה ומיידיתיותר,ולכן יותר אנשיםמשתתפיםבשיחוהםאףעושיםזאתבאופן ספונטאנייותר. בנוסף, כפי שאימיילים הפכו לצורת תקשורת רווחת והמכתבים במתכונתם הישנה נעשו אטרקטיביים פחות, כך הטוקבקים מייתרים במידת מה את המכתבים למערכת. מערכות העיתונות המקוונת מפעילותגםהןסינון,אולם העובדהשישמקוםאינסופי לטוקבקיםלעומתהמקוםהמוגבל של המכתבים למערכת בעיתונות הכתובה והעובדה שהם מופיעים כמעט מייד עם כתיבתם הפכו אותםלמרחבהנתפסכחופשי, נגישואטרקטיבייותרמזהשלמכתביםלמערכת. הבדל נוסף בין מכתבים למערכת ובין טוקבקים הוא הדומיננטיות היחסית של הומור ומשחקיות בטוקבקים. המשחקיות היא מאפיין מהותי של הכתיבה ברשת. זו באה לידי ביטוי בתחושת באסוציאטיביות, במשחקי מלים, במשחקי זהות ובהתפתחות שפה מילולית וסימבולית חדשה. ממד זהבאלידי ביטויבבחירת כינויים הומוריסטית, בנקיטתשפה שנונהובניסיונות מסוגיםשוניםלגרום לגולשים לקרוא את התגובה. הטוקבקים ברשת עשויים להיות קצרים מאוד או ארוכים ומנומקים, כבדיראש וכאלהשנעשהבהםשימוש במקורותטקסטואליים קלאסיים אועילגים ורצופישגיאות. המגווןהגדוליוצר ספקטרוםרחביותרמזהשמתאפשרבמכתביםלמערכת. לסיכום, ניתן לומר כי העיתונות המקוונת משנה באורך דרמטי את יחסי הכוחות בין המוען (קרי העיתונאי/ העורך) לנמען (צרכן התקשורת). בניגוד לכלי תקשורת אחרים, בהם הנמען פסיבי יחסית, באינטרנטהואבאהרבה יותרלידיביטוי.חוקרים שוניםחלוקיםבדעותיהם לגביהפונקציותהשונות שאותןממלאים הטוקבקים.אולםאיןספקכי השפעתםעלהחברהרבה. 79

80 במחקרנו נתמקד בכלי ביטוי זה מתוך הנחה שהוא משמש היום ככלי ביטוי עיקרי. אנו נתמקד בפונקציה השלישית של הטוקבקים, דמוקרטיזציה של השיח הציבורי, מתוך הנחה שקיומם של הטוקבקיםמאפשרלציבוררבלהתבטא בנושאיםשבעברהוא לאיכללהביעבקלותאתדעתו. בפרקזהסקרנואתאבניהיסודשל מחקרנו,אסכולתקביעתסדרהיום הציבורי,אסכולתהבניית המציאותוייחודושל האינטרנט.בהמשךנציגכיצדאלו מתבטאיםבמתודולוגיה. 1. הגדרות המחקר 1.1.שאלת המחקר כיצד מוצגת תעלת הימים בתקשורת האלקטרונית ההמונית,מה השפעתה על דעת הקהל והאם היא מייצגת את המדיניות הרשמית? 1.1.השערת המחקר המסריםהמועבריםלציבור בנושאתעלתהימיםבתקשורת האלקטרוניתההמוניתמשפיעיםעל דעתהקהלהשלטת,וזאת מבלילהציגלציבוראתכלהמידע הנחוץלהכרתבעייתיותהנושאעל כלהיבטיה 4.1.מטרות המחקר לבדוק את מידת ואופן הצגת תעלת הימים בתקשורת האלקטרונית ההמונית לבחוןהאםקייםקשרבין אופןהצגתהלדעתהקהלבציבור 1. מתודולוגיה בפרקים הקודמים הגדרנו את יסודות המחקר שלנו, עליהם תתבסס המתודולוגיה. בפרק זה נסביר את שיטות המחקר. ניתן לשיטות אסמכתא מחקרית, ולבסוף נציג דוגמאות לשיטת המחקר. 4.2.הסיבות להיבחרות המדיה המקוונת התקשורת מוצגת בכמה מדיות, בין אם זו המדיה הכתובה עיתונים וספרים, המדיה הטלוויזיונית או המדיה המקוונת. במחקרנו, כפי שהזכרנו, החלטנו להתמקד בעיתונות מקוונת, זאתמכמהסיבות: 80

81 בעשור האחרון תחום המדיה המקוונת הלך וגדל והוא מהווה כוח עולה בתקשורת. הוא מכיל מגוון רחב של אתרי תקשורת שונים ומאגרי מידע עצומים ברשת. דבר זה מאפשר לאנשים חופש רביותרללאמגבלות שלתפוצהאוקליטה. העיתונות המקוונת היא חינמית, אין צורך ללכת ולקנות עיתון, המידע ברשת הוא חופשי ונגיש. ניתן למצוא באתרים הרבים שפע של מידע, כמות האינפורמציה אינסופית באינטרנט, עדכניותו המיידיתאופיו הדינאמי והאינטראקטיבי העלואתפופולאריות המדיההמקוונת באופןמשמעותי עלחשבוןהמדיה "הישנה".הצרכנים יכוליםלבחוראתהמידע שברצונםלצרוך.כלהסיבותהללו העלו אתפופולאריותמדיהזו. העיתונות המקוונת מאפשרת חיפוש נוח של המידע הנדרש עבור המחקר (כתבות, מאמרים וכו'). זאתבאפשרותמנועי חיפושבאתרים,גישהלמאגרי ארכיון,חיפושמיליםבתוךכתבהועוד. יתרון נוסף שמדיה זו מאפשרת היא קבלת תגובת הקוראים באופן מידי וספציפי ותוכן המופץ. בניגודלמדיההכתובתאו הטלוויזיונית,המדיההמקוונתהיא אינטראקטיבית,ולכןקללנולבחון אתדעתהקהל בנושאיםהמופצים. סיבות אלוהביאו אותנולהחלטהכי המדיההמקוונת היאהמתאימה ביותרלסוג מחקרנוהדורש תגובה מיידיתשלהקהללכתבה ספציפית,ותהיה היעילהביותר לחקור.היאמאפשרתלנולחקור את תגובות הציבור לכתבות ללא צורך לארגן קבוצות מיקוד, לכן, בין היתר עלויות המחקר מוזלות. בהמשךהפרק נתמקדבאופןבונערוךאתשיטתהמחקר שלנו,והבעייתיות העלולה להופיעבה. 4.3.ביסוס שיטת המחקר בכדילבסס את שיטות המחקר שלנו, הבאנו דוגמאלמחקר חדשני בתחום הטוקבקים שנערך ע"י ד"רפאביאן סיקרון,מאוניברסיטתחיפה. המחקר, (2008 al, (Sikron et ניסה להבין כיצד נתפס בעיני הציבור, הגורם האנושי אשר מוביל לשרשרת האירועים אשר בסופו של דבר מובילות לתאונות דרכים. המחקר בחן את מגמת התגובות של הציבור (באמצעות טוקבקים לכתבות אשר פורסמו באתר אינטרנט) תוך ניתוח מבני שלהן, לידיעות בנושאי תאונות דרכים, על מנת לבחון יישום אסטרטגיות שונות למניעת תאונות דרכים. כך הכוונה היא ללמוד אילו אסטרטגיות יהיו יעילות יותר ואילו פחות, בניסיון לצמצם אתהיקףתאונותהדרכים מקור המידע למחקר 2008 al, :Sikron et נסקרו כתבות אשר התפרסמו באתר האינטרנט של עיתון 'ידיעות אחרונות' ( בחודשים יוני-יולי של שנת 2003 ושנת 2005, בהן דווח על תאונות דרכים המוגדרות כקטלניות (תוצאותיהן היולפחותהרוגאחד). מכיוון שהטוקבקים באינטרנטהןאנונימיות, לאניתןלבצעסיווג סוציו-אקונומי,אולהסיקלגבי מאפיינים דמוגרפיםשוניםמתוכן.למרות זאת,מניתוחלשוני,ניתן לעיתיםלהסיקלגבימינושל המגיב. 81

82 איסוף הנתונים במחקר al, 2008 :Sikron et במחקרהשלסיקרון איסוףהנתוניםהתבצע בשלושהשלבים:בשלבהראשוןהתבצעחיפוש בארכיוןהאתראחרידיעותאשר כותרותיהןמכילותמיליםכגון: "תאונות","מוות".בשלב השני,נפתחוקישורים ('לינקים')אשרהפנולרובלידיעות העוסקותבנושאדומה,ומכילותתוכן דומהלכתבותמהן נפתחו.בשלבהשלישי,נעשהחיפוש אחרידיעותאשרפורסמוע"יאותם כתביםאשרפרסמואת הידיעותשנמצאולפניכן ניתוח הנתונים במחקר al, 2008 :Sikron et בשלבהראשוןשל הניתוח התוכני, החוקר הראשוןקרא אתכל הטוקבקיםוהוציא מתוכן יחידות משמעות, המביעות דעות שונות לגבי הסיבות לתאונות דרכים, או לגבי אסטרטגיות למנוע אותן. בתהליך איטרטיבי, של פיתוח 'נושאים' (או קטגוריות), טיוב אותם נושאים וחלוקתםגםלתתי נושאים, ניתן לכל יחידת משמעות קוד משלה. הקודים נבחרו למעשה בהתאם לקונטקסט של תוכן הטוקבקים, והסגנון של כל הטוקבקים. כך למעשה חובר קובץ קודים, ובו התיאור המדויק של נושא ותת נושא. בשלב הבא, החוקר השני בחר באופן אקראי שלושה כתבות מתוך המאגר, ויצר קטגוריות משלו, תוך כדי שיוך קוד לכל יחידת משמעות. בשלב השלישי, שלושת החוקרים בדקו את מידת ההתאמה בין הקטגוריות או הנושאים שחוברו ע"י שני החוקרים הראשונים, וניתחו אותן על פיאמותמידה מקובלותבספרות. כתוצאהמכך חובר קובץקודים משותף.בשלב הבא,החוקרהראשוןוהשני בדקושלושהכתבות נוספות,וניתחואת הטוקבקים שלהןעפ"יקובץ הקודים. לאנמצאוהבדליםמשמעותייםבין הניתוחיםשלהחוקרים דיון בשיטת המחקר 2008 al, :Sikron et בניתוח הטוקבקים זוהו 'נושאים' כגון: הגורם האנושי, תשתיות, ואכיפת החוק, 'נושאים' החופפים למידע הקיים בספרות המדעית. יתרה מכך, הגורם האנושי היה ה 'נושא' המוביל מבחינת היקפו בקרב התפיסות המקובלות בקרב ציבור 'משתמשי הכבישים', בדומה לקיים בספרות המדעית. העובדה שתגובות הגולשים היו ברובן בעלי נטיות לגבי אופי הנהגים, מתאימה גם ל 'טעות האפיון הראשונית', לפיה לאנשים יש נטייה לאפיין אירוע בעל אופי שלילי כמשהו הנגרםכתוצאהמאופי אומזגהאדם,ולאודווקאלסיבותאשר הובילולאותואירוע. ניתן לראות, עפ"י המחקר הנ"ל, שהטוקבקים יכולים להיות מקור מידע איכותי מהימן, וניתוח כמותי של מקור מידע מסוג זה יהיה בעל תוצאות המשקפות מציאות מסוימת. כל זאת, בתנאי שניתוחהתוצאותיהיה סלקטיבילגביהגורמיםאו התפיסותאותןרוציםלנתח קשר בין המחקרים נוכל לראות,כפי שנציג בהמשך,כי ישנם קווי דמיון בין מחקרה של סיקרון לבין מחקרנו. 82

83 איסוף המידע נערך באופן זהה בשני המחקרים המידע נאסף מתוך אתרי אינטרנט מוגדרים, שיטת החיפוש בתוך האתרים דומה. שימוש בטוקבקים במקום בקבוצות מיקוד הטוקבקים מאפשרים לנו החוקרים גישה לדעות הציבור מבלי הצורך לאסוף קבוצות מיקוד. שימוש בשיטת סיווג הטוקבקים בשני המחקרים ניתן סיווג, בעזרתו ניתחו החוקרים את הטוקבקים ויכלו לכמת את הנתונים. 1.1.שיטות המחקר בהסתמךעלמחקרה שלסיקרון,נבססאתמחקרנועלהמדיה המקוונת,ונתמקדבהשפעתעל הקהלדרךניתוחהטוקבקים. שיטתהמחקר תתחלקל- 3 גורמים: מציאת שלושהאתריםעלפיקריטריונים. חיפוש בארכיון האתרים,אחר חומר בנושא. ניתוחהכתבותשאותרועל פיכמהפרמטרים. אך תחילה נגדיראתטווחזמןהמחקר טווח זמן של המחקר המידע באינטרנט רב ומכיל כתבות של למעלה מהעשור האחרון. נושא תעלת הימים נמצא בתקשורת עשרות שנים אך אינו נמצא באופן קבוע בכותרות. בנוסף מחקרנו בא לחקור את ההתפתחויות האחרונות שהתרחשו בתחום תעלת הימים. בהתבסס על הקריטריונים הללו נרצה להגדירטווחזמן בונוכללקבלגודלמדגם ריאלישלכתבותוטוקבקיםאותןנוכללעבד. מסיבות אלונלקח טווחמחקרשלהשנתיים האחרונות, ינואר 2007 עדדצמבר 2008.בטווחשנים אלועלההנושא מחדשלכותרות,דברהמשתקףבכמותהכתבות שנמצאובשניםאלולעומתשנים עברו דרכים לאיסוף מידע אינטרנטי שלב 1 - אתריםנבחרים והסיבהלהיבחרותם השלבהראשוןבשיטותהמחקר הינומציאתמספראתרים,מתוכםנדלהאתהכתבותלמחקר. כאשרניגש למלאכתמציאתאתריםניקח בחשבוןשניפרמטרים: פופולאריותשלאתר חשובלנו שיצרכואתהאתרצרכניםמסוגים שונים,כךשנקבל מגווןרחבשלדעות.אתמדרג הפופולאריותשלאתריםנוכללמצוא באתר.Alexa.com 83

84 זהואתרהמדרגאתכלהאתריםברשתעלפי חתכיםרביםושונים.נבחןאתהמדרגשל האתריםבישראל,בשפההעברית. כמותהמידע זהוהפרמטרהשני שניקח בחשבוןכילעיתיםאתרים פופולארייםמעלים כתבותבעלותאינפורמציה דלה,המיועדותלתפוסאתהקוראהמזדמן,וכןאינה מתמקדות בנושאיםסביבתיים.עלכן נערוךחיפוש בתוךהאתריםונמצאאתהאתרבעל כמותהחומרהרבהביותר בנושאתעלתהימים. האתרים שנבחר הינם: Ynet אתר פופולרי,המייצגעיתוןנפוץגדול "ידיעותאחרונות". Nrg אתר בעל פופולאריות בינונית,המייצג עיתון נפוץ גדול "מעריב". הארץ אתר בעל פופולאריות נמוכה יחסית,המייצג את עיתון מידערבה בנושאתעלתהימים. "הארץ",אך בעל כמות שלב 2 - איסוףמידע באתרים לאחרשנבחראתהאתרים אותםנחקור,נגדיראתהדרךבהנדלהאתהכתבותמהאתר. ראשיתעלינולערוךחיפוש בארכיוןהאתר,כאשרמילות החיפוששקבענוהן: "תעלת הימים","מובלהשלום". שניתנבדוק האםישנו קישורמהכתבהשמצאנולכתבותנוספות. עלפירוביהיהקשרבין הכתבההמרכזיתלכתבותאליהןיש קישור.כךנוכללמצואחומר נוסףבעניין,וכןלראות אתכמותהחומרבנושא והגישהשלאנשיםאליו שלב 3 ניתוחהכתבותוהטוקבקים שאלתהמחקרמורכבת משלוששאלות,עליהןישלענות: - כיצדמוצגתתעלת הימיםבתקשורתהאלקטרונית? מה השפעתה על דעת הקהל? האם התקשורת מייצגת את המדיניות הרשמית? - - בכדילענותעל שאלותמחקראלועלינולהתאים אליהןאתניתוחהמידע. ניתוחהכתבות ייערךעלידיארבעתנו וייערךמיצועבין תשובותינו,זאתכדילמנועאתבעיית הסובייקטיביות. 84

85 שאלה 1 :כיצדמוצגתתעלת הימיםבתקשורתהאלקטרונית פרמטריםלניתוחכתבה בכדילהביןכיצדמוצגת תעלתהימיםבתקשורתהמקוונתעלינו לנתחאתהכתבותשבחרנו. הניתוחיתבצעבכמהשלבים. סיווג על: תחילהנסתכלבמבטכולל עלהכתבה,נקראלכךסיווגעל.מתבססעל: 1. הקטגוריהבהנמצאת הכתבהבאתר האםהיאבקטגוריה:ירוק /כלכלי /חדשות/מדע /לאידוע.אלוהמוספיםבהםניתןלמצוא אתמרבכתבותבנושאתעלתהימים. הקטגוריהשבהנמצאתהכתבהמעידהעל "אופי"הכתבה.כתבותהנמצאתבקטגוריה "ירוק"מציגותאתהפן האקולוגי,כתבותהנמצאותבקטגוריה "כלכלי"מציגותאתהפן הכלכליוכןהלאה. סיווגהכתבה האםהיא:חדשות /פרשנות (דעה) /מחקר /לאמצויין.לסיווגהכתבה ישמשמעותמשוםשכאשר כתבהמסווגתכחדשות,ניתן להעריךשציבורהקוראים יתייחסאליהכיותר אובייקטיביתמאשראםהיאמסווגת כפרשנות.ההתייחסותאליה כאובייקטיביתאו סובייקטיביתיכולהלהשפיע עלדעתהקהל..2 ניתוח הכתבה: אחרכךניגש לניתוחספציפישלהכתבה. נחלקאתהכתבהלמספרגורמיםוננתח עלפי הפרמטריםהבאים: סיווגראשוני: מסרהכותרתוכותרתהמשנה - האםהיא:מגמתיותבעד /מגמתיותנגד /ניטרליות מסרהפסקאות נעבורעל כלפסקהוננתחהאםהיא:מגמתיותבעד /מגמתיותנגד / ניטרליות ננתחאתהפרמטרים הללותוךהתייחסותלשפה ולצירופימיליםמגמתיות.וכו'. לבסוף,לאחרשיהיוקיימים בידינופרמטריםאלועבורכלחלקבכתבה,נערוך מיצועשל התוצאותונסכםאתמסרהניתוח הכמותישלהכתבה ככתבה:מגמתיותבעד /מגמתיות נגד / ניטרליות סיווגמשני: 1. השיקוליםשהניעואתכותבהכתבה - האם היו:אקולוגיים/כלכליים/הנדסיים/ פוליטיים/לאנבחן מספיק/ללאשיקול. ניתוחזה יאפשרלנולהביןאתהמסר שהכותבמנסהלהעבירלקוראים.אך אנורוציםלדעתהאם מסרזהאכןהועברוהוטמע בקוראים,עלכןנבדוקאת תגובותיהםדרךהטוקבקים. שאלה 2 :מההשפעתהעל דעתהקהל פרמטריםלניתוחטוקבקים שאלתהמחקרהשנייהעוסקתבהשפעת התקשורתעלדעתהקהל,בכדילבדוקזאת יהיהעלינו לבדוקאתדעתהקהלעבור הכתבההספציפיתשחקרנו, זאתכדילבחוןכיצדכתבהזוהשפיעעל 85

86 הקוראים. עלכןבשלבזהעלינו לחקוראתהטוקבקיםשלהכתבה.לשםכךיצרנומספר פרמטריםשנבדקו: 1. סיווגראשוני - מספר הטוקבקיםמגמתיותבעד /מגמתיותנגד /ניטרליות /לארלוונטי. סיווג זהזההלסיווגהסופיבכתבהבכדי שנוכלליצורהשוואה. סיווגמשני השיקוליםשהניעואתהטוקבקיסטים,האם היו:אקולוגיים/כלכליים/ הנדסיים/ פוליטיים/לאנבחןמספיק/ללאשיקול. חישובמספרהטוקבקיםפר כתבהליצירתהסטטיסטיקה..2.3 ניתוחהקשרביןהכתבה לטוקבקים השפעתהעלדעתקהל לאחרשקייםהסיווג שלהכתבהוהסטטיסטיקהשלמגמתיות הטוקבקים,נוכללבדוקאתהקשר ביןדעתהקהללצורתהצגתהנושאבתקשורת.הקשר ביןשנימשתניםאלו הינוקשרכמותי,הוא מבוססעלהניתוחהכמותישלהסטטיסטיקה שלעמדתהציבור,הטוקבקים,לעומתהעמדה שהכתבהמציגה. בכדילעשותזאתעלינולקחתאת הסיווגוראשוניוהמשני שיצרנועבורהכתבהועבורכלטוקבק שלהכתבה. - סיווגראשוני:מסרהכתבה/טוקבק מגמתיותבעד/מגמתיותנגד/ניטרליות סיווגמשני (השקולים):מסרהכתבה/טוקבק אקולוגי/כלכלי/הנדסי/פוליטי/ללא שיקול. - כעתנערוךניתוחסטטיסטי ונמצאאתעמדתהכתבהואתעמדתהרובבטוקבקים ונשווה ביניהם. ההשוואהתבדוק האםעמדת הכתבהועמדתהקהלזהותאו מנוגדות.אםנמצא כי עמדתהכתבה ועמדת הקהל זהות, אזי, נוכל להסיק כי הייתה השפעה על דעת הקהל. אך אם נמצא כי דעת הקהלהפוכהנסיקכילא התקיימההשפעהעלדעתהקהל. שאלה 3 :האם תקשורתמייצגתאתהמדיניות הרשמית השוואהביןמדיניותהממשלה להצגתהבתקשורת בבואנו לחקור את השאלה השלישית והאחרונה של מחקרנו, הלך המחשבה שלנו יהיה לבדוק האם ישנו דיסוננס בין המידע שמוצג בתקשורות לעומת המידע המתקבל ממשרדי הממשלה. יש לזכור שאנוחוקריםרקאת המדיההמקוונת, על כן, נערוך חיפושבאתריהממשלה אחר מידע על מדיניותהממשלה בנושאתעלתהימים. נצא מנקודת הנחה כי כאשר נקבעות החלטות מדיניות, המידע מועבר לציבור בתקשורת. בטווח זמן המחקר הגדרנו כי בשנתיים האחרונות החלה החייאה תקשורתית של הנושא ועל כן נסיק כי זהוטווחהזמןבויתפרסמו ההחלטותהמדיניותהעדכניותביותר. כעתכאשרבידנו מדיניותהממשלההעדכנית ביותרבנוגעלתעלת הימים,כפישהצגנובפרקהרקע מדיניות עכשווית, נגדיר אותה כאבן בוחן, ממנה נשליך לגבי אמינות הכתבות שחקרנו. נערוך 86

87 ניתוח של הכתבות במחקר ונבחן האם מדיניות הממשלה שהוגדרה על ידנו כאבן בוחן, מוצגת בכתבה.נערוךסיכוםסטטיסטיכאשר נבחןהאםהכתבהמבוססת אולאמבוססתעלאבןהבוחן. סיכוםסטטיסטיקתהכתבות:מבוססות /לאמבוססות. בכדילהמחישאתהקלות בהנכתבותכתבותשאינןמבוססתעל החלטותמדיניותרשמיות,נערוך הדגמה בכתבה הבאה. דוגמא לכתבה לא מבוססת להלן ציטוטים מובחרים: המסר המועבר מתוך כתבה זו היא כי פרויקט תעלת הימים יוצא לדרך, אך לאחר קריאה לעומק אנו מבינים כי למעשה אין מדברים על תעלת הימים הנבדקת בסקר ההיתכנות אלא תעלה אשר מנסה תשובה לקדם. הכתבה כולה נותנת תחושה כי זהו פרויקט המקודם על ידי גורמיםרבים.הכתבה נותנתנתוניםהנראיםמאודאמינים. למעשה כתבה זו נותנת תחושה כי לכאורה פרויקט "תעלת הימים" של תשובה היא "עסקה סגורה" שנשיא המדינה מעורב בה וגורמים רבי מעלה אחרים. אך מכיוון שבידנו נתוני החלטות הממשלה אנו יודעים כי כתבה זו אינה מבוססת.התעלה היחידה הנשקלת על הפרק הינה ה-" canal."red dead כמו כן, אנו יודעים כי בכדי להרים פרויקט כזה המשפיע על שלושה גורמים יש צורך באישורים רבים, שאינם קיימים עבור "תעלת הימים" של תשובה. זהו תהליך מסובך הדורש מחקר של השלכות ההשלכות הסביבתיות, ואינו מתחיל ונגמר ברצונות כלכלייםשלגורמיםעסקיים לסיכום בפרק זה הצגנו את שיטות המחקר בעזרתן ענינו על שאלות המחקר שלנו. 87

88 "כיצדמוצגתתעלתהימים בתקשורתהאלקטרונית?" על שאלהזונענהבאמצעות פרמטרים לניתוחכתבה,שיצרנו. "מההשפעתהעלדעת הקהל" בכדילענותעלשאלהזו יצרנופרמטריםלניתוח טוקבקים ולבסוףנערוךהשוואהשלפרמטרים אלולפרמטריםשלניתוחכתבה. "האםתקשורתמייצגתאתהמדיניות הרשמית" כאןהגדרנואבןבוחןאותהנשווה למידעהקייםבכתבות. 88

89 1.1.הדגמת המתודולוגיה עלמנתלפשטאתיישוםהשיטה אותהפיתחנו אנומציגיםמידבהמשךהדבריםהנ"להדגמהשל יישוםהשיטהמתחילתה ועדסופהבעזרתניתוחכתבה וטוקבקים. ניקחלדוגמאכתבה שנלקחהמאתרעיתון "הארץ", : תעלת הימים זה ירוק/מאת שחר אילן עוד כמה עשרות שנים ים המלח אולי יהפוך לשממת המלח הנמוכה ביותר בעולם. אולי הוא בכלל יהיה שלולית המלח הנמוכה ביותר בעולם. תיירים חובבי אסונות אקולוגיים ישתתפו בטיולים מיוחדים שיכללו את שדות הבולענים ואת בתי המלון \\המוצפים. וכולם בוודאי יאשימו את הממשלה במחדל הגדול. אבל בפועל יש סיכוי סביר שבין הגורמים העיקריים לחורבנו הסופי של ים המוות יהיו דווקא כמה ארגונים ירוקים. יש היום רק אפשרות מעשית אחת להציל את ים המלח, וזהו פרויקט תעלת הימים ו"עמק השלום" שעליו מבקשים להכריז בשבוע הבא נשיא ישראל שמעון פרס ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי. אבל ארגונים סביבתיים, ובראשם ארגון "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון", נאבקים בפרויקט. הם מבקשים לעכב אותו לצורך בדיקות השפעה סביבתית ובדיקות היתכנות, ושאר בדיקות שמטבען מכניסות מקלות בגלגלים וגורמות לתוכניות להישכח במגירות. המתנגדים משולים בעניין הזה לקרוב משפחה שמסרב לאפשר לנתח את יקירו המיטלטל בין חיים למוות, בטענה שהניתוח יגרום לצלקת. מעניין מאיזה נזק אקולוגי בדיוק הם חוששים? מפגיעה בתהליך ההתייבשות הייחודי של הים? מהיעלמות תופעת הבולענים הנדירה? עם המים של ים סוף יכולה להיווצר שם אקולוגיה מחודשת. אבל אם תיווצר תנועת התנגדות גדולה יכול להיות שזה לעולם לא יקרה. ארגון "ידידי כדור הארץ" טוען שלא נבחנת ברצינות אלטרנטיבה של שיקום ים המלח באמצעות הזרמת מים מתוקים מהכנרת. נכון. גם לא נבחנת ברצינות אפשרות להעביר את ים המלח לאזור גשום יותר, או להטות אליו את אפיק הדנובה. על פי הערכת המכון הגיאולוגי, יידרשו 850 מיליון מ"ק מדי שנה רק כדי לעצור את ירידת המפלס. מדובר ביותר ממחצית מצריכת המים השפירים של ישראל. מעניין למה האפשרות לשפוך אותם לים המלח לא נשקלת ברצינות. המיליארדר יצחק תשובה מעוניין לבנות לאורך "עמק השלום", שבו תעבור התעלה, אגמים, בתי מלון, פארק ספארי ומרכזי בילוי. מתנגדי התוכנית טוענים שהערבה אינה שממה הטעונה הפרחה אלא אזור בעל חשיבות וייחוד עולמי מבחינה נופית. כאילו אם רק תנסח את הדברים בז'רגון ירקרק, תוכל באמת לשכנע מישהו שהאזור הריק בין אילת למדינת ישראל הוא שכיית נוף אטרקטיווית שאין לגעת בה. תוכל גם לשכנע שלחפור אגמים ולבנות בתי מלון ולהביא אלפי תושבים ומי יודע כמה תיירים שיתפסו חלק קטן מהאזור, זה דבר רע ומזיק. על הארגונים הירוקים לאמץ הנחת יסוד שונה לחלוטין: לא איך לעכב את תעלת הימים, אלא איך לעודד את כרייתה ולעשות את זה במינימום נזק לסביבה - הכי הרמוני, הכי ידידותי לאדם ולטבע, הכי פחות בעייתי. אחרת עלול להיווצר הרושם ניתוח שכמוהכתבה החרדים, יש נעשה גםבמספר ארגונים ירוקים שלביםכאשר הסבורים ש"חדש ההתייחסות אסור מן הינה התורה". לתוכןהכתבהאךבנוסףלזהגם לפרטיםטכנייםמחוץלכתבה כגוןמיקומהבאתר,סיווגהועוד. כדאי גם לזכור: כשם שרצועת הביטחון האמיתית בין ישראל למצרים היא רצועת בתי המלון על חופי סיני, תעלת הימים תהיה רצועת הביטחון האמיתית בין ישראל לירדן. מה ששומר באמת על יחסים בין מדינות היא התחושה שיש להן מה להפסיד. ניתוח יש הרבה הפרטים יתרונות לשלום, החיצונייםובין היתר לכתבה:הוא ירוק להפליא; השריפות ביערות הגליל במלחמת לבנון השנייה הזכירו לנו כמה מלחמה יכולה להיות שחורה. אחת הבעיות הגדולות ניתוח של הכתבה ישראל בעשורים האחרונים היא הפחד מפני חזון ומפני מפעלים גדולים מדי. חזון מביא אתו תקווה וגאווה, שני היבטים שחסרים היום מאוד לציבוריות הישראלית. תעלת הימים היא באיזו הזדמנות קטגוריה מצוינת לנפץ באתראת הפחד ממוקמתמפני החזון הכתבה?ולהזכיר לעצמנו שאנחנו יודעים לפתח לא פחות משאנחנו יודעים להחריב, שאנחנו יכולים להועיל לשכנינו ולא רק להזיק להם, ושישראל כולה היא פרויקט מגלומני אחד גדול שהצליח להפליא. 89

90 "תעלת הימים זה ירוק" /שחר אילן חדשות כלכלה מדע ירוק לא ידוע כיצד סווגה הכתבה ע"י האתר? "תעלת הימים זה ירוק" /שחר אילן חדשות פרשנות מחקר לא מצוין (דעה) ניתוח תוכן הכתבה כאמור,הכותרת מביעהמסרחשובמאודולכןמשמעותהרבה. "תעלת הימיםזהירוק"הינה כותרתעםמסרברוראשרפונהאל מתנגדיההעיקרייםשלהתוכנית וטוענתכנגדםכיתעלת הימיםמשרתתאתהאינטרסיםשלהםולכן זעקתםלשווא.לכןבמקרהזהלאנתקשהלקטלגאת סוגהכותרתעפ"י הקריטריוניםשקבענו: 90

91 מהוהמסרהנובעמהכותרתוכותרתהמשנה (במידהוישכזו)? "תעלת הימים זה ירוק" /שחר אילן בעד הפרויקט נגד הפרויקט ניטרליות ניתוח פסקה השלום" וזהו פרויקט תעלת הימים וו"עמק היום רק אפשרות מעשית אחת להציל את ים המלח, "...ישש שעליו מבקשים להכריז בשבוע הבא נשיא ישראל שמעון פרס ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי. אבל ארגונים סביבתיים, ובראשם ארגון "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון", נאבקים בפרויקט. הם מבקשים לעכב אותו לצורך בדיקות השפעה סביבתית ובדיקות היתכנות, ושאר בדיקות שמטבען מכניסות מקלות בגלגלים וגורמות לתוכניות להישכח במגירות..." בעד הפרויקט נגד הפרויקט ניטרליות כלפסקה ופסקהמהכתבהנבחנתבאופןזה והמגמתיותהכוללתשלהכתבה נעשיתע"ימגמתיות רוב הפסקאות.במידהוישנןפסקאותבעדונגד הפרויקטבמידהשווה הכתבהמסווגתכניטרלית. במקרהשלכתבהזוהרוב המוחלטשלהפסקאותהיה בעדהפרויקטולכןכתוצאה מניתוחכמותי זההכתבהמסווגתכבעלת מגמתיותבעדהפרויקט. 91

92 1..1. ניתוח טוקבקים ניתוח הטוקבקים נעשה ע"י כל אחד מהחוקרים באופן עצמאי.החוקר קורא את הכתבה ואת הטוקבקים כולם.הסיווג נעשה עפ"י הקריטריונים עליהם הוחלט מראש בשיטת המחקר. דוגמאות: 2. טוקבקמס' 5 : "מאמרמצוין,מסכיםלכלמילה, לירוקיםחסרהבהרבהמקריםיכולתלראות דברים במאקרו..." ניתוחהטוקבק: טוקבקזהפשוטוברורלהגדרה,הכותב בעדהפרויקטאףללאהתניהבבדיקותובסקר היתכנות. בעד / נגד / ניטרלי 3. טוקבקמס' 13 : "דמגוגיה זולה מאוד מאוד... התייחסות עניינית?או רק לעג לעמדות אנשי הסביבה?ממתי בדיקת נזקים ובדיקת השפעות של פרויקט כל כך גדול הן מקל בגלגלים ולא חלק הכרחי וחיוני בפרויקט שכזה?..." ניתוחהטוקבק: בקריאה ראשונה ניתן לטעות ולחשוב כי כותב הטוקבק מתנגד לדבריו של כותב המאמר ולפיכך עמדתו נגד הקמת הפרויקט, תשומת לב נוספת לדבריו של הטוקבקיסט מסווגת את התגובה כניטרלית שכן עמדתו היא כי יש לעשות את הבדיקות הנדרשות, לסיים את סקר ההיתכנותורקלאחרמכן להחליטעלהקמתאואיהקמתהפרויקט. בעד / נגד / ניטרלי לאחר שנבחנו כל הטוקבקים בכתבה ע"י החוקרים וסווגו עפ"י הקריטריונים עליהם הוחלט מראשלפיראותכלאחד ואחד,נעשהמיצועהתוצאות שלארבעתהחוקרים. להלן דוגמא למסמך הטוקבק. (המובא כאן באופן חלקי) אותו מילא כל אחד מהחוקרים עפ"י מס' 92

93 הטבלה משמאל מייצגת את מיצוע התוצאות בין כל החוקרים ואת האחוזים שניתנו לכל אחד מהקריטריונים על פיהם ניתן לקבוע את מגמת דעת הטוקבקיסטים ולבחון את ההשוואה בין מגמת הכתבה למגמת הטוקבקים. 1.1.בעיות במתודולוגיה כיוון שבכל שיטת מחקר ישנן "נקודות תורפה" שונות שעליהן יש להתגבר ולמצוא פתרונות מצאנו לנכון למנות את הבעיות שעלו תוך כדי כתיבת המתודולוגיה ולנסות ולבדוק כיצד ניתן לפתור כל בעיה ובעיהבאופןספציפי. בעיה: הבעיה הראשונה עלתה כבר בסיווג הטוקבקים בקטגוריות השונות. ישנם טוקבקיםאשרדעתהכותבלא ברורהולכןחלקמהחוקרים סיווגואותובקטגוריה שונה. פתרון: הוחלט כי ע"מ לנטרל ככל האפשר את סובייקטיביות החוקרים ייעשה בסוף הקטלוגמיצועשל התוצאותכולןכךשתתקבלהתוצאה האובייקטיביתביותר..1 בעיה: הבעיה השנייה שנוצרה, כמו בהרבה מחקרים בתחום מדעי החברה, היא הקושי במעבר בין פרמטרים איכותיים לכמותיים- כיצד ניתן לכמת את הידע המקצועי של מחבר הכתבה לתוך שכלול התוצאות? אין ספק כי יש משמעות גדולה לכתב העומד.2 93

94 מאחורי הכתבה. לדוג' בכתבה הנוכחית המוצגת, הכותב, שחר אילן, הינו פרשן לענייני חרדים אשר חיפוש קצר מעלה כי אין לו קשר כלל ועיקר בעברו עם נושאים כגון אלו. יכול להיות כי אם מס' אנשים שהגיבו היו מודעים לכך הייתה תגובתם משתנה. פתרון: כמו בכל מחקר איכותי ישנם פרמטרים אשר לא ניתן לכמת ולכן אלו שאינם הכרחיים ביותר למחקר לא יובאו בחשבון בניתוח הכתבה. ייתכן ובמחקר עתידי רצוי יהיהלהתייחסלסוגיהזו. בעיה: טוקבקים "מושתלים". הכוונה לטוקבקים אשר נכתבים מטעם גורמים המזוהים עם צד זה או אחר ע"מ לצודד בהם ולקדם את רצונם. לדוגמא: להתנגד למוצר כלשהו, לדעה מסוימת, להביע תמיכה או התנגדות לפרויקט, בכפוף לנושא הכתבה. טוקבקים כאלו משפיעים על תוכן התגובות וכך מטים את תוצאות המחקר. פתרון: כיווןשקשהלזהות באופן וודאיתגובותמעין אלוישנוהאילוץ להתעלםמבעיהזו ולהתבסס על ההנחה כי עם מדגם נתונים גדול נעשית הבעיה זניחה יותר עד שהשפעתה אינהמשמעותיתכלל. בעיה: טוקבקיסטים אשר מגיבים יותר מפעם אחת. כיוון שכך הם לעיתים מביעים את דעתםמס'פעמיםונוצרת הטייתתוצאות. פתרון: במקריםבהםברורה זהותהטוקבקיסטבאופןוודאי ואיןספקכיהואאותואדם שכתבאותהתגובהמס' פעמיםסופריםאתכל תגובותיופעםאחתבלבד. בעיה: טוקבקים של אותו אדם המציג את עצמו בזהויות שונות ואין אפשרות לדעת כי זהואותואדם. פתרון: במקרה זה אין פתרון כיוון שאין אפשרות לזהות טוקבקים כאלו. אנו נאלץ להתעלםבמקרהזה מהבעיהולהניחכי הינהזניחהבמדגםנתוניםגדולככלהאפשר. בעיה: דעה לא ברורה של כותב הטוקבק. הכותב מתייחס לנושא הכתבה, הוא אינו ניטרליבדעותיואךלא ניתןלזהותאתכוונתו. פתרון: השמטתהערך.אותוטוקבקלאנספרכלל. בעיה: תגובה לא רלוונטית של כותב הטוקבק (מגיב באופן שלא קשור לכתבה, התייחסותלא ענייניתלכותבאחרוכו') פתרון: קטלוגהטוקבקכלארלוונטי. בעיה: האםטוקבקיםהם אכןמדגםמייצג?בעיה נוספתוחשובה שעלתהמהמתודולוגיה נובעת כתוצאה מהייחוד של קבוצת מדגם זו שנבחרה. קבוצת מדגם של טוקבקים עלולה להיות מוטית בשל העובדה כי ישנם צרכנים הנכנסים למוספים וכתבות אשר להם אוריינטציההמתאימהלדעותיהם. לפיכךהתגובותלכתבההן בהתאםלאנשיםהקוראים אותה ומגיבים ועשויות להיות מוטות עפ"י דעות האנשים הבוחרים לקרוא אותה. פתרון: אז איך נדע בכל זאת האם מדגם זה מייצג נכונה את דעת הציבור הרחב? בכדי לפתור בעיה זו נערוך בקרה על מחקרנו באמצעות שאלונים. אלו יכללו כתבה אותה יתבקשו הנשאלים לקרוא ומיד לאחר מכן להוסיף תגובה משלהם לכתבה. לבסוף תשאל קבוצתהמדגםאתהשאלההבאה:

95 האם ישנו שינוי בדעתך בעקבות קריאת הכתבה? יש שינוי אין שינוי לא רלוונטי 5.4.סיכום שיטת המחקר בחירתהכתבות סקירתהכתבותוניתוחן סקירתהטוקבקיםוקטלוגםלפי הקטגוריותהשונות השוואהביןהכתבותלטוקבקים-האםישנו קשרכלשהוביןהדעההמובעתבכתבה לדעתהמגיביםלכתבה,ואםכן,מהוסוגהקשר בחינת הקשרביןמיקוםהכתבהבאתרוסיווגה לביןמגמתיותדעתהמגיביםלכתבה השוואה ביןתוכןהכתבותלמדיניות העכשווית-האםישנההתאמה? חיזוק המתודולוגיהעל-ידישאלונים סיכוםהתוצאות-האםישנההשפעה עלהציבורבהתאםלדבריםהמתפרסמים בתקשורת? האםההשפעה לגיטימית?(בהתאםלמדיניותהמקובלת) 95

96 1. לוח זמנים משוער נובמבר 2008 ינואר 2009 :סקירה ספרותיתשלהתיאוריות המתארותהשפעותאפשריות שלהתקשורתעלדעתהקהל. פברואר 2009 אפריל 2009 :סקירהספרותיתשלהתפתחות כיסויאירועיםסביבתייםעל ידיהתקשורת בכלל,והאלקטרוניתבפרט, והשפעתהתקשורתעלדעתקהלבכלל ובנושאיםסביבתייםבפרט. מאי 2009 אוגוסט 2009 :איסוףמקורותהמידע (הכתבותבאתריםהנבחריםהעוסקות בנושאתעלתהימים/מובל השלום,והטוקבקיםלכתבותאלו) ספטמבר 2009 פברואר 2010 :ניתוחמקורותהמידע עפ"י הקריטריוניםאשרהוצגו בשיטתהמחקר מרץ 2010 אפריל 2010 : עריכתהתוצאותשהתקבלו בניתוחמקורותהמידעלעיל מאי 2010 :עריכתשאלוניםבקרבקבוצתמדגםמייצגת עלמנתלהשוותלתוצאות שהתקבלו ולתקנןבמידתהצורך,כפישהוצג בסעיףהבעייתיותבשיטתהמחקרוהצעות לתיקונן יוני 2010 אוגוסט 2010 :הסקתמסקנות,והשוואתם למקורותהספרותהרלוונטיים ספטמבר 2010 אוקטובר 2010 :כתיבתעבודתמוסמך o o o o o o o o 1. הצעות להמשך מחקר/מחקרים נוספים האםסיקורתקשורתימגמתי עשוילגרוםלהתאגדותציבורית (בעדאונגדקונפליקט סביבתי)? השוואהביןסיקורשלשיח סביבתיאחרלסיקור שלתעלתהימיםומציאתפרמטרים הגורמים להצלחתמאבקסביבתיאולכישלונו

97 8. ביבליוגרפיה גולדשמיט,ר. ( 2006 ).מקומם שלה"טוקבקים"בשיחהציבורי בישראל.ירושלים:הכנסת -מחלקת מידעומחקר. ועדתההיגוישלפרויקט מובילהמיםהבן-ימי,( 1980 ). סקר היתכנותהנדסיתוהערכתעלות- תועלת,שלבב'.דו"ח ביניים.משרדהאנרגיהוהתשתיות,משרדהאוצר. ועדתההיגוישלפרויקט מובילהמיםהבן-ימי, ( 1981 ).דו"חסופי.משרדהאנרגיהוהתשתיות, משרדהאוצר. כספי,ד. (עורך)( 1995 ).תקשורתהמונים.א' ב+ '.תלאביב :האוניברסיטההפתוחה. ליבס,ת.,וברנחום,י.( 1994 ).תקשורתמפרגנת: "סוכלניסיוןפיגוע בחוףניצנים."בתוך:ד.כספי,ל. יחיאל. (עורכים).אמצעי תקשורתהמוניםבישראל (עמודים ).תל-אביב:האוניברסיטה הפתוחה. מקומבסצ.א.,ושו,ד.ל. ( 1995 ).התפקודשלאמצעי תקשורתההמוניםכקובעיסדרהיום. בתוך:ד. כספי (עורך)תקשורתהמונים מקראה (עמודים ).ת"א:האוניברסיטההפתוחה. צוותחברתיםתיכון-יםהמלח ( 1985 ).מפעלהימים. רובין,ברי (עורך), 2001.שימושיעילבמקורותמים מוגבלים:הפיכתישראללמדינתמודל.רמת גן:מרכז בס"א,אוניברסיטתבר-אילן רז,אלי ( 1993 ).ספריםהמלח.רשותשמורותהטבע. Cohen, B. C. (1963). University Press. The Press and Foreign Policy, p. 120, Princeton Sikron, F., Baron-Epel, Orna, Linn, S. (2007). The voice of lay experts: Content analysis of traffic accident talk-backs, Transportation Research, part F 11. Elsevier. p אתרהקרןהקיימתלישראל: bemaavakim_leechut_hasviva/sfadipro.x אתרהבנקהעולמי: 9,00.html 97

98 מסמךקונספטשלהבנקהעולמי - d_note_v pdf?resourceurlname=rds_background_note_v pdf 9,00.html אתרהמשרדלאיכותהסביבה: ndispwhat=object&endispwho=news%5el1471&enzone=gov_decisions &&enversion=0 אתרמשרדהתשתיותהלאומיות: AC272.htm אתרמכוןויצמןלמדע: nnel1.htm אתר nrg מעריב: אתר הארץ: 98

99 תפיסת הממשלה את פרויקט תעלת הימים: מבט השוואתי על השיקולים השונים לאורך השנים איור: עמוס בידרמן עורכות הפרויקט כזום טל ( ), בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר נבו מיכל ( ), בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר פיים יערה ( ), בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר מנחה מסייע: נועם סגל קורס "פרויקטים בחקר הסביבה" - תשס"ח בית-הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר ספטמבר

100 תוכן עניינים (עמ' ): רקע מתודולוגית המחקר השערת המחקר מטרות המחקר שיטות המחקר סקירה היסטורית שנותה- 50 שנותה- 60 שנותה- 70 שנותה- 80 שנותה- 90 שנותה תהליכי קבלת החלטות רקע תיאורטי מודל פח הזבל ממצאים ראשונים שנותה שנותה- 70 שנותה סיכוםממצאיראשונים מסקנות והמלצות להמשך או להיבטים שלא נבחנו בעבודה זו ביבליוגרפיה 100

101 רקע במהלך המאה ה- 20 ירד מפלס ים המלח ביותר מ- 25 מטר, וכיום מגיע המפלס לגובה של כ מטר מתחת לפני הים. גירעון המים מסתכם בכ- 650 מיליון מ"ק לשנה. בישראל השוטפת לאספקה ומהירמוך מהכנרת משאיבת מים בעיקר נובע הגירעון ובסוריה,וכן משאיבת מי ים המלח לבריכותהאידוי של מפעלי האשלג בירדן ובישראל.,בירדן ירידת המפלס עומדת על כמטר בשנה ובעטיה חלים שינויים משמעותיים,הפוגעים בתשתיות, בערכי טבע ונוף ובתדמית האזור.לעומת המפגעים התשתיתיים והסביבתיים שמקורם בירידת המלווה המים,עליית מליחות המפלס מגדילה את יעילות הפקתהמלחים באופן תהליך 41 ניכר.,מסייעת זה מצבו הנוכחי של ים המלח מבטא את מצוקת המים האזורית. ממיליארד מטרים מעוקבים של מים שפירים, ים לתעשיות שבעבר זרמו לים המלח. בבריכות האידוי מגדילה את גרעון המים בכ- 250 מלמ"ק נוספים. שהיא בכך המלח כיום נגרעים מדי שנה יותר פעילות המפעלים כתוצאה מגירעון המים, תהליך ההתייבשות מביא לירידת מפלס שגורמת לשינויים מתמידים במיקום קו החוף ובתנאים הפיסיים השוררים לאורכו. שינויים אלה משפיעים על יציבות התשתיות, מאיימים ופוגעים בפועל במבנים, כבישים, גשרים, שטחי חקלאות ותשתיות הנדסיות אחרות. הנגישות אל הים נמנעת, שגרת החיים באזור משובשת, האטרקטיביות התיירותית של האזור נפגמת ואי הודאות באשר לעתידו גוברת. אי הודאות לגבי המגמות הקיימות והסיכון הנשקףמהן,גרמהלעצירת תוכניותפיתוחומנעה קידוםתוכניותעתידיות. עיקרו של פרויקט "תעלת הימים" הוא העברת מים ממקורות שונים אל ים המלח. בנימין זאב הרצל העלה את הרעיון כבר בשנת 1902 בספרו "אלטנוילנד". במתכונת שונה מעט, קודמה התוכניתכמהעשורים אחריקוםהמדינהעלידישורה שלאישיציבור. הפרויקט הוצע ונדון מספר פעמים. בשנות ה- 70, ה- 80 וה- 90 נעשו ניסיונות מאומצים להוציא את פרויקט "תעלת הימים" אל הפועל. כיום הפרויקט מקודם, תוך כדי מעורבות גבוהה של המגזרהעסקי. עםזאת,מטרות הפרויקט היו שונות בכל תקופה:כאשר הפקוייקטנהגה הדגש הושם על הספקת 42 אנרגיה ע"י ניצול הפרשי הגובה להפעלת טורבינות להספקת חשמל, ואילו בשנות ה- 90 הודגש בעיקר ניצול הפרשי הגובה לשם התפלת מים. היו גם מטרות נוספות לכל הצעה כדי להגביר את יעילותן. הוצגו אפשרויות אחדות ליישום הפרויקט בכמה תוואים. נגד הפרויקט הועלו נימוקים אחדים,אךהואלאיושם בעיקר מסיבות כלכליות רוןתקווה,"מחקרוניטוריםהמלחלאורירידתהמפלס",הכנסת,מחלקתמידעומחקר, 2006 וריצבורגר,א'וגראטש,א',מפעלהמים,

102 במחקר זה נציג את התפתחות פרויקט תעלת הימים והגישות השונות שהפגינו ממשלות ישראל כלפיו. אנו נתחיל את החיפוש החל משנות ה- 50, התיעוד לשנים אלו כבר חשוף לציבור וניתן לבחון את ההצעות לניצולו של ים המלח ואת הפתרונות שהוצעו להצלתו. החשיפה הראשונה שלנו, של המסמכים המובאים בהמשך, כבר מראה כיוונים חדשים וסקרי סביבה שלא ידענו על עצם קיומם. לשם השלמת מחקר זה יש צורך בעיון במסמכים של שנות ה- 80, אשר בקרוב תוקפתהגניזהשלהםמסתיימת. 102

103 מתודולוגיית המחקר השערות מחקר אנו צופות כי ההחלטות בדבר קידום פרויקט תעלת הימים התקבלו בתהליך לא סדיר וספוראדי לאורך השנים. השיקול המרכזי לבחינת הפרויקט השתנה בתקופות שונות בהתאם להערכות מצב ומוטיבציות שונות של בעלי התפקידים ולאו דווקא עפ"י ההידרדרות במצבו הפיזי של ים המלח. כמו כן השיקול הסביבתי קיבל חיזוק עם הקמתו של המשרד לאיכות הסביבה (בסוף שנותה- 80 ). מטרות המחקר למפות אתהדינאמיקהביןמקבלי ההחלטותוהמשקלשהם מעניקיםלשיקוליםהשונים (כלכלי, סביבתי,בטחוני ומדיני). לבחון האם הקמתו של משרד לאיכות הסביבה תרמה להתחשבות גבוהה יותר בשיקולים סביבתיים ע"י הממשלה. לבחון את תעלת הימים כמקרה מבחן לדרך בה מתקבלות החלטות בדבר הקמת פרויקטים עצומים בישראל. שיטות המחקר א.איסוף פרוטוקוליםודוחותממשלתיים מקורותלממצאים: לשנים :סיכומישיחות,דוחותומכתבים גינזךהמדינה לשנים :החומריםברובםאינםחשופיםכעתלציבור לשנים :אתריהאינטרנטשלהכנסתוהמשרד להגנתהסביבהוהתבטאויותפומביות שלשרים. ב.ניתוחוהשוואת היחסבין השיקוליםהשוניםבכלמסמך ניתוחפרוטוקולים א.רישוםנציגיכלמשרדי הממשלהשהשתתפובדיון ב. בדיקת כמות המלל שנאמרה על ידי משרדים סביבתיים לעומת משרדים כלכליים או ביטחוניים ג.ניתוח האינטרסיםשבלטובייצוגםבדיון ניתוחדוחות ניתוח איכותנישלתוכןכלדוח ג.השוואת התוצאות המתקבלות לאורך העשורים 103

104 סקירה היסטורית שנות ה- 50 בשנת 1949 נתפסה עיןגדי ע"י צה"ל וכך נקבעה האחיזה הישראלית בחוף המערבי שלים המלח. העבודה במפעל האשלג הדרומי חודשה ב- 1952, במסגרת חברת "מפעלי ים המלח" ובאותה שנה 43 קמההתיישבות ראשונהבנאותהכיכר,כחווהחקלאית המבוססתעלגידולירקותחורף. ב עלתה היאחזות נחל עין גדי והפכה ב לקיבוץ. הקמת הקיבוץ נתפסה כחידוש הישוב החקלאי יהודי בעין גדי לאחר כ שנים. באותה שנה הוקמה המועצה האזורית תמר ע"י משרד הפנים. ב בוצעו סקרים הנדסיים נרחבים ביוזמתם של מנהל מפעלי ים המלח דאז, מרדכי מקלף, והמדען מ.כהנר.על פי סקרים אלו נקבעו מגמות הפיתוח העסקי של המפעלים. נושא תעלת הימים עלה באופן לא מסודר בתכתובות בין משרדי הממשלה השונים כפרוייקט חיבורהים התיכוןעםיםהמלחלצורךהפקתחשמל. לאהיודיונייםרשמייםבנושא. שנות ה- 60 ניצני המלונאות נראו בעין גדי ב בדמות אירוח כפרי בקיבוץ. ענף המלונאות המוכר כיום בדרוםים המלח החל להתפתחעם פתיחתו של מלון עין בוקק ב ביוזמה מוסדית, ומלון גלי זוהר שהוקם ב ביוזמה פרטית. ב הוסדר חוק שבמסגרתו קיבלו מפעלי ים המלח מהמדינה זיכיון בלעדי להפקת מחצבים בים המלח ושימוש בשטחי עזר בהיקף של כ- 600 קמ"ר מאזור סדום ועד לאזור מצדה. זיכיון זה הוארך עד לשנת חוק הזיכיון הקנה לחברה מעמד של מעין מדינה בתוך מדינה, אשר כללי וחוקי מדינת ישראל אינם חלים עליה.הדבר נעשה כדי לפתח את הנגב ואת כלכלת מדינת ישראל. חובות המפעל מתמקדים בניצול, הפקה, ייצור ושיווק אוצרות הטבע הנמצאים בים המלח. 44 המטרה העיקריתהעומדתמול עינימנהלימפעלייםהמלחהוא רווחיותכלכלית. ב הוקמה החברה הממשלתית כימיקלים לישראל שאיגדה מספר מפעלי תעשיות כימיות בישראל ובהם מפעלי ים המלח בשנת תוצאות מלחמת ששת הימים אפשרו גישה מחודשת לצפון ים המלח וחיבורו של האזור למרכז המדינה,דרך ירושלים. קליה. ההתיישבות המחודשת החלה ב כהיאחזות נחל בחוף בשנים נסלל הכביש מעין פשחה לעין גדי, וכך יצאה עין גדי מבידודה והתיירות הפכה 45 למרכיבחשובבכלכלתה המשרדלאיכותהסביבהומכוןירושליםלחקרישראל,מסמךמדיניותאגןיםהמלח, 2006 אסנתמירון,מפעלייםהמלח"הירוקיםבמדבר" האמנם?,הביוספירה,כרךכד', המשרדלאיכותהסביבהומכוןירושליםלחקרישראל,מסמךמדיניותאגןיםהמלח,

105 שנות ה- 70 האמרת מחירי הנפט בעקבות משבר האנרגיה בראשית שנות ה- 70 העלה מנבכי העבר את רעיון ניצול הפרשי הגבהים בין הימים לשם ייצור חשמל. ב מינה שר הפיתוח דאז, חיים גבתי, ועדה בראשות פרופ' אקשטיין לבדיקת כדאיות הרעיון. המסקנה החיובית הביאה למינוי ועדת ייעוץ ומנהלתפרויקטשביצעה בדיקהמוקדמתשלייתכנות הנדסיתוהערכתעלויות. ב במאמר של ולרי ברכיה,שפורסםבעיתון הביוספירה,שלמשרד הפנים,השירותלשמירת איכות הסביבה, נסקרה תוכנית תעלת הימים. "חידושים בטכנולוגיה של כריית מנהרות הופכים רעיון זהלמעשי מבחינה טכניתוכלכלית". סה"כהמטרות שפורטו לתוכנית (לא כל נתיבכללאת כלהמטרות): -מפעליים המלח:חששמפגיעהבפוטנציאל הייצורשלהמפעלים כתוצאהמנסיגתקוהמים. מ- קורות כוח:מקורותאלטרנטיבייםלדלק,וגם לסיפוקהעלייהבדרישה. -תחנות כוחגרעיניות:מאחרוהאזורשומםמאדם. -מיקירור לתעשייה:לתעשיותהמתפתחתבמרחבהנגב. - התפלת מים: בצמידות לתחנת כוח גרעינית על מנת לתרום מים מתוקים לאוכלוסייה ולחקלאותבאזור. -תיירות:הקמתאגמיםלאורךהמוביל. במאמרה של ברכיה יש ניסיון ראשון לזהות את ההשלכות הסביבתיות בהתבסס על דוח אקשטיין: "יישומה שלהתוכניתיהיה בעלהשלכות סביבתיות,בעצםהתקנתהמרכיביםהשונים, מנהרה, תעלה, צינורות מאגרים ומסופים ומתוך הפיתוח הכולל הקשור בכך." ההשלכות הסביבתיות שהיא מזהה הן, הרכב כימי של המים, טמפ' מים, הצפת חלקים שתשפיע על החי והצומח, סכנת דליפת מים לאקוויפר, ניגוד אינטרסים עם שימושי קרקע אחרים, השפעה על ערכים אסתטיים של הנוף, תיעוש שיגרום לבעיות חמורות של זיהום אוויר ומים והשפעות מיידיותוארוכותטווח מעצםבנייתהמוביל". לעומתזאתהיא כותבת,שאי פיתוחהמובילוהמשך ירידתהמפלסיגרמולנסיגת קוהמים,פגיעה בחיובצומחובעיקר בתיירותובנופש,והסיכוילהגביראתפיתוח הנגבואכלוסוימנע. ב גרם תהליך הייבוש לחציית ים המלח לשניים באזור "הלשון", שם נחשפה קרקעית מצר לינץ', המפריד בין האגן הצפוני לאגן הדרומי, שהיה אזור רדוד יחסית. עקב כך נחצבה התעלה באזור היבש של מצר לינץ', להולכת מים מהאגן הצפוני לדרומי. האגן הדרומי הישראלי הוסדר כולו ב"בריכות" גדולות כדי לשמור על קיומו, בעוד שהאגן הדרומי הטבעי הירדני התייבש לגמרי (בשנת 84 בנתה ירדן את מפעלי כריית המלח שלה, וסגרה את האגן הדרומי שבשטחה בבריכות, וחצבהתעלהלאורךהחוף המערבילשעברשל "הלשון"). בשנות ה- 70 החלה להיות מוכרת תופעת הבולענים, כשאירעו מספר מקרים של קריסת פני הקרקעבמערביםהמלח,מעין גדיודרומה (בשנות ה- 90 החלההתופעה להתפשטצפונה מעיןגדי, בדבבדעםהמשך התפתחותה באתריםהדרומיים וביניהם.תדירותהתופעה והתפשטותה צפונה, לאורך ים-המלח, מתגברים עם הזמן), התפתחות הבולענים קשורה באופן ישיר לירידת המפלס שליםהמלח. 105

106 שנות ה- 80 בשנות ה- 80 פורסמו עשרות מחקרים ועבודות מדעיות על התרומה הצפויה של התעלה לכלכלה, לתיירות ולמשק האנרגיה בישראל. פרופ'יובלנאמן,שרהמדע והאנרגיהדאז היהמהדוחפיםלכרייתתעלתהימים. בשנת 80 הוקמה "ועדת נאמן" שבחנה את כדאיות החלופות השונות. לממשלה את מסקנותיה,המצביעות על כך שהפרויקט כדאי ובר ביצוע. בשנת 81 סיימה הועדה את עבודתה והגישה אי לכך במרס 1981 החליטה הממשלהלאמץ אתהמלצותועדת נאמן, והקימהחברהממשלתית בהנהלת דר' וירצבורגר, "חברת ים-תיכון- םי המלח בע"מ". החברה נועדה לתכנן ולהקים את המפעל, אף שההחלטה להקים את החברה לא כללה החלטה לביצוע הפרויקט עצמו. במשך 3 שנים בוצעו עבודות תכנון מקיפות באמצעות חברות ישראליות וקונסורציום של חברות אמריקאיות ובריטיות. המחקרים בוצעו בתחומי הגיאולוגיה, מטרולוגיה, הידרולוגיה והערכות כלכליות.בעיקרוןדוברעל 6 תוואיםאפשריים: מחיפה לנהר הירדן מחדרה לנהר הירדן מפלמחים לים המלח מאשקלון לים המלח מגוש קטיף לים המלח מים סוף לים המלח הוועדה המליצה 46 לקדםאתתוואי קטיף-מעלה-יאירמשיקולי הנדסה,כלכלהוסביבה. בתום ארבע שנות סקר הוחלט להקים את הפרויקט בשלבים. בתחילה תוכנן להקים מפעל 47 לאגירה שאובה בים-המלח שלב ראשון של מפעל הימים. באותו הזמן תמכו בפרויקט שר האנרגיהמר יצחק מודעיוראשהממשלהמרמנחםבגין. ביוזמתושלראש הממשלהאזאףגויסו 48 בתחילתשנות ה- 80 על-ידיהבונדסכ- 100 מיליוןדולרלקידוםהפרויקט. החלו בעבודות לשלב הראשון ונחפרו מאות מטרים שהיו אמורים לשמש את ניקבת התחנה. בסופו של דבר החליטה הממשלה להפסיק את העבודות הפרויקט נגנז ופורקה החברה שאמורה הייתהלעסוקבהקמתו, והניקבהנותרהשוממהועזובה. מבקר המדינה ביקר את אופן קבלת ההחלטות בפרויקט ואת העדרו של דיון מסודר ומעמיק 49 בממשלהאובוועדתהשריםלענייניכלכלה. מבחינת כדאיות בהספקת חשמל, עפ"י הדוח המיוחד של מבקר המדינה מ- 1984, כמות החשמל האמורה להיות מופקת בפרויקט נאמדה ב- 1,850 מיליון קווט"ש לשנה ב- 20 השנים הראשונות. כמות החשמל הדרושה לשאיבה מהים התיכון מוערכת ב- 560 מיליון קווט"ש בתקופת ההפעלה הראשונה.נמצאגם, כי האטת הפרויקט עשויה להגדיל את יעילותועקב עיתוי הקמתן של תחנות חשמל אחרות, אולם מסקנה זו לא הודגשה בדוח שבחן את כדאיות הפרויקט. המבקר אף הוסיף 46 אמירלופוביץ,הפסקתפרויקט "תעלתהימים",הכנסתמרכזמחקרומידע, א'וריצבורגרוא'גרטאש,מפעל המים, 1995,עמ' 20-1, גדעוןעשת,ידיעותאחרונות, 6 באוקטובר דוחמבקרהמדינה,פרויקטתעלתהימים,דוחביקורתשהוכןלפיבקשתהוועדהלענייניביקורתהמדינהשל הכנסת,נובמבר 1984,ירושלים 106

107 כי בהערכה כלכלית של כדאיות הפרויקט צריך לזכור ששיעור התרומה של הפרויקט למשק אנרגיה, לפי חישובי החברה, יצטמצם בהדרגה בד בבד עם גידול צריכת החשמל בארץ והקמת תחנותחדשות ויגיעלממדיםשוליים. פרופ' יובל נאמן הסביר בוועדת הכלכלה של הכנסת ב- 9 ביולי 1985 את הבעייתיות בבדיקת הכדאיות של פרויקט תעלת הימים. לדעתו, כיוון שהערכת הכדאיות מבוססת על שני נעלמים מחיריהכסף ומחיריהנפט ב- 50 השניםהקרובות תומכי הפרויקט ומתנגדיו כאחד אינםיכולים להוכיח את טענותיהם. המתנגדים לפרויקט הציגו שתי טענות השוללות את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט בשתי סוגיות עיקריות: שערי הריבית שהובאו בחשבון וחישוב עלויות הדלק העתידיות. פקידים באוצר טענו שהערכת סכום "ההוצאה הבלתי-צפויה" קטנה מדי, והדבר הקטין הקטנה מלאכותית את ההוצאות הצפויות, והגדיל לכאורה את כדאיות הפרויקט. כמו כן נטען שמחירי הדלק שהוצגו בתחשיבי כדאיות הפרויקט היו גבוהים מדי, וכך החלופה לייצור הידרואלקטרישל חשמל נעשתהלכאורה רווחית יותר. בהקשר זהטען שרהאנרגיהמשה שחלכי ההחלטה להפסיק את הפרויקט נבעה משינוי בעלויות ההון והדלק. עלויות אלו השתנו בזמן הבדיקה. כאמור, האוצר הצטרף למתנגדי הפרויקט. כלכלנים מאגף התקציבים באוצר טענו כי הדוח המצדיק את הפרויקט שיבש את הנתונים הכלכליים. גם מבקר המדינה דן בּ אי-ודאות הרבה בפרויקט. המלצתו הייתה "להתייחס בזהירות הראויה לנתוני העלות שהחברה הציגה, ובמשנה זהירות לתחשיבים שנערכו בעניין כדאיות הפרויקט על כל היבטיו". לדעת המבקר, יש בעיות באופן החישוב, ושימוש במקדמים אחרים היה עשוי להביא למסקנה שהקמת הפרויקט אינה כדאית. נוסף על כך ביקש המבקר להדגיש את הסתייגותם של מנהל הרשות לתכנון כלכלי ושל סגנו,שהגיעולמסקנות אחרותעלכדאיותביצועהפרויקט. שנות ה- 90 בשנות ה- 90 החלו להישמע הסתייגויות, בעיקר של ארגונים סביבתיים, שביקשו לתקן את המצב שיצר הזיכיון הבלעדי של מפעלי ים המלח (מפעלי ים המלח קיבלו את הזיכיון הבלעדי להפקה עוד לפני גיבושו של חוק התכנון והבנייה. כתוצאה מכך, התבצעו פעולות הקמה והרחבה של המפעלים ללא כל פיקוח מקומי או כלל ארצי), כדי למנוע מצבים שבהם פיתוח המפעלים פוגע באיכות הסביבה או בגורמים שכנים אחרים. ב התקבל חוק המכפיף את הפיתוח העתידי בשטחימפעלייםהמלח לחוקהתכנוןוהבנייה 50 בכתבהבעיתון גלובס צותת דר'וירצבורגר," איןהיום שום מרכיבכלכלי שהשתנה מאז 84,אז סברתי שהפרויקט כלכלי וגם היום אני סבור כך. אם הנושא לא היה נופל בזמנו משיקולים לא עניינים,היה קל יותר לפתח את הנגב ולשתף את הירדנים בנושאים הקשורים לתעלת הימים..." שר האנרגיה והתשתית, משה שחל, אמר במאי 1994 כי עם התקדמות תהליך השלום שוב נעשה פרויקט תעלת הימים אטרקטיבי, שכן נוסף על התועלת שבהתפלת מים וייצור חשמל, תנאי המימון השתפרו עקב התמיכה הבין-לאומית שמדינת ישראל זכתה לה אחרי החתימה על 50 בינדראורי,ההיסטוריהחוזרת,גלובס, 10/

108 ההסכמים. לדבריו, עלה הפרויקט שוב לסדר-היום גם בשל היכולת להשתמש באנרגיה המופקת באמצעותו להמתקת מי ים בכמות שתענה על צורכי ישראל, ירדן והפלסטינים. עוד הוסיף השר שחל שעל-פי נתונים שנאספו עוד בימי השר יובל נאמן "ניתן יהיה להתפיל 800 מיליון מטרים מעוקבים מים באותה כמות אנרגיה שתיווצר מהבדלי הגובה. כדי להבין את משמעות הדבר, כמות המים הזאת היא כמחצית כמות המים הנצרכת על ידי שלוש היחידות ישראל, והפלסטינים. מחיר ההתפלה המדובר הוא כ סנט למטר מעוקב בתנאי ריבית של למימון הפרויקט." השר ציין כי ההתקרבות בין ירדן לישראל עשתה את התוואי ים-סוף- םי 51 המלחלתוואימועדף. ירדן 5% - דוד ליפקין כתב באוקטובר 1994 בעיתון "מעריב" שממצאי סקר השוואתי ראשוני קובעים כי מבחינת עלות ההתפלה של המים וצריכת האנרגיה, החלופה העיקרית תעלת גוש-קטיף- םי - המלח היא הזולה משלוש החלופות הנבדקות. מבחינת החיסכון באנרגיה מתברר כי החלופה בתוואי המרכזי היא החסכונית ביותר: בתוואי זה יידרשו רק 0.5 קווט"ש למטר מעוקב, ואילו להתפלהבתוואיחוףהיםיידרשו 4.9 קווט"ש,ובתוואיהצפוני 1.5 קווט"ש.מבדיקתההיתכנות הכלכלית מתברר שעלות הקמת תעלת הימים תסתכם בכ מיליארד דולר, אך יידרשו השקעות נוספות במתקני התפלה, במתקנים לייצור חשמל ובהקמת רשת הובלת מים מותפלים בישראל ובירדן. ב- 29 ביוני 1994, בראיון בעיתון הארץ, גבי זוהר ראיין את מר ארידור, לדעתו, אם אמנם התפלת מים משתלמת מבחינה כלכלית, רצוי להקים מפעל התפלה ברצועת החוף של ישראל ולא באזור ים-המלח. במשך השנים הועלו טענות מדיניות נגד הפרויקט הקשורות ביחסים עם ירדן וביחסים עם הפלסטינים. בעניין היחסים עם ירדן לפני שנחתם עמה חוזה שלום, צדדית של ישראל המשפיעה על ירדן. התעלה בחבל עזה לפי אחד מהתוואים המוצעים שלה. הבעיה היתה פעולה חד- בעניין היחסים עם הפלסטינים, הבעיה היתה מעבר של שנות ה בשנות ה- 2000, בניגוד לשנים עברו, כמות בעלי העניין, הן גופים עסקיים והן עמותות סביבתיות, גדלה בצורה משמעותית. מפרויקט לא מוכר וערטלאי בשנות ה- 50 צמחה קבוצת מתעניינים 52 גדולה בקרב הציבור ובקרב מקבלי ההחלטות, בעלי עניין בעתיד ים המלח, ופרויקט "תעלת הימים": תושבייםהמלח (חקלאים,תיירות,מפעלייםהמלח) תושביהנגבהמזרחי (עובדי המלונותומפעלייםהמלח) תושבי ישראל תושבי ירדן תושבי הרשות הפלסטינאית תושבי העולם אמירלופוביץ,הפסקתפרויקט "תעלתהימים",הכנסתמרכזמחקרומידע, המשרדלאיכותהסביבהומכוןירושליםלחקרישראל,מסמךמדיניותאגןיםהמלח, 2006,עמ'

109 יזמיםפרטיים מישראלשהצהירובגלויעל כוונותיהם:יצחקתשובה,נוחידנקנר,שרי אהרונסון,סטף ורטהיימר. בעלימפעליהאשלג (אחיםיוליוסמי עופר),בעליהמפעלבצדהירדני (חברהקנדית) פוליטיקאים ישראלים ופלסטינאים המלך עבדאללה הנסיך הסעודי וליד בן-טלאל מר רפי בן-בנישתי, יועץ מיוחד במשרד לשיתוף פעולה, אמר כי לדעתו לישראל צריך להיות עניין רב בהקמת התעלה, אף שהפרויקט אינו כדאי להתפלת מים או לייצור אנרגיה. עוד אמר מר בן- בנישתי שאפשר להקים את הפרויקט בשלבים, ובשלב הראשון להניח צינור מים-סוף אל ים- המלח, שיביא לייצוב המפלס (המפלס יורד בכמטר בשנה כ- 650 מיליון מ"ק), בעלות של 500 מיליוני, ובעלות אחזקה של 15 מיליוני בשנה. לדבריו, בהמשך יהיה אפשר להקים מתקנים להתפלת מים שישרתו את הירדנים. עוד הוסיף שלירדנים כדאי מבחינה כלכלית להתפיל מים בים-המלח ולהובילם לעמאן במחיר של דולר למ"ק. הכוונה בפרויקט כזה גם להקים בים-המלח מינהלה משותפת לישראל ולירדן. בינואר 2003 התקבלה החלטת ממשלה מס' 2863, עתיד ים המלח. בהחלטה זו נידון עתיד ים המלח בהקשר כלכלי לאומי, והצלת ים המלח לא מוזכרת בו כלל מסיבות סביבתיות. זומבקשיםלהכיןמסמך מדיניות לעתיד ים המלח וסביבתו. בהחלטה בעקבות זאת במרס 2004 הוגש דוח ביניים לתרחיש של ברירת המחדל. באוקטובר 2005 הוגש הדוחהמסכםלאותו תרחיש. עיקריהממצאיםוהמסקנות בדוחהבינייםמציגים נתוניםותחזיות בנוגע למצב הקיים והצפוי באזור ים המלח בתרחיש של ברירת מחדל, כלומר מה צפוי להתרחש באזור ים המלח ללא נקיטת אמצעים לריסון ירידת המפלס: 1.המשךירידתהמפלס והתהליכיםהשלילייםהנובעיםמכך (כאמורלעיל). 2.נזקיםכלכליים הנובעיםמירידתמפלס יםהמלח:נזקיםלתשתיות,לחקלאותולתיירות ופגיעהבערכי טבע,מדע ומורשת.עלות הנזק נאמדת בעשרות מיליוני שקלים בשנה. 3.גידולבהיקף הייצורשלמפעלי יםהמלח:כאמור,עלייתהמליחות שלמייםהמלחהמלווה אתמאזן המים השלילי באגן,שיפרה במידה ניכרת את תהליכי הייצור של מפעלי ים המלח והגדילהאת היקף הייצור שלהם. בהקשרזה הוזכרובדוחממצאיםנוספים: היעדר מנגנון תיאום בין-לאומי: ים המלח הוא אגם בין-לאומי, אולם החלטות תכנוניות וקווי מדיניות בישראל ובירדן מתגבשים במסגרת הדין המקומי ולא במסגרת מנגנון משותף ומתואם. חוסר תיאום בין הדרגים השלטוניים השונים בנוגע לים המלח: שלטוניות החלטות בישראל בנושאים הקשורים לירידת מפלס ים המלח ולהשלכותיה, מתקבלות בדרגים 109

110 שונים: ארציים, מחוזיים ומקומיים. לנוכח מצב זה, יש ליצור רמת תיאום מיטבית בין 53 הדרגים. בינואר 2006 התקיים יום עיון בנושא עתיד ים המלח בבית נשיא המדינה,משה קצב.במהלכו נדונו הסוגיות המלח. השונות נשיא המדינה והוצגו הביע עיקרי התנגדות הממצאים לתפיסה וההמלצות שעומדת של בבסיס מסמך מסמך המדיניות המדיניות לעתיד,שלפיה ים יש להשלים עם המצב הקיים. לדעת נשיא המדינה "ברירת המחדל " אינה אמורה להיות תרחיש חלופי.הוא הוסיף,כי בכוונתו להמליץ בפני ראש הממשלה לפעול לסיום בדיקות ההייתכנות של יתר החלופות בתוך שלוש שנים,וכן להקים ועדת שרים מיוחדת לנושא.כמו כן,הוא סבור כי יש לבחון חלופות נוספות 54 על אלה שהועלו. במרץ 2007 התקבלה החלטת ממשלה מס' 1366, מסדרון השלום פרויקטים לפיתוח כלכלי- אזורי. החלטה זו מגדירה כ"פרויקט לאומי" את מובל השלום, ומטרתו להגביר את היציבות האזורית באמצעות פיתוח כלכלי. מהמשרד להגנת הסביבה לדיונים. התזכורת היחידה להגנת הסביבה בהחלטה זו,היא הזמנת נציג בשנת 55, 2007 שמעון פרס, מפרסם כתבה בעיתון הארץ, ובה הוא מסביר את לדעתו את נחיצותו של פרויקט עמק השלום:" עמק השלום פותח אפוא דלת לאפשרויות חדשות. הוא עשוי להיות גשר בין שלושה שותפים שהטבע והשלום כאחד מחייבים אותם לשתף פעולה. זה ייקח זמן, זה ייתקל בקשיים,אבל כל יוזמה גדולה יוצרת מריבה גדולה,הן עם טבע הקרקע והן עם טבע האדם. עמקהשלוםהואהזדמנותיוצאתדופן לשינויאוירה.לשיפור יחסים,להתנסותמשותפת. עמק השלום הוא ראשיתה של תקווה כלכלית,שתשמש את המשא ומתן המדיני שייערך במקביל, כשהאחד אינו תלוי ברעהו, ואינו צריך לחכות לחברו. ישראל, ירדן והפלסטינים כבר נתנו הסכמתם לתוכנית זו. ארה"ב, ארצות אירופה ויפאן הודיעו על תמיכתן בו. זה ההסכם הכלכלי הראשון בין שלוש השותפות, והראשון שייתמך על ידי מעורבות גלובלית. פרויקט עמק השלום יכוללקדםאתתהליך השלום.והואיכוללצאתלדרךכברעכשיו." 53 המשרדלאיכותהסביבה,משרד התשתיותהלאומיותומכוןירושליםלחקרישראל,מסמךמדיניותלעתידים המלח בחינתתרחיששל"ברירתמחדל" דוח בינייםוהמלצותראשונות,ירושלים,מרס פרוטוקולשנרשםביוםהעיוןלעתידיםהמלחבביתנשאיהמדינה, 11 בינואר שמעוןפרס,באוויר,ביםוביבשה,הארץ, 03/

111 סיכום ההתפתחות בפרויקט תעלת הימים (מובל השלום): שנות ה שנות ה- 70 שנות ה- 80 שנות ה- 90 שנות ה מטרה הפקת חשמל הפקת חשמל הפקת חשמל התפלת מים פרויקט שלום -חתימת הסכםשלום - התעניינות בינלאומית -הקמתועדתנאמן -אישורהפרויקט - חברהממשלתית - ביטול -דוחמבקרהמדינה - בדיקתכדאיות ע"יועדת אקשטיין - החלטהלהקים ועדהלבדיקת ייתכנותועלויות ציוני דרך בולטים בדיקות כלליות של המשרדים השונים -ועידתיוהנסבורג -החלטת ממשלה תמיכת הבנק - העולמי השיקול המכריע שיקול כלכלי ישלהמשיךולחקור,מהחומרעדכהיש קושילקבועמסקנות שיקול מדיני וביטחוני לקידום סופיות כלכלי הפרויקט לסיכום,ניתןלראותעלגבי צירהזמןכיצדבכלעשור החלמשנותה- 50 ועדהיום חלושינוייםהן במטרתהפרויקט, והןבעוסקיםבדבר. רואיםשהחלמשנות ה- 50 הייתה התעניינותביםהמלחוהפוטנציאלהגלום בהפרשיהגובהשבינו לביןים התיכוןאו היםהאדום. אתהבדיקות והמגמות שהתרחשובשנות ה- 50 עד ה- 70 ישצורך להמשיך לחשוףעלידיניתוחהחומרהרב החשוףלציבורבארכיוני גנזךהמדינה. החומר הנוגע לשנות ה- 80 וה- 90 איננו חשוף בנתיים לציבור אך ייחשף בשנים הקרובות, יש לשקולאתבחינתו המעמיקהבמחקרהמשךעתידי. משנות ה ואילךיש לעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות, מאחר ואנו עדים לקידום מהיר של הפרוייקטע"י גורמיםאינטרסנטיםשונים. 111

112 תהליכי קבלת החלטות במחקרנו זה אנו בוחנות את תהליך קבלת ההחלטות על ידי ממשלת ישראל בכל הנוגע לפרויקט תעלת הימים. לשם כך אספנו חומר בנוגע למודלים בקבלת החלטות נושא הזר לשלושתנו. מצאנומודלהיכוללשמש כהסברלתהליךאותו תיעדנו-למודלזהנתייחסבהמשך. כצעד ראשון, הגדרנו את ממשלת ישראל כגוף אותו נבחן. חוקרות את אנו הממשלה כגוף האחראי עלקבלתההחלטותמאחרוהרשותהמבצעת "מוסמכתלעשותבשםהמדינה,בכפוףלכל 56 דין כלפעולה שעשייתהאינהמוטלתבדיןעלרשותאחרת". כמוכן, לפי חוק התכנון והבנייה,הממשלה היאמוסד התכנוןהעליון במדינת ישראלולכןהיאזו 57 שתדוןותכריעהאםלקדם אתהפרויקטובאיזואלטרנטיבהלבחור. רקע תיאורטי סמכות. לבעל המיוחסת פעולה הינה ציבורי ארגון ברמת או מדינה ברמת החלטות קבלת סמכות זו מאפשרת למקבל ההחלטות לכוון אחרים לשם יישום ההחלטות,לפקח על ביצוען פועל ההחלטות.מקבל לנקוט. שיש הפעולות ועל ההליכים,על המשחק על כללי ולהשפיע לעתים קרובות בכמהרמות התייחסות :הוא עשוי לעסוק הן בהווה והן בעתיד ;הן בבסיסי והן בשוטף ;הן בקביעת העקרונות במטרה ננקט ההחלטות קבלת ביישומם.תהליך והן המנחים להפעיל אנשים וארגוניםחיצוניים,לשם השגת תוצאות רצויות.משום כך,על מקבל ההחלטות לשקול את מחיר כל התשומות הנוגעות לחלופות שלפניו,תוך התייחסות לסיכונים,ליתרונות 58 ולחסרונות הצפויים. קיימים מודלים רבים לקבלת החלטות,מודלים אלה מכילים בדרך כלל את המרכיבים הבאים: איסוף נתונים איסוף הנתוניםהמשמשיםבסיס לקלבתהחלטה.לעיתיםמדובר בנתוניםהזמינים מיידיתלמחליט,ולעיתים מדוברבנתוניםהמצריכיםהשקעהרבה. גיבוש חלופות הצגהשיטתיתשל החלופותהעומדותעלהפרק. שקילת החלופות השונות השוואהבין האפשרויות,באמצעותבדיקתיתרונות וחסרונותשלכל אחתמהן.שקילתהחלופות עשויהלהתרחשבצורהשיטתיתאובשיטה אינטואיטיבית. בחירת חלופה בחירת החלופההמועדפת. 56 חוקיסוד:הממשלה 57 חוקהתכנוןוהבניה,תשכ"ה משהברדה,"תהליךקבלתההחלטותבישראל בנושאיביטחוןלאומי",הכנסת מרכזהמחקרוהמידע,

113 כמובן שמודלים שונים מוסיפים שלבים נוספים או מחסירים חלק מהשלבים אותם מנינו.בחלק מהמודלים שלבים מוצעים בסדר שונה,או מנתחים רק שלב אחד מתוך הארבעה. 59 בבואנולבחוןהאם אחדהמודלים מתאיםלתהליךבוצפינו בהקשרלתעלתהימיםנתקלנו בבעיה.זאת כיווןשמצאנו שהשלביםהשוניםחסרואו חזרועלעצמםשובושובלאורךהשנים. הסברלתהליך לאמסודרשכזהמצאנובמודל "פחהזבל". מודל פח הזבל: זהו מודל קבלת החלטות של התיאורטיקן האמריקאי קארל וויק,(Weick) מפורצי הדרך של גישת תרבות כארגון. זהו מודל מאקרו,המתאר את הארגון ודפוסי קבלת ההחלטות בו ולפיו 60 קבלתההחלטותהיאאקראיתולאצפויה. לפיהמודל כלהחלטה שצריכהלהתקבלהיא פחזבל אליונזרקיםעל ידימגווןגורמיםכל מיני רעיונות: בעיות, פתרונות, תמיכה פוליטית. הפתרונות אינם נתפרים עבור בעיות ספציפיות - הם מתפתחים בנפרד, והאנשים שתומכים בהם מחפשים בעיות שאותן הפתרון שלהם יכול לפתור, והזדמנויות החלטה שיכולות ליישם את הפתרון שלהם. מדיניות מיושמת כאשר פח זבל מוצג בזמן הנכון כדי לקלוט לתוכו מדיניות מסוימת, בעיה מתאימה ותמיכה פוליטית מתאימה, כדי לשכנע את מקבל ההחלטות לקחת את החבילה הזו וליישם אותה. מודל קבלת החלטות זה מייצר תהליך אקראי ולא צפוי.ההחלטות לא כולן מתואמות,הן מניחות דעת ואקראיות. זהו איננו המצב האופטימאלי, כי אם "אנרכיה מאורגנת" הדברים מתקבלים לא באופן שיטתי מלמעלה למטה אלא בצוותים שונים של הארגון, אך ישנו תיאום כלשהו ולכן זו לא אנרכיה מוחלטת. ההחלטותנעשותבצירהזמן (אנכי)וציר אופקי.בכלנקודתזמןמתקבלות החלטותעלידימקבלי ההחלטות כיחידים ובצוותים שונים של הארגון. לאקראיות בקבלת ההחלטות יש כמה גורמים שתורמים: תחלופת אנשים: ארגון מתפתח בצורה בלתי צפויה וישנה בעיה של זיכרון ארגוני, של ניהול הידע, של ידיעה מה או איך ואם התקבלו החלטות. היוזמות עצמן לעיתים גורמות לכך שהארגון יתקדם באופן שלא תכונן מראש. זרימת המידע בארגון: חלק נובע מהתחלופה. בהעברת מידע בין היחידות והמחלקות במבנה הארגוני. ההחלטות מתקבלות ומיושמות בשני מצבים: יש קושי של תיאום בארגון, יש קושי כשמזהים בעיה שצריכה פתרון או כשארגון מאמץ רעיון או יוזמה מבלי שהוגדרה בעיה שאותה יוזמה צריכה לפתור. 59 אירוינגל.ג'ניסוליאוןמאן,תהליך קבלת החלטות- ניתוח פסיכולוגי של קונפליקט, בחירה ומחויבות,הוצאת משרדהביטחון, Karl E. Weick, 1979, The Social Psychology of Organizing, 2nd Ed. McGraw Hill. 113

114 אין השוואה בין חלופות אלא אימוץ של הזדמנויות או יוזמות, לכן אין זו תמיד הדרך האופטימאלית. אימוץיוזמות יכוללהיעשותבצורתשכנוע, ויכוחאובצורהפוליטית. לסיכום, המודל מצביע על כך שהחלטות לא מתקבלות במציאות בצורה רציונאלית, סיסטמתית ומתוכננת, אלא בצורה כמעט אקראית כאשר פתרונות הם מענה לכמה בעיות במקביל. ההיגיון 61 שנמצאבקבלתההחלטותנעשהבדיעבד. בהמשך העבודה נציג מסמכים המצביעים על התאמתו של מודל "פח הזבל" לתהליך שליווה את קידום תעלת הימים. אך בשלב זה נציג את רק את ממצאיו מבקר המדינה אשר מסכמים בקצרה נקודות מהותיות,שלדעתנו,מציגותכיצדמיושםהמודל במציאותהלכהלמעשה. משרד מבקר המדינה בדק בחודשים מארס-אוגוסט, 2002 את סדרי עבודת המטה בגופי המטה המרכזיים במשרדיהממשלה,ובבדיקתועלוהממצאיםהבאים: 1. ליקוייםבעבודתהמטהבמשרדראשהממשלה: היעדר שיטות עבודה סדורות וכלים מתאימים לתיאום פרויקטים בין-משרדיים. לעבודת המטה שלמשרדראשהממשלה השפעהרבהעל פעולותכלל משרדיהממשלה והואאכןפעללתיאוםשל פרויקטים בין-משרדיים. למרות זאת, לא נוצרו במשרד ראש הממשלה שיטות עבודה סדורות, כלים מתאימים וכוח אדם מקצועי קבוע לצורך כך. 2.ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות בממשלה: בבדיקה החלטות. אלפי ואף מאות כהונתן בתקופות מחליטות ישראל ממשלות תהליךקבלת ההחלטות בממשלה לא תמיד לווה בעבודת מטה סדורה,כדלקמן: כי נמצא תקנון עבודת הממשלה לא מקיף :תקנון עבודת הממשלה אינו מקיף דיו והוא מחייב רענון. מחסור במידע לקבלת החלטות :חומר הרקע,שהגישו המשרדים ושמזכירות הממשלה שלחה לשרים, חסר לעתים את הידע הנדרש ליצירת תשתית עובדתית נאותה לקבלת החלטה מיטבית. אי מתן זמן מספיק לבחינת הצעות להחלטה: משך הזמן שניתן לשרים ולמשרדים לעיין ממשלה להחלטות בהצעות אי בממשלה אישורן טרם הייתה שהותמספקת לשרים לגבש את עמדותיהם כראוי. קיום המשרדים: סדור הליך החלטות ושיטתי ממשלה של רבות שילוב לא החלטות בידי יושמו,היה הממשלה משרדי רבות פעמים בתכניות,או הממשלה מועט העבודה יושמו ולא של רק בחלקן ואחרות חרגו מלוח הזמנים שנקבע למימושן.המעקב של מזכירות הממשלה Karl E. Weick, Kathleen M Sutcliffe and, David Obstfeld, "Organizing and the Process of Sensemaking", in: Organization Science. Vol. 16, nº 4, p , Jul/Aug,

115 לממשלה סיפקה לא הממשלה :מזכירות היה חלקי הממשלה החלטות ביצוע אחר מידע מלא ומפורט על מידת 62 ביצוען שלהחלטותיה. דוח מבקר המדינה מצביע על מציאות בה החלטות מתקבלות בצורה לא סדורה ובחוסר תיאום בין משרדי הממשלה השונים. יש לשם לב לכך שמודל פח הזבל איננו מתייחס להתנהלות שכזו בצורה נורמטיבית ואינו קובע האם היא טובה או רעה, יעילה או רשלנית. לעומת זאת, מבקר המדינהרואהבהתנהלותזו טעםלפגםודברשישלתקנובהקדם. אםנוציאאת הטוןהביקרותימתוךדו"חמבקרהמדינה ונתייחסאליורקכאלתיאורמפורטשל התנהלות משרדי הממשלה נמצא שהוא מתאר כיצד הממשלה מקדמת את פרויקט תעלת הימים באמצעותמודל "פחהזבל". ממצאים ראשוניים במהלך החודשים מאי- יולי 2008 ערכנו תחקיר בו חיפשנו מסמכים שיעידו על הדיונים השונים שנערכו בממשלות ישראל בנוגע לתעלת הימים. מקורות המידע: התחקיר החל באינטרנט, האינטרנט של הכנסת. 63 בעיקר בארכיון הממשלה באתר משרד ראש הממשלה, ובאתר לצערנו גילינו שהמשרד להגנת הסביבה הוא היחיד המפרסם מסמכים בעניין באתר האינטרנט שלו. משרד התשתיות, המופקד בשנים האחרונות על הפרויקט לא מזכיר אותו,וכןגםלאנמצא חומרבמשרדלפיתוחאזורי שהיהמופקדעלהנושאבעבר. אתר האינטרנט של הכנסת מפרסם את דיוני הכנסת החל מאמצע שנות ה- 90, משם לקחנו מספר מסמכים. ניסיונותינו להשיג פרוטוקולים של דיונים קדומים יותר עלו בתוהו כיוון שכל החומר הועבר לאחרונה לארכיוני גנזך המדינה. במשרדי גנזך המדינה קיבלנו מסמכים רבים בהתאם למגבלות המוגדרות בחוק (תשט"ו 1955 ): הארכיונים חומר ארכיוני בענייני חוץ וביטחון של משרד הביטחון, צבא ההגנה לישראל או שלוחה אחרתשלמערכתהביטחון מסמכיםבני 50 שנהומעלה. חומר ארכיוני של מוסד ממוסדות המדינה לרבות פרוטוקול החלטות של ישיבת הממשלה ושל ועדת שרים על נספחיו, למעט החלטה ונספחיה המסווגת כסודית מסמכים בני 30 שנה ומעלה. פרוטוקוליםשלישיבותועדותהכנסת מסמכיםבני 15 שנהומעלה. בסך הכל, עיינו במאות מסמכים: מכתבים, פרוטוקולים, התכתבויות בין-משרדיות, דוחות כלכלייםומדעייםועוד.כמובן שלאיכולנולקרואאתכולם, ובוודאישלאלנתחאתכולם.אךאנו בוחרות להציג בפני הקוראים מספר מסמכים, מעשורים שונים ובעלי אופי שונה. מסמכים אלה מבקרהמדינה,דו"חשנתי 53 ב' לשנת 2002 ולחשבונותשנתהכספים 2001,עמ'

116 משכו את עינינו ומצאנו בהם עניין רב. מצאנו שגם מניתוח מוגבל של מסמכים בודדים אנחנו מצליחות להסיק מסקנות. אנו בטוחות שהמשך ניתוח מסמכים נוספים יעמיק את ההבנה של תהליךקבלתההחלטותוירחיבאת המסקנותשלמחקרינו. ממצאים משנות ה נספח 1 מכתב ממר רייכבך, 11 לאוגוסט 1956 בשנת 56 מר רייכבך בניו יורק כותב מכתב, כנראה לבכיר במשרד המשפטים הישראלי, בבקשה לקבלמכתבממשרדהתחבורההמזמין מידענוסףאודותהתעלה (אזבקועזה-עקבה). 116

117 אין בכוונותיו לנתח את המכתב עצמו, זאת כיוון שהוא איננו מסמך ממשלתי, אלא פרטי. אך הכתובת הרשומה בכתב יד בראשו של המכתב מעידה על כך שהוא עבר מספר ידיים בתוך הממשלה.עובדה זומתחזקתלנוכחהשרבוטשמצאנו מצידוהשנישלהמכתבהמופיעבנספח 2 צד - 2 שרבוט מצידו השני של המכתב בשרבוט זה, אשר כנראה נכתב על ידי אדם אחר מהאדם שכתב על צידו הקדמי של המכתב, רשום: "פרטיםנוספיםעל ענייןהתעלהעל פיהםנדעלכוונםלמשרדהמוסמך". הרישום הזה מוכיח, לדעתנו, שגם בשנות ה- 50 לא היה ברור איזה משרד הוא האחראי לפרויקט תעלתהימים. 117

118 נספח - 2 יוני

119 119

120 סיכום השיחה המצורף כנספח 2 חושף פן מעניין של פרוייקט תעלת הימים והוא הצד הבטחוני. במסמך זה, הנחשף כאן לראשונה, מונה נציג משרד הביטחון את נקודות ההשקה של הפרוייקט באספקטים בטחוניים: משרד הביטחון מתעניין בהתפתחות טכניקת כריית תעלות בחומרי נפץ גרעיניים והוא אף ערך חישובים להערכה הנדסית של הפרוייקט. משרד הבטחון בדק את המשמעויות הבטחוניות של הקמת תעלת הימים והאם היא תקשה על שמירת הבטחון בשוטף מול איומים של מסתננים ופעולות חבלה. אי הקמתו של הפרוייקט יביא לירידת מפלס המים בים המלח וייבוש הים.משמעותו של זה היא הארכת הגבול היבשתי שעלול להיות מקור לסכסוכים. מסמךזהחשףבפנינו לראשונהאתהענייןהרבשמצא משרדהבטחון בפרוייקט. עובדהזוכלללא באה לידי ביטוי בהרצאות הרבות ששמענו אודות הפרויקט ובחומרים שמצאנו במהלך החיפוש הראשוני. בהתחשבבעובדהשאנוהראשונות להוציאולעייןבמסמךזהלאחר 43 שנות אפסוןבגנזךהמדינה, ובהתחשב בעובדה שכפי שטוען מבקר המדינה, אין קשר בין משרדי הממשלה השונים יתכן שהעובדות המצוינות במסמך זה נשכחו מלב כל המטפלים בנושא. יתכן שרוב הנוגעים בדבר כיום כללאינםמכיריםאת האספקטיםהללושלהפרוייקט. עובדה מעניינת נוספת היא שלא מצאנו תיעוד מאוחר יותר לעניין שגילה משרד הבטחון בפרוייקט. אין באפשרותינו לדעת האם משרד הבטחון הפסיק לטפל בעניין, או שמא מסמכים שכאלה,אםישנם,אינםגלוייםהיום. 120

121 ממצאים משנות ה 70 נספח - 3 מסמך סודי ביותר, פברואר 1972 סעיף 4 בנספח 2 מציע להעביר לידי נשיא הבנק העולמי מסמך שיעסוק ב"הצעות בדבר הכנת פרויקטים כלכליים בירדן הניתנים לבצוע ללא קשר עם חוזה השלום". הכוונה היא לפרויקט בעיקרלפרויקטתעלתהימים ולפרויקטיםנוספיםהנגזריםממנו. הופתענולגלותאתהעדות הזוכיווןשנהוג להתייחסלתעלת הימיםכאלפרויקט מדיניבאופיורק משנות ה- 90, לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן. מסמך זה מוכיח שהתייחסות שכזו הייתה עודהרבהקודםלכך,כברמתחילתשנות ה

122 נספח 4 תוכן עניינים לדו"ח משרד התעשיה, יולי 75 ביולי 1975 פורסם על ידי המנהל למחקר אוצרות טבע של משרד המסחר והתעשייה "דו"ח הועדהלבדיקתכדאיותהקמתמפעל הידרואלקטריבאזוריםהמלח". כפי שניתן לראות מהעמוד הראשון של תוכן העניינים של הדו"ח, הוא עוסק בעיקר בהשפעת הפרוייקט על מפעלי האזור. אין זו עובדה מפתיעה לאו העובדה שהוא נכתב על ידי משרד התעשייה. 122

123 כותרתו של הפרק האחרון של הדו"ח היא "רווח אקולוגי". הופתענו לגלות כותרת שכזו ואנו למדות ממנההרבה.לפיהכותרת,איןמטרתו שלהדו"חלבחון השפעותאקולוגיות אפשרויות,או יתרונות וחסרונות סביבתיים שיהיו לפרוייקט. אלא לבחון אך ורק את התועלות האקולוגיות שתצמח מהפרוייקט. גישה חד צדדית שכזו עשויה לגרום למקבלי החלטות לקבל החלטות על סמךמידעחלקיבלבד. 123

124 נספח 5 הצעה לתסקיר השפעה על הסביבה, 1977 בשנת 1976 הגישה חברת החשמל דו"ח הנדסי וטכני לבחינת "תעלת הימים". במקביל לכך הוכן מסמך על ידי משרד הפנים הבוחן את השפעות על פיתוח האזור. בעקבות שני הדוחות הללו פנה השרות להגנת הסביבה (שהיה אז מסונף למשרד הפנים) בבקשה להטיל על חברת חשמלהכנתתסקירהשפעהעלהסביבה. לא ברור בפני איזו ועדה שוטח השרות להגנת הסביבה את בקשתו, אך ברור שאין לו את הסמכות להורות על כתיבתו של תסקיר שכזה. בנוסף עולה מהמסמך שבשנת 77 הבדיקות ההנדסיות והכלכליותהיובשלבמתקדם,אךבדיקות סביבתיותעדייןלאנעשוכלל. 124

125 ממצאים משנות ה ניתוח פרוטוקול מס' 99 - של ישיבת הוועדה לענייני מדע ופיתוח טכנולוגי, מתאריך התלבטנורבות כיצדלבחוןולכמתאתהשפעתהנציגים מהמשרדיםהממשלתייםהשוניםואת האינטרסיםהשוניםשהםמייצגים. לבסוףהחלטנו לספוראתמספרהמיליםשבהםכלנציג השתמש. בחרנובשיטהזו עלמנתלהראותאתכוחם שלהמשרדיםהשוניםומידתהתערבותם בישיבה. לאבחרנובשיטת ספירתמיליםמסוימותשנאמרו במהלךהדיון,מאחרובשיטהזומאבדיםאת הקונוטציה שלהמילה,ז"אניתן להשתמשהרבהמאודפעמיםבמילה "סביבה",אךההקשרים משניםאת משמעויותיה,ולכןלאנוכללבדוקאםהשיקול הואלהגןעלהסביבהבשיטהזו. בפרוטוקול ייצוגי זה ספרנו את מספר המילים שכל נציג של משרד ממשלתי אמר בישיבה זו, להלן התוצאות: שם המשרד המשרדלשיתוףפעולהאזורי משרדהתשתיות שגרירירדןבישראל המשרדלאיכותהסביבה משרדהמדע משרדהחוץ משרדהאוצר משרדהתעשייהוהמסחר משרדהבריאות משרדהחקלאות משרדהפנים משרדהתיירות מס' מילים שיקול המשרד מדיני כלכלי מדיני סביבתי סביבתי מדיני כלכלי כלכלי סביבתי כלכלי כלכלי כלכלי את התוצאותמיינועפ"ימספרהמיליםבסדריורד. לאחרמכןהוספנולידכל משרדאתהשיקולאותוהוא מייצג,לדוגמהמשרדהתשתיותמייצג שיקול כלכלי,ולעומתומשרדאיכות הסביבהמיצגשיקולסביבתי

126 אתהתפלגות התוצאותניתןלראותבתרשיםמספר 1: המשרד לשיתוף פעולה אזורי 57% משרד התשתיות 23% שגריר ירדן בישראל 9% משרד המדע 5% המשרד לאיכות הסביבה 6% תרשים מס' 1 בתרשים מס' 2 ניתן לראות את ההתפלגות של ייצוג השיקולים: שיקול כלכלי 23% שיקול סביבתי 11% שיקול מדיני 66% תרשים מס' 2 בשני התרשימים ניתןלראות בבירור שאחוז המילים שנאמרוע"י משרדים ממשלתיים המייצגים אתהשיקולהמדיני הואהגדולביותר,סה"כ 66%. ורק במקוםהאחרון מיוצגהשיקולהסביבתי, עם 11%,מהמיליםבדיון. 126

127 נספח - 6 החלטה מס של הממשלה מיום עתיד ים המלח. החלטה מס של הממשלה מיום מ ח ל י ט י ם (פה אחד): א. ממשלת ישראל מברכת על כל מהלך של שיתוף פעולה אזורי המשלב אינטרסים כלכליים לטובת המדינות. ב.הממשלה מכירה בכך כי קידום עתיד ים המלח מחייב עריכת בדיקות מעמיקות בסוגיות שונות הנוגעות להשלכות הכלכליות, הסביבתיות, הלימנולוגיות והגיאולוגיות בכל הנוגע לעתיד ים המלח וסביבתו (כגון: תשתיות, מפעלי תעשייה, תיירות, מיקום קו החוף, איכות המים ומחצבים). במסגרת זו יש גם צורך לבחון אפשרויות ודרכים להתמודדות עם בעיית ירידת המפלס. ג.השר לאיכות הסביבה, השר לשיתוף פעולה אזורי ושר התשתיות הלאומיות יקימו וירכזו צוות מקצועי אשר יפעל להכנת החומר המקצועי לצורך גיבוש מסמך מדיניות לעתיד ים המלח וסביבתו. צוות מקצועי יפעל בליווי ועדת היגוי שתורכב מנציגי המשרדים האמורים וכן נציגים של משרדי התעשיה והמסחר,התיירות, האוצר והפנים, היועץ המשפטי לממשלה והגופים הבאים: מועצה אזורית תמר, מועצה אזורית מגילות, מפעלי ים המלח ונציג הארגונים הירוקים. ד. הצוות המקצועי יביא לממשלה, תוך שלושה שבועות מיום קבלת ההחלטה, תכנית עבודה מפורטת, כולל לוחות זמנים להכנת מסמך מדיניות ותקציב. ה. הצוות המקצועי האמור יבדוק את התכניות השונות שהוצעו בעבר בענין חיבור ים המלח לים סוף או לים התיכון. בהחלטתממשלהזוישנם חמישהסעיפים: הסעיףהראשון ("ממשלת ישראלמברכתעלכלמהלךשלשיתוף פעולהאזוריהמשלבאינטרסים כלכלייםלטובת המדינות.")מדברעלשיתוףפעולהפוליטי -כלכלי,אינטרסהצלתיםהמלחלא מוזכרבוכלל. הסעיףהשני דןבעתידיםהמלחאךהבעייתיות הסביבתיתנכנסתרקבסוף,לאחרהשיקולים הכלכליים. הסעיף השלישימקיםצוות מקצועילמדיניותעתידים המלח.הממשלהמטילהעלהשרלהגנת הסביבהלרכזאתהצוותיחדעםהשרלשיתוף פעולהאזוריושרהתשתיותהלאומיות. הסעיף הרביעימטילעלהצוותהמקצועי להביאבפניהממשלה,תוך 3 שבועותבלבד,תוכנית עבודהמפורטת הכוללת לוחותזמניםותקציב.לוחזמניםשכזההוא, לכלהדיעות,איננוריאלי. הסעיף הזה,לדעתנו,ממחישאתההתנהלות הלארציניתולאמסודרתשלהממשלה הממשלה כלפיהפרוייקט. בסעיף החמישיישנההתייחסותלחלופות הנוספות.הסעיףהזהמדגיםכיצדפועלכאן "מודלפח הזבל" בחירת התוואישלהתעלהנדונהכבר במשך 50 ואףהוכרעהבעבר.אךבסעיףהזה הממשלהחוזרתודנה בנושאואףרוצהלקבלהחלטה נוספתבענייןבפרקזמןלאסביר. 127

128 נספח 7 -החלטהמס שלהממשלהמיום מסדרוןהשלום - פרויקטיםלפיתוח כלכלי-אזורי. מחליטים: להטיל על המשנה לראש הממשלה לפעול לקידום פרויקטים של ההאשמית והרשות ועמק א. הירדן הפלסטינית, את במגמה להגביר את הכולל באזור פיתוח מפרץאילת,הערבה, היציבות האזורית באמצעות פיתוח כ"פרויקט לאומי"ותקבלעדיפות במסגרתפעולותהממשלה.. 1 התכנית מורכבת משילוב של פרויקטים כדלקמן: מובל התייבשות (צינור/תעלה)המוליךמים ממפרץ ים המלח, (להלן:מובל השלום). ב. ג. ה. ו. להקמת אילת לים פרויקטים תיירותיים שדהתעופה משותף ישראלי/ירדני באזור עקבה. בבקעתהירדן חקלאי תעשייה אזור ד.אזורתעשיהישראלי/ פסלטיניבצפוןהשומרון רשת חיבור מסילות הברזל של ישראל עם פרויקטיםנוספים (יובאולאישורהממשלה)..2 האחריות בתאום ובשיתוף לעיל אינו לתחומי פעולתם. הכוללת לקידום התכנית היא בידי הנוגעים הממשלה משרדי המלח וחקלאות כלכליאזורי, המלח, ים כלכלי.התכנית (כ- 160 ק"מ)המיועד בערבה, (אזור יריחו)בסיוע ממשלת יפן. להתפלת בשיתוף בקעת הירדן הממלכה האמורה תוגדר את המשך למנוע מים וליצור חשמל רשת מסילות הברזל הירדנית,קטע בית שאן-אירביד. בדבר, גורע מסמכות ואחריות משרדי הממשלה, המשנה לראש הממשלה,תכנון וביצוע התכנית יתבצעו לרבות מערכת לטפל ולקדם. 3 התכנית תבוצע במימון שעיקרו חוץ ממשלתי באמצעות גופים ותורמים העסקי הסקטור בינלאומיים, הזדמנות שווה לגופים מעוניינים,עפ"י כלדין. בינלאומי. 4 צוות מייעץ בדבר יישום התכנית.. 5 בהמשךלהודעת שיורכב מאישים ידועי שם שונים.השתתפות ראש הממשלה בישיבת הממשלה בעולם (כולל משרדי ראש הממשלה,המשנה לראש הממשלה,התשתיות ולביוב (עפ"יתוארובעבר המתוכנן להתבצע ע"י הבנק העולמי. נציב המים),אשר ישמש צוות מלווה של לדיוני הצוות יוזמן נציג המשרד להגנת הסביבה. יעמוד מנהל הרשות הצוות בראש הממשלתית האמור ובכפוף לכל דין. הביטחון, נושאים מקצועיים בתכנית הקשורים וגופים העולמי,מדינות כמוהבנק הסקטורהפרטי בפרויקט תתבצע תוך מתן נשיאיםוראשיממשלותבעבר) ישמש ביום 17/12/06, למנותצוותבהשתתפותנציג למים ולביוב." צוות הלאומיות ומנהלהרשות הממשלתית למים סקר ההיתכנות למובל השלום בהחלטה זו מטילים על המשנה לראש הממשלה לפעול לקידום פרויקטים של פיתוח כלכלי אזורי. התכנית האמורה תוגדר כ"פרויקט לאומי" ותקבל עדיפות במסגרת פעולות הממשלה. החלק העיקרי שלהתוכנית הואהקמת מובל השלוםכאשר מציוןבברורכי יעודוהוא "למנועאת המשך התייבשות ים המלח". יחד עם זאת, השר להגנת הסביבה לא עומד בראש צוות, ואף איננו מוזכרכחבר באף צוותלקידום הפרוייקט.זאת בניגוד להחלטת הממשלההקודמת בנושא (משנת 2003 ).בסוףההחלטה מצויןשנציגהמשרדיוזמן לדיוניםאךלאכתובבאיזהדרג וניכרכייהיולו סמכויותמועטותמשלנציגי הממשלההמצויניםבסעיפים 2 ו

129 נספח 8 מסמךמדיניותלעתידים המלח,המשרדלאיכותהסביבה הים. בשנת 2006,הוגשלממשלתישראלע"יהמשרדלאיכות הסביבהומכוןירושליםלחקרישראל, 65 מסמך מדיניות אגן ים המלח,הערכתמצבומשמעויות לעתידבתנאיםשלהמשךירידתמפלס ע"פהדוחבטווח הנראה לעין לא יהיה שינוי במאזן המים הגירעונישל ים המלח וירידת המפלס תימשך בקצב של כמטר לשנה.במצב זה יימשכו התהליכים הגורמיםלנסיגת קו החוף, לחשיפת משטחי בוץ,להתפתחות בולענים ולאובדן מים מאוגר מי התהום. עיקרי המלצות הדוח המסכם הן: 1.אימוץ המפות שמוצגות במסמך המדיניות :במסגרת העבודה אותרו ומופו אזורים שבהם צפוייםבולענים וכשלים קרקעיים ברמות היתכנות שונות,לצד אזורים שבהם התשתית יציבה ובטוחה, וניתן להפנות אליה פיתוח ללא מגבלות.המפות המוצגות במסמך זה יאומצו על-ידי מוסדותהתכנון,המועצות האזוריות ומע"צ,וישמשו בסיס לכל התנהלות באזור ים המלח. 2. הכנת תוכנית מתאר חדשה :בשל הנסיגה המתמדת הצפויה במיקומו של קו החוף ובשל היווצרותהבולענים ושקיעת הקרקע,על גופי התכנון להכין תוכנית מתאר חדשה לחופי ים המלח ולערוךשינויים בתוכניות המתאר הקיימות באזור. 3. בחינת המשך פעילות המפעלים הכימיים: הממשלה תביא לגיבוש התפיסה והתנאים להמשך פעילות המפעלים הכימיים,מעבר לטווח של שנת 2030 תום תקופת הזיכיון של מפעלי ים המלח. 4.בחינת ההשלכות הצפויות לתשתיות :כל גוף האחראי לתשתית פיסית כלשהי באזור ים המלחיבחן בהקדם את ההשלכות הצפויות לתשתיות הנתונות תחת אחריותו באזורים המסומנים במפותכמועדים לכשל קרקעי. 5. תיאום ותקצוב הפעולות :הממשלה תגבש מתווה ארגוני,שיבטיח תיאום ותקצוב הפעולות הנדרשות בנושא זה ממשרדי הממשלה השונים ומהמועצות האזוריות הקשורות בו. עלות הנזקים הישירים של ירידת המפלס לחקלאות ולתשתיות נאמדה בכ- 55 מיליוני ש"ח בערכיםמהוונים למשך 20 שנה,וכ- 65 מיליוני ש"ח בהיוון למשך 50 שנה.אובדן הערך הכלכלי של ים המלחכמשאב סביבתי וערך טבע ייחודי נאמד בכ- 117 מיליוני ש"ח בשנה,ובכ- 2 מיליארד ש"ח בערכיםמהוונים למשך 20 שנה. בדוחזה ציפינולמצואאת הייצוג שלהאינטרסהסביבתי,הגנה עליםהמלח,אחריהכלזהו המשרדשצריך לייצגאתהאינטרסהזה,אךכפי שהיצגנו,משרדזהבחרלעשותאיסוףשלכל החומר הידועולנסותלהגיד עפ"יהמצבהקיים,מהישלעשותבמצב הנתון,ולאהביעדעהלכאן ולכאן לשםייצוגוהסביבתי וחשיבותוהסביבתיתשליםהמלח

130 סיכום ממצאי הביניים ניתוח של מדגם קטן של מסמכים,אותם הצגנו בפרק זה,אפשר לנו להגיע למסקנות הבאות: קיימת חוסר בהירות רב לגבי המשרד הממונה על הפרויקט. במשך 50 שנה האחריות על הפרויקטהועברהממשרדלמשרד באופןשנראה,עלפניו,כמעטאקראי. בשנות ה 50 קיימת מעורבות גבוהה של משרד הביטחון בפרויקט. מעורבות זה נעלמת כלילמאוחריותר,יתכןשהיא עדיין קיימתאךאיננה חשופהלציבור. האספקט המדיני של הפרויקט קיים כבר החל משנות ה 70, למרות שנהוג לייחס אותו כתוצרשלהסכמיהשלוםעםירדןבשנותה 90. היו משרדי ממשלה שהתעניינו אך ורק בתועלות של הפרויקט מבלי לבחון את השפעותיו השליליותהסביבתיות. בשנותה 70 מבקש השירות להגנתהסביבה להכיןתסקירהשפעה עלהסביבה.אך איןלו אתהסמכותלהורותעלהכנתתסקירשכזה. בדיקות כלכליותוהנדסיות שלהפרויקטקודמוקודם לבדיקותסביבתיותשלו. בשנותה בולטתבמיוחד חשיבותושלהשיקולהמדיני. גם לאחר 50 שנות התדיינות טרם התקבלו החלטות סופיות, והחלטות רבות מתקבלות שובושוב, ולעיתיםבאופןמנוגדזולזו. מסקנות והמלצות להמשך מחקר או להיבטים שלא נבחנו בעבודה זו במסמך אשר מונח לפניכם ניתחנו קמצוץ מהחומר הרב אליו נחשפנו במהלך המחקר. אנו משוכנעות שהמשך ניתוח של החומר יוכל לשפוך אור רב יותר על תהליך קבלת ההחלטות על ידי ממשלת ישראל. לדעתנו, הבנת התהליך תוכל לסייע לגורמים רבים העובדים מול הממשלה, ואף עלהממשלהעצמה,לקיים תהליךמושכליותר. את המשך המגמות והשינויים באינטרסים שחלו בשנות ה- 80 ניתן יהיה לחשוף בעוד בעתיד, כאשרתקופת הגניזהתסתיים.כמוכן ישלהמשיךולחשוףאתהמידעהקיים לגבישנותה- 90. אנו רואות שקיים מידע רב, סקרים, בדיקות גיאולוגיות וכדו' שנעשו בעבר, ואנו מאמינות שחשיפתם תתרום להבנת התהליכים שהתרחשו בתהליך קבלת ההחלטות לגבי תעלת הימים, ואנו תקווה שהבנת התהליכים שהתרחשו בעבר תוכל לתרום הן לקבלת החלטה נבונה יותר בהווהובעתיד. 130

131 רשימה ביבליוגרפית 1. וריצבורגר,א'וגראטש,א',מפעלהמים, זוהר,גבי, "שיחתהיוםעם ארידור",הארץ, 29 ביוני חיון,דוד, "תעלת הימיםיוצאתמהקפאה" גלובס,אוקטובר. 4. טל,אברהם,"סכנתבלאומליךלאחלפה",הארץ, 8 באוגוסט ליפקין,דוד, "הקרבעלהתעלה".מעריב, 11 באוקטובר עשת, גדעון, "חפירה חוזרת בפרויקט תעלת הימים". ידיעות אחרונות, 6 באוקטובר קליין, זאב, "תעלת הימים כדאית מבחינה כלכלית אם תמומן בהלוואות בריבית נמוכה".מעריב, 29 ביוני שנתוןהממשלההתשמ"ה, ירושלים:מרכזההסברהוהפרסומים. 9. מסמך רקע,הפסקת פרויקט "תעלת הימים", דוח ביקורת שהוכן לפי בקשת הוועדה לכלכלהשלהכנסת,ירושלים,נובמבר דוח מבקר המדינה, פרויקט תעלת הימים, דוח ביקורת שהוכן לפי בקשת הוועדה לענייני ביקורת המדינהשלהכנסת,ירושלים,נובמבר הצעהלסדרהיום,"הסכנהשלהקפאת תוכניתתעלתהימים", 5 בדצמבר ועדתהכלכלהשלהכנסת,דיון ב- 9 ביולי מסמך מדיניות, אגן ים המלח, הערכת מצב ומשמעיות לעתיד בתנאים של המשך ירידת מפלס הים,משרדאיכותהסביבהומכון ירושליםלחקרישראל,ירושלים, משה ברדה, " תהליך קבלת ההחלטות בישראל בנושאי ביטחון לאומי", הכנסת מרכז המחקרוהמידע, מבקרהמדינה,דו"ח שנתי 53 ב'לשנת 2002 ולחשבונותשנתהכספים 2001,עמ' רון תקווה, " מחקר וניטור ים המלח לאור ירידת המפלס", הכנסת, מחלקת מידע ומחקר, החלטתממשלה 1366," מסדרוןהשלום - פרויקטים לפיתוחכלכלי-אזורי ", אירוינג ל. ג'ניס וליאון מאן,תהליך קבלת החלטות- ניתוח פסיכולוגי של קונפליקט, בחירה ומחויבות,הוצאתמשרדהביטחון, 1980 Karl E. Weick, 1979, The Social Psychology of Organizing, 2nd Ed. McGraw.19 Hill. Karl E. Weick, Kathleen M Sutcliffe and, David Obstfeld, "Organizing and.20 the Process of Sensemaking", in: Organization Science. Vol. 16, nº 4, p , Jul/Aug,

132 21. אסנת מירון, מפעלי ים המלח "הירוקים במדבר" האומנם?, הביוספירה, כרך כד', משרד ראשהממשלה,ארכיוןהחלטותהממשלה, שמעון פרס,באוויר,ביםוביבשה,הארץ, 26/03/ פרוטוקול 99,ישיבת הוועדהלעניינימדע ופיתוחטכנולוגי,מתאריך

133 אוניברסיטת ת"א, ביה"ס ללימודי סביבה ע"ש פורטר קורס פרויקטים בחקר הסביבה פרויקט תעלת הימים: השלכות הידוכימיות מרצה: פרופ' אביטל גזית מנחה: ירון הרשקוביץ מגישים: יעל סגל אייל צ'יצ'יאנוב חמוטל בירן

134 תוכן עניינים מבוא רקעעלים המלח ההשלכותההידרוכימיות הצפויותכתוצאהמערבוביםהמלחויםסוף סלעי משקע מהו גבס איךיראהיםהמלח בעתיד בעיותשתווצרנהבשלשקיעת גבס ניסוייםהמראיםאתהמתרחשמערבוב שניגופיהמים הגדרתרווית היתר דרגתרוויתהיתרביחס לגבסגבוההיותרביםהמלח מזושלהגוףמעורבב גורמיםהמשפיעים עלתהליךהיווצרותהגבסוהתגבשותו השערתהמחקר ומטרותיו שיטות המחקר ביקורתומגבלות השיטה תודות רשימת ספרות

135 מבוא בשנים האחרונות מפלס ים המלח יורד בקצב של כמטר בשנה. מאזן המים השלילי נובע עקב ירידה בכמות המים הנכנסים: שאיבת מי הכנרת ע"י המוביל הארצי, הטיית הירמוך ע"י סוריה וירדן, וניצול פלגי מיםקטניםיותר לפני שהםנשפכיםלים המלח.בנוסף, 30% מהירידהמיוחסת לאידוי מי הים על ידי מפעלי ייצור האשלג בישראל ובירדן. המחסור השנתי של מים, בהנחה של ירידת מפלס בשיעור של מטר לשנה, הוא 3- m.(gavrieli et al ( *625 6 אם המצב הנוכחי של מחסור בהזרמת מים שפירים והמשך אידוי מי הים ע"י התעשיות ימשך, מפלס מי היםצפוילהמשיךולרדת. הירידה החדה במפלס ים המלח גורמת לשינויים גיאומורפולוגיים רבים, כדוגמת היווצרות בולענים, התחתרות נחלים, פגיעה בכבישים וגשרים, ועוד. כל אלו גורמים לנזקים קשים, לבעיות בטיחות,לפגיעה בתיירותובמפעליהתעשייהומעללכל, לפגיעהבאקולוגיה הייחודיתשלהאזור. אחד הפתרונותשהוצעובמטרה "להציל"אתיםהמלחהוא תעלהשתחברביןים המלחליםסוף, פרויקט המכונה "תעלת הימים" או "מובל השלום". מטרות הפרויקט הן: מניעתירידת מפלסים המלח, חיזוק השלום בין ישראל וירדן ויצירת מים מותפלים לשתייה ע"י ניצול הפרש הגובה בין ים סוף לים המלח (כ- 400 מטרים). הרכז מההתפלה יוזרם לים המלח במטרה להעלות את גובה מפלסים המלחולייצבועלגובהשל 400 מטרים. להזרמתמי יםסוףלמיים המלחיכולות להיותהשלכות מרחיקותלכת.מדוברעל ערבובביןשני גופי מיםהשוניםאחדמהשני בהרכבם.אחדהתרחישיםהמדאיגים שעלוליםלקרותעקבהערבוב הוא היווצרות של גבס (O (CaSO 4 2H* 2 בכמויות רבות. מי ים סוף מכילים ריכוז גבוה של יוני סולפאט (גופרה) וכאשר הם יעורבבו עם ריכוז גבוה של קלציום (סידן) שקיים בים המלח צפוי להיווצר גבס. תופעה זו עלולה לשנות את הרכב ים המלח, את צבעו, את סגולותיו הרפואיות ועלולה לכן להזיק למפעלי ים המלח, לתיירות ולאופיו של ים המלח שהינו נכס טבעי וייחודי בארץובעולם. רקע על ים המלח ים המלח הינוימה מלוחה וסגורה הנמצאת בבקעת הירדן, בשולי מדבר יהודה בין ישראל לירדן. חופיו הם המקום היבשתי הנמוך בעולם, כיום (אוגוסט 2008) גובה המפלס הוא מטר 1 מתחתלפניהים. 135

136 איור מספר 1: יםהמלח (מתוך: al (Gavrieli et נתונים: אורכוהמרבישליםהמלח- 55 ק"מ,רוחבוהמרבי- 17 ק"מ,עומקו- 400 מטר. מימיו מאופיינים במליחות גבוהה - 34% מלח בהמסה ) 1- g/l,(tds>340 בצפיפות גבוהה.Ca/ (CHO 3+ SO 4 ) >1; <)ובהרכבייחודישל קלציום-כלוריד Na/Cl<1 Kg/L) היונים העיקריים המצויים בים המלח (טבלה מספר 1) הם: מגנזיום, כלור, נתרן, סידן, אשלגן, וגופרית. טבלה מספר 1 :הרכבהמלחיםביםהמלח ) 1- (g/l במהלך קיץ 2002,צפיפות: ב- C 25 o (מתוך: 2003 al. (Gavrieli et Na K Ca Mg Cl Br HCO 3 SO 4 TDS השוואת ים המלח לאוקיינוס (הרכב כמעט זהה לזה של ים סוף) ולנהר הירדן (טבלה 2) מראה הבדלים גדולים בריכוז הסידן (גבוה בים המלח ונמוך בים סוף) ובריכוז הגופרה (נמוך בים המלח וגבוהביםסוף). 136

137 מ ) טבלה מספר 2: ריכוזיהיוניםהעיקריים ) 1- (mgl בים המלח,בירדןובאוקיינוס (רז, 1993 ) נתרן אשלגן מגנזיום סידן כלוריד ברומיד סולפט ביקרבונט מליחות ים המלח אוקינוס נהר הירדן (TDS) במהלך המאה ה- 20 מפלס מי ים המלח ירד ביותר מ- 25 מטר (איור מס' 2). ירידת מפלס הים גרמה בשנת 1979 לסיומה של תופעת השכוב בים המלח, תופעה שהתקיימה כ- 300 שנה ) Stiller.(and Chung 1984 עד 1979 ים המלח היה גוף מים משוכב: ארבעים המטרים העליונים של המיםבאגןהצפוני היובעלי מליחותנמוכהיחסית: כ- 300 גרםלליטר.בשכבתמעבר (בין 40 ל- 80 מטר) עלתה המליחות באופן הדרגתי, כך שבמי העומק התקיים ערך אחיד וגבוה - כ- 332 גרם לליטר.הפרשהמליחויות התבטא בהבדליםבצפיפות המים:מיםקליםיחסית (שמשקלםהסגולי כ גרם למ"ל) בפני השטח, ומים כבדים יותר (כ גרם למ"ל) בעומק. הפרש זה מנע משכבות המים להתערבב, כך שבשכבת המים התחתונה נוצרו תנאים אנאירוביים (חוסר חמצן), ועושר בסולפידים (יוני גופרית). ירידת מפלס הים גרמה לעלייה במליחות שכבת המים העליונה (1967,(Neev and Emry (אורן 1996), עד שבפברואר 1979 מליחות שתי השכבות השתוותה ונוצר ערבובשלגוףהמיםכולו 1984).(Stiller and Chang איור מספר 2: מפלס ים המלח בשנים תוךאתרקיבוץעיןגדי ( 137

138 מאז אותו ערבוב של שנת 1979, מופיע בד"כ שכוב עונתי כאשר מגיעים לאגם שיטפונות בחורפים גשומים. שכוב כזה התרחש בחורף , כאשר מי השיטפונות שהתערבבו במי השטח יצרו שכבה בעובי של כ- 5 מטרים. כמויות מים גדולות הרבה יותר נכנסו לים המלח בחורף בו זרמו לים המלח שיטפונות וכן מים מהירדן שהוזרמו בעקבות פתיחתו של סכר דגניה. התוצאה הייתה היווצרות שכבה מהולה בעובי 5 מטרים, עם מליחות נמוכה עד כדי 260 גרם מלחים לליטר (מיהול לכ- 70 אחוז מהמליחות המקורית). רק בסוף 1995 התבטל השכוב שנוצר בעקבותהחורףהגשוםההוא (אורן 1996 ). ההשלכות ההידרוכימיות הצפויות כתוצאה מערבוב ים המלח וים סוף פרויקט תעלת הימים מחבר בין ים סוף לים המלח. תהליך המילוי של מי ים סוף ע"י תעלת הימים כולל שני שלבים. השלב הראשון הוא שלב המילוי, במהלכו גובה המפלס יעלה. לאחר הגעה לגובה הרצוי יחל השלב השני בו יושג שיווי משקל: כל אידוי מהאגם יפוצה ע"י הזרמת מי יםאורכז.חשוב לציין כי לרכזמיים סוף ישנוכמעט אותו הרכב מלחיםכמולמי יםסוףעצמם. במהלך העבודה המונח 'מי ים סוף' מתייחס גם למי הים וגם לרכז. לא לקחנו בחשבון השפעות שיכולותלהיותעל יםהמלחכתוצאהמהוספתחומרים לרכז,מתהליךההתפלהעצמו. בעת החלת פרויקט תעלת הימים, ייווצר ערבוב בין שני גופי מים השונים בריכוז ובהרכב המלחים. ערבוב זה יכול לגרום לשורה של שינויים. נעמוד כעת על שינויים אלו, ונבחן את ההשפעותהצפויותבשנישלביהמילוי. 1. יצירת שכוב מחדש הזרמה של נפח רב של מי ים סוף לים המלח תגרום למיהול של שכבת המים העליונה וליצירת שכוב. השכוב נגרם בגלל השוני בצפיפויות בין שני גופי המים: ים סוף ) 1- g/ml 1.03) לים המלח ) 1- g/ml 1.24). בשלב המילוי של ים המלח, לפני הגעה למצב של שיווי משקל, צפוי כייגרם שכוב שכזה. מליחות השכבה העליונה תרד מפני שהמים המוזרמים יתערבבועם מים שהם תערובת של מי ים סוף עם מי ים המלח ולכן מליחותם תהיה נמוכה יותר. המליחות של השכבה העליונה ומבנה השכוב תלוי בקצב המילוי: ככל שקצב המילוי יהיה נמוך יותר, שלב המילוי יערך זמן רב יותר והצפיפות של פני השטח תהיה גבוהה יותר. לאחר הגעה לגובה המפלס הרצוי, מים יוזרמו רק כדי לפצות על ההתאדות. מי הים הנכנסים יתאדו והמליחות של השכבה העליונה תעלה. בתנאים כאלו תחול השוואה בהרכב ובצפיפות של שתי השכבות, ומרגע זה ואילך לא צפוי שכוב קבוע,אלארקעונתי 2003) al..(gavrieli et 138

139 2. שינוי ברכב המלחים הזרמה של מי ים סוף למי ים המלח לא תגרום להפיכת ים המלח לבעל הרכב מלחים כמו של ים סוף, עקב ריכוז המלחים הגבוה באגם. למרות זאת, במהלך שלב מילוי האגם, השכבה העליונה צפויה להימהל, ולהפוך לפחות מלוחה. כאשר יושג שיווי משקל, המיהול יפסק והמליחות תעלה. העלייה במליחות תווסת כבופר ע"י שקיעה של המלחים כהליט - NaCl וגבס - O CaSO 4 2H* 2.(Gavrieli 1997) 3. קצבי אידוי והשפעתם מים יוצאים מים המלח אך ורק בתהליך של אידוי. קצב האידוי תלוי במליחות פני הים ובלחות היחסית של האוויר מעל. כאשר המליחות של גוף המים עולה, האנרגיה החופשית של מולקולות המים או האקטיביות שלהם יורדת, ולכן קצב האידוי יורד (2003 al..(gavrieli et על מנת שיהיה ניתן לחזות את התהליכים הצפויים בים המלח במהלך הפעלת פרויקט תעלת הימים, הכרחילדעתהערכהאמינה לגביקצבהאידויכפונקציה שלמליחותהמים.במהלךהשלבהראשון כאשר מליחות המים תרד הנפח הדרוש יהיה גדול, לעומת זאת במהלך השלב השני שבו ישמר שיווימשקל באגם,מליחות פני הים תעלהוקצב האידוי יקטן ולכן תידרשכמותמים קטנהיותר. ממחקרים שונים שנעשו ניתן לראות כי ככל שגובה המפלס יורד, המליחות עולה וקצב האידוי יורד.התוצאותמוצגותבטבלהמס' 3. טבלה מספר 3: טווח של קצבי אידוי משוערים כפונקציה של מליחות ים המלח (מתוך: 2003 al. (Gavrieli et Salinity water level Data sourse Evaporation (g/kg) (m) Priod for calculation rates (m/yr) Neumann Neev and Emery Anati et al * שינויים מיקרוביאלים בלועזית ים המלח מכונה 'ים המוות', אך הוא אינו מת כלל וישנם בו חיים כפי שגילה לראשונה החוקר בנימין אלעזרי-וולקני בשנת

140 בים המלח נמצאות אוכלוסיות צפופות של מיקרואורגניזמים ביניהם האצה החד תאית sp..dunaliella על האצה מתיישבים מיקרואורגניזמים, בעיקר hlophilic Archaea שצבעם אדום, אשר מתפתחים כתוצאה מהחומר האורגני שמופק ע"י האצה. תופעה זו המכונה במדע גם 'פריחה ביולוגית' גורמת להופעת צבע אדום במי ים המלח. פריחה זו התרחשה בעבר במהלך חורפים גשומים כגון 1980 ו 1992, כאשר נוצר מיהול של פני השטח ע"י מי הגשם al. (Oren et.1995) בניסויים שנערכו בבריכות פתוחות ובמעבדה התקבל כי גידול אוכלוסיות המיקרואורגניזמים המביא להופעתהצבעהאדום,מתרחש כאשריםהמלחנמהל ע"י מייםאו מיםמתוקיםבפקטור של 10% ויותרוכאשרפוספאטשהוא המינרלהמגביל,מסופקלמערכת 1985).(Oren and Shilo מהמחקרים מסתמן כי בשלב המילוי של ים המלח, עקב מיהול הים, תתכן פריחה מיקרוביאלית שכזושתגרום להופעתצבעאדוםולעכירות. ברור כי תהליך מיקרוביאלי זה הוא אינו תהליך רצוי מכיוון שהוא עלול להשפיע על האקולוגיה של ים המלח ועל התיירות. כמו כן עלולות להיות השלכות על פרויקט מובל השלום (שינויים לא צפוייםבכמויותהמיםהנדרשות). 5. התפתחות תנאים של מחסור בחמצן בשכבת המים התחתונה התפתחות של שכוב בים המלח תגרום לשכבת המים התחתונה להיות מבודדת מהאטמוספרה. דבר זה יגרום להתפתחות תנאים של חוסר חמצן (אנוקסיים) הדומים לאלו ששררו באגם לפני הפיכת השכוב ב בשכבת המים התחתונה לא היה חמצן מומס והיא הכילה 15 ppm H 2 S. (Nishri and Stiller 1984) ו 250 ppb יוניברזל 2+ Fe תנאים אנוקסייםכאלויתפתחוככל הנראהכמהשניםלאחר התחלתהפרויקט.במצבשלמחסור (S (NO - 2,יתרחש חיזור של סולפאט - (SO לסולפיד H). בתנאים של 4 ) בחמצן ) 2 (O וניטראט ) 3 חיזור,ברזליחוזרל 2+.Fe התפתחות של שכבה אנוקסית לא משפיעה באופן ישיר על ים המלח וסביבתו, ולולא קיומם של תעשיות המינרלים דבר זה היה מעניין רק את הקהילה המדעית. ההשפעה על המפעלים יכולה להיותגדולה מפנישהם שואביםמלח מהשכבה העמוקה יותר. במהלךהזרמת התמלחתלבריכות האידוי רוב ה H 2 S ישתחרר לאטמוספרה ויכול לגרום למטרד סביבתי. H 2 S הוא גז רעיל ובעל ריח לא נעים. מבחינת התעשיות התמלחת המגיעה לבריכות צריכה לא להכיל H, 2 S אחרת יצטרכומפעליהמינרלים לטפלבתמלחתלפניהשאיבה. שיקוע מינרלים ים המלח נמצא ברוויה עד רווית יתר ביחס למינרלים ארגוניט ) 3,(CaCO אנהידריט ) 4 (CaSO והליט ( NaCl ).המינרלים העיקרייםששוקעיםביםהמלחהםהליטוגבס. 140

141 שקיעת הליט 1983 החל לשקוע הליט,,NaCl בצורה מסיבית בשנת בים המלח עקב עלייה במליחות הים (1983 (Steinhorn והמשיך לשקוע מאז (1997.(Gavrieli צפוי כי עקב הערבוב בין שני גופי המים ועקב היווצרות השכוב שקיעת ההליט תיפסק וכי במהלך השנים הראשונות לקיום הפרויקט מינרל ההליט המצוי בחלקים הרדודים של האגם יתפרק לנתרן וכלור (מפני שאזורים אלו יהיו מהולים יותר) ויישאר קשור באזורים העמוקים של האגם. שקיעת ההליט צפויה להתחדש בתקופת שיוויהמשקל, לאחרההגעהלגובה המפלס הרצוי,כי מליחות השכבההעליונה תעלהותהיהשוב רוויהביחסלמינרל 2003).(Gavrieli et al שקיעת גבס אחת הדאגות העיקריות בנוגע לפרויקט תעלת הימים היא היווצרות מאסיבית של גבישי במחקרנונתמקדבבעיהזו, ונעמודעל אופיהוהשלכותיה. גבס. הזרמה של מי ים סוף למי ים המלח תיצור ערבוב בין ריכוז גבוה של גופרה ) 1- mgl 2712) המצויה בים סוף לריכוז גבוה של סידן ) 1- mgl 17,127) המצוי בים המלח. ערבוב כזה יוצר התגבשות של גבס. התגבשות כזו נצפתה בניסויי שדה ומעבדה (Katz et al. ;1977 Levy and.kushnir 1984) הדאגה העיקרית הינה שגבס יתגבש ויצוף על פני הים במשך זמן רב וייצור הלבנה של פני הים. הלבנה היסטורית של ים המלח הלבנה של ים המלח כבר התרחשה בעבר, ומתוארת במאמרם של בלוך, לייטמן ואלעזרי-וולקני שהתפרסםבכתבהעתהמדעי Nature ב בבוקרה 25 באוגוסט, 1943 המתבוננים בים המלח ראו מחזה 'הזוי':ים המלח שבדרך כלל צלול בתקופה זו של השנה הולבן כולו. אותה תצפית נעשתה הן בצפון האגם והן בדרומו והיה ברור לחלוטין כי במשך אותו הלילה האגם כולו נהיה לבן. רק בדצמבר של אותה השנה האגם נעשה צלול בחזרה. דגימות שנאספו וסוננו הצביעו על כך ש 80% מהמוצק הלבן שסונן g/l) 0.018) מכיל ארגוניט.CaCO 3 אין הסבר ברור לתופעה שהתרחשה אז. הרוח נשבה בצורה רגילה, הטמפרטורה הייתה רגילה לעונה, לא נרשמה רעידת אדמה לפני או אחרי באזור ובאזורים סמוכים. באותו ההקשר מעניין לציין כי בספר בראשית, יד, בפסוק ג נאמר: "כּ ל-א לּ ה, ח ב רוּ, א ל-ע מ ק, ה שּׂ דּ ים: הוּא, י ם ה מּ ל ח". המילה שידים יכולה להיות ההטיה ברבים למילה סיד ולכן יכולה לרמז על כך שתופעת ההלבנה (כצבע הסיד) התרחשה גם בימים של אברהם אבינו..(Bloch, Littman and Elazari-volcani

142 סלעי משקע הסלעים המצויים על פני כדור הארץ ניתנים לחלוקה ברורה. נתחיל מהחלוקה הגסה ביותר של הסלעים תוך כדי התמקדות בקבוצות סלעים מסוימות אשר בסופו של דבר תוביל אותנו לסלע הגבס. החלוקה הגסה ביותר של הסלעים הקיימים בעולם היא: 1) סלעי יסוד 2) סלעי התמרה 3) סלעי משקע. מקור סלעי היסוד הוא בבטן האדמה והם מורכבים ממינרלים הקיימים במגמה.הסלעים המותמרים נוצרים על ידי שינוי סלעי היסוד או המשקע המשנים את צורתם ואת המינרלים שבהם על ידי חום, לחץ או שינויים כימיים. סלעי משקע (סדימנטרים) נוצרו על פני כדור הארץ בתנאי טמפרטורה ולחץ רגילים מחומרים שמקורם בסלעים אחרים. מקורות החומרים הבונים את סלעי המשקעהם מגוונים: 1 ) חומר הנוצר מפירוק ישיר של סלעים קיימים, לדוגמא אבן חול שנוצרת כתוצאה של בליית סלע הגרניט. 2) סלע משקע שנוצר בסביבה מימית כגון ים או אגם המרכיב משקעים כימים שיוצרים לדוגמא מלח או גבס. ישנם גם משקעים ביוכימיים היוצרים גיר. 3 )סלעימשקעממוצא אורגניכגוןמשקעיפחםושוניות אלמוגים. 4 )חומרהנפלטמהתפרצות געשיתושוקע. 5 )אבק קוסמיוחלקיקימטאוריטיםששוקעיםאףהם (פלכסרתשנ"ב). שתי תכונות חשובות המאפשרות זיהוי של סלע משקע הן: שכבתיות- סלעי המשקע שוקעים בתקופות שונות ובכל תקופה יש מרכיבים מעט שונים של החומר ששוקע על כן, בסלע עצמו ניתן לראות הבדלים בין שכבה אחת לשניה. עם זאת, יכול להיווצר מצב שבו נראה שיכוב גם בסלעים מגמתיםעקבזרימתלבה. לכן,התכונההבאהלאמשאירהמקום לספקבזיהויסלעהמשקעוהיא המצאותמאובנים (פלכסרתשנ"ב). ה 2 המחשתתכונתהשיכובבסלעימשקע 4 המחשתהמצאות המאובניםבסלעימשקע סלעי המשקע מהוים כיסוי דק לסלעי היסוד הבונים את כל קרום כדור הארץ. היחס בין נפח סלעי היסודבקרום כדורהארץלנפח סלעיהמשקע הוא 95%:5% אך סלעיהמשקע תופסים 75% מפנישטח היבשותלעומתסלעי היסודהנחשפיםרקב 25% מפניהשטח (פלכסרתשנ"ב). 142

143 א ב סלעי יסוד סלעי משקע איור 3: יחסים בין סלעי משקע לסלעי יסוד: א. יחסי נפח בקרום כדור הארץ; יחסי שטח על פני ב. היבשות אתסלעיהמשקע ניתןלמיוןלשתיקבוצות גדולות: 1 )הסלעיםהקלאסטיים 2 )הסלעיםהכימיים והביוכימיים.הסלעיםהקלאסטיים נוצרועלידישבירת סלעיםקודמיםוישלהםמרקםקלאסטי של גרגירים רבים (פלכסר תשנ"ב). קבוצת הסלעים הכימיים והביוכימיים נוצרו בתוך סביבה מימיתשליםאואגםבדרך כימיתאוביוכימית. בתוך קבוצת הסלעים הכימיים והביוכימיים ישנם קבוצות של סלעי התאדות (אבאפוריטים), סלעים קרבונטים, סלעי צור ועוד. סלעי התאדות (אבאפוריטים) נוצרים כתוצאה מהמצאות של יונים מומסים במי האגם, נהר או ים. התאדות מרובה של הסביבה המימית בה מצויים היונים המומסים גורמת למיצויים ולשקיעתם. דוגמאות לסלעים אבאפוריטים: מלח הבישול,(NaCl) גבס (O,(CaSO 4 2H 2 אנהידריט ) 4 (CaSO ומלחי אשלג וברום שונים. שקיעת האבאפוריטים קשורה לריכוז התמיסה בה הם נמצאים ולכן נראה את שקיעתם באגמים מתמלחים או בלגונות שקשרם אל מקור ימי הוא אינו רציף ומשמעותי. סדר שקיעת היונים יהיה ביחס הפוך למסיסותם. המסיסים פחות ישקעו לפני המסיסים יותר. על כן, הגבס ישקע לפני המלח. סדר שקיעת האבאפוריטים מהמסיס פחות למסיס יותר (כלומר מי שישקע ראשון עד לזה שישקע אחרון) הוא: 1) קרבונטים (גיר ודולומיט), חרסיות ותחמוצות ברזל. 2) אנהידריט וגבס. 3) מלח בישול (הליט) 4 )מלחיםשונים אפסומיט,קרנליטוברומידיםשונים. 143

144 מיון סלעי המשקע (השיוך של הגבס לקבוצות הסלעים מודגש בכחול): סלעי תהום סלעי משקע סלעי התמרה סלעים קלאסטיים סלעים כימיים וביו כימיים שאריות אורגניות פחם וכו' משקעים מעורבים פצלים גיריים (חוואר) פצלים ביטומניים אבן חול גירית וכו' רזידואלים קרקעות קטקלאסטיים טילט, ברקציה של שבר פירוקלאסטיים טוף, אגלומרט וכו' מושקעים מתוך סביבה מימית לא-אבאפוריטים אבאפוריטים גיר ודולומיט (מתוך מלחות) פוספטים הליט צור וכו' גבס אנהידריט וכו' דקים פצלים חרסיות אפיקלאסטים גסים ברקציה קונגלומרט אבן חול מיון סלעי המשקע איור 4: תשנ"ב) (השיוך של הגבס לקבוצות הסלעים מודגש בכחול) (מתוך: פלכסר מהו גבס הגבס שנוסחתו הכימית היא,CaSO 4 2H 2 O הוא שילוב של סידן, סולפאט ומים. על פי התרשים ניתן לראות שהוא משתייך לקבוצת סלעי המשקע הכימים והביוכימיים. בתוך קבוצה זו מהווה הגבסחלק מהקבוצה האבאפוריטיתהמושקעתבסביבהמימית. כיצדנוצר מרבציהגבסנוצרוכמשקע כימיבתוך לגונותימיות.הגורםשאפשראת שקיעתהגבסהואניתוקן של הלגונות מן הים הפתוח (פלכסר תשנ"ב). ניתוק הלגונות מהים יוצר מאגר מים ללא תחלופה והתחדשות של המים. דוגמא ללגונה מסוג זה היא ברדוויל אשר בצפון סיני. תנאים אלו מהווים 144

145 סביבה מתאימה לשקיעת גבס. זאת משום ששקיעת הגבס נוצרת בסביבת היווצרות של התאדות יתר. רמת האידוי הנדרשת על מנת להשקיע גבס היא אידוי של 4/5 מנפח המים המקורי. בשל האידוי המאסיבי כמות המלחים עולה ביחס לנפח המים (שובל, תשס"ו). כתוצאה מכך יונים שונים בזה אחר זה, ביחס הפוך לדרגת מסיסותם, יגיעו לרוויה במים ויתחילו לשקוע כמלחים. המים בשלב זה לא יצליחו להמיס את היונים שיוצרים את הגבס, ולכן הגבס אף הוא יתחיל לשקוע (מזור,תשל"ז). מראההגבס צבעיו של הגבס הוא שקוף, לבנבן, אפור או צהבהב ואינו תוסס בחומצה. הגבס נחרץ על ידי ציפורן (לעיתים קצת בקושי). דרגת הקושי שלו בסולם מוס, המודד את קשיות הסלעים, היא 2. לעיתים נוטים להתבלבל בין מרבצי גבס ומרבצי קוורץ. דרך נוחה להבדיל בין הסלעים השונים היא על ידי מבחן חריצת הציפורן. רמת הקושי של הקוורץ היא 7 ולכן להבדיל מגבס, אינו נחרץ בציפורן. אם נחממם חתיכות של הסלע ונאדה את המים שבו נקבל את המינרל חסר המים, אנהידריט ) 4.(CaSO מינרל זה קיים אף הוא בטבע וכמו הקוורץ, אינו נחרץ בציפורן (מזור, תשל"ז). מינרל 4 הגבס שימושי הגבס הגבס מהווה חומר תעשייתי הנצרך בתעשיית המלט. תפקידו העיקרי הוא להאט את קצב התקשות המלט במגעו עם המים. הגבס משמש גם כן לצרכי בנייה של קירות ועוד. גבס שרוף משמש להכנת טיח וגבס רפואי לקבע איברים שבורים בגוף. אם כן, ניתן לראות שלגבס ישנם שימושים רבים שרק חלק מהם הוזכרו כאן. הגבס הוא אוצר טבע כה חשוב ולראיה, בתקופת המנדטהבריטי ייבאו לישראלגבס מקפריסין.מאזתקופתהמנדט הבריטינתגלו בישראל כמויות אדירותשלגבס. כמויות אלוביכולתן לספקאתכלדרישות התעשיה בעתיד.מקומותבהםהתגלו מרבציםגדוליםשלגבסהםמכתשרמוןשבו ניתןלראותשעובימרבץהגבסמגיעל 200 מ'ובעמק הירדןבמחצבתקיבוץגשר (פלכסר,תשנ"ב). 145

146 איך יראה ים המלח בעתיד לעומת הוודאות המוחלטת לגבי עצם תהליך היווצרות גבישי הגבס, קיימת אי וודאות לגבי פרטי התהליך ומשמעותו הסביבתית. אף מחקר עדיין לא הצליח ליצור תחזית אמינה לגבי גודל גבישי עם זאת, הגבס שישקעו. מראהו של ים המלח לאחר ערבוב שני גופי המים: תרחיש א': ישנן ההערכות לתרחישים שונים שעתידים לקרות אשר יקבעו את קיימת אפשרות לשיקוע גבישי גבס קטנים מאד. שיקוע מסוג זה יצור מערכת אקולוגית שבה הגבישים מרחפים במים ונותנים להם צבע לבן. תופעה זו מכונה בשם "הלבנה". הלבנה יכולה להיווצר בשני תהליכים: 1) הלבנה ספונטאנית- היווצרות עכירות של גבס בתנאים לא טורבולנטים (ללא ערבוב). הלבנה כזו תווצר במקרה ומהירות היווצרות גבישי הגבס גדולה ממהירות שקיעתם בתוךעמודות המים הנבדקות. 2 )הלבנה משנית-עכירות שנגרמתע"יהשארת גבישים בתרחיף כתוצאה מטורבולציה גבישים והתנאי להשארות המים בעמודות (ערבוב) בתרחיף הוא שגודלם יהיה קטן. הלבנה משנית אינה מותנית במהירות הגדולה של היווצרות גבישי הגבס כמו הלבנה ספונטאנית אלא רק בגודל הגבישים הנוצרים ובתנאים הטורובלנטים (לוי, 1985 ) תרחיש ב':הגבס עשוי להשקוע לא בצורה של תרחיף לבן אלא שקיעה של גבישים גדולים.תרחיש זה יקרה במידה והגבס שישקע כגבישים קטנים יהווה גרעיני גדילה לגבישים גדולים יותר. כך שהגבס החדש שיווצר, יגדל על הגבישים הקטנים הקיימים. בצורה זו יווצרו גבישים גדולים אשר 5 ישקעו לקרקעית הים תרחיש שקיעת הגבס בצורה זו הוא הרצוי ביותר מבין התרחישים האחרים של שקיעת הגבס. במידה והגבס אכן ישקע לקרקעית הים, בהמשך,העלולות להיווצר בים המלח,ככל הנראה לא תתרחשנה. תרחיש ג': תרחיש זה הוא תרחיש הביניים. הכוונה היא שתהיה מצד אחד, הבעיות אשר תפורטנה שקיעה של גבס לקרקעית הים ומצד שני יווצר גם תרחיף לבן בחלק העליון של מי ים המלח. תהיה היווצרות של גבישים קטנים וכן התגבשות של גבס נוסף על אותם גבישים קטנים. הסיבה שישנה סברה שלא הכל ישקע היא משום שהמים אינם סטטים. במי ים המלח כמו בגופי מים אחרים, יש זרמים וערבול תמידי. ערבול זה עלול ליצור התנגשויות בין גבישי הגבס שנוצרו. בכוחן של התנגשויות אלו ליצור פירוק של גבישי הגבס הגדולים לגבישי גבס קטנטנים. במצב זה תיווצר תערובת של גבישיםקטניםוגדוליםבתוךמייםהמלח (קושנירולוי 1981). אם כן, ניתן לראות שאין תחזית אחת ברורה לגבי עתידו של ים המלח כתוצאה משקיעת הגבס בו. בשל מגוון התרחישים המשוערים שיקרו וחוסר הוודאות הקיימת, ישנן השערות רבות לגבי בעיות שעלולות להתרחש אצל גורמים רבים המושפעים ישירות מים המלח. בעיות שתווצרנה בשל שקיעת הגבס תופעה שקיעת הגבס עלולה ליצור השלכות שונות על גורמים רבים. פרויקט "מובל השלום"יעלה כסף רב אך גם הגורמים שיושפעו ממנו ומתופעת שקיעת הגבס, עלולים לחוות הפסד כלכלי רב. להלןמספרדוגמאותלבעיות שעלולותלהיווצרלגורמים השוניםהמושפעיםמיםהמלח: 146

147 פגיעהבמפעלייםהמלח: הארגון הבינלאומי "ידידי כדור הארץ" הפועל ללא מטרות רווח למען שמירת הסביבה בעולם ובמזרח התיכון, טוען ששינוי בהרכב המינרלי של מי ים-המלח עלול לפגוע ביכולת ניצול המינרלים על-ידימפעליים-המלח. במפעלי ים-המלח מועסקים כ- 1,600 עובדים מיישובים ברחבי הנגב. מכירות מפעלי ים-המלח מהפקת מינרלים הן כחצי מיליארד דולרים בשנה. החברה היא אחת מיצרני האשלג והברום הגדולים בעולם.המוצרהעיקרישמפיקיםמפעלייםהמלח הואאשלג.שיטתההפקהמבוססתעל אידוי מים בבריכות אידוי שנמצאות בחלקו הדרומי של ים המלח. יתרונו המקורי של אזור זה היה במים הרדודים יחסית שהגבירו את האידוי הטבעי. אנשי הנהלת מפעלי ים המלח כמו גם ארגון "ידידיכדור הארץ", סבוריםכי פרויקט "מובל השלום" עתידלפגוע בפעילותו. ריחוףהגבס במי ים המלח שעתיד לקרות מערבוב שני גופי המים, ימשיך גם בבריכות האידוי, יקטין באופן ניכראתקצב האידויויגרוםלהקטנה משמעותיתנוספתבכושרייצורהאשלג. חוסר צורך בפרויקט "מובל השלום"כפרויקט ארוך טווח: תרחיש תרחיף הגבס עלול לפגוע בפרויקט "מובל השלום" כולו. הזרמת מים מים סוף לים המלח עתידה להביא את פני הים לגובה הרצוי ובכך לפצות על כמות המים האדירה שמתאיידת. אם גבישי הגבס ירחפו על פני הים, תוגבר תופעת האלבדו. האלבדו הוא היחס בין כמות הקרינה האלקטרומגנטית המוחזרת מגוף או משטח לכמות אשר שפגעה בו. תרחיף גבס לבן על פני המים, יגביר את החזרת הקרינה האלקטרומגנטית ולכן, כמות המים המתאדים תרד בצורה קיצונית. הקטנת האידוי תהיה טובה להעלאת מפלס ים המלח מצד אחד אך מצד שני, יפחת גם הצורך בהזרמת מים מים-סוף לים-המלח באופן ניכר, ולא יהיה צורך ב"מובל השלום" כפרויקט ארוך טווח (אהרן תשס"ג). פגיעה בתיירות: התרחיף הלבן על פני ים המלח יצור מים עכורים מאד. רחצה במים לבנים ועכורים היא לא דבר מזמין תיירות.תיירים עשויים לוותר על האטרקציה של ים המלח ויעדיפו ללכת לאתר תיירות בו הים הוא צלולוכחול. ענף התיירות של יםהמלחעשוי לספוגמכהקשה מאדשלירידה בהכנסות. פגיעה בתיירות באיזור תפגע בהכנסת תושבי הישובים הצמודים לים המלח ובכלל בהכנסת ענף 5 התיירותבישראל. הבעיות הללו עתידות להשפיע על גורמים ואנשים רבים. על כן, מושקע כסף רב בהבנה ובחקר השינויים העתידיים להתרחש בים המלח. ניסויים המראים את המתרחש מערבוב שני גופי מים בניסויים שנערכו ביקשו לחקור בתנאי מעבדה את ערבוב מי ים תיכון ומי ים המלח וכתוצאה מכך את שקיעת הגבס. חשוב לציין שמי ים התיכון כמעט זהים בהרכבם הכימי למי ים סוף ולכן תוצאות הניסוייםהללורלוונטיותלהבנת תהליכיהערבובביןיםהמלחליםסוף. 147

148 מטרות ניסוייםאלוהן: 1) זמןהאינדוקציה משךהזמןהחולףמאז הערבובועדהופעתהגבשיהגבסהראשונים. 2 )מדידת גודלהגבישיםבתערובת במיםעומדיםלעומת במיםשנמצאיםתחתתנאיערבוב. 3 )האם בנוכחותגבישיגבס גדלהגבסהחדש שנוצר (האםהגידול הוא הומוגני או שישנוקלאציה משנית תוךכדיהגידול). הניסוייםנעשובשלוששיטותמדידה: א.מדידהתחתמקרוסקופ: 1) נבדק הקשר בין דרגת רווית היתר לבין זמני האינדוקציה. זמן האינדוקציה = עד הופעת גבישים בגודל 0.5 מיקרון במערכתלא מעורבבת. הניסויים בוצעו ב 25 מעלות. בנסיונות אלו, זמן האינדוקציה נע בין 9 דקות ל 48 שעות עבור דרגות רוויה בין באופן כללי, עולה זמן האינדוקציה ככל שיורדת דרגת רווית היתר. אי ההדירות בקביעת זמן האינדוקציה יכולה לנבוע בעיקרמהשפעתאיהנקיונות (התמיסותלאסוננו)על תהליךהנוקלאציה. 2) נבדקו השינויים בגודל הגבישיםעם הזמן וקצבי הגידול הלינארים גודלם הממוצע של גבישי הגבס הולך ועולה עם הזמן. שעה 5 שעות גודל הגבישים בין מיקרון, כך שקצב הגידול ההתחלתי הוא מהיר בין מיקרון/שעה. לאחר 24 שעות מרגע הופעת הגבישים גודל הגבישים נע בין מיקרון. התפלגות הגבישים היא הומוגנית (אותו הגודל). קצבי הגידול הלינארים הלכו וירדו עם הזמן משום שדרגת רווית היתר בתמיסה הולכת ויורדת ככל ששוקע יותר גבס. אפשר לראות שככל שעולה דרגת רווית היתר ההתחלתית, עולה גם קצב הגידול ההתחלתי. 3) נבדקה השפעת הטמפרטורה על זמני האינדוקציה ועל קצב הגידול הלינארי נמצא שלטמפרטורה אין השפעה הנתנת למדידה במערכת זו על תהליך הנוקלאציה והגידול. ידוע מנסיונות של אחרים שזמן האינדוקציה של הגבס עולה ככל שהטמפרטורה נמוכה יותר. אלא שבדרגותרוויתיתרנמוכות < 4 DSG ההשפעההיאחלשהמאד. 4) נבדקה צורת הגבישים בדר"כ פריזמתיים והיחס בין אורכם לרוחבם 1:10. במקרים מסויימים התקבלו גבישים דיסקואידים (רוחבם דומה לאורכם). גבישים אלו נוצרים גם בים המלח כיום. דיסקואידים נוצרים רק בדרגות רווית יתר של < 2 DSG אך גם פריזמתיים נוצרו בדרגות רווית יתר אלו. הגבישים הראשונים היו פריזמתיים ובמשך הזמן הפכו לכמעט דיסקואידים. ב.מדידותבטורבידימטריה: במדידות אלו בדקו את הזמן שעובר עד הופעת גבישים ראשונים שגודלם לפחות 4 מיקרון (לא זמן האינדוקציה), גדלי הגבישים בזמנים שונים בזמן הניסוי וכמויות הגבס שנאספו בתום כל נסיון. רוב הנסיונות היו ב 25 מעלות. ככל שיורדת דרגת רווית היתר, הזמן שעובר עד הופעת הגבישיםהראשונים,עולה. 1 )נבדקו כמויות הגבסששקעו כמותהגבסשנאספה בתום כלנסיון נעה בין 0.02 גרם/ליטר- 3.5 גרם/ליטר. כמות הגבס ששוקעת תלויה לא רק ברווית היתר אלא גם בכמות הסולפט בתמיסה. נצפה שתמיסות המכילות יותר מים מים תיכון (כלומר יותר סולפט) משקעות יותר גבס. ניתן לראות שברוב הנסיונות לא שקעה כל הכמות התיאורטית. מכאן שרוב הנסיונות הופסקו בטרם 148

149 הגעת המערכת לשיווי משקל. רק בנסיונות שבהם חיכו זמן רב מאד (יותר משבוע) לפני הפרדת הגבישים,היתהכמותהגבס שנוצרהקרובה אושווהלתיאוריה. 2 )נדבקו גדליהגבישים הגודל המינימלישל הגבישים שניתן להבחיןבהם הוא 4-8 מיקרון. זמן קצר (שעה-שעתיים) מרגע הופעת גבישיםבגודל 4 מיקרוןהםכברגדליםל מיקרון.לאחר 24 שעות מרגע העירבוב גודל הגבישים מיקרון. אך הגודל האופייני לאחר 24 שעות הוא מיקרון. בטורבידימטריה מקבלים אחרי זמן נתון גבישים קטנים יותר מאשר בנסיונות המיקרוסקופיה. 3) נבדקה השפעת הטמפרטורה - אין השפעה הניתנת למדידה במערכת זו על תהליך הנוקלאציה והגידול. 4) נבדקה השפעת סינון התמלחת דוגמאות שסוננו לעומת אלו שלא הראו כי הזמן שעובר עד הופעת גבישים ראשונים גדול פי 15 בערך מזה של תמיסות לא מסוננות. קצב הגידול במסוננות קטןפי 3 מאלושלא סוננו.כלומר,תהליךהגיבוש מושפעמתרחיפיםבתמיסהאשרמהוויםמרכזי נוקלאציהוהתגבשותלגבס. 5) מהירות שקיעתם של הגבישים לקרקעית הכלי שעות שוקעים הגבישים בין 4-8 מיקרון. גובה עמודת המים הוא 12 ס"מ. מכאן שקצב השקיעה של גבישי הגבס (גדולים מ 4 מיקרון) ס"מ בשעה. יש לציין שבנסיונות אלו לא עורבבה התמיסה ובנסיונות בהם עומק עמודת המים בכלי הגיע עד 40 ס"מ נצפו הגבישים הראשונים על קרקעית הכלי ולא בתרחיף בתמיסה.במשך כלהנסיון,נשארההתמיסה,צלולה. ג.גיבושבנוכחותגבס: לאחר 48 השעות הראשונות לא חל שינוי משמעותי בגודל הגבישים ולא נוצרו גבישים משניים הניתנים לזיהוי במיקרוסקופ. אחרי 96 שעות גודל הגבישים היה הומוגני אך גודלם עלה באופן משמעותי. בנסיון השני לאחר 96 שעות, התפלגות גדלי הגבישים לא היתה הומוגנית. רוב הגבישים היו בגודל 43 מיקרון (יותר מהגודל ההתחלתי) אבל כמות מסויימת של הגבישים היו בגודל מ"מ בממוצע. זה מכבר ידוע שבנוכחות גבס בתמיסה יתרחש תהליך הגידול על גבי הגבישים הקיימים. הגבישים הקטנים נוצרו כתוצאה מהתנגשות הגבישים הגדולים זה בזה תוך כדיהערבוב הנמרץשלהתרחיף.תופעה זונקראית: breeding Collision (לויוקושניר, 1981 ). ניסויים אלו איפשרו יצירת תבנית של מאפייני שקיעת גבס כתוצאה מערבוב שני גופי המים. תבנית זומהווהבסיסטובלהבנת התהליכיםשעתידיםלקרותביםהמלח. מאפייני שקיעת הגבס כתוצאה מהניסויים 1) זמן האינדוקציה : זמן הופעת גבישי הגבס הראשונים היה בין 9 דקות ל 48 שעות. הניסויים הראושזמןהופעתגבישיהגבס עולהוקצבגדילתםיורד ככלשיורדתדרגתרוויתהיתר. 2) בכלי עם המים המעורבבים קיבלו אחרי זמן נתון, גבישים קטנים יותר מאשר בניסויי המים העומדים. זאת משום שהערבוב יצר התנגשויות אשר פירקו באופן תמידי את הגבישים הגדולים יותרשנוצרו. 3) בנוכחות גבס בתמיסה יתרחש תהליך הגידול על גבי הגבישים הקיימים. הגבישים הקטנים מהווים גרעיניגדילהשללגבישיםגדוליםיותר (לויוקושניר, 1981 ). 149

150 ניתן לראות כי מסקנה 2 מחזקת את הסברה שיתרחש תרחיף לבן בים המלח. בים המלח יש ערבול תמידי ולכן על פי הניסויים מסתמן כי תתרחשנה התנגשויות בין הגבישים שיווצרו. לעומת זאת, מסקנה 3 ממחישה את התרחיש השני שעלול להיווצר שגבישי הגבס אכן ישקעו וים המלח לא יולבן. במידה וגבישי הגבס יגדלו על הגבישים הקיימים, יווצרו בסופו של דבר גבישים גדולים מספיקעלמנתלשקוע. ניסוייםאלוחושפים לנותכונותרבותשל היווצרותהגבס ושקיעתו,ביחדעםזאתאיןהםנותנים לנותשובהברורה לגביעתידושליםהמלח.מעברלכך,הם מגדיליםאתאיהבהירותהקיימת. הגדרת רווית היתר שקיעת גבס תתרחש בגוף המים אם קיימת רווית יתר ביחס ליוני הסידן והסולפאט המרכיבים את הגבס.דרגת רווית היתר נמדדת על פי הנוסחא הבאה: ( Ca SO4 ) 10 DSG = ( I) 3 כאשר < 1 DSG התמיסה לא רוויה, כאשר > 1 DSG התמיסה רוויה. ניתן לחשב את כמות הגבס הפוטנציאליתשהתמיסהיכולהלשקע. משמעות הערך I (חוזק יוני) היא: ) 4 I = 0.5 * (K + + Na + + 4Mg Ca 2+ + Cl - + 4SO כלומר, ככל שיהיו יותר מלחים במים, הערך של I יגדל. ככל שהערך של I יהיה גדול יותר, כך דרגתרווית היתרתהיהגבוההיותר (לויוקושניר, 1981 ). דרגת רווית היתר ביחס לגבס גבוהה יותר בים המלח מזו של הגוף המעורבב כאשר נבחן את ריכוזי המלחים בים המלח לעומת הים האוקייני, נוכל להגיע למסקנה חשובה ביותר. דרגת רווית היתר של ים המלח ביחס לגבס גבוהה יותר מאשר דרגת רווית היתר של ים אוקייני. על פי הטבלה, ניתן לראות בבירור כי ערך ה I (חיבור ריכוזי המלחים המרכיבים אותו) של ים המלח גבוה בהרבה מזה של כל ים אוקייני. לכן, ה DSG של ים המלח גבוה משל ים אוקייני (ראהטבלהמס' 2 ). דרגת רווית היתר בים המלח לעומת זו בגוף המעורבב עד כה,ידוע שיםהמלח רווי ביוניםהיוצריםאתהגבס, במידהרבה יותרמאשרמים סוף. בנוסף, ידוע שכאשר נערבב את מי ים סוף עם מי ים המלח תווצר שקיעת גבס בצורה זו או אחרת. חשוב לציין, שערבוב מיים סוף עם מיים המלח מוריד את דרגת רווית היתר שלים המלח ביחס לגבס. ה DSG של ים המלח לבדו = 1.64 לעומת זאת ה DSG של ים המלח בערבוב עם ים סוף =

151 (גנאור ושות', 2006). אם כן, מה הוא הגורם המעכב אשר אינו מאפשר לגבס לשקוע בים המלח לבדו? ההנחה היא שאחד היונים בריכוזו המסוים אשר מצוי בים המלח הוא הגורם המעכב. יכול להיות שאין זה יון אחד המעכב, אלא מספר יונים אשר ביחסי ריכוזים שונים אינם מאפשרים שקיעהשלגבס. גורמים המשפיעים על תהליך היווצרות הגבס והתגבשותו ישנם שני תהליכים פיסיקליים שיכולים ללוות את היווצרות תלכידי הגבס בים המלח. האחד, הוא גיבוש ספונטני (או הומוגני), והשני, גיבוש הטרוגני. הגיבוש ההומוגני הוא למעשה הגיבוש הראשוני בו מולקולות הגבס נקשרות האחת לשנייה ישירות מהתמיסה כדי ליצור תלכידים ראשוניים.עםחלוףהזמן, כשכמותהגבס הבלתי מגובשתפוחתת, מתרחשביתר גידולגבישיםעל גבי גבישיםקיימים,דהיינו גיבושהטרוגני (גנאורושות', 2006 ). הגיבוש ההטרוגני יכול לבוא ליידי ביטוי בהיווצרות תלכידים גדולים יחסית בגודלם אך קטנים במספרםהיחסי. תלכידים כנ"ל, ישקעו בקצבמהיר יותר בהשוואהלתלכידיםקטנים בעלי נטייה לריחוף. ים המלח מאופיין כיום בעיקר בגבישים גדולים ששקעו לקרקעית בקצב מהיר לאחר שהתרכבו מריכוז נמוךיחסית של מולקולות גבס. ככל שישנן יותר מולקולותגבס בתמיסה, עולה קצב ההיווצרות של גבישים קטנים שלא התלכדו לכדי גבישים גדולים יותר. מכאן, שקצב היווצרות מהיר של גבס וגיבוש ספונטני מהיר שלו, הם העלולים להביא למצב בו ים המלח יהיה רווי בתלכידיםקטניםמרחפיםשיגרמולהלבנתהים. כדי למנוע את הלבנתו של ים המלח,יש להביאלמצב שבו קצב הגיבוש הספונטני הנו נמוך באופן יחסילקצבהגיבושההטרוגני. על תהליך ההיווצרות של מולקולות גבס והתגבשותן לכדי תלכידים, משפיעים מגוון של גורמים כימיים ופיסיקליים,ביניהם:אקטיביותהיונים סידןוסולפט ואקטיביותיוניםאחריםבתמיסה; שיווי המשקל הדינמי האמיתי בין היונים סידן וסולפט מול זה של יונים אחרים בתמיסה; דרגת רווית היתר של היונים סידן וסולפטודרגת רווית היתר של יונים אחרים בתמיסה; הטמפרטורה, הלחות, ה-,PH החוזק היוני והמוליכות החשמלית הכלליים בתמיסה; נוכחותם של תרכובות יוניות שונות ונוכחותםשל תלכידיםאחריםמגבס שנוצרים בתמיסה;הלחץ ההידרוסטטיהשורר בתמיסה; יחסי שטח פנים בין מוצק ונוזל ועוד. לחלק מהגורמים הנ"ל ישנה גם השפעה על תרמודינמיקת השקיעהשלהגבישהבודדבתוךהמערכת. בין המרכיבים הבסיסיים ביותר שמאפשרים את תהליך ההתגבשות של מולקולות הגבס לכדי תלכידים, הוא האנרגיה הדרושה עבור תהליך התלכדות המולקולות הקיימות, וזאת לאחר שהייתה מספיק אנרגיה לריאקציה הכימית שאפשרה את היווצרות הגבס מלכתחילה. אחד המשתנים בנוסחה לפייה מבצעים את חישוב אנרגיה זו, הוא דרגת רווית היתר (DSG) ביחס ליונים סידן וסולפט. באופן תיאורטי, בעבור תנאים קבועים, תהיה אנרגיה רבהיותר להתגבשות ספונטניתשלגבס,ככל שדרגתרווית היתרגבוהה יותר. אולם,ירידה בחוזקהיוני, כמו-גם,טמפ' נמוכה יותר יביאו להפחתה באנרגיה זו (תחת דרגה קבועה של רווית יתר), כפי שניתן להסיק ממבנההנוסחאות לחישוב דרגתרווית היתרוהאנרגיה החופשיתשלגיבסעבור התהליךהמתואר (ראהלהלן). 151

152 האנרגיה החופשית הדרושה להתגבשות ספונטנית מושבת באופן הבא: דרגת רווית היתר כזכור מוגדרת כך: ( Ca SO4 ) 10 DSG = ( I) 3 אך ניתן להגדירה גםבאופן הבא: כאשר, AP ו K הם מכפלות האקטיביות של כלל היונים בתמיסה ו מכפלת המסיסות של גבס וסולפטבהתאמה. מכאן, שהאנרגיה החופשית של גיבס תלוייה בקבוע R, בטמפרטורה ובלוגריטמוס דרגת רווית היתר. במסגרת המחקרים שנעשו עד כה, דרגת רווית היתר שימשה כגורם בסיסי באמצעותו נעשה ניסיון לחזות את הסיכוי להתגבשות הומוגנית של נוקליאנטים. אולם, כשמודדים ע"פ נוסחאות אלה את דרגתרווית היתר והאנרגיה החופשיתעבורהתגבשות הומוגנית, מוצאים כיהםגבוהים יותר במי ים מלח טהורים מאשר במי ים מלח המעורבבים עם מי ים סוף -כשהיחס הוא 25:75 בהתאמה (גנאור ושות', 2006). הסיבה לכך, היא שלמרות שבגוף המעורבב מכפלת המסיסות של סידן וסולפט גבוהים יותר, ישנה ירידה משמעותית ביותר בחוזק היוני, אשר מביאה בסה"כ לירידה בדרגת רווית היתר. כלומר, למרות שדרגת רווית היתר והאנרגיה החופשית להתגבשות נמוכים יותר בגוף המעורבב, ישנם יותר גבישים קטנים ומרחפים המהווים גורם פוטנציאלי להלבנתהים. אתמצבזהניתן להסבירע"ימספראפשרויות: הערך הכללי של,DSG אינו אומר דבר אם לא בוחנים בפירוט את ערך כל אחד ממרכיביו. ניתן לקבל ערך DSG גבוה הודות לערך חוזק יוני מאוד גבוה המקפיץ בצורה משמעותית את דרגת רווית היתר הכללית. הדבר אפשרי אם מכפלת המסיסות הנה מספיק נמוכה כדי לא לאפשר התלכדות משמעותיתשלנוקליאנטים. קצבהגיבושההומוגניתלוי בגורם/יםנוסף/ים שלאבא/יםליידיביטוי באופןשהאנרגיההדרושה להתגבשותמחושבת. מלבד האנרגיה הדרושה להתגבשות, ישנו עוד גורם המשחק תפקיד חשוב בתהליך הפיסיקלי של ההתגבשות,אךאיננויודעיםלחשבו ולקבועבאיזהאופןהואמשפיע

153 באופן כללי,מרכיבים מסוימיםשברמה התיאורטית תורמים לעלייהבדרגת רווית היתר,משנים אתההשפעהבפועל שישלדרגהזועלפוטנציאל ההתגבשותשלהנוקליאנטים. בין אם אפשרות זו או אחרת היא הנכונה, חשוב להדגיש את העובדה, שערבוב גופי המים המביא לעלייה במכפלת המסיסות (שהיא ללא ספק גורם מעודד התגבשות הומוגנית), במקביל גורר ירידה בחוזק היוניהבא ליידי ביטוי בירידה בריכוזי שבעה יונים לפחות שריכוזם גבוה מאוד בים המלח (ראה טבלה 2). בנוסף, על סמך סיכום של מקבץ ניסויי מעבדה, שנעשו עד כה, נצפתה מגמה כללית בה ארע קצב גיבוש שונה בטיפולים בעלי מכפלות מסיסות דומות ובעלי חוזק יוני שונה (כץוסטרינסקי, 1977 ) - השערת המחקר ומטרותיו לאור העובדה שקצב הגיבוש הספונטני של גבס בים המלח הנו נמוך יחסית וריכוזם של שבעת היונים (ראה טבלה 4) הנו גבוה משמעותית מזה שבגוף המעורבב (הדבר מתבטא בין השאר בחוזק היוניהגבוה ביםהמלח),ואילו בגוף המעורבבקצב הגיבושגבוה יותרוריכוז שבעתהיונים נמוך יותר, אנו מעלים את השערת המחקרהבאה:ערבוב של מיים המלחעם מיים תיכון, מביא לירידהבריכוזיון/יונים המעכביםגיבושספונטנישלגבס. כדילבחוןאתהשערה זו,נקבעולעבודהזוחמשמטרות: 1. לבחון את רמת ההתגבשות ההומוגנית בתמיסה בעלת מכפלת מסיסות גבוהה בין סידן וסולפטוחוזקיוניגבוה הנובעמריכוזגבוהשלשבעתהיונים (בטבלה 4 ). 2. לבחון האם תתרחש התגבשות הומוגנית בתמיסה בעלת מכפלת מסיסות גבוהה בין סידן וסולפטוחוזקיוני נמוך,הנובעמריכוזגבוהשלשבעתהיונים. *הערה: ריכוזגבוה-הכוונהלריכוז ביםהמלחשלשבעתהיונים שאינםסידןוסולפט,בטבלה 4. ריכוז נמוך- הכוונה לריכוז הקיים בגוף המורכב מעירבוב מי ים המלח וים סוף ביחס של 25:75 בהתאמה. בהנחה שב- 1 תתרחשהתגבשותמועטהוב- 2 תתרחש התגבשותגבוהה,יוגדרוהמטרותהבאות: 3. מציאת היון/ םי מציאת היון/ים שריכוזם במי ים המלח, מביא לעיכוב בהתגבשות ספונטנית שלגבס. 4. בחינת ההשפעה שיש לאינטראקציה בין הגורם היוני ושורה של גורמים פיסיקליים על גיבוש ספונטני שלגבס. 5. מציאת השילובבין יחסי הערבוב והתנאים הפיסקליים,אשריביא להפחתה המינימליתבגורם היוניהמעכבגיבוש ספונטנישלגבס. 153

154 שיטות המחקר כדי לנסות לאתר את היון/ים הקשור/ים בעיכוב ההתגבשות ההומוגנית של גבס, בשלב ראשון, יורכבו תמיסות ים מלח סינטטיות בהן, יופחת באופן הדרגתי ריכוזו של אחד היונים. כלומר, התמיסה תכיל את הריכוז האופייני של כל אחד מהיונים בים המלח, למעט אחד מהם, שריכוזו יהיהנמוךב 20% מהריכוז הרגיל שלובמיים המלח. בשתיתמיסות נוספת, אותם תנאים ישמרו, כשבאחת, הריכוז של אותו יון יהיה נמוך ב 40% מהריכוז המקורי בים המלח ובשנייה, ההפחתה תגיע עד ל 60%. באופן זה, יוכנו 21 תמיסות (21=3*7 : סה"כ שבעה יונים יבחנו בריכוז הדרגתי יורדבשלושמדרגותשל 20% מהריכוזהמקוריביםהמלח (ראה טבלה 4). קצב הגיבוש הספונטני של הנוקלאנטים שייווצרו ייבחן בכל 21 הטיפולים הנ"ל, בהתאם לשיטה שהונהגה ע"יגנאורושות', אם בניסויזה,לאימצאיוןאחד שהפחתתותביא לעלייהבקצבההתגבשות,יוכנו הרכביתמיסות נוספותבהםהריכוזשלשני יוניםאויותריופחת,עדאשרימצא ההרכבהראשוניבוריכוזמופחת של כמה יונים מביא להסרת העיכוב בהתגבשות ספונטנית של גבישי הגבס. יתכן, כי הסרת העיכוב בהתגבשות תבוא ליידי ביטוי בכמה שילובים של תמיסות בהן החוזק היוני (I) נמוך יותר ומביא לערך DSG נמוך. המתודולוגיה המוצעת, תאפשר לבחון אם המקור לעיכוב בהתגבשות נובע רק מעצם הירידה הכללית בחוזק היוני או/ו מירידה בנוכחות של יון/ים ספציפי/ םי, שהירידהבערך I היאתוצר לוואימקביללה,אךלאבהכרחהגורםהסיבתילדבר. החלק הראשון והשני של הניסוי יתבצע במעבדה תחת תנאים מבוקרים-"סטרליים", כשהמטרה היא קודם כל למצוא את הגורם העיקרי שעשוי להיות מעכב התגבשות ספונטנית. ברור, כי תנאי המעבדה הם שונים מהתנאים הקיימים בים המלח עצמו, ולכן, בשלב השלישי של הניסוי (עבור מטרה 2, סעיף קודם), יעשה ניסיון לשלב את הטיפולים שהביאו להסרת העיכוב עם כמה פרמטרים פיסיקליים וכימיים בערכי קצה, וזאת כדי לבחון האם תכונות העיכוב משתנות באינטראקציה עם מספר גורמים פיסיקו-כימיים שערכיהם עשוי לנוע סביב טווח מסוים בים המלח עצמו (ראה טבלה 5). בהתאם לזאת, לשורה של גורמים כימיים ופיסיקליים חשובים, שערכיהם נותרו קבועים בחלק הקודם של הניסוי, ישונו הערכים בקפיצות של סטיית תקן אחת, שתי סטיות תקן ושלוש סטיות תקן מהערך הממוצע של אותו גורם, כפי שנמדד בים המלח באותה עונה (ראה טבלה 5). נתונים אלה, יאספו מהספרות וכן ימדדו ישירות מים המלח על ידינו במסגרת השנה הראשונה של הניסוי שיוקדש לשלב א' (שלצורך ביצועו, הנתונים עודנם טרם דרושים). בשלב הרביעי של הניסוי, בהתאם לנתונים שיתקבלו משלושת השלבים הקודמים, יעשה ניסיון לקבוע אתיחס הערבוב בין שני גופי המים אשר בו תתגלה ההפחתה המינמלית בריכוז היון/יונים המעכב/ים התגבשות ספונטנית של גבישי גבס. יחס זה, יקבע לאחר הבאה בחשבון של השונות באותם גורמים פיסיקו-כימיים שהשפעתם נמצאה חשובה (שלב 3) וערכיהם עשויים לנוע סביב טווח מסויםשלערכיםאפשריים. 154

155 טבלה 4: הרכבי התמיסות לשלב א'של הניסוי ב g/ml Na K Mg Cl Br HCO 3 SO 4 יון 34, , , ריכוז מקורי 400 ביםהמלח 27, , , % הפחתה 400 בריכוזנתרן 20, , , % הפחתה 400 בריכוזנתרן 34, , , % הפחתה 400 בריכוזאשלגן 34, , , % הפחתה 400 בריכוזאשלגן 34, , , % הפחתה 400 בריכוזאשלגן 34, , % הפחתה 400 בריכוז מגנזיום 34, , % הפחתה 400 בריכוז מגנזיום 34, , ריכוז מקורי 400 ביםמגנזיום 34, , % הפחתה 400 בריכוזכלור 34, , % הפחתה 400 בריכוזכלור 34, , ריכוז מקורי 400 ביםכלור 34, , % הפחתה 400 בריכוזברום 34, , , % הפחתה 400 בריכוזברום 34, , , ריכוז מקורי 400 ביםברום 34, , , % הפחתה 400 בריכוז ביקרבונט 34, , , % הפחתה 400 בריכוז ביקרבונט 34, , , ריכוז מקורי 400 ביםביקרבונט 34, , , % הפחתה 320 בריכוזסולפט 155

156 34, , , % הפחתה 240 בריכוזסולפט 34, , , % הפחתה 160 בריכוזסולפט תמיסות סינטטיותיכילוריכוזיםשלמייםמלחבהםאחדהיוניםנמצאבריכוזמופחת (80%,60% ו- 40% מריכוז היון המקורי), כשיתר ששת היונים נותרים בריכוזם הקבוע בים המלח. כל תמיסה תותר תחת תנאים סטנדרטים כשרק ריכוז היון הנבחן משתנה (מספרים מודגשים בטבלה), ויבחן קצב הגיבוש הספונטני של נוקליאנטים כפי שנבחן בעבר ע"י גנאור ושות, הריכוזים המצוינים הם על סמך נתוני ההרכב הכימי של ים המלח משנת.(Gavrieli et al. 2003) 2002 טבלה 5 :בדיקת יצבות טיפולים מעכבי גיבוש כתלות בשינוי ערך פרמטרים פיסיקו-כימיים PH טיפול/ארבע סטיות תקן חוזק יוני כללי דרגת רווית יתר טמפרטורה לחות גודל כלי על רמות ערבוב בריכה הממוקמת (DSG) מממוצע ערך הגורם שונות בסמוך לים המלח בים המלח ---,--,- ---,--,- ---,--,- ---,--,- --,--,- - --,--,- - --,--,- - טיפול X ---,--,- ---,--,- ---,--,- ---,--,- --,--,- - --,--,- - --,--,- - טיפול Y ---,--,- ---,--,- ---,--,- ---,--,- --,--,- - --,--,- - --,--,- - טיפול Z - סטייתתקןאחתממוצעהערך -- שתי סטיותתקןממוצעהערך --- שלושסטיותתקןממוצעהערך טיפולים מסירי עיכוב התגבשות של נוקליאנטים בשילוב עם גורמים כימיים ופיסיקליים בעלי ערכים וריאביליים בים המלח עצמו. במטרה לבחון אילו תנאים מתירים את רמת עיכוב ההתגבשות ההומוגנית של גבס יציבה, או לחילופין מחלישים אותה, רמת העיכוב שהופיעה בטיפולים בשלב א' של הניסוי תבחן מחדש באינטראקציה עם עד שלוש סטיות תקן מהממוצע של ערך הגורם כפי שזה נמדד לאורך השנים ביםהמלח עצמו.לדוגמא,אםטיפול X נמצאמעכבהתגבשות ספונטניתבשלבא'שלהניסוי והטמפרטורה באותו טיפול הייתה 20 מ"צ וידוע ע"פ נתוני העבר כי ישנה סטיית תקן עונתית בטמפרטורה בים של 4 מ"צ,טיפולX יבחןמחדשעםטמפרטורהשל 16 ו- 24 מ"צ, 12 ו- 28 מ"צו- 4 ו- 22 מ"צ. 156

157 ביקורת ומגבלות השיטה באופן כללי, התנאים בניסויי המעבדה אינם מדמים את התנאים האמיתיים שישררו בים המלח עצמו.ביםהמלחישנםפרמטריםחשוביםהעשויים לנועסביבטווחרחב שלערכיםוישנםגורמים (בין אם הם ידועים לנו ובין אם לאו) הקיימים בים המלח, ושאת השפעתם כלל לא ניתן לבדוק בניסוי שאינו מתרחש בים המלח עצמו. עם חלק מבעיות אלה, ניתן להתמודד במסגרת מחקר זה ואילועםבעיותאחרות,הדברבלתי אפשרי,כפישמפורט,להלן : * ההרכב הכימי של ים המלח בזמן אפס (תחילת ההזרמה) תלוי במידה רבה במשך הזמן שיחלוף עד אז עם שאלה זו, ניתן להתמודד במסגרת המחקר המוצע, וזאת ע"י יצירת תמיסות המרוכזות ברמה שונה, ואשר מביאות בחשבון פחות או יותר את ההבדל בריכוז המלח בים המלח במשך תקופה סבירהשלזמן. *קשהלנבאאתהאופןשבויתרחשהערבול ומהיהיוהשפעותיו הדבר מביא לכך שלא ניתן להסיק באשר להרכב הכימי והתנאים הפיסיקליים שיתעצבו בנקודות שונות בים. באופן תיאורטי, לאחר פרק זמן מסוים של ערבול בין גופי המים, אמור לחול תהליך של הומוגיציהבים. אולם, את משךזמן זה,קשה מאודלנבאומשמעותהדבר היאשבמהלך תקופהבלתי מבוטלת, יהיו נקודות בים שבהן התנאים הפיסיקו-כימיים לא יהיו ידועים. העדר היכולת לקבוע את הרכב המלחים והתנאים הפיסיקליים המלווים את תהליך היווצרות הגבס, הוא בעייתי ביותר, שכן לאותםתנאיםישהשפעהקריטית עלתהליךהתגבשותהגבסבים. * קשה לבחון בו זמנית, בטיפול אחד, את ההשפעה שתהיה להתגבשות הליט ( NaCl ),על קצב הגיבוש שלגבס,כשקובעיםיחסערבובבו איןתצפיותשלשקיעתהליט במחקריםקודמים אמנםנקבעכי שקיעהמסיבית שלהליטלא תביאלשינוי משמעותי במאזןהסידן- כזה שיעכב התגבשות גבס בעקבות ירידה משמעותית במכפלת המסיסות, אך כאמור, מסיסות הגבס תלויה בחוזק היוני הכללי. בניסוי המוצע, באף טיפול יחידני, לא מביאים בחשבון שינויים במאזן הנתרן בעקבותהתגבשות הליט.בנוסף,במטרה- 3 יקבע יחסערבובמומלץע"פ החוזקהיוניהכללי,בו לא תאובחן שקיעה של הליט. הדבר יעשה לא בעקבות חשש כי שקיעה של הליט עלולה לעודד גיבוש של גבס, אלא מהצורך לשמור על יציבות בערכי הפרמטרים המשפיעים (לרבות החוזק היוני). לפיכך, ההשפעה שעשויה להיות לשקיעה של הליט לא תבחן, בעוד שתיאורטית אם תופעה זו בפועל כן תתרחש בים המלח, הרי שהניסוי לא מאפשר לבחון את השפעתה. במילים אחרות, הצורך לנטרל את השפעה זו כדי לשמור על ערך קבוע של פרמטרים נבחנים, וכן קביעת יחס ערבוב בו אין תצפית להתגבשות הליט, מונעת אפשרות לבחון את מידת ההשפעה שעשויה להיות לתופעה זו, אם בכל זאת תתרחש-והרי,היאמתרחשתמעתלעתובמידות שונותלאורךהשנים (סטרינסקי, 1977 לוי,; 1985) *איןהתייחסות ליוניםנוספיםוליתרתרכובותכימיות שיועשרוביםהמלח בתמיסות המלאכותיות שייוצרו כדי להביא ליחס מסוים בין היונים ולחוזק יוני מסוים, ישנה הזנחה של מגוון תרכובות אורגניות ואנאורגניות (תרכובות חנקן, כגון ניטרט ואמוניום או חומצות זרחתיות שונות) אשר קיימות בריכוזים מסוימים בים המלח ובעיקר בים סוף. בכל הניסויים עד כה, לא הבחנו בדיון סביב ההשפעה האפשרית של חומרים אלה על המדדים המוערכים אשר משפיעים על תהליך 157

158 ההתגבשות. לפיכך, למשל, נתוני האקטיביות והחוזק היוני שחושבו במסגרת ניסויים עליהם אנו נסמכים, עלולים להיות בלתי מדויקים ורחוקים בתיאור המצב התרמודינמי הצפוי להתרחש בים המלחעצמו,בכלהקשור לריאקציותהיווצרותהגבס והתגבשותוהספונטנית. *השפעת פלוקטואציותאקלימיותבאזוריםהמלח בין אם יוזרמו מי ים סוף בקצב אחיד או משתנה, ערבובםעם מיים המלח יתרחש תוך איוד מתמשך של גוף המים המתערבב (1977.(Starinsky, קצב האיוד, לפחות בטווחי זמן קצרים, יהיה תלוי במידה רבה בטמפרטורה (קיץ-חורף, ימי שרב מול קור וכדומה), במשטר הרוחות ובעוצמתן, בלחות ובמליחות. מטרה- 3 (ראה סעיף מטרות המחקר), נועדה לנבא את שיתרחש גם במצב של שינויים דרסטיים בפרמטרים, כגון: טמפ', לחות, הבזקי חום וקור לסירוגין ובמידה מוגבלת, הבדלים בטורבולנציה (גודל כלים שונה וערבוב מלכותי משתנה). יחד עם זאת, אפשרויות הערבול השונות התלויות למשל מהבדלים במשטרי רוחות, הן דבר שבלתי ניתן לדמותו בתנאי מעבדה, אלא רק בים עצמו. *ערכיהפרמטרים המחושביםאינםבהכרחמדויקים ישנםגורמי השפעהרבים שאנומתבססים עליהם וקובעיםאתערכםלצורךחישוב והצבה בנוסחאות, אך למעשה, את ערכם האמיתי של הגורמים הנ"ל בלתי ניתן למדוד בצורה מדויקת. גורמי השפעה אלה, בד"כ תלויים במגוון רב של פרמטרים המשתנים כל העת כתלות בדינמיקה הכימית השוררת בנקודות שונות בים ואשר היא בעצמה, גם-כן, איננה קבועה. גורמי ההשפעה הנ"ל, נקבעים על סמך הזנחה של אותם תהליכים העשויים לשנות את ערכם האמיתי בים המלח. כך למשל, האקטיביות של יונים מסוימים מחושבת על סמך הנחה שאותם יונים (ויונים אחרים הקשורים בקביעת ערך האקטיביותשליוןאחר) נמצאיםבמצבשלשיווימשקל תרמודינמי,בעודשאיןזהבהכרחהמצב. *תנאים מסוימיםלאניתןלחקותבמעבדה ישנם תנאים שכלל לא ניתן ליצור אותם (בצורה מלאכותית) בתנאי מעבדה, והשפעתם יכולה להיות משמעותית ביותר. כך למשל, בתנאי המעבדה אנו מסוגלים לערוך ניסויים בטווחים שונים של טמפ', לחות,,PH קרינה, טורבולנציה, קביעת מקדמי אקטיביות שונים וכדומה. אך למשל, גורמים כגון יחסי שטח פנים בין מוצק לנוזל ואפקט הדופן, קיימים באופן שונה לחלוטין בין מערכת הניסוי וים המלח,כךשכלללא ניתןלבחוןאתהשפעתגורמיםכנ"לבמערכת הניסויהמוצעת. *קשהלאמודאתיחסיהגומלין ביןמגווןרבשלפרמטרים פרמטריםרביםמשפיעים עלתהליךההתגבשות,ומעבר לקושילאמודאתהשונותהאפשריתבערךשל פרמטרים אלו, עוד יותר קשה להעריך כיצד אותה שונות עשויה לבוא ליידי ביטוי בצוותא עם שונות בטווחערכיםשלפרמטריםאחרים. ל* תרמודינמיקתהשקיעהשלגבישים קיימים,ישנהגםהשפעה עלהסיכוילהלבנתהים הבדלים בקצב גיבוש הומוגני בין טיפולים שונים, הם אומנם דבר חיוני ביותר כדי לבחון אילו יחסי ערבוב עלולים להביא למצב של הלבנת הים. יחד עם זאת, ישנו תחום נוסף שמשחק תפקיד והוא קשור בתרמודינמיקהשל שקיעת גבישיםקיימים.יתכן וישנםתנאים שעשוייםלעודד שקיעה מהירה יותר של גבישים קיימים, וההפך. במסגרת הניסוי המוצע, לא תהיה התייחסות לנושא זה, הואיל ולדעתנו העיסוק בתנאים המהווים מקור להיווצרות של אותם גבישים, חשוב להיחקר קודם לכן. אנו סבוריםכיאםיש דרךלמצואיחסי ערבוב שיביאולהפחתהבכמות הגבישים המרחפים,אזיקודםיש מקום למצותה. במקביל, או בהמשך למחקר זה, בהחלט כדאי למצוא דרך לבחון את ההשפעה שיש 158

159 ליחסי הערבוב הרלוונטיים על תרמודינמיקת השקיעה של גבישים בגדלים שפוטנציאלית שוקעים לאט יותר, וכמותן עלולה להיות מספקת כדי להלבין את הים. כאמור, מחקר מסוג זה אומנם חורג מגבולות הצעת מחקר זו, אך יש לו מקום והוא אף עשוי להשלים את התוצאות שיתקבלו מהניסויים שאנומציעיםלעשות. *רובהנתוניםהתיאורטיים מתבססיםעלניסויימעבדה הרעיון למחקר זה, מבוסס על מסקנות שנבעו מניסויי מעבדה בעלי אותן מגבלות שתוארו להלן. כלומר, יתכן והרעיון עצמו מבוסס על נתונים שאינם מאפיינים את מה שמתרחש בסביבה האמיתית בים המלח. כך למשל, ערך דרגת רווית יתר שנמדד בתנאי מעבדה עבור מי ים מלח מעורבבים עם מי ים סוף, הוא אינו הערך האמיתי שקיים בעקבות הערבוב של שני גופי המים. כמו-כן, רוב הניסויים שבוצעו עד כה, מייצגים מצבים שהושגו לאחר קבלת שיווי משקל כימי בין התמלחות ובין הגבישים, ואולם ב"תנאי השדה" יתכנו מצבים שלא ניתן לחזותם או לחקותם בהקשר האחרון. כך למשל, אם קצב התגבשות הגבס באגם יהיה איטי באופן ניכר מקצב עליית ריכוזי הסידן והסולפט בתמלחת (כתוצאהמאיודה),עשויים להיווצרמצביעלרוויהשלא יבדקובמסגרתהסימולציות בניסויהמוצע. בסיכומו של דבר, על אף המגבלות המתחייבות מביצוע ניסוי מסוג זה, יש לזכור כי מילוי כל המטרות ע"פ השיטות המוצעות, יביא למידע חשוב שיהיה חיוני להסתמך עליו במסגרת קביעת יחסי הערבוב המדויקים בין שני גופי המים. אנו סבורים כי ביצוע פרויקט תעלת הימים תוך יישוםנכוןשל המסקנותשינבעוממחקרזה,יאפשרלהפחיתאת הסיכוילהלבנהשליםהמלח. תודות למורההקורס, פרופסוראביטלגזיתולכל מרציהחוץ למנחההפרויקט,ירוןהרשקוביץ ותודה מיוחדת,לאיתי רזניקמאוניברסיטתבןגוריון 159

160 רשימת ספרות אורן,א, "חייםבים המלח","גליליאו"גיליון 18,אוקטובר אהרן,ד,"מסמךרקע לדיוןבנושאהסכםשיתוף הפעולהישראלירדןלהצלתיםהמלח:מובל השלום",מוגש לוועדהלעיניינימחקר ופיתוחמדעיוטכנולוגי (2002). גנאור, י.;גבריאלי,א.;רזניק,א.,"קינטיקתההשקעה שלגבסכתוצאהמערבובמייםעםמיים המלחוהאפשרותלהלבנה שלפניהמים",אוניברסיטת בןגוריון, לוי,י,"השפעתקצביהוספתמיים תיכוןלמייםהמלחוקצבהאיוד עלתוכנותהגבסהנוצר בתמלחות",משרדהאנרגיהוהתשתיות,המכון הגאולוגי,האגףלמיפויוגאולוגיהימית (1985). לוי,י.;קושניר,י.,"מדידות מעבדתיותשלתהליךהנוקלאציה והגידולשלגבסבתערובתמיים תיכוןומייםהמלח " 1981).( מזור,ע,"גאולוגיהבפטיש ישראלי",אוניברסיטתתלאביב,רמתאביב,תשל"ז (1976). פלכסר,ע, "גאולוגיהיסודות ותהליכים"הוצאתאקדמון,ירושלים,תשנ"ב (1992). שובל,ש,"צפונותכדור הארץ",האוניברסיטה הפתוחה,רעננה,תשס"ו (2006). Bloch, R., Littman, H.Z. and Elazari-Volcani, B Occasional whiteness of the Dead Sea. Nature154: 402. Gavrieli, I. 1997, Halit deposition in the Dead Sea: , in T.M. Niemi, Z. Ben Avraham and J.R. Gat (eds.), The Dead Sea The Lake and Ita Setting. Oxford University Press: Gavrieli, I., Bien,. A. and Oren, A The Expected Impact of the Peace Conduit Project (the Red Sea- Dead Sea pipline) on the Dead Sea. Mitigration and adaption strategies for global change 10: 3-22 Katz, A., Kolodny, Y. and Nissenbaum, A The goechemical evolution of the Pleistocene Lake Lisan Dead Sea Cosmochimica Acta 41: Levy, Y. and Kushnir, Y Laboratory measurements of nucleation processes and the growth of gypsum in the gediterranean Dead Sea Mixed Brine. Geological survey of Israel report, and The Weitzmann institute of sience, Rechovot. 18 pages. Neev, D. and Emrey, K.O. 1967, The Dead Sea: Depositional processes and environments of evaporates. Geological survey of Israel Bulletin. 147 pages. Nishri, A., and Stiller, M Iron in the Dead Sea. Earth and planet science letters 71:

161 Oren, A., Gurevich, P., Anati, D.A., Barkan, E. and Luz, B A bloom of Dunaliella Parva in the Dead Sea in 1992: biological and biogeochemical aspects. Hydrobiologia 279: Oren, A. and Shilo, M Factors determining the development of algal and bacterial blooms in the Dead sea: a study of simulation experiments in outdoor ponds. Microbial. ecology 31: Starinsky, A. 1974, Relationahips between Ca-chloride Brines and sedimentary rocks in Israel. Ph.D. Thesis, Hebrew university. 177 pages Steinhorn, I.: In situ salt precipitation at the Dead Sea. Limnology and oceanography 28: Stiller, M. and Chang Y.C Radium in the Dead Sea: a possible tracer for the duration of meromixis. Limnology and oceanography 29, אתריאינטרנט: 1. spwhat=zone&endispwho=dead_sea_&enzone=dead_sea

162 162

163 השפעת הוספת מי תמלחת על האצה מסוג Dunaliella בים המלח צילום:ירוןהרשקוביץ עורכיהפרויקט: אורנהשויצר ( ),הפקולטהלמדעיהחיים יאירפקר ( ),הפקולטהלמדעיהחיים ענתלוי ( ),הפקולטהלמדעיהחברה צחורשמש ( ),הפקולטהלמדעיהחיים מנחהמסייע: ירון הרשקוביץ קורס "פרויקטים החקר הסביבה"- תשס"ח בית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר ספטמבר

164 תודות לירון הרשקוביץ על כל העזרה והתמיכה לפרופ'אהרון אורן,שפינה מזמנו יותר מפעם אחת סוףהעולם מיליםולחן:יגאלבשן אני יורד בכביש לים המלח למקום הכי נמוך בעולם האוויר שורף צורב לי בעיניים כל-כך אוהב לנסוע לשם מתכסה בבוץ וצף לי על המים אומרים שזה בריא למחזור הדם ממול ירדן והשלום בינתיים השמש מעלי ואני נרדם סוף העולם סוף העולם ים המוות ואני מרגיש קיים.. 164

165 תוכן עניינים (עמ' ) תקציר רקעעלים המלח יםהמלחכאתרתיירות כלכלי חייםבים המלח מנגנוניהתמודדותעםמלח רקעעלהאצה Dunalliela רקעעלייצורדלקמהאצה Dunalliela היפותזהושאלת המחקר מטרותושיטות סיכוםוהצעותלהמשךמחקר מקורות נספחים

166 תקציר בעשרות השנים האחרונות ים המלח סובל מירידה דרסטית של מפלסו, הודות למיעוט משקעים, פעילות מפעלי ים המלח והטיית הנחלים הזורמים אליו.בתקופה זו אנו עדים לדיונים רבים בנושאיצירתתעלה שתחברבין יםהמלחלביןיםסוף,זאתעל מנתלהעלות אתמפלסהים, להתפיל מים וליצור שיתוף פעולה בין המדינות הסובבות אותו. בימים אלו נעשה סקר היתכנות שלהבנק העולמיבנושא,ובמקביל בעליאינטרסים שוניםמושכיםאת הפרויקטלכיווניםשונים. בשנות השלושים של המאה ה- 20 התגלו לראשונה חיים בים המלח ע"י בנימין אלעזרי וולקני, כאשרהיצרן הראשוניבמערכתהואהאצה Dunaliella.אולם,תופעהזו ידועהבעולםומתרחשת במספראגמיםמלוחים lake) great salt ביוטה). מחקרים שנעשו בים המלח, בעיקר הודות לעבודתו של פרופ' אהרון אורן, מראים כי הכנסה של מים בעלי מליחות נמוכה יותר, יביאו להעשרה של האורגניזמים החיים במים. תופעה זוהתרחשהבשנים 1980 ו 1992 שהיושניםגשומות. מטרתו של מחקר זה הינה לבדוק את ההשפעה של תוספת התמלחת על האצה.Dunaliella אנו נבדוק מספר משתנים בנוגע לביולוגיה של האצה Dunaliella תחת תוספת כמויות שונות של מי תמלחת ותוספת פוספט. יבדקו הביומסה של התאים, יעילות הפוטוסינתזה, אורך זמן דור וריכוז הגליצרול בתאי האצות. בחינת גורמים אלו תיבדק לאורך עונות השנה. בהמשךהמחקרתיבדקהאפשרותלנצל אתהאצותכמקורלאנרגיהחלופית. נתונים ממחקרים על ים המלח בעבר (1999 (Oren, הראו כי כאשר ישנה זרימה של מים מהולים לים המלח התרחש שיכוב בעמודת המים, כך שהשכבה העליונה הייתה בעלת ריכוז מלחים נמוך יותר. בתקופה בה מתרחש שיכוב, ים המלח חווה פריחה ביולוגית של מיקרואורגניזמים שקודם לכן היו רדומים. המינים הדומיננטיים בים המלח הם האצה Dunaliella וחיידקים הלופיליים אדומים. למרות שלמינים אלו מנגנונים מיוחדים שמאפשרים להם להתקיים בתנאי מליחות קיצונים, ים המלח בשנים האחרונות הוא מלוח מדי כדי לאפשר חייםבכמותגדולה. בהמשך נמצא כי עלייה בכמות האצות, גרמה לעלייה בכמות החיידקים הניזונים מהם אשר הקנו לים המלח צבע אדום, הודות לתכולת הקרטנואידים שבהם. הצבע האדום, המעיד על נוכחות החיידקים נראה בימות מלוחת בעולם, בעונות גשומות בים המלח ואף בבריכות מלח במפעליאילת. אם זאת חוקרים רבים,ביניהם פרופ' אהרון אורן, מביעים אי ודאות רבה על שיתרחש במידה ותוקם "תעלת הימים". נתונים רבים יתקבלו רק לאחר בניית התעלה כגודל הצינור, מיקום ועומק כניסת הצינור, ריכוז המלחים בתמלחת וריכוזי פוספט. כמו כן, לא ידוע האם הפריחהתתקייםלאורךכל השנהאורקחלקיםממנה. במחקר זה אנו נתמקד בבדיקת השפעת תעלת הימים על הביולוגיה של האצה מהסוג.Dunalliela למחקר שני חלקים כאשר הראשון נוגע להיבטים שונים בביולוגיה של האצה, והחלק השני נוגע לבדיקת האפשרות לנצל את פריחת האצה (אם אכן תתרחש) כמקור לאנרגיה חלופית. אנו מקווים כי בכך יהיה ניתן להגיע להיבט סביבתי חיובי בפרויקט שעשוי להביא לתוצאות סביבתיותשנויותבמחלוקת. 166

167 רקע רקע על ים המלח ים המלח ממוקם בין הרי מואב שבמזרח לבין הרי יהודה שבמערב, אפריקאי.יםהמלחמוקףבשלוש אוכלוסיות:ישראלים,ירדניםוהפלסטינאים. אורכו המרבי: 55 ק"מ רוחבו המרבי: 17 ק"מ עומקו: 400 מטר באגן השבר הסורי הים מקבל את רוב מקורותיו מבקעת הירדן (הירדן והירמוך) ונחלי יהודה ומואב. ים המלח הוא אגן טרמינלי, כלומר כל המים אשר מצטברים בו יוצאים רק בצורת אידוי. עובדה זו יחדעם השקעתגבסומלחוריאקציות ליצירתדולומיטיוצריםהרכב מיםמיוחדעשירמאוד במלחים- 34 אחוזמלחים בהמסה.ביןהיונים הדומיננטייםאפשר למצוא:מגנזיוםדיכלורי, נתרןכלורי,סידן די כלורי,אשלגן כלורי,מגנזיום די ברום וסידן גופרית. בהשוואה בין והמליחות בהרכב היונים 1) (טבלה נהר הירדן ומי אוקיינוס מי ים המלח לבין מי (mg/l) ניתן להבחין בהבדלים גדולים ברמות המגנזיום הגבוהות וברמות הסולפט הנמוכות בים המלח ביחס לאוקיאנוס. טבלה 1 :השוואהביןהרכב כימיומליחות, mg/l (רז, 1993 ) נתרן אשלגן מגנזיום סידן כלוריד ברומיד סולפט ביקרבונט מליחות ים המלח אוקיאנוס נהר הירדן במעקב אחר הרכבו הכימי של ים המלח לאורך השנים ניתן לראות שינויים בעמודת המים מסוף שנות ה 70. ים המלח שאנו נתקלים בו כיום הוא בעל עמודת מים אחידה כתוצאה ממיעוט משקעים והטיית הנחלים. בעבר התקיים שיכוב בעמודת המים של ים המלח (כתוצאה מכניסת מים מהולים לים המלח), כאשר כמות האשלגן והמלחים המסיסים היתה נמוכה ביחס להיום (טבלאות,3)

168 טבלה 2: ההרכב הכימי של מי ים המלח שנדגמו על-ידי בייט (1990) כן מובא בטבלה זו ההרכב הכימי באגן הצפוני על-ידיגבריאלי (1984) דרגות גבס רווית הליט* סךהכל ברום סולפט כלור אשלגן נתרן סידן מגנזיום מלחים מסיסים שנה טבלה 3: ההרכב הכימי של דגימות מי ים המלח בשנים (g/l) 1959/60 כפי שתוארו על-ידי ניב ואמרי (1967) וסוכמו על-ידיבייט (1980). גוף-מים עליון גוף-מים אמצעי גוף-מים תחתון ממוצע סךהכל ברום כלור אשלגן נתרן סידן מגנזיום מלחים מסיסים בדגימות אלו ניתן גם למצוא מיקרואורגניזמים שונים, עליהם נרחיב בהמשך: אצה מהסוג Dunalliela,חיידקיםממשפחת Halobacteria ופטריות הלופיטיותוהלוטולרנטיות. במשך כל ההיסטוריה המתועדת ים המלח חווה תנודות במפלסו,אך בשלושים השנים האחרונות ירידת המפלס עקבית ודרסטית (תמונה 1). בכל שנה יורד המפלס בכ ס"מ.בשלושים השנה האחרונות המפלס ירד ב- 25 מטר. הגורמים לירידה זו מקצתם נובעים משינויים טבעיים ומרביתם מהתערבות האדם, כגון ירידה משמעותית בכמות המשקעים, הטיית מקורות הירדן לחקלאות ושאיבות מים לבריכות האידוי ע"י מפעלי האשלג בצד הישראלי והירדני. תמונה 1: ים המלח ממבט על בתקופות שונות. ) מדיניות ים המלח המשרד לאיכות הסביבה) 168

169 לירידתמפלסיםהמלח מספרהשפעותשליליות: הצטמצמות אגן ים-המלח: אורכו של אגן ים-המלח הצטמצם מ- 75 ק"מ ל- 55 ק"מ במאה השניםהאחרונות. השתנות תוואיהנוף כתוצאהמהצטמצמותהאגן. פגיעהבחיובצומח תופעת הבולענים: מאז שנות ה- 70 מתרחשת תופעה של קריסת פני השטח והיווצרות בורות במערב ים-המלח (מעין-גדי ודרומה). בשנות ה- 90 החלה התופעה להתפשט מצפון לעין-גדי. התופעה גרמה לנזקי גוף ורכוש והביאה לנטישת מקורות תעסוקה והכנסה ולעיכוב תוכניות פיתוח (אהרון, 2002 ). אחד מהפתרונות המוצעים לפתרון בעיית המפלס של ים המלח הוא פרויקט תעלת הימים, אשר נקרא גם "מובל השלום" וכיום תופס תאוצה הודות לקידום העניין ע"י הנשיא שמעוןפרס. מטרת התעלה, לפי המשרד לשיתוף פעולה אזורי, היא העלאת מפלס ים-המלח ובלימת הנזק הסביבתי לאגן ים-המלח. מטרה נוספת של הפרויקט היא התפלת מי ים. מטרת הפרויקט היא להוביל 1.8 מיליארד מ"ק בשנה ממפרץ אילת אל ים המלח, מתוכם יותפלו 850 מיליון מ"ק וישמשו לשתייה, 850 מיליון מ"ק הנותרים,יהיו בעלי מליחות של 80 גרם לליטר והם יוזרמו לים המלח על מנת לייצב את המפלס. לפי היוזמה ימומן הפרויקט על-ידי ארגונים בין-לאומיים והשקעותשלהסקטורהפרטי. עלאףבדיקות ההיתכנות שנערכותשוררתאיודאות גדולה לגביהשלכותיושלהפרויקט. במסמך הכנסת העוסק במובל השלום מצביעים ידידי כדור הארץ ומפעלי ים המלח על מספר היבטים שדורשיםהתייחסות: 1) שיכוב עמודת המים: על דעת חלק מאנשי המדע, ועל בסיס ניסיון העבר, הזרמת מים אל ים-המלחתשנהאתהרכב מימיו.ההרכבעלוללהשתנותכך שהמיםבשכבההעליונהיהיו דומים בהרכבם למי ים-סוף,דבר שיפגע במפעלי ים המלח, וכן עלולות להיפגע סגולות המרפאשלים-המלח. 2) היווצרות שכבת גבס: התגובה הכימית של ערבוב מי ים-המלח ומי ים-סוף עלולה לגרום לשקיעה מסיבית של גבס. קיים חשש שגבישי הגבס ירחפו בשכבה העליונה של פני הים ותיווצר שכבה לבנה אשר תקטין את אידוי המים. אין ודאות לכמות גבישי הגבס שירחפו או ישקעו לקרקעית. אם גבישי הגבס ירחפו על פני הים, כמות המים המתאדים תרד בצורה קיצונית, וכך יפחת גם הצורך בהזרמת מים מים-סוף לים-המלח באופן ניכר, ולא יהיהצורךב"מובלהשלום" כפרויקטארוךטווח. 3) התפתחות מיקרוביולוגיה:ירידת רמתהמליחותשלים המלחעשויה לגרוםלשינויבקצב גידול המיקרואורגניזמים הקיימים בו, ולתופעה הנקראת פריחה ביולוגית- גידול מסיבי בכמות המיקרואורגניזמים. בנוסף לכך מי ים-סוף עשירים בפעילות מיקרוביולוגית משלהם.הזרמתמיים סוףעלולהלהעביר לים-המלח מיקרואורגניזמיםשחייםביםסוף. 4) בולענים:אחדההסברים לתופעתהבולעניםהוא חדירתמיםמתוקים לחוףים-המלח עקב נסיגתמפלסהים,והמסתגושימלח תת-קרקעיים.הזרמתמיםמהולים לים-המלחעלולה 169

170 ליצור שכבת מים בעלת כושר המסה. מכאן שאין ביטחון ש"מובל השלום" יפתור את בעייתהבולענים. אי-בהירות בדבר ההשפעה על ים סוף: לא ברור איזו השפעה תהיה להעברת כמות של 1.8 מיליארד מ"ק מים מים-סוף אל ים-המלח. עלולה להיווצר פגיעה בסביבה הימית של ים- סוף,כוללפגיעהבאלמוגים. פגיעהאפשרית באקוויפר: תיתכןפגיעה באקוויפר הערבה-חלחול מיים כתוצאהמדליפה אותקלהבמובלעלול להמליחאתמיהאקוויפר. (5 (6 ים המלח כאתר תיירות כלכלי ים המלח מהווה אתר ייחודי במדינת ישראל: מי הים משמשים לתעשייה, תיירות נופש ומרפא. הים נמצא במקום הנמוך ביותר בעולם. לים המלח עדויות היסטוריות וארכיאולוגיות רבות לעומת אגמים מלוחים אחרים. האקלים והתנאים הגיאולוגיים הביאו אותו להיות משמעותיעבורהכלכלהשלכלהאזור במהלךההיסטוריה. כבר בתקופת התנ"ך והתלמוד ניתן למצוא עדויות ליצירת מלח באזור.לפני 10,000 שנה שימש אספלט, שצף על פני המים, ליצירת סלים עמידי מים ולמטרות עיצוב שונות, ואילו לפני 4000 שנהכבריוצא למצריםושימשאותםכדבקלידיות ואףלמומיות. בנוסף,האזור שמסביבים המלח היווה את אחד המקורות היחידים לבשמת (סוג של פרח), ונמצאו עדויות בעין גדי למפעל בשמים מהמאה ה- 17 לפני הספירה. משנת 1931 החלו להשתמש בים המלח למיצוי אשלג, וכיום מפעליהאשלג הםביןהגדוליםבעולם (1993.(Nissenbaum, ים המלח היווה אתר מרפא כבר בעבר הרחוק, לדוגמא המלך הורדוס נהג להתרחץ במי הים על מנת להירפא ממחלות שונות. בעת החדשה תיאר לראשונה, באמצע המאה 19, החוקר הנרי בייקר טריסטראם את ים המלח כמקום אידיאלי להקמת לאתר מרפא, ובשנות ה- 60 החלו להיפתחאתרימרפא ומרחצאותמוסדרים.בשנות ה- 70 הפךיםהמלח לאתר מרפא עולמי.בשנים אלוגםבאו חוליםרביםמכלהעולםעל מנתלהיותמטופלים בסולריום 400 שנפתחבעיןבוקק.(Ynet, 20/6/08) מחקרים רבים מראים כי טיפול רפואי בים המלח הוא יעיל למגוון רחב של מחלות, בעיקר מפרקים (1999 Sukenik,.(Wigler,1995; בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה מתמדת בענף הרפואה האלטרנטיבית, בוים המלח משמש כאתר מרפא עיקרי. בים המלח נעשים מגוון טיפולים (בלניאותרפיה, פלותרפיה, קלימטורפיה וכו') הודות לשילוב הנדיר של המינרלים והאקליםבו (סוקניק, 2006 ). עםהקמתאתריהמרפאוההכרה בייחודיותהים,לא איחרולקוםגםבתיהמלון.בשנות השלושים הוקם המלון הראשון: "לידו". תחום התיירות בים המלח התפתח הרבה הודות ליהודה אלמוג, ראש המועצה הראשון של מועצה אזורית תמר בשנות החמישים. כיום המתחם כולל 15 מלונות ו חדרים.מפרסומי מדינתישראל נמצאו 220 אלףכניסות ממדינות אירופה לאתר האינטרנט "מרפא ים המלח" כבר בשנה הראשונה לעלייתו לרשת (בשנת 2006). ניתן לראות כי ים המלח מהווה אתר כלכלי למדינת ישראל, לא רק עבור מפעליו אלא גם עבור האוכלוסייההאנושית. 170

171 מספר מצומצם של מחקרים בדקו את עמדות האנשים והתיירים בנוגע לים המלח ועתידו. אחד מהמחקרים נעשה ע"י ליקין ועמיתיו (2004 al,.(lipchin et המחקר בדק עמדות והשקפות של תושבים ישראלים, ירדנים ופלסטינים הגרים בסמוך לים המלח. מצד אחד רוב האוכלוסייה מבינה שיש בעייתיות במפלס מי ים המלח, אך נמצא רק רוב גברי ישראלי שרואה בים המלח שמורה לאומית. מצד שני מרבית הנשאלים רואים בחשיבות מפעליים המלח, וכמעט מחציתםמאמיניםשאין מספיקמיםשמועבריםלצרכיהחקלאות. מוסד נאמן (2007) ביצע גם הוא מחקר בים המלח, אך מנקודת מבט שונה,כלכלית. הוא בחן והשווה בין החלופות השונות לשיקום ים המלח, וכן מקרה בו לא ישתנה המצב. המחקר מצביע כי במידה ותימשך הירידהבמפלסאו הכנסתמים שעלולה ליצורגבסושינויהרכבהמים, הפגיעה בתיירות האזוריכולהלהגיע ל- 15 מליון בשנה.המחקרמצביע עלכךשהשארתהמצב הנוכחי היא האפשרות הבעייתית ביותר מבחינה כלכלית, ואילו הוספת מי ים תיכון היא האפשרות המוצלחת ביותר. תעלת הימים מים סוף בעלת יתרונות פוליטיים, אך פחות כלכליים. המחקר מציין כי ישנה אי ודאות רבה בנושא, ולא ניתן לדעת בדיוק את ההשפעות השונות, הן סביבתיותוהן כלכליות. לעומתםמחקרנוסףשבדק היבטיםכלכליים בנוגעליםהמלח ) Becker Katz, 2006 &) ובחן את שלושת האוכלוסיות סביב האגם מצא יחסים כלכליים אחרים. המחקר השווה בין הנזק הכלכלי של ירידת המפלס לבין הערך הכלכלי של הצלת ים המלח. במחקר נמצא כי המדינה הדומיננטית ביותר בהשפעה כלכלית היא ישראל. החוקרים בקר וכץ מצאו מובהקות סטטיסטית בין עלות הנסיעה לביןמספר הביקוריםבים המלח,וכן נכונותלשלם למעןהצלתיםהמלח. לסיכום,תכנית תעלתהימיםלהצלתיםהמלחאולחילופיןהשארת המצבהקייםעלולים לפגוע בתיירות ובכלכלת ים המלח; בולענים, הרס תשתיות וירידת המפלס מצד אחד, הצפת בריכה 5 מול המלונות ופריחת האצות והמיקרואורגניזמים מצד שני (הרצאות קורס פרויקטים). ים המלח הוא נכס כלכלי, תרבותי ולאומי. אולם לגבי כל חלופה ניתן למצוא אי ודאות, עקב מיעוטמחקרים. חיים בים המלח חיים בים המלח ידועים כבר משנות ה- 30 של המאה הקודמת. בנימין אלעזרי וולקני תיאר כמה מיני חיידקים השייכים לממלכת ה Archea ואצה מהסוג Dunalliela החיים בים המלח. וולקני השתמש בטכניקת העשרה כדי לגדל את אותם מיקרואורגניזמים. בנוסף לאצות וחיידקיםאשרהתגלובדרך זו,נמצאוגםריסניתואמבות (1944.(Elazari-Volcani, ים המלח הוא מאגר מים טרמינלי, אשר בשל ניתוק אספקת רוב המים המתוקים שהוזרמו אליו בעבר, הופך מלוח יותר ויותר משנה לשנה. בעבר (לפני 1979) נוצר שיכוב עקב כניסת מי נחלים, והיווצרות שכבה מהולה שצפה על גבי שכבת מי עומק מלוחים. בשכבת המים המהולה יחסית התקיימו תנאים אשר אפשרו את קיומם של המיקרואורגניזמים שתיאר וולקני. עם סגירת סכר דגניה והפסקת זרימת הירדן לים המלח, וכן הטיית נחל הירמוך בירדן וסוריה, הלכהוהצטמצמהשכבת המיםהמהולהעדאשרבשנת 1979 הפךהיםלשכבת מיםמלוחהאחת.(Gavrieli et al, 2005) 171

172 באשר למידע כמותי של ריכוזי מיקרואורגניזמים בים המלח קיים פער בנתונים אשר נאספו לאורך השנים. המחקר הכמותי היחידי מהתקופה שלפני הפסקת השיכוב התקיים ב ) Friedman, (Kaplan & והוא מציג נתוני צפיפות תאים של בין לבין תאים למ"ל. לאחר התאדות שכבת המים המהולה נבלמה התפתחותם של המיקרואורגניזמים, אךהםלא נעלמו כליל.רק כאשריתרחש שינויבתנאי הסביבה, ורמת המליחותתרדיוכלו צורות החיים בים המלח "להרים את הראש" ולהתרבות. מאז שנת 1979 תועדו שני אירועים בהם התקיימו תנאים אלו: 2 חורפים גשומים במיוחד בשנים ו , במהלכם נפתח סכר דגניה ומים מתוקים זרמו לים המלח בכמות גדולה מנחל הירדן. באירועים אלו התרחשה פריחה של האצה Dunalliela ולאחר מכן של החיידקים מממלכת ה-.Archea באביב 1980 נמדדו כמויות של תאים למ"ל, בעוד שבחורף אשר היה גשום אףיותר, תוארה צפיפות תאיםשל ).(Oren, פירוט המבנה של מארג המזון בים המלח ואופי הפריחות אשר תועדו: 1. שכבת מים מהולה של לפחות 10% מים מתוקים נוצרת כתוצאה מזרימת הנחלים לים המלח. 2. פריחת אצות ממיני Dunaliella sp מהווה את היצרן הראשוני היחידי בים המלח והגורם הראשון בשרשרת. מלבד שינוי ברמת המליחות, זקוקה האצה לזרחן שהוא נוטריינט מגביל בים המלח. זרחן יכול להגיע עם זרם המים מהירדן וכן ממי שיטפונות. האצה Dunaliella מייצרת גליצרול כדי להתמודד עם רמות המליחות הגבוהה (ראו הרחבה בהמשך). הגליצרול הוא מקור הפחמן להמשך מארג המזון. כאמור בחורפים הגשומים שתוארוהתקיימותנאיםאלו. 3. זמן קצרלאחר פריחתהאצות מתרחשתפריחת חיידקים אוהבי מלח,אשר גורמים לצבע מיםאדמדםהודות לתכולתהקרטנואידיםשבהם. 4. עם הפסקת זרימת מי הנחלים והתאדות שכבת המים העליונה עולה המליחות, ושוב נעלמת בהדרגה אוכלוסיית האצות ובעקבותיהן אוכלוסיות החיידקים. ערבוב עמודת המים גורם לפיזור האורגניזמים לאזורים אנאוקסיים (ריכוז נמוך/ללא נוכחות של חמצן) בעומק האגם, ולריכוזי תאים נמוכים ביותר בעמודת המים. לכך תורםגם מחסור בתרכובות זרחן, ולכן אוכלוסיית האצות הולכת ופוחתת מספר חודשים לאחר הפריחה. חלקן הופכות לגופי קיימא ששוקעים לקרקעית עד לשיפור התנאים הבא, וחלקן מתות. החיידקים ממשיכים להתקיים זמן מה על החומר האורגני שנשאר מהאצות, ונעלמים בהדרגהגםכן. 172

173 מיקרואורגניזמיםשבודדומים המלח:האצהמסוגדונליאלהוכמהמיני חיידקיםהלופיליים (אורן, 96 ) מנגנוני התמודדות עם המלח: התכונה העיקרית המהווה בסיס לתפקודם של מיקרואורגניזמים החיים בסביבות מלוחות היא שבדומה לשאר היצורים החיים, קרום התא שלהם חדיר למים, כלומר הריכוז הכללי של המומסים בתוך התא חייב להיות דומה לזה שמחוץ לתא. ברוב היצורים החיים נשמר ריכוז המלחיםבתאנמוךיחסית כל היצוריםהחיים, כולל אלוביםהמלח חשופים לסביבתםוצריכים להתמודדעם תנאי הסביבה המשתנים ולהגיב להם. ים המלח הוא סביבה מלוחה מאוד- ריכוז המלחים בפני השטח הוא כ- 340 גרםלליטרלעומת כ- 40 גרםלליטרביםסוף. לאורגניזמים החיים בסביבות מלוחות יש שתי אסטרטגיות עיקריות להתמודד ולבצע אוסמורגולציה: 1. צבירת מלח בתוך נוזל התא, בדרך כלל בצורת יוני אשלגן וכלור, עד לריכוז דומה למי הסביבה. 2. סינתזת מולקולותאורגניותאשרלא משתתפותבמסלולהמטבוליהמרכזיבתא. חיידקים ממשפחת Halobacteria אשר חיים בים המלח משתמשים באסטרטגיה הראשונה (2001 Muller, (Rubler & בעוד האצה Dunaliella מייצרת מולקולות גליצרול, ועל כך נדון בהמשך. ריכוז מלח גבוה בתוך התא מחייב עמידות האנזימים למלח על מנת לאפשר פעילות אנזימתית תקינה. אנזימים של יצורים רגילים ישקעו בתנאי מליחות כמו אלו השוררים בתאים של חיידקים אוהבימלח.ע"י פענוחמבנהמרחבישלאנזים ferredoxin מהחיידק Haloarcula marismortui מיםהמלח נראהכיקייםבואזוראשר לאקיים בחיידקיםמסביבות לא-מליחות. אזור זה טעון במולקולות בעלות מטען שלילי חזק, שמושך אליו יונים חיוביים ומולקולות מים היוצרים מעיןמעטהמגןעלהחלבון, ועשוייםלמנוע ממולקולותחלבוןליצוראגרגטים. בזמן פריחת חיידקים מקבלים המים צבע אדמדם, הנובע מהמצאות פיגמנטים קרטנואידיים בחיידקים. בנוסף לקרטנואידים, אצל החיידק Halorubrum sodomense נמצא פיגמנט נוסף, הקרוי בקטריורודופסין. חלבון זה, הדומה במבנהו לחלבון הרודופסין בעיניים,מסגוללקלוטאנרגייתשמש ולהפיקממנהזרםפרוטונים. ייתכןוחלבוןזה מאפשרקיום לחיידקים כאשר יורד ריכוז האצות ואיתו כמות החומר האורגני הזמין. לחלבון צבע אופייני סגול, אשר נצפה בפריחה הביולוגית שהתרחשה ב 1980, אך לא בפריחה בשנת (Oren, ) 173

174 רקע על האצה Dunaliella כפי שראינו לים המלח הרכב מלחים ייחודי ושונה מכל יתר גופי המים המלוחים בעולם. מימיו עשירים במלחי נתרן, מגנזיום וסידן, המכילים יוני כלור. יוני המגנזיום והסידן מהווים 57% מכלהיוניםהחיוביים ביםהמלח,בהשוואהלמי ים,בהםהםמהוויםרקכ- 13%. בסוף שנות ה- 30 ערך בנימין אלעזרי-וולקני, סטודנט לתואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים, מחקר על הביולוגיה בים המלח. הוא הצליח לבודד מגוון של מיקרואורגניזמים, כגון אצות וחיידקים, ומאוחר יותר גם חד תאיים מסוגים של אמבות וריסניות. בעבודתו תיאר וולקני חיידקים הלופיליים (אוהבי מלח) שצבעם אדום, חיידקים אנארוביים (המסוגלים לחיות בתנאים של חוסר חמצן) ואצות ירוקיות חד-תאיות מסוג Dunaliella,שהיומוכרותמסביבות מלוחותבמקומותאחריםבעולם (אורן, 1996 ). האצה Dunaliella היא אצה ירוקית, חד תאית בעלת יכולת תנועה, וחיה בסביבות ימיות. לאצה יכולת לאגור כמויות גדולות של קרוטנואידים מסוג בטא-קרוטן, בעיקר תחת תנאי עקה קיצוניים כגון מחסור בנוטריינטים וקרינת שמש חזקה. בטא-קרוטן היא מולקולה המשמשת כפרו-ויטמין (חומר מקור לויטמינים), בעלת ערך תזונתי גבוה. מס' מינים של Dunaliella אוגרים בתוכם יותר מ- 10% בטא-קרוטן מתוך המשקל היבש של האצה. לייצור מסיבי זהשלבטא-קרוטןפוטנציאל ביוטכנולוגירב בתעשייתהמזוןוהקוסמטיקה. לאצה יכולתרבייהוגטטיבית באמצעותחלוקתהתאלשני תאים,אךגםאפשרותלרבייה מינית ע"י מיזוג 2 גמטות (תאי מין) זהות ליצירת זיגוטה. לזיגוטה מעטפת חיצונית עבה המאפשרת לה לשרוד במגוון תנאים סביבתיים, ממים מתוקים ועד לתנאי יובש ומליחות. (תאים אלומכונים "ציסטות"). תאי הDunaliella חסרי דופן תא קשיחה, הם עטופים בממברנה אלסטית דקה, המאפשרת להם לשנות את צורתם כתוצאה משינויים אוסמוטיים. מספר מחקרים בדקו את השינויים הקורים בממבראנה ובתכולתהחלבוניםבה,במעבר שלהתאיםממליחות נמוכהלמליחותגבוהה. במחקריםאלוהתגלו 2 חלבונים- 1.חלבוןהמסייעלתאלקלוטCO2 בריכוזיםגבוהיםשל מלח,בתנאיםבהםמסיסותהגזים נמוכה. 2.חלבוןהמעורבבהעברתברזללתוךהתא. במחקרים נוספים נחשפו 76 חלבונים המופעלים כתוצאה מריכוזים עולים של מליחות salt-) induced ),בניהםמצוייםאנזימי proteins מפתחהפעיליםבתהליכיםמרכזייםבתא. ריכוזי היונים בתוך תא האצה הינם נמוכים, על מנת לאפשר לאנזימים המשתתפים בתהליכים המטבוליים בתא לתפקד ללא הפרעה. אז איך נשמר האיזון האוסמוטי בין תכולת התאים למדיוםשמחוצהלהם? תוך כדי תהליך הפוטוסינתזה שמבצעים תאי האצה נוצר גליצרול (ראה נספח 2), הנאגר בתא ומשמש כאוסמוליט לשמירה על האיזון האוסמוטי. בנוסף לתפקידו זה, הוא גם שומר על פעילותאנזימטיתבמצבי עקה,כמואלוהמאפייניםאת הסביבההקיצוניתביםהמלח. ריכוזו של גליצרול בתאי הDunaliella יכול להגיע לרמות גבוהות ביותר (בתאים שגודלו בריכוז של 4 M NaCl נמצא ריכוז של 7.8 M גליצרול), ורמות אלו נשמרות בתוך התא הודות 174

175 למבנה מיוחד של ממברנת התא, הגורם לחדירות נמוכה לגליצרול. תכונה זו של הממברנה מאפשרת לתאים לשמור את הגליצרול בתוך התא. (הסיבות לחדירות הנמוכה של הממברנה לגליצרולאינן ידועותעדיין) (2005.(Oren, הגליצרול המשמש לאוסמורגולציה בDunaliella מסונתז ע"י האנזים הכלורופלסטי glycerol שיוצר קומפלקס עם,(DHAP) dihydroxyacetone phosphate reductase.phosphate phosphatase בעזרת פוטוסינתזה ושימוש במאגרי אנרגיה משלים האנזים את סינתזתהגליצרול 2007) (Goyal,. ריכוזיו הגבוהים של הגליצרול בתאי האצה יכול לשמש ליישומים ביוטכנולוגיים שונים, כגון ייצור מסחרי שלהתרכובת והפקת ביו-דיזל. בעבר נעשו נסיונות להפיק גליצרול מהאצה, אך היישוםהכלכלילאצלח,וכיוםלאידועעל שימושבגליצרוללמטרותהנ"ל. מחקרים לא רבים הוקדשו לחקר דינאמיקה של אוכלוסיות Dunaliella כיצרן ראשוני באגמים מלוחים ברחבי העולם. באגם המלח הגדול Lake) (Great Salt ביוטה, ארה"ב, דווח על ייצור ראשונישלהאצה.במהלך העונההקרהעולהמספרןשל הציסטות,בעיקרבקרקעיתהאגם. כמוכןנמצאובוחיידקים הלופילייםממיניםשונים (2005.(Oren, רקע על ייצור דלק מהאצה: Dunalliela parva בחלק השני של המחקר אנו נתמקד באפשרות לניצול האצות כמקור לאנרגיה חלופית. החלק הנ"ל תלוי בתוצאות שנקבל בחלק הראשון של המחקר, ולא ניישם את המידע, בחלק הראשון של המחקר.המידע הואבסיסלשלבהשנישלהמחקר. קיימים 3 סוגידלקיםעיקריים: דלקרגיל דלקאשרנשאב ממעמקיהאדמה מיוצרמנפט. ביודיזל מיוצרמחומצותשומן. דלקמגליצרול התססהשל גליצרוללאתנולע"יחיידקיםושמרים. היסטוריה של הביודיזל כבר בשנת 1853, המדענים.J Patrick &.E Duffy גילו איך לייצר ביודיזל מחומצות שומן. התגלית התרחשה 40 שנה לפני המצאת מנוע הדיזל הראשון ע"י רדולף דיזל, אשר ב- 10 לאוגוסט 1893 הציגאת המנוע דיזלהראשון בעולם.היהזה מנועענקבאורך 3 מטראשרהוצג בעיראגוסבורגשבגרמניה.מאז ה- 10 באוגוסטנחגגבעולם כיוםהדיזלהבינלאומי. כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1900, הציג דיזל את המנוע שלו בתערוכה Fair" " World בפריס. המנוע פעל על דלק בוטנים וזכה במקום הראשון בתערוכה. למרות שהדלק פעל על שמן בוטנים ולא ביודיזל, שההבדל בניהם נעוץ בעובדה ששמן בוטנים לא עבר Transesterification (תהליך כימי שבו נעשית הגבה עם הבסיס של חומצות השומן במטרה להפוך את חומצות השומן לביודיזל).המנועהיההוכחהלחזוןשל שימושבביודיזלבמקוםסולררגיל. בנאום ב אמר דיזל כי "השימוש בדלק שמבוסס על חומצות שומן היום נראה לא משמעותי, אך במשך הזמן הוא יהפוך לחשוב כמו נפט ופחם". הסיבה שבעטיה בחר העולם 175

176 להעדיף את הנפט על דיזל מחומצות שומן היא כספית בעיקרה (מתוך אתר Oneness" ("Global מכיוון שבעשורים הראשונים של המאה ה- 20 מחירי הנפט היו זולים מאוד יחסית להיום, הנפט היווהמקורהאנרגיההמועדף. משנת 1970 ביקושים גבוהים לנפט, בצירוף עם מחסור הביאו לעליית מחירים של הנפט. הדברגרםלארצותשונות (ביניהן ארה"ב,אוסטרליה,צ'כיה,צרפת,גרמניהושוודיה)להביןכילא ניתן להסתמך על הנפט כמקור אנרגיה בלעדי והם חיפשו אלטרנטיבות. כך החלה הפניית משאבים לכיוון מחקר אודות אנרגיה חלופית. בארה"ב הוקמה תוכנית שנקראה "Aquatic Program" Species ומטרתה הייתה הפקת ביודיזל מאצות. את התוכנית חנך הנשיא ג'ימי קרטר בשנת 1978 ואותה סגר הנשיא קלינטון בשנת 1996 בנימוק שהיא לא הצליחה להגיע ליעדיםשלהבתפוקת ייצורהביודיזל.ההסבר לכישלוןהיהשינוייםבמזג האווירופגיעהשלהקור באצותובקצבבהתפתחותם.יש לזכורכיכלהתחשיביםלכלכליות הנושאחושבובמחירהנפטשל אותההתקופה,שהיהנמוך בהרבהממחירוכיום. למרות זאת,אחריםהמשיכולהתקדםבכיווןייצור ביודיזלמאצותובאוסצק,אוסטרליה הוקם ב מפעל ראשון של ביודיזל בקנה מידה תעשייתי (1970 Friedman,.(Kaplan & מאז הוקמו חברות נוספות אשר מתמחות בהפקת ביודיזל מאצות. המפורסמות שביניהן הן חברות Technologies" GreenFuel "וחברת "סימביוטיק",שהוקמה לפנישלוש שניםבשטח תחנת הכוח של אשקלון בתמיכת חברת החשמל. חברת "GreenFuel" Technologies פועלת באריזונהבארה"בוהוקמהע"י איציקברזיין. הרעיון החדשני שעומד מאחורי החברות הללו הוא שהם משתמשים בגזי הפליטה של תחנות הכוח הפחמיות, לאחר שעברו תהליך ניקוי מגופרית. הגזים שנשארו ובעיקר CO 2 מוזרמיםלתוךהבריכה עדלהשגתתנאי PH אופטימאליים.לכליצורחי ישסביבהשמתאימהלו ביותר להתפתחות אחת הדרישות הינה טווח ה- - PH אותו כלל תקף גם לגבי האצות, חלקן מתפתחותטוביותרבתנאי PH מסוימים. CO 2 אשר נצרך בתהליך הפוטוסינתזה ע"י האצות מהווה זרז גדילה של עד פי 30, הודות לעמידות הרבה של האצות לרמות גבוהות במיוחד של. CO 2 כמו כן נעשה שימוש בזנים שונים של אצות בהתאם לעונות השנה ולטמפרטורה, משום שלכל זן של אצות יש טווח טמפרטורות אופטימאלי לגדילה. ע"י כך ניתן לשמור על תפוקה גבוהה לאורך השנה. יש חסרונות רבים לגידול אצות בקנה מידה מסחרי בבריכות פתוחות. בין החסרונות: אי יכולת לשלוט ברמות תאורה, משך התאורה, טמפ',, PH מינים פולשים שיכולים לזהם את התרבית. הפתרון של החברות הללו לבעיות הוא ע"י קליטת המים לאחר תהליך הקירור של הטורבינות בתחנת הכוח, וכך לנצל את הטמפ' ואי הצורך לקבל רישיון מיוחד לשימוש במי ים. כדי להשתמשבמייםישלקבל רישיון מיוחד ולעמוד בתנאים מחמירים לפיאמנת ברצלונה.בגלל שיתוף הפעולה שנוצר בין תחנות הכוח לחברות הביודיזל ניתן לחסוך את הזמן והכסף של בקשת רישיוןנוסף,ולהשתמש ברישיון הקיים. בהנחה שרוציםלגדלמיןאצה מסויםשגדל במיםחמים, יש כאן חיסכון ניכר בחימום המים לטמפ' הדרושה דרוש רק לשמור על טמפ' מתאימה. השלב 176

177 הבא הוא טיהור המים ע"י ריכוזי כלור גבוהים כדי לסלק אורגניזמים מתחרים. בסוף התהליך שופכים תרבית של אצות מהמין הרצוי לתוך המים ותוך שבוע עד 10 ימים מגיעים לריכוז מקסימאלי בהתאם לזן. לאחר שבוע קוצרים את האצות. החברות הנ"ל בדרך כלל שופכות חצי מהכמות לבריכה חדשה ורק את החצי השני הם קוצרים מה שגורם ליכולת לקצור כל יום, תלוי כמובן בקצב גידול אך כידוע באצותהוא הגבוה ביותר, הדבר מצמצם באופן ניכר גם את הסיכוי לזיהום. (עמי בן-אמוץ,איתילברי,סיורמודרךבמפעל "סימביוטיק" מידעאישי) במידה ומובל השלום יקרום עור וגידים, צפויה ירידה במליחות המים של ים המלח, עובדה זו בשילוב עם כניסת פוספטים והיווצרות השיכוב, דבר שאנו צופים שיקרה, יגרמו בתורם לפריחתאצותמהסוג.Dunalliela היות והאצה מסנתזת גליצרול כאוסמוליט (1989 al, (Bental et אנו מציעים לבחון את האפשרות לנצל את האצה ולהפיק את הגליצרול, וממנו להפיק חומרים אחרים בעלי ערך כלכליכגוןדלק,אם כיישנםאפשריותייצוראחרות (Zheng et al, 2008;Yazdani & Gonzalez, 2007;dharmadi et al, 2006;Pyle et al,2008) כמולמשלחומר גלםלפליז המיוצרכיום בצורהסינטטיתוהואיקרביותר. הגליצרול כמוצר בפני עצמו הוא תוצר לוואי בתהליכים שונים, כגון ייצור סבון ומיצוי של חומצות שומן ליצירת ביודיזל. עקב העלייה בייצור ביודיזל נוצרו עודפי גליצרול, דבר שהביא לירידת מחירי הגליצרול, לסגירת חברות אשר התמחו בייצורו, ולבעיה להפטר מהעודפים.(Rubler & Muller, 2001) הרעיון להפוךאתהגליצרוללמוצראחר בעלערךכלכלי,הואלאחדש( 2005 al, (Gavrieli et. בסקירהזונתמקדב: 1. מסלול מטבולישלהגליצרולבאצה (ראהנספח 2) 2. קצירהאצה 3. הפקתהגליצרול 4. הפיכתגליצרוללאתנול דלקנקי..5 בדיקתהיתכנותניצול חומצותהשומןכמקורנוסף לייצורביודיזל 2008) al, (Hu et 2. קציר האצה : כאן באים לידי ביטוי היתרונות של ים המלח מול מקורות אחרים. ההוצאה הכספית הגדולה ביותר היא יצירת תנאי גידול לאצות: ייצוב טמפ' גידול מתאימה, הוספת נוטריינטים חיוניים, הקמת הבריכה והמערכת של הצינורות שבהם מגדלים את האצות, וכדומה (2007 (Chisti, ים המלח בתנאי מליחות נמוכים מהתנאים כיום יוכל להפוך למאגר אצות טבעי בקנה מידה נרחב, וכבר הראנו כי ידוע שהתרחשו בו אירועי פריחת אצות בזמנים שהמליחותירדה. היתרון השני הוא שאין בעיה של זיהום מקור המים ע"י אצות מסוג שונה, וזאת עקב היות האצה מהסוג Dunalliela היצרן הראשוני היחידי. זאת כל עוד המליחות לא תרד מתחת 177

178 לסף מסוים שיאפשר לסוגי אצות נוספים (מים סוף למשל) להתפתח. כמו כן קציר האצה יהיה יעיל מאוד משום שהיא נמצאת בכמויות מאוד גדולות (עד תאים למ"ל לפי א. אורן (1999, Oren )באירועפריחה)על פניכלהים,ואולי אפילולאורךכלהשנה. 3.הפקתהגליצרול מהאצות:הפקתמוהל התאוהפרדתהגליצרולע"י מאפייניםספציפיים (אורן, 1996 ).כיוםידועותמספרשיטות למיצויהגליצרולמהתאים: א)עלמנתלקבועאתרמתהגליצרול מתוךמשקלהתא היבשנשתמשבפוטוספקטרומטר. ב) בכדי להפריד את מרכיבי התא ניתן יהיה להשתמש בצנטריפוגות al,2008) -(Freitas et הגליצרול הוא אוסמוליט אורגני בלתי מיונן, בעל משקל מולקולארי נמוך ומסיסות גבוהה, ואינו מפריע לפעילות אנזימטית (מתוך אתר ("HInet" תכונות אלה מאפשרות הפרדה על ידי צנטריפוגה. 4. הפיכת גליצרול לאתנול: לאחר הפקת הגליצרול וקבלת מוצר נקי ניתן להמשיך את התהליך ולנצל את העובדה שלגליצרול ולסוכרוז יש מסלול מטבולי משותף (ראה נספח 3) וניתן בסופו של התהליך להגיע לאתנול. al,1996;temudo,2008) (Rubler & Muller, 2001;Frolow et אתנול יכוללשמשבתורדלקבפניעצמו,למשלבברזיל משתמשיםבאתנולכדלקלמכוניות. 5. בדיקת היתכנות לניצול של חומצות השומן כמקור נוסף לייצור ביודיזל: על מנת לייעל את התהליך באופן כלכלי עד תומו נרצה לבדוק את האפשרות של מיצוי בו זמני של חומצות השומן וניצולם לביודיזל. דרך זו דורשת בדיקה מעמיקה כשלעצמה משום שידוע שלאצה יש חומצות שומן אך נצטרך לערוך מבחנים על מנת לברר אילו סוגים ואת האחוז שהן מהוות מתוך משקל התא היבש, וזאת משום שיש להניח שהיכולות המטבוליות של האצה הן מוגבלות ויש סיכוי סביר שייצור גליצרול בא על חשבון חומצות השומן או להיפך. אם נראה כמויות גליצרול גבוהות אז כמויותהליפידיםיהיונמוכות ביחסישר,אךזוהיהנחהבלבדשישלאמת אותהבניסוי. היפותזה הזרמתמיהתמלחתממפעל ההתפלהתגרוםלירידה במליחותמייםהמלח.בהינתןזרחןשיישטף מהסביבה אל ים המלח תתרחש עלייה בכמות האצות, המהוות יצרן ראשוני במערכת, דבר אשר יוביל לעלייה בכמות החיידקים וכל אלו יגרמו לשקיעת חומר אורגני לקרקעית הים ויצירת סולפידיים, לדעתנו ניתן יהיה לקטין את החומר האורגני במים ע"י קציר האצה וניצול האצה ליצירת ביופיולמהגליצרול. 178

179 היפותזה מים מהולים נכנסים זרחן נשטף לתוך ים המלח שכבת מים מהולה נוצרת Dunaliella מתפתחת חיידקים מתרבים אצה קצירת אצות לדלק- הוצאת חומר אורגני שקיעת חומר אורגני ויצירת סולפידים שאלות המחקר תחת אילו תנאים סבבתים תהיה פריחת של האצה Dunaliella בים המלח? האם ניתן יהיה לנצל את קציר האצה לביופיול?.1.2 מטרות המחקר ניישם את המידע שנצבר לאפייןאת מיןהאצההחיביםהמלח. למדוד ביומאסהשלהאצהבתנאי מליחותוזרחןמשתנים. למדודזמן מחזורחייםבתנאימליחותוזרחןמשתנים. להעריךיעילות פוטוסינתזהבתנאי מליחותוזרחןמשתנים. לבדוקריכוזגליצרולבתאבתנאי מליחותוזרחןמשתנים. לבחוןיחסי גומליןאצות-חיידקים. בשלב השני על סמך תוצאות השלב הראשון של המחקר ליצירת ביופיולמהאצה שיטות שטח הניסוי יהיה בסמיכות לים המלח, כך שבריכות הניסוי יהיו תחת השפעת אותו אקלים כמו יםהמלח. מערךהניסוימורכבמ 27 בריכותבנפח 1 קוב,כאשר ישנם 2 משתניםבלתיתלויים: 1. רמתמליחותבשלוש "תחנות"- א. 100% מייםהמלח ב. 70% מייםהמלחו 30% מיתמלחת ג. 50% מייםהמלחו 50% מיתמלחת 179

180 רמותזרחןבשלוש "תחנות"- 0µM 5µM 10µM.2 א. ב. ג. בכל תחנת מליחות יהיו 3 בריכות עם רמות זרחן משתנות. למשל- ברמת מליחות 100% ים המלח יהיו 9 בריכות: שלוש עם 0µM זרחן, שלוש עם 5µM ושלוש עם 10µM זרחן. כך גם בשתיתחנותהמליחותהבאות.סה"כ 27 בריכות. זרחן 10 µm 5 µm 0 %מיתמלחת 0% 15% 30% מליחות גבוהה מליחות גבוהה בכל אחת מהבריכות יילקחו דגימות מים במהלך כל עונות השנה, ובהן ייבדקו הפרמטרים הבאים:.1 אפיוןמיןהאצהלפירצףDNA (Olmos et al,2000) 18S 2. זמןמחזור וביומאסהיימדדועלידי ספירתתאיםבמיקרוסקופ (Oren et al,2004).3 יעילות פוטוסינתזהתימדדע"ימכשיר (Herrmann et al,1997) PAM 4. גליצרולימוצהמהתאים ויחושבהריכוזבתא (אורן, 1996 ) 5. יחסי גומליןאצות-חיידקים: לאחר עונה אחת מתחילת הרצת הניסוי אנו נבחר בריכה שבה גדלו אצות, וממנה תילקח תרבית. התרבית תחולק ל- 4 בריכות נוספות, אשר יכילו רמת מליחות וריכוז זרחן שיאפשרו את גדילתהאצות (עלפי המסקנותמהעונההראשונהשלהניסוי). לשתי בריכות נוסיף אנטיביוטיקה, ולשתיים הנותרות לא. מארבעת הבריכות יילקחו דוגמיות בהן ייספרו תאי האצות והחיידקים כל שבוע. אנו מצפים שבבריכות עם אנטיביוטיקה 180

181 לא יגדלו חיידקים, וכך נוכל להשוות בין אצות שגדלות בנוכחות חיידקים ובהעדרם, כאשר שאר התנאים קבועים.אנומקוויםלהסיקמכךעל טיביחסיהגומלין ביןהאצותלחיידקים. סיכום והצעות להמשך מחקר המחקר שלנו מתרחש בבריכות, ולא בים עצמו מסיבות טכניות, ולכן קיים קושי לדמות את המערכת המורכבת בים המלח, לכך נוספת אי הודאות הכללית האופפת את פרויקט תעלת הימים,וישנםכמה גורמיםשישלהםהשלכהעל המיקרוביולוגיהבים,ואליהםלא נוכללהתייחס במחקרזה: 1. לא ידוע מה תהיה רמת המליחות שתיווצר בים המלח. האם תהיה שכבה מהולה שתצוף מעלשכבה מלוחהיותר,ואםכןמהיהיהעומקהשכבה. 2. לא ידוע מה תהיה רמת הפוספטים שתישטף אל ים המלח מהסביבה וממפעל ההתפלה עצמו,אשרבו יהיהשימושבתרכובותזרחן לאחזקתממבראנותההתפלה..3 פריחהמיקרובאליית : a. האםתהיהפריחהרק בחלקיםמהשנהאולאורךכלהשנה b. ואםבחלקים אזמתי?ולמהדווקאאז? 4. האםובאיזהאופן ייווצרגבסבמים,ומהתהיה השפעתועלהמיקרוביולוגיה. 5. האםיחדרו אורגניזמיםחדשיםמיםסוףלים המלח,ולאיזהתהליךיגרמו. דוגמא של פריחה של חיידקים ניתן לראות בבריכות המלח באילת. במקרה זה, כפי ששיערנו צבע המיםאדום/ורודוישנהנוכחותרבה שלמיקרואורגניזמיםבמים. תמונה 2 :פריחה של חיידקים אדומים אוהבי מלח בבריכות המלח באילת. צילום: פרופ' אהרון אורן (מתוך אתר "סבבה"). לאחר פרק הניסויים הראשון העוסק בביולוגיה של האצה Dunaliella אנו מציעים לערוך ניסויים בהפקתהגליצרול: נרצה לדעת מהי הדרך הטובה ביותר להפקה של הגליצרול והפרדתו ברמת ניקיון סבירהלהמשך תהליךמשארחומריהתא. 181

182 נרצה לבדוק באיזה שלב התפתחותי מכילה האצה את כמות הגליצרול הגדולה ביותר, למקסםאתכמותהגליצרולהמופקת. לאחרמכןישלבדוקאתיעילותייצור האתנול מגליצרולע"ישמריםלעומתחיידקים. על מנת שאלה שמתבקשת, במקרה והתרחיש אכן יתקיים, הינה האם הכנסת תמלחת למי ים המלח יכולה בסופו של דבר ליצור משאב כלכלי גבוה בעזרת האצות אשר ישמשו להפקת ביודיזל והפקת תכשיריםוחומריםשונים (קרנוטנואידיםלדוג'). גורם כלכלי נוסף משמעותי באזור הוא התיירות. לכן, יש לבדוק מה תהיה השפעת הפריחה הביולוגית על התיירות. אנו התחלנו בפעילות ראשונית בכיוון זה, ואף קיבלנו תוצאות ראשוניות. שיטתהמחקר: המחקר יבדוק את עמדתם של התיירים בנוגע לים המלח ועתידו וייעשה בשיטת הערכה מותנית, ואליו ילווה שאלון רצייה חברתית על מנת לצמצם את ההטיה בעקבות שימוש בנכונות ולאהתנהגותבפועל. שאלון (ראה נספח 1) יחולק במשךחצי שנה ב- מ 6 בתי המלון שסביביםהמלח- 3 בחלקו הישראלי ו- 3 בחלקו הירדני, לפי מספר הכוכבים (3,4,5). כל אורח יקבל עם הגעתו למזכירות המלון in) (check את השאלון. כמו כן, בתקופה זו יחולקו שאלונים למבקרים באתרים שמורת עין פשחה וחוף מינרל בעת כניסתם לאתר. בנוסף, באתר ים המלח בחסות משרד התיירות, מועצה אזורית תמר והתאחדות בתי המלון יתפרסם שאלון, כך שגולשים באתר מהארץ ומחו"ל יוכלו לענות על השאלון (גם אם ספציפית לא באתר, אך הביעו התעניינות בו). השאלון מתמקד באתראינטרנטישראלי, כיהערךהכלכליבסביבתים המלחמושפעבעיקרמהצדהישראלי (Becker & Katz,2006) השאלוןמחולקלארבעחלקים: 1. שאלוןעמדותלגבייםהמלח 2. שאלון ספציפיותעליםהמלח 3. חלקויזואלי 4. שאלוןרצייהחברתית כפיילוט לשאלון, חולקו שאלונים ל- 30 ילדים בגילאי ביה"ס יסודי. מבין התוצאות המובהקות נמצא כי 62% לא כל-כך מסכימים או כלל לא מסכימים להיכנס לים המלח בצבע אדום. כמו כן נמצאכימעל 75% היומעדיפיםשלאיבצעו שינוייםמבלילדעת בביטחוןמההכנסתמייםתגרום לים המלח. דוגמאות אלו ממחישות את הפגיעה האפשרית בתיירות נוכח השינויים הצפויים בים המלחבעקבותהזרמת מי התמלחת. 182

183 מקורות אבנימלך י., ברון י., רוזנטל ג., יהושע נ. ושחם ג ירידת מפלס ים המלח, חלופות לפעולה.מוסדשמאלנאמן..1 אהרון א "חיים בים המוות", גלילאו,גליון 18,עמ' אהרון ד מסמך רקע לדיון בנושא: המלח:"מובלהשלום".כנסתישראל. הסכם שיתוף פעולה ישראל-ירדן להצלת ים.3 בייטמ יםהמלחומדבר יהודה: :מקורות,סיכומים,פרשותנבחרות. גבריאליא מקורגופיהליט בדרוםיםהמלח,ישראל:המכון הגיאולוגי,דו"ח 123, עמ' סוקניק ש., אבו שקרה מ., קודיש ש. ופלוסר ד ים המלח וטבריה כאתרי מרפא לחוליםהלוקיםבדלקותפרקים,רפואה,כרך 145,עמ' מסמךהכנסת : "מדיניותיםהמלח " Becker N. & Kats D Economic valuation of resuscitating the Dead Sea. Water10 Policy.8: Bental M. et al The role of intracellular orthophosphate in triggering osmoregulation in the alga Dunaliella salina. Eur J Biochem. 188(1): Chisti, Y Biodiesel from microalgae beats bioethanol. Biotechnol Trends. 26(3): Dharmadi y., A. Murarka and R. Gonzalez Anaerobic fermentation of glycerol by Escherichia coli: a new platform for metabolic engineering. Biotechno Bioeng. 94(5): Elazari-Volcani B A ciliate from the Dead Sea. Nature. 154: Freitas L., De Oliviera J.V., Dariva c., Jacques R.A., and Caramao E.B Extraction of Grape Seed Oil Using Compressed Carbon Dioxide and Propane: Extraction Yields and Characterization of Free Glycerol Compounds. J. Agric. Food Chem. 56: Frolow F., Hrel M., Sussman J. L, Mevarech M., Shoham M Insights into protein adaptation to a saturated salt environment from the crystal structure of a halophilic 2Fe-2S ferredoxin, Nature Structural Biology. 3(5): Gavrieli I., Bein A., Oren A The expected impact of the peace conduit project (the Red Sea-Dead Sea pipeline) on the Dead Sea. Mitigation and Adaptation Strategies for Global Chang. 10:

184 16. Goyal A Osmoregulation in dunaliella, part 1: Effects of osmotic stress on photosynthesis, dark respiration and glycerol metabolismin dunaliella tetrioleand its salt-sensitive mutant, Plant Physiology and Biochemistry. 45: Herrmann H., Hader D., Ghetti F Inhibition of photosynthesis by solar radiation in Dunaliella salina: relative efficiencies of UV-B, UV-A and PAR. Plant, Cell and Environment. 20: Hu Q., M. Sommerfeld, E. Jarvis, M. Ghirardi, M. Posewitz, M Seibert and A. Darzins, Microalgal triacylglycerol as feedstocks for biofuel production: perspectives and advances. The Plant Journal. 54: Kaplan I. R. & Friedman A Biological productivity in the Dead Sea. Part 1. Microorganisms in the water column. Israel J. Chem. 8: Nissenbaum A The Dead Sea- an economic resource for years, Hydrobiologia, Springer Netherlands Olmos J., Paniagua J. and Contreras R Molecular identification of Dunaliella sp. Utilizingthe 18S rdna gene. Lett Appl Microbiol. 30(1): Oren A Microbiological studies in the Dead Sea: Future challenges toward the understanding of life at the limit of salt concentrations. Hydrobiologia. 405: Oren A., Gavrieli I., Gavrieli J., Kohen M., Lati J., Aharoni M Biological effects of dilution of Dead Sea brine with seawater: implications of the planning of the Red Sea-Dead Sea Peace Conduit. Jour. Mar. Syst. 46: Pyle D.J., Garcia R.A. and Wen Z Producing docosahexaenoic acid (DHA)- rich algae from biodiesel-derived crude glycerol: effects of impurities on DHA production and algal biomass composition. J Agric Food Chem, 56(11): Rubler M., Muller V Osmoadaptation in bacterua and archaea: common principles and differences. Environmental Microbiology. 3(12): Sukenik S., alneotherapy B At the dead sea area for knee osteoarthritis. IMAJ.1: Temudo, M.F., et al Glycerol fermentation by (open) mixed cultures: a chemostat study. Biotechnol Bioeng. 100(6): Wigler I, Elkayam O, Paran D & al, Spa therapy for gonarthrosis. a prpspective study. Rheuamatol Int'. 15:

185 29. Yazdani S.S. and Gonzalez R Anaerobic fermentation of glycerol: a path to economic viability for the biofuels industry. Curr Opin Biotechnol. 18(3): Zheng Z.M et al Physiologic mechanisms of sequential products synthesis in 1,3-prpanediol fed-batch fermentation by Klebsiella pneumoniae. Biotechnol Bioeng. 100(5): אתרי אינטרנט: 1. אתרשלהמשרדלהגנתהסביבה at=object&endispwho=articals^l3064&enzone=dead_sea_policy.2 אתרתיירותנענעעליםהמלח (20/6/08) אתרפרסומיממשלתישראל (הורדה 20/6/08 ) 8CA4FC68CEB9.htm אתרישובימגילותיםהמלח,רקעכללי (28/6/08) אתרסבבה (17/9/08) היסטוריה של ים המלח,מאמר בynet (20/6/08) אתרHInet =4720 Oren A. Rev. A hundred years of Dunaliella research: אתרOneness :Global אתרשלחברת: PacificBiofuel מאמרמתוךאתרשלאוניברסיטתיורק,קנדה {Lipchin.C.D, R.Antonius,K. Rishmawi, A.Afanah,R.Orthofer, J.Trottier (2004) Public Perceptions 1 and Attitudes Towards the Declining Water Level of the Dead Sea Basin: A Multi-Cultural Analysis} 185

186 נספחים 1. שאלון. שלום! בימים אלו מתקיימים מחקרים ודיונים בנוגע לגורלו של ים המלח (המפלס שלו יורד) ההתמודדותעםהמצב. שאלוןזהאינו בחינה,איןתשובותנכונות ולאנכונות.אנאבטאאתדעתךכמושהיא. השאלוןנכתב בלשוןזכר,אךמופנהלשניהמיניםכאחד. תודהרבהעל שיתוףהפעולה! ודרכי היגד אני אוהב ללכת לים המלח אני אוהב לטייל באזור ים המלח אני אוהב להיכנס למים של ים המלח הצבע של המים לא משנה לי הכי חשוב להציל את ים המלח אני ארגיש מוזר להיכנס לים אדום לא אכפת לי מה יקרה לים המלח אני חושב שים המלח הוא משאב חשוב למדינה ים המלח מוצלח כי אפשר לצוף בו איכות הסביבה היא נושא לא חשוב אני חושב שלים המלח סגולות מרפא מסכים בהחלט די מסכים לא כל כך מסכים בכלל לא מסכים כמהפעמיםביקרתבחמש שניםהאחרונותביםהמלח? א. 0 ב. 1-3 ג. 4-6 ד. 7 ומעלה כמהפעמיםבשנהתהיה מעונייןלטיילולבלותבאזוריםהמלח? ב. 0 ג. 1-3 ד. 4-6 ה. 7 ומעלה מילדעתךאחראילשמור עליםהמלח(הקףאתכלהאפשרויות)? א. ממשלה ב. ביה"ס ג. הורים ד. ילדים ה. תיירים ו. מפעלייםהמלח 186

187 קרן "שאלה"עוסקת בניסיוןלבטלאתפרויקט "תעלתהימים". מהדעתךעלקרןזאת? א. מסכיםמאוד,אשמחלתרוםכסף. ב. מסכים ג. מתנגד ד. לאמשנה קרן "צבע" עוסקתבניסיוןלמנוע אתשינויצבעיםהמלחלאדום. מהדעתךעלקרןזו? א. מסכיםמאוד,אשמחלתרוםכסף. ב. מסכים ג. מתנגד ד. לאמשנה קרן"מני"טוענתכי ניתןלהעלותאתהערךהכלכלישליםהמלח (בעזרתביודיזל). מהדעתךעלקרןזו? א. מסכיםמאוד,אשמחלתרוםכסף. ב. מסכים ג. מתנגד ד. לאמשנה מה אתה אוהב בים המלח? מה אתה לא אוהב בים המלח? צפה בתמונה והשב על השאלות: מהדעתךעליםהמלח? דרגאתים המלחבצבעוהאדוםבין 1-5 ( 1 לאאוהב, 5 -אוהבמאוד): ייתכןשכניסתמיםבעקבות תעלה,תגרוםלשינויצבעהים. 187

188 מהדעתךעלהיםעכשיו? דרגאתים המלחבצבעוהאדוםבין 1-5 ( 1 לאאוהב, 5 -אוהבמאוד).2 מסלול מטבולי באצה Michal Bental 188

189 מסלול מטבולי בשמר.3 Margarida F. Temudo

190

191 פרויקטים בחקר הסביבה תשס"ח ביה"ס ללימודי סביבה ע"ש פורטר 2008 בחינת השפעת הזרמת קולחים באיכות שלישונית על בריאות הנחל כבסיס לשיקום אקולוגי של הירדן הדרומי מענית איכילוב( ) דפנה בלקין ( ) עדי מאייר ( ) מנחה הקורס: פרופ' אביטל גזית מנחה מסייע: ירון הרשקוביץ' 191

192 תודות: ירון הרשקוביץ', הפקולטה למדעי החיים אוניברסיטת תל אביב רן מולכו, מהנדס רשות ניקוז כנרת יפתח סיני, רשות הטבע והגנים הלל גלזמן, רשות הטבע והגנים 192

193 תוכן עניינים (עמ' ) תקציר המחקר הקדמה ) חלק ראשון: הירדן הדרומי ונושא שיקום ים המלח )בחינת הזרמתמיהירדןכפתרוןלשיקוםיםהמלח (החלופההצפונית) 1.2) פוטנציאלהתרומהשלמים שפיריםלאגןהיקוותהירדן (חלופהצפונית) 1.3 )בחינתחלופהרביעית - שיקוםחלקישל הירדןבמקביללשיקוםיםהמלח 1.4) חשיבותשיקומושלהירדןהדרומי ( 1.5 הבעיותבהזרמתמיםשפירים לצורךשיקומושלהירדן ( 1.6 פיתרוןבדמותהזרמתקולחיםאיכותיים לצורךשיקומושלהירדן ( 2 חלק שני: בעיות מהן סובל הירדן הדרומי )תיאורפיזישלנהרהירדן ( 2.2 ספיקתהמיםההיסטוריתבירדן 2.2 )הגורמים והאירועיםהעיקרייםאשרמשפיעיםעלספיקתהמיםבירדןהיום 2.3 )הזיהוםומקורותיו 2.4 )גורמיםמסייעיםלזיהוםומעכביםטיפול 2.5 )הצמחייה ומערכתהחיבירדןהדרומי,אזוהיום ( 3 חלק שלישי: שיקום נחלים )שינוייםבתפיסתמקוויהמיםעלידיהאדם 3.2 )רשימת רמסרשלמקווימיםבעליחשיבותבינלאומית 3.3 )שיקוםנחליםבישראל 3.4 )משברהמיםבישראל 3.5 )משבר המיםוהשפעתועלנחליישראל ( 3.6 הקצאתמיםלנחלים 3.7 )שיקוםבתיגידול 3.8 )דרגות שיקוםנחליםובתיהגידולבהם ( 3.9 הזרמתקולחיםלנחלים ( 4 חלק רביעי: מחקר ושיטות ) הנחתהיסודלמחקר ( 4.2 השערתהמחקר 4.3 )מקריבוחן 4.4 )מטרותהמחקר 4.5 )תחנותהדיגוםבירדןהדרומי 4.6 )תחנותהדיגוםביובליהירדן 4.7 )ניטורפיזיקאלי וכימיקאלישלהנחל 4.8 )פרמטריםלימנולוגיים נבחריםוהשפעתםעלאיכות המיםוהאקולוגיהבנחל ( 4.9 נתוניםלימנולוגייםקיימים- ירדןהדרומיויובליו 4.10 )ניטורביולוגישלנחלים 4.11 )תגובתחסרי החוליותהגדוליםלזיהוםאורגאני 4.12 )כימותהתגובה הביולוגיתשלחסריהחוליות 4.13 )צייןביוטימורכב צייןהשלמותהביולוגית B IBI (במחקרשבוצעבירקון) 4.14 )צייןביוטיפשוט צייןרגישותהטקסונים TSI 4.15) ניטורביולוגיבירדןהדרומי 4.16 )אופןהדיגוםהביולוגי 4.17 )נתונים ביולוגייםקיימים ירדןדרומי ( 5 חלק חמישי: דיון )שיקוםחלקישל הירדןבאמצעותקולחיםאיכותיים 5.2 )בעיות 5.3 )תרומתהמחקר 5.4 )שימושיםבמיםבמורדהירדן 5.5 )מחקריםעתידיים 5.6 )סיכום ( 6 רשימה ביבליוגרפית

194 תקציר המחקר אל הירדן הדרומי זרמו בעבר כמויות גדולות של מים, מקורות המים לצורכי מחיה בצד הירדני והישראלי. אך מאידך, זרימה זו פחתה מאוד עקב ניצול וקולחים שפכים מוזרמים לירדן מהישובים והמפעלים באזור, וכן מים מלוחים אשר הוטו אליו בתעלת "המוביל המלוח". גורמים אלו הביאו לפגיעה נרחבת במערכת האקולוגית ובשרותי המערכת של הנהר. בחינת שיקום הירדן הדרומי אינה הכרח מתוקף בחינת הפתרונות לשיקום ים המלח. יחד עם זאת, הקשר הבלתי נפרד לימה, וכן איכויותיו הטבעיות ומשמעויותיו ההיסטוריות והתרבותיות של נהר הירדן,מחייבים התייחסות למצבו במסגרת הפיתרונות לבעיית ים המלח. המחקר מבוסס על הסבירות הגבוהה לבחירתה של "תעלת הימים" כפתרון לבעיית ירידת מפלס אחד ים המלח. מחסרונותיה העיקריים של חלופת ה-,RED-DEAD הוא שהיא אינה מהווה פיתרון לשיקומו של הירדן. על כן נציג אלטרנטיבה, הכוללת, במקביל להזרמת מי ים מדרום, פיתרון נקודתי לירדן, בדמות הזרמת קולחים באיכות גבוהה מצפון. מאחר והזרמת השפכים לירדן נעשית בין כה, הזרמתם לאחר טיהור היא רווח של הנחל אשר יזכה לזרימת מים קבועה, באיכות אשר תקטין את הפגיעה בערכיו האקולוגיים והחזותיים. המחקר יבחן כיצד תשפיע הזרמת הקולחים האיכותיים על המערכת האקולוגית של מורד הירדן. לצורך כך יבוצע ניטור כימי, פיזיקאלי וביולוגי, ואחרי הפעלת מכון טיהור השפכים החדש בביתניה. בתחנות נבחרות לאורך הירדן הדרומי, לפני במחקר נאפיין את המצב האקולוגי ("בריאות הנחל") באמצעות ציין רגישות הטקסונים,(TSI) המהווה את אחת השיטות המקובלות כיום בעולם לאפיון וניטור ביולוגי של נחלים. השיטה מבוססת על מדדי אסופת חסרי החוליות, באמצעותם ניתן לאבחן את מצב הנחל ולעקוב אחר תהליכי השיקום בתגובה לשיפור איכות המים ותנאי בית הגידול. להערכתנו הפעלתו של מתקן טיהור השפכים החדש בביתניה תוביל למגמת שיפור באיכות המים בנהר במורד סכר אלומות. השיפור יבוא לידי ביטוי גם במדדים ביולוגים הקשורים בחברת חסרי החוליות,אשריעידועל שיפורמסוייםבמצבהמערכתהאקולוגית.(Enhancement) 194

195 הקדמה "נהר מופלא הוא הירדן. מתפתל הוא וניגר במהירות גדלה והולכת. בדרך עקלקלה להפליא, ממימי ים הכנרת המתוקים ועד מלחותיו המרירות של ים המלח. מתפתל הוא בחמה שפוכה, חותר כמטורף ומתאמץ בכל פרא כוחו להימלט מיד גורלו. דרכו של הירדן, למן מוצאיו הזכים כבדולח ועד סופו העכור והמר, פשוטו כמשמעו, אינה אלא מרוץ חסר-ישע לקראת מטרה חדלת תקווה. כמוהו כאשת לוט, מביט לאחוריו, אך אין לו מנוס". (גליק נלסון, הירדן, מוסד ביאליק 'ירושלים 1946 ). הירדן הנקי, אזור דגניה (מתוך סקר ירדן דרומי, גזית, הרשקוביץ 2006) הירדןהדרומי - המשתרע ביןהכנרתבצפוןליםהמלחבדרום -הינו אחדמסמליה המובהקיםשל ארץ התנ"ך, והוא טבוע עמוק בהיסטוריה של עמי האזור ובתרבותם. למרות זאת, בחמישים השנים האחרונות, בדומה לים המלח הירדן הולך ומתייבש. בנוסף הוא סובל מאיכות מים ירודה בעקבותהזרמהשלשפכיםוקולחיםבמורדו. לא בכדי בחרנו לצטט את נלסון, אשר התרשמותו מהירדן נבעה גם בעקבות הקשר שלו לים המלח. עבור נלסון ורבים אחרים, זרימה שופעת של מים "חיים" אל עבר "ים המוות", מדגישה ומהווהחלקבלתינפרד מתופעתהטבעהייחודיתשנקראתיםהמלח. התמונותבשער -מימןבכיווןהשעון: הגשר העותומאני, אתר גשר הישנה אתר הטבילה "ירדנית" (גיליסופר -לאערוך: ) (מסעאחר: ( מבט אל הצד הירדני של אתר הטבילה על יד יריחו נהר הירדן באיזור קיבוץ גשר תחנת הכוח ההידרואלקטרית בנהריים שיטפון בירמוך (אביטל גזית 2003). (גיליסופר -לאערוך: ) (גיליסופר -לאערוך: ( (גיליסופר -לאערוך: ) 195

196 הירדן הדרומי ונושא שיקום ים המלח חלק ראשון: 1) 1.1) בחינת הזרמת מי הירדן כפתרון לשיקום ים המלח (החלופה הצפונית) בשנים האחרונות מועלת הצעה על ידי גורמים שונים לבחינת חידוש זרימת מי הירדן לעצירת תהליך ירידת ים המלח. חלופה זו כוללת את שיקום חלקו הדרומי של הירדן, ומוצגת כחלופה בעלת הסיכונים הסביבתיים הנמוכים ביותר, מאחר והפתרון המוצע מחזיר את מערכת המים למצבה הטבעי וההיסטורי. (מוסד שמואל נאמן, לפעולה, 2007 ). בתנאים הנוכחיים של ים המלח (ללא שיכוב) בעיית ירידת המפלס בים המלח, חלופות ושל צריכת המים בהווה של מפעלי ים המלח, ההערכה היא כי הכמות השנתית הנדרשת, בכדי לשמור על מפלס יציב, עומדת על 600 מלמ"ק. (לפימוסד שמואלנאמן).כיום זורמיםדרךהירדן לים המלחפחות מ- 200 מיליון מ"ק, רובםמים מליחיםמהמובילהמלוחבכנרת (המ"מ), ניקוזחקלאיושפכיםברמת טיפולזואואחרת. 1.2) פוטנציאל התרומה של מים שפירים לאגן היקוות הירדן (חלופה צפונית) א. תרומה מהצד הירדני והסורי: מבדיקה של מקורות מים טבעיים הניתנים להזרמה דרך הירדן למטרת שיקום ים המלח, קשה לתאר מצב בו ירדן וסוריה יוותרו על חלק ממאזן המים שבתחומן: ממלכת ירדן מתמודדת בשנים האחרונות עם מצב גרעוני קשה בתחום המים שהולך ומחמיר. אין לצפות שהירדנים ייוותרו על חלק מזרימות הירמוך המהווים 50% ממקורות המים שלהם. פיתוח משאבי המים בדרום מערב סוריה, מבוסס כולו על מי מקורות הירמוך ומשרת צרכים כלכליים והתיישבותיים בעלי חשיבות עליונה למדינה. אין שום תסריט סביר בעתיד הנראה לעין, המצביע על ייתכנות כלכלית או פוליטית לוויתור סורי כזהאואחרעלשימושממי הירמוךלצורךשיקוםמפלסיםהמלח. ב. תרומה מהצד הישראלי: תיאורטית, על פי מוסד שמואל נאמן, ניתן לשקול את הפסקת הצריכה האנושית מהכנרת ולהזרים את המים לים המלח. בהצעה זו, מדובר למעשה בהפסקת הצריכה (שימושים חקלאיים ועירוניים) לכל הישובים באגן הכינרת וכן הפסקת שאיבתהמים במובילהארצי.מצבכזהיצורייבוששלשטחי חקלאותויוביללמדבורשלעמק הירדןוהגליל, ולהתפלהמאסיביתשלמיים. ההצעה לייבוש השטחים החקלאיים בצפון הינה כמובן בעיתית, אך תומכיה טוענים כי למעשה החקלאות מהווה רק אחוז קטן מהתוצר בישראל. מנגד, יאמרו מתנגדי ההצעה כי לחקלאות חשיבות כלכלית וסביבתית גדולה הרבה יותר מכך. יצור ויצוא התשומות החקלאיות, הערכיות הרבה שבחקלאות וכן תרומתה לאיכות הסביבה והאוויר הינם גורמים אשר צריךלקחתבחשבוןכשבאיםלהעריךאת נזקיהטייתמיהכנרת. את הפניית מי המוביל הארצי, לפי ההערכות, ניתן לכסות על ידי התפלת מים, זאת בכמות שתוטה לים המלח. (לפי המסמך, אם נניח עלות התפלה של 50 סנט למ"ק, הרי החלפת המוביל הארצי (כ- 350 מיליון מ"ק לשנה), שוות ערך לכ- 175 מיליון דולר בשנה. למעשה פרוייקט כזה הינו יקר מאוד, הן מבחינת ההשקעה בהקמת מתקנים והן מבחינת ההוצאה השוטפת. יש לציין כי התפלת מים בקנה מידה שכזה מחייבת פרוייקט ענקי הרחוק מאוד מכל הידוע והמוכר בעולם כיום. מדובר בפרוייקט עתיר אנרגיה ובכך לפחות בטכנולוגיות 196

197 הקיימות כיום, מדובר בפרוייקט שיגרום לפליטה מאסיבית מאוד של גזי חממה, דבר הנוגד אתהמדיניותהסביבתית הרווחתכיוםבעולם. 1.3) בחינת חלופה רביעית - שיקום חלקי של הירדן במקביל לשיקום ים המלח יחד עם חלק לא מבטל מהציבור, אנו רואות את אחד מיתרונות החלופה הצפונית בערך המוסף שזו משיגה בדמות שיקום הירדן הדרומי. יחד עם זאת, בהתבסס על השיקולים לעיל, סביר כי החלופה לחזרה לזרימה ההיסטורית של הירדן אינה מעשית. למעשה ניתן כבר לומר כי חלופה זו הורדה מסדר היום, וכי הפיתרון למצב ים המלח יבוא בדמות הזרמת מים מלוחים מים סוף או מהים התיכון. על כן יש למצוא פיתרון נקודתי לשיקום הירדן, אשר יבוצע במקביל לפיתרון שייבחר לצורךשיקומושליםהמלח. על פי מוסד שמואל נאמן, ניתן לתכנן את שיקום הירדן הדרומי תוך הזרמת כמות מים שפירים מצומצמת יחסית, ללא תלות בשיקום ים המלח. זאת בסדר גודל של מלמ"ק לשנה שייגרעו ממי החקלאים. כמות זו תוזרם עד ים המלח או לחלופין ניתן לאסוף מים אלו לפני השפך,ולהעבירם לירדןעלמנתלתמוךבמשקהמיםשם. נציין שכמות מים בסדר גודל של מלמ"ק, לא תוביל לשינוי משמעותי במצב ים המלח אשרכאמור,ככלהנראהישוקםעלידי "תעלתהימים".יחד עםזאת,היאעשויהלהוביללשיקום משמעותישל הירדןעצמו,אשרהיוםמזריםכמותדומה שלמים,אךבאיכותירודהביותר. נציין שוב, שלא מדובר על חזרה לספיקות ההיסטוריות של הנהר, ולכן אין לצפות לשיקום מלא של הירדן. על כן יש לבחון אלטרנטיבה זו כתלות ברמת השיקום אליה שואפים - באם מדובר בהחזרת המצב למצב הקדם של הנהר, האם לשיקום מערכות אקולוגיות בלבד או האם למען שיקום אזוריםתיירותייםשונים לאורכושלהירדןברמהזואואחרת. 1.4) חשיבות שיקומו של הירדן הדרומי כאמור לירדן קשר בלתי נפרד לתופעת הטבע הייחודית הנקראת ים המלח. על כן, להערכתנו הסיבות לשיקומו עולות בקנה אחד עם הסיבות לשיקומו ולחשיבותו של ים המלח. בנוסף, לשיקוםנהרהירדןחשיבות אקולוגית,כלכלית וערכיתהעומדתבפניעצמה: א. שיפור הנוף והמגוון הביולוגי: ככלל, גופי המים בישראל נפגעים בצורה אקוטית ורציפה מפועלו של האדם. לפי דו"ח "זכות הטבע למים", הרי שיבוש הביצות, כמו גם ניקוז ויבוש גופי מים, נתפס על ידי המתיישבים הותיקים כאידיאל ציונות. מקום המדינה, עם פיתוח משק המים, הוחמרה הפגיעה במקווי המים בישראל. מקורות המים השפירים של מרבית הנחלים, נסכרו ומי הנחלים נשאבו והופנו לצריכה. התוצאה של הפגיעה המאסיבית והנמשכת בנופי המים של ישראל הייתה פגיעהמשמעותית ביותר במאכלסיהם הייחודיים. כפועל יוצא ירד המגוון הביולוגי של מאכלסי המים בישראל באופן חמור. (זכות הטבע למים, דרישות מים עבור גופי מים ובתי גידול לחים" של רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה). בשיקום הירדן קיים פוטנציאל לשימור המגוון הביולוגי המאפיין את מקורות המים ואת הנחליםבישראל,וכןקיים פוטנציאללשיפורהנוףוהסביבה. 197

198 ב. ג. לירדן חשיבות היסטורית וערכית: לנהר הירדן היה תפקיד אסטרטגי חשוב בתנ"ך. הירדן נזכר כמה פעמים כגבול המזרחי של ארץ כנען וכמחלק בין שניים וחצי השבטים שקבלו נחלתםממערבלירדןלשארשבטיישראל. בדת הנוצרית הירדן נחשב לאתר מקודש. צליינים נוצריים שעולים לארץ נוהגים לטבול במימיו כחלק מהפולחן הדתי, וכן נוהגים לקנות בקבוקונים קטנים המכילים מי ירדן, למזכרת. האתר המוכר והנגיש ביותר בו נוהגים הנוצרים המגיעים לארץ לטבול הוא אתר "הירדנית", הנמצא במוצא הירדן מן הכנרת. אתר זה מהווה חלופה למקום פחות מוכר ופחות נגיש, הנמצא על גבול ישראל-ירדן: "מקום הטבילה", מול יריחו. במקום נבנו כנסיות רבותלזכריוחנןהמטביל וישו.הגישהלמקוםהיוםדורשתתיאוםעםצה"ל. (ויקיפדיה). חשיבות פוליטית: בתכנון "ידידי כדור הארץ" לשיקום הירדן מצוי פארק משותף, ישראלי- ירדני. הפארק מתוכנן להשתרע על פני 4,000 דונמים, אל מעבר לשני צידי הגבול, כ- 10 קילומטרים דרומית לכנרת, באזור שיכלול את אי השלום בנהריים, (הוא מפגש הנהרות ירדן וירמוך), ואת חצר גשר הישנה. התוכניות להחייאת האזור מתבססות על מחקר ראשוני, שבוצעעלידימתכננים מהסקטורהפרטי.איהשלום הועברלריבונותירדןעםחתימתהסכמי השלום. הפארק עתיד להרחיב משמעותית את שטח אי השלום ולהקל עבור הירדנים את הכניסה לתחומו. תחנת הכוח תהפוך למרכז מבקרים והמוזיאון והמבנים הישנים, ששימשו את עובדי התחנה ישופצו ויהפכו לחדרי אירוח אקולוגיים. האגם המלאכותי שבמקום, ששימש בעבר את תחנת הכוח, צפוי להיות מוצף ולהפוך לאתר צפרות בינלאומי, שיוקף על ידי מסלולי אופניים, פינות קמפינג ואטרקציות אחרות. בידידי כדור הארץ מאמינים, כי שחזורו המתוכנן של האגם המלאכותי, יחייב את הגעתם של מים נקיים לאזור, מה שיאפשר אתהתחלתהחייאתהירדן. ד. חשיבות כלכלית: לשיקום מלא או חלקי של הירדן אספקטים כלכליים משמעותיים. רווחים כלכליים יכולים להתממש על ידי הגדלת שירותי המערכת האקולוגית באמצעות הקמת פארקים ופעילויות נופש, הקמת אתרי עלייה לרגל עבור צליינים וכו'. בעבודתנו לא ניגע באספקטים אלו, אף על פי שנושא זה חשוב ביותר ובעל משמעות רבה בקרב מקבלי ההחלטות. 1.5) הבעיות בהזרמת מים שפירים לצורך שיקומו של הירדן: א. ב. משבר משק המים בישראל: מועלית השאלה, האם הפתרון המוצע, לשיקום הירדן על ידי הזרמת מים שפירים הינו יציב. במידה וישראל תחווה משבר כלכלי או שתיווצר דרישה הולכת וגוברת למים המוזרמים מגופים אחרים-עלולה להיווצר בעיה בהזרמה תמידית של מיםשפירים ליםהמלח.הרחבהבנושאמשברמשקהמיםבישראל מופיעהבחלקהשלישישל העבודה. הצורך בשיתוף פעולה אזורי על רקע משבר המים במזרח התיכון: ידידי כדור הארץ, במאמרם 'לחצות את הירדן' מציינים כי לשם שיקום אמיתי של נהר הירדן נדרשת שותפות אמיתית של ירדן וישראל ברצון לשנות את מצב הנהר לחלוטין (בתקווה שבהמשך גם של סוריה). בהסכמי השלום שחתמו המדינות ב הסכימו המדינות כי יש צורך בשיקום 198

199 אקולוגי, היסטורי ותיירותי של נהר הירדן. למרבה האירוניה, דומה כי המדינות הולכות בדיוק בכיוון ההפוך. בהסכם בו דנו שתי המדינות רבות על מצב המים בנהר הירדן, קיימים קווי מדיניותברורים בכיווןהשני - ביניהםהשוואתזכויות השאיבהשלירדןלאלושלישראל והתפלת מי המוביל המלוח, העלולה לדרדר את המערכת האקולוגית שבנהר הירדן ולהחריף את מצב הירדן הדרומי. "פיתוח מקורות הירדן והירמוך חושף את כל המגרעות שבפעולות חד-צדדיות ללא שיתוף פעולה בין אזורי. השותפות לא הגיעו לידי הסכמה בדבר חלוקה צודקת של המים, וכל אחת מקדמת את תכניותיה היא. ירדן נפגעת יותר מן האחרות מן המצב הזה, שכן היא המדינה התחתית באגן הניקוז, הן בירמוך והן בירדן כולה. אך גם סוריה וישראל נפגעות מן המצב. סוריה נפגעת מישראל, מדינה עילית בירדן העליון, שעושה כאוות נפשה בחלק הזה של הנהר, ואילו ישראל נפגעת מפעולותיה של סוריה בירמוך. ניצול מי אגן הירדן-הירמוך נעשה על פי שיקולים גיאופוליטיים ולא על פי שיקולים של תועלת אש,ארנוןסופר, 1992,הוצאתהספרים שלאוניברסיטתחיפה): לפי דו"ח "חוצים את הירדן" התוכניות המקוריות של המדינות אין של ידידי כדור הארץ, כלכלית או חברתית..." (נהרות של על אף הכרה בצורך בשיקום הירדן, - לנצל את השפכים לטיפול בחקלאות, כמו גם להתפיל חלק מהמים הזורמים למטרות שתייה- יגרמו לחלקים מהירדן להיות יבשים לגמרי בקיץ. הסכמה האקוסיסטמה התחתון הירדן סביבתי בין תפיסות התחתון חוצה של השותפות הירדן שונות מחייב גבולות את ירדן התחתון לגבי ושיתוף מידת השותפות,ישראל פעולה לצרכים החשיבות בירדן חוצה והרשות של הפלשתינית ניהול שיש העילי גבולות בר לגבי קיימא. להעניק לתהליך להקטין בנושאי את ניצול סביבה: חשיבות לשותפות שיקום השיקום לאגן כזה של הירדן.שיקום הירדן-ירמוך (זיהום ערב,ארצות ישראל והרשות הפלשתינית,דוח המוגש למועצה הלאומית לאיכות הסביבההוועדה לשיתוף פעולה אזורי,נ'קליאוט,החוג לגיאוגרפיה,אוניברסיטת חיפה, 2003 ). 1.6) פיתרון בדמות הזרמת קולחים איכותיים לצורך שיקומו של הירדן: מתוך השיקולים הנ"ל,סבירכיגםהקצאת כמותקטנה שלמים שפיריםמהכנרת, בסדרגודל של מלמ"ק, לא מהווה פיתרון מציאותי לשיקום הירדן. על כן יש לבחון אלטרנטיבות אחרות וביניהןהזרמתמיקולחים באיכותגבוהה.מאחר והזרמתהשפכיםלירדןנעשיתביןכה,הזרמתם לאחר טיהור היא רווחשל הנחלאשריזכה לזרימתמים קבועה, באיכותאשרתקטיןאת הפגיעה בערכיוהאקולוגיים והחזותיים.הרחבהבנושאתפורט בחלקהשלישישלהעבודה. בעבודתנו נתמקד בשיקומו החלקי של נהר הירדן, ונתייחס לפן האקולוגי בלבד. במחקר נבדוק את השפעת שיפור איכות המים הזורמים, ללא שיפור בכמותם, על המערכת האקולוגית בנהר. המחקר שלנו יוצא מנקודת הנחה של חלופה רביעית, הלוקחת בחשבון את שיקומו של הירדן כחלקבלתיתלויאךיחד עםזאתבלתינפרדמשיקומו שליםהמלחעלידי"תעלתהימים". 199

200 בעיות מהן סובל הירדן הדרומי חלק שני: 2) 2.1) תיאור פיזי של נהר הירדן הירדן הינו גדול נהרותיה של ישראל.חלקו הדרומי של הנהר, היוצא מימת הכינרת אל ים המלח, קרוי "מורד הירדן" או "הירדן הדרומי". אורך חלק זה של הנהר בקו אויר כ- 105 ק"מ ואורך פיתולי האפיק כ- 220 ק"מ. שטח אגן ההיקוות של הירדן הדרומי כ- 13,600 קמ"ר. (ניטור נהר הירדן, 2007,המשרד לאיכות הסביבה). בדרכו הירמוך נשפכים לעברו יובלים רבים,והגדולים מביניהם (כולם מצדו המזרחי של הירדן )הם: חשבון ונחל במרכז היבוק שבצפון, בדרום. החברה להגנת הטבע על מצב המים במעיינות ונחלים). 2.2) ספיקת המים ההיסטורית בירדן מי נגר ("מעיינות ונחלים בישראל דו"ח 2008, בעבר, הזרים הירדן הדרומי החל ממוצאו מהכנרת ממקורות אלה: מי הירדן הצפוני שנכנסו לכנרת, מי המעיינות והגאויות שזרמו לכנרת מרמת הגולן במזרח ומהרי הגליל התחתון במערב, מעיינות הנובעים בחופי הכנרת ובתחתית האגם, ומי גשמים היורדים על הכנרת.הכמות שזרמה לאפיק הירדן כוללת את כמות המים מהמקורותשתוארו לעיל,בניכוי הפסדי ההתאדות מפני המים באגם. בקטע הירדן עד מפגשו עם הירמוך מתווספות לירדן זרימות נחל יבנאל ומי הירדן ומעמק במערב ההרים ממורדות במזרח. ("מעיינות ונחלים בישראל דו"ח 2008, החברה להגנת הטבע על מצב המים במעיינות ונחלים). במפגש הירדן עם הירמוך ספיקת המים בנהר כמעט והוכפלה. שאר המים התווספו לירדן במורד, והמערביים אשר תרמו כשליש נוסף מכמות המים. סיכום מקורות המים העיקריים וכמות המים אותה הזרימו בעבר: עם כניסת היובלים המזרחיים הכינרת 480 מלמ"ק/שנה נהר הירמוך גדול יובליו של הנהר ואשר שיטחו מהווה 53% מכלל אגן היקוות הנהר 460 מלמ"ק/שנה יובליו המזרחיים של הנהר 160 מלמ"ק כאשר הגדול שבהם הוא נחל יבוק עם ספיקה של כ- 70 מלמ"ק/שנה יובליו המערבייםשל הנהר כ- 200 מלמ"ק/שנה,בהם הנחלים:יבנאל,תבור, יששכר,חרוד, תרצהושארהנחלים היורדיםמהשומרוןאלבקעתהירדן. (ניטורמים ונחלים,דו"חפעילות 2007,המשרדלאיכותהסביבה). בסה"כ ספיקת המים הטבעית השנתית הממוצעת הייתה בעבר כ מלמ"ק, כאשר הזרימה אופיינה ע"י ספיקותבסיס שנתיות וכן ע"יזרימת שיטפונות. התורמיםהעיקריים היוכאמורנחל הירמוךוגלישותמהכנרת.(ר' הולצמן, וחוב', 2002 ). 2.2) הגורמים והאירועים העיקריים אשר משפיעים על ספיקת המים בירדן היום: (הנתונים נלקחומהחברהלהגנתהטבע) הקמתסכרדגניה. 200

201 תפיסת מי הירמוך ע"י מפעלי המים של ירדן וסוריה. המוביל המלוחשהוקםב במטרה להוריד את רמת המליחות בכנרת,אשרב אופיינה בריכוז כלור גבוה יחסית של כ- 400 מי את מוביל המלוח המוביל מ"ג בליטר. נשפכים הם שם אלומות סכר אל הכנרת, וממערב מצפון המעיינות המלוחים עם לירדן. הפעלתו הוזרמו אליו גם שפכי טבריה. גורמים הובילו לשינויים דרמטיים במערכת ההידרולוגית של אגן הירדן הדרומי ובמערכת האקולוגית שהתפתחה סביבו. הספיקה השנתית הממוצעת בנהר פחתה עד כדי מלמ"ק לשנה בחלקו הצפוני, ועד לכ- 100 מלמ"ק בלבד לשנה בחלקו הדרומי. למעשה כיום נותרו בירדן הדרומי כ- 8% בלבד מהמים הטבעיים שזרמו בו בעבר. (דו"חניטורנחלים, 2007 ). 2.3) הזיהום ומקורותיו: בדגימתמורדהירדןלאורך מספרתחנות,שבוצעה ב ע"יהמשרדלהגנתהסביבה,נמצאכי: ממוצא הירדן בכנרת עד מורד סכר אלומות זורמים מי הכנרת, אין אבחנה במזהמים כל שהם.ערכיהגבה וטמפ' - אופייניםלמימיהאגם. ריכוז הכלורידים יציב ונעסביב 240 מ"ג/ל. כניסת המוביל המלוח וקולחי מתקני הטהורשל טבריה ויישובי עמק הירדן (מתקן ביתניה), בספיקה אלומות סכר במורד הירודה מכאן ולמורד הנהר. 0.5 כ של מ"ק/שנייה הם שקובעים האזוריםהבאים,עדוכולל קטע כניסת הירמוךמייצגיםאת איכותהמים הירודה, המושפעת מכניסת ביובים לאורך קטע זה, בהם:המוביל המלוח המביא את קולחי טבריה ומתקן ביתניה, ניקוז בריכות הדגים של קבוץ אפיקים, ראשוני, שפכי הקבוצים אשדות יעקב קולחי מנחמיה - (איחוד ומאוחד) - לאחר בריכת חמצון. לאחר טפול שפכים וקולחין אלו תורמים לעליה בריכוזי הנוטריינטים ומתבטאים בעליה משמעותית בריכוז החנקן במים. בספיקות נמוכות. כניסת מימי הירמוך נמשכת כל השנה אולם תחנותהדיגוםבגשרשייח חוסייןותחנתהשאיבה "בשפעה", מייצגותאת כניסות המים שבבקעת בית שאן. עיקר תוספת המים לנהר מגיעה מנחל חרוד, גבוהים. 600 אשר בספיקה של כ עיקר המזהמים באים ממקור אורגני - מ"ק/שעה מעמיס מזהמים בריכוזים שפכי תעשיות מזון ושפכים ביתיים - רובם ללא כל טיפול. יחד עם זאת - מתרחשים בנהר תהליכי טיהור עצמי, הממתנים את השפעת נחל חרוד, במימי עינות חסידה הנקיים. השפעת נחל יבנאל קטעזה- זניחה ולאמורגשתבגללספיקתוהנמוכה. בתחנות הבאות: בריכוזי נוטריינטים. מגשר אדם עד לאתר הטבילה, עלייה בריכוז חמצן מומס במים המהולים גם - המגיע לירדן במעלה מבחינים ביציבות וירידה בריכוז חיידקי הקולי מעידים על טיהור עצמי. צבע המים הירוק מעיד על ריבוי המים איכות את 1: איור מספר איכויות המים בירדן הדרומי. האצות במים. ככלל,מציינים בדו"ח,אין שינוי באיכות מי נהר הירדן לעומת שנים קודמות. 201

202 2.4) גורמים מסייעים לזיהום ומעכבים טיפול: לפי ''המועצה הלאומית לאיכות הסביבה, זיהום סביבתי על ידי שפכים-היבטים של צדק סביבתי,נורית קליאוט, שרון הופמאייר-טוקיץ', 2003 ', ישנן מספר גורמים המסייעים לזיהום רציףבנהר: אוכלוסייה קטנה יחסית שגרה באיזור. מספר התושבים המועט הינו חלק גדול מהעובדה שעדייןלאנמצאפתרון לבעייתהשפכיםבאזור.ישצורך בהקמתמט"שלמספררבשליישובי האזור. כמו כן, פיזור היישובים והמרחקים ביניהם, מקשה את חיבורם למערכת ביוב מרכזית או על הקמת מט"ש אזורי משותף. כיום חל עיכוב בהקמת מט"ש ביתניה, המתוכנן לקום בסמוך למתקן הישן שבקיבוץ אלומות, לטיפול בשפכי טבריה תחתית והמועצה האזוריתעמקהירדן. החקלאים, שבאופן עקרוני יכולים לקלוט קולחים לשימושם, אך בעמקי הירדן ובבית שאן ישנן אגודות מים עצמאיות להן מקורות מים עצמאיים ולכן אינם מפעילים לחץ על טיפול שופכיהאזור. האחריות הכלכלית והמוניציפאלית של השימוש בקולחים שמהווה מחלוקת בין החקלאים לבין המגזר העירוני. הראשונים טוענים שהמגזר העירוני, שמייצר את הקלחים צריך לשלם בעבור סילוק הקולחים ואילו יצרני הקולחים טוענים שהמגזר החקלאי, שהתרגל לקבל מהעיר קולחיםחינם,צריךלשלםעלכך. 2.5) הצמחייה ומערכת החי בירדן הדרומי, אז והיום: שינויים רבים נצפו בצמחיה בירדן הדרומי במרוצת השנים, המורכבת בעיקרה מצמחים טבולים, צמחי גדה טובלים במים, צמחי גדהועצים. הפגיעה הקשה ביותרנמצאהבצמחי המיםהטבולים ובעצים (במיוחד בערבות ובהרדופים), הסיבה העיקרית הינה נטיעת חורשות האיקליפטוסים, היוצרותהצללהמשמעותית עלהנחל.כיום,בולטים בירדןהדרומיבעיקרהאשליםוסבךהקנה. השינוי במשטר הזרימה, שהתאפיין בעבר בזרימות חזקות בחורף והפך לזרימות מתונות כמו גם השינוי באיכות המים ושאיבת המים היוצאים מהכינרת, גרמו לפגיעה קשה במערכות החי בנהר. כיום,מתקיימיםבירדןרק מיניםהעמידיםלתנאיחוסרחמצן וריכוזימזהמיםגבוהים.השינויים במימי הנהר גרמו לפגיעה בעיקר במחלקות הדגים, הדו-חיים והרכיכות. מהמערכת נעלמו מינים רבים, ביניהם הלוטרה ומיני עופות שונים. ("מעיינות ונחלים בישראל 2008, דו"ח החברה להגנת הטבעעלמצבהמיםבמעיינותונחלים). 202

203 שיקום נחלים חלק שלישי: 3) 3.1) שינויים בתפיסת מקווי המים על ידי האדם בשנים האחרונות ההשקפות ברחבי העולם בנוגע לשיקום נחלים שונו מראיה אנתרופוצנטרית- מעשית של שליטה בנחל וריסונו, לראיה אקו-צנטרית המוקירה את הנחל על ערכיו האקולוגיים והנופיים בנוסף לתפקודו הפונקציונאלי-טכני של הרחקת פסולת לים.האמצעים לשיקום ושמירה על הנחלים, הציבור. בארץ ובעולם, משלבים פעולות תכנון ושיקום, חקיקה ואכיפה, הנחלים ממלאים לא מעט תפקידים עבור האדם מבחינה חברתית, הסברה ושיתוף תיירותית ורוחנית וכן תפקידים פונקציונאליים כגון מערכת ניקוז והסעה של שיטפונות ומערכת אקולוגית חיה. בכוחם של נחלים לספק בסיס לזהות מקומית ולשימור שטחים פתוחים וריאות ירוקות בעיר ומחוצה לה. על אף תפקידים אלו שלא ניתן להטיל ספק בחשיבותם, נחלי ארץ ישראל נפגעו בעשורים האחרונים פגיעה קשה בשל הניצול האינטנסיבי של מי התהום והמעיינות והשימוש המנצל והמזלזל בהם כבתעלות ביוב עבור שפכים עירוניים ותעשייתיים. 3.2) רשימת רמסר של מקווי מים בעלי חשיבות בינלאומית בשנת 1971 נערכה ברמסר שבאיראן ועידת רמסר שהייתה מהועידות הבינלאומיות הראשונות שבמסגרתה היה מקום לדיון אודות בעיית זיהום הנחלים ומקווי המים בעולם. תוצר הועדה היא "רשימת רמסר של מקווי מים בעלי חשיבות בינלאומית". והרשימה כוללת 158 כיום חברות בוועדה 1752 אתרים מרחבי העולם. חשיבותם הבינלאומית מבחינה אקולוגית, בוטנית, מדינות האתרים הנכללים ברשימה נבחרו על סמך זואולוגית, לימנולוגית או הידרולוגית. המדינות החתומות על האמנה מחויבות לפעול בארבעה תחומים בנושא מקווי מים עיליים: רישום של לפחות אתר אחד במסגרת הרשימה, שימוש מושכל במשאבי מים הכולל התחייבות על שימור מקווי מים, הכרזה על מקווי מים כשמורות טבע תוך הכשרת אנשי מקצוע למחקר וניהול מקווי המים, והתחייבות לשיתוף פעולה בינלאומי. בתאריך ישראל הכניסה לרשימה את שמורותהטבעעיןאפק והחולה.( כאמור,אמנת רמסרמייחסתחשיבות למקווי מים בעלי ערכי טבע חשובים. אנו סבורות כי על אף שנהר הירדן לא הוכנס לרשימה, חשיבותו הבינלאומית אינה מוטלת בספק כנהר אשר משמש גבול בין שתי מדינות וכאתר דתי לאחת מהדתות הגדולות בעולם וכי בכך טמון הפוטנציאל השיקומי שלו. 3.3) שיקום נחלים בישראל בישראל, שיקום הנחלים החל בשנת 1989 עם הקמת רשות נחל הירקון על ידי משרד החקלאות, משרד הפנים והשרות לשמירת איכות הסביבה. עם הקמתו, קבל המשרד לאיכות הסביבה את הסמכויות לשיקוםהנחליםבארץ.בשנת 1993 המשרד לאיכותהסביבההקיםיחדעםקרןקיימת לישראל את מנהלת הנחלים שאחראית על ריכוז סמכויות, תקציבים, ידע מקצועי ויכולות ביצוע.( ובפיתוח. תחומי הפעילות של המנהלת עוסקים בשימור, במסגרת המנהלה פועלות יותר מ- 20 בתחזוקה בשיקום, רשויות נחלים הפועלות בראשות הרשויות 203

204 המקומיות בתחומן עובר הנחל. מנהלת מורד הירדן: עובדת בימים אלו על גיוס משאבים, קידום תכנון פרויקטים, קידום תכנון לביצוע קטע עובדיה, קידום מט"ש ביתניה מול המועצה האזורית ומנהלת הביוב וקידום מובלי מים מליחים. עד כה בוצע קטע שביל נחל אזור מנחמיה נחל יבנאל בעלותשל כ- 2.5 מליוןש"ח (מנהלתהנחלים, 2008 ). בעבר, תכנון הנחלים התמקד בניצול משאביהם ובשימוש בהם כבמערכת להובלת מים וניקוז או בהגבלת סיכוני הצפות ושיטפונות. לשם ככך ננקטו שיטות עבודה "קשיחות" כגון סיכור והחלפת הקרקע בתעלת בטון, פתרונות הנדסיים אשר תרמו להשמדת צמחית הגדות ולפגיעה בבית גידול האקוואטי. כיום מכירים בכך שלפתרונות אלו יכולת מוגבלת במניעת שיטפונות וכי הם מסבים נזקים אקולוגיים ונופיים לסביבה. לפיכך, הפתרונות היום נמנעים מפגיעה בבתי גידול ובמגוון המינים. פרויקטים רבים שנערכים כיום ברחבי העולם עוסקים בשחזור ערכי נוף וטבע שנחלים שבעברהוסדרובהם קונסטרוקציותקשיחות,כגוןהחזרת פיתולים,בריכותומפלים,וכו'. Boon WWF 2002 (קפלן, 2004). גם השיקום האקולוגי עבר שינוי תפיסתי עם הזמן. בעבר היה נהוג כי השיקום הוא כעין הקפאה של נקודה נתונה בזמן שנתפסת כאידיאלית. כיום רווחת תפיסת ה"שיקום הטבעי"- Naturalization. תפיסה זו רואה את הנחל כמערכת אקולוגית דינמית שמשתנה עם הזמן ומאמינה כי יש לאפשר לטבע לחדש את עצמו ולהגיע למצב המיטבי (קפלן, 2004 ). מנהלת הנחלים שואפת "להחזיר את החיים לנחלים" כלומר להרחיק את הגורמים המזהמים מהנחלים ולהחזיר את הזרימה והנוף של הנחל למצבם ההיסטורי ככל שניתן. עקרונות השיקום פועלים על פי "הגישה האגנית" שלפיה יש לשקם את כל האפיקים שבאגן ההיקוות של הנחל ולא רקאתהערוץהראשיבומתמקדים. הרעיון מאחורי גישה זו הוא ההכרה בכך שמפגע בנקודה מסוימת במעלה הנהר או באחד מיובליו ישפיע על כל השטח שבמורד אותה נקודה בהתאם לכיוון זרימת המים. לכן ההתייחסות היא אל אגן ההיקוות כיחידה הבסיסית לפיתוח, שימור וניהול השטח סביב ערוץ הניקוז.( 3.4) משבר המים בישראל שיקום הנחלים צריך להתחשב הן ביעדי השימוש של הנחל כגון פעילויות ספורט, דיג, נופש ומוקדי תפילה, והן בתפקודיו הטבעיים בהיבטים הפיזי, ההידרולוגי והאקולוגי. המטרות הבסיסיות בשיקום נחל הן הוצאת מקורות הזיהום ממנו והשבת הזרימה ההיסטורית באפיקו. אין ספק שהזרמת מים שפירים היא המצב האידיאלי עבור החי, הצומח והמערכת האקולוגית כולה. יחד עם זאת, בשל המשבר האזורי במשק המים לא ניתן להזרים כיום מים שפירים לנחלים,ובטחשלאבכמויותהרצויות. משבר המים הינו משבר אזורי שאינו מייחד את משק המים הישראלי. סובלות ממנו גם ירדן, והרשות הפלשתינית כמו גם מדינות רבות אחרות מעולם. במסגרת הסכם השלום עם ירדן והסכמיאוסלועםהרשות הפלשתינית,התחייבהישראללספקעשרותמלמ"קמים שפיריםבשנה 204

205 .( לפי הנתונים שפרסם נציב המים, בשנת 2003 הועברו 55 מלמ"ק לירדן ו- 41 מלמ"ק לרשות הפלשתינית (קינן, 2005) ולפי דו"ח ועדת החקירה הפרלמנטארית בנושא משקהמיםכמות זותלךותגדל במהלךהשנים ( ).מתוכםחלקניכרנלקח ממימיהירמוךמיובליו העיקרייםשלנהרהירדן. לפי רשימה שפרסם ה- FAO, ארגון המזון והחקלאות של האו"מ, מתוך 180 מדינות שנבדקו, ישראלנמצאתבמקום ה- 167 מבחינתכמותמים זמיניםלנפשלאדם,עםערךשל 276 מ"קלשנה. אחריה ברשימה מופיעות ירדן במקום ה- 170 והרשות הפלשתינית במקום ה- 179,FAO) b). לפי,Falkenmark ממוצע שנתי של 1,000 מ"ק לנפש הוא הערך המינימאלי לקיום חיים ותנובהחקלאית במדינות בעלותאקליםאשר מחייבהשקיה למטרותחקלאות.(2003-a,FAO) ומכאן, שמדינה שכמות המים לאדם בשנה נמוכה מ- 1,000 מ"ק לשנה נחשבת למדינה תחת מצוקתמים stress) water ),ומדינהשבהכמותהמים השנתיתלאדםנמוכהמ- 500 מ"קנמצאת במשברחמור scarcity).( (water למשבר החמור במשק המים הישראלי מספר סיבות, אשר ניתנות לחלוקה גסה כסיבות טבעיות וסיבות אנתרופוצנטריות/מלאכותיות. מאגרי המים השפירים בשטחה של ישראל מצומצמים יחסית ומספקים כ מלמ"ק בשנה (משרד הבינוי והשיכון, 2007). האקלים בישראל הוא חצי מדבריכאשרהאזור האקלימיהשולט באזורימאגרי המים שלהמדינה הואהאקלים הים-תיכוני אשר מאופיין בחורף קר וגשום וקיץ חם ויבש. לפי גבירצמן, כ- 70% ממי הגשמים חוזרים לאטמוספרה באידוי ישיר, 5% זורמים בנחלים ובמקווי מים, ו- 25% מחלחלים אל מי התהום (קינן, 2005 ). יחד עם זאת, גידול האוכלוסייה והפיתוח העירוני המואץ, אשר לרוב סובל מתכנון שאינו תומך בשימור מים, מביאים לכך שכמות גדולה של מי גשמים אינה זוכה לחלחל אל מי התהום ולמלא את האקוויפרים כי אם להזדהם על פני הכבישים ולהתנקז אל מערכת הביוב. זאת בנוסף למים אשר אובדים בשל התאיידות גבוהה בעונת הקיץ החמה והיבשה. כמו כן בארות מים רבות יצאו מכלל שימוש עקב זיהום שנובע משימושי קרקע אינטנסיביים בקרבתן (משרד הבינוי והשיכון, 2007). גידול האוכלוסייה והעלייה באורח החיים מביאים לעליה מתמדת בצריכה הביתית, והחורפים השחונים מביאים לצריכת מים שפירים להשקיית גידולים חקלאיים ושטחי גינון גם בחורף. 3.5) משבר המים והשפעתו על נחלי ישראל משבר משק המים משפיע על מגזרים שונים- החקלאות, התעשייה, המגזר הביתי, המגזר העירוני וכן גם על הטבע. באופן כללי, הקצאת מים לנחלים נתפסת בעדיפות אחרונה, למרות האפשרויות הכלכליות הגלומות בחידוש הזרימה בנחלים ועידוד התיירות ויזמות עסקית. מדו"ח שפרסמה "החברה להגנת הטבע" עולה כי בנחלי הארץ זורמת כיום כמות של מים שפירים המהווה 11.5% בלבדמכמותהמים ההיסטוריתשזרמהבנחלים. 205

206 ברובהנחליםיש זרימהשל אחוזנמוך ביותרשלמים שפיריםאשר נמהליםבמהרה במיהשפכים והקולחים הירודים אשר מוזרמים בהם. ישנם נחלים אשר אף יבשו כליל כמו נחל עינן. בירדן הדרומי, שהכנרת הזרימה אליו בעבר כ מליון קוב בשנה, זורמים כיום כ- 20 מליון קוב מימעיינותמליחיםהמהווים 3% מהכמות ההיסטוריתשלו (חל"ט, 2008 ). על פי דו"ח רשות המים שנכתב בעקבות הבצורת של שנת 2008 אשר באה ברצף אחרי שנתיים שחונות קודמות, כמות המים המוקצית לחקלאות לשנה זו עומדת על 454 מלמ"ק, שהם 80 מלמ"ק פחות מההקצאה של שנה שעברה. במידה ובחורף לא תהיה ירידת גשמים מעבר לממוצע השנתי, הרשות תאלץ לקצץ 120 מלמ"ק נוספים מהחקלאות, התעשייה והגינון.( קיצוץ נוסף ניתן לראות בהקצאות המים לטבע: בשנת 2000 הוחלט בממשלה על הקצאת 50 מלמ"ק מים שפירים לטבע ולנחלים ( אולם בימים אלו כבר נשמעות התבטאויות לפיהן מכסה זו עומדת לעבור קיצוץ של כשליש בשל המחסור במי השתייה (רינת, 2008 ). 3.6) הקצאת מים לנחלים בשנת 2002 התפרסםמסמך מדיניותשלרשות הטבעוהגנים והמשרד להגנתהסביבהבנושאזכות הטבעלמים.מסקנותהמסמךהן כיעלמנתלקיים בתי גידול ונופי מים באפיקי נחלים, שמורות טבע אקווטיות, נביעות טבעיות ושלוליות חורף נדרשת כמות מים בהיקף של כ- 845 מלמ"ק בשנה ממוצעת, מתוכם 192 מלמ"ק נדרשים עבור בתי הגידול הייחודיים של מערכת הירדן הדרומי (המשרדלאיכותהסביבה, 2002 ). על מנת שניתן יהיה להקצות מים לנחלים מבלי שמשק המים "יאבד" אותם, נטבע המונח "הקצאת פיקדון" שמשמעו כמות המים אשר ניתן יהיה לתפוס במורד הנחל ולנצל למטרות נוספות כגון השקיה או התפלה. הקצאת הפיקדון היא למעשה ההפרש שבין כמות המים המוזרמתבמעלההנחל (הקצאהברוטו) לכמותהמיםהקטנה יחסיתשמשקהמיםמאבדבעקבות תהליכים טבעיים כגון התאיידות וחלחול (הקצאה נטו) (קפלן, 2004). מתוך 845 מלמ"ק אשר נדרשים לשמירה על בתי הגידול הלחים בארץ, הקצאת הנטו עבור האגנים המערביים והצפוניים עומדת על כ- 50 מלמ"ק,בעודההקצאהנטו עבור האגניםהמזרחיים והדרומייםעומדתעל כ- 130 מלמ"ק. ההסבר ליחס בין ערכי שתי ההקצאות נובע מהצורך להזרים אל ים המלח אשר סובל מירידתמפלסקשהכמות מיםגדולהככלשניתן (המשרדלהגנתהסביבה, 2002 ). באופן כללי, בעת חישובי הקצאות מים לנחלים יש להתחשב בשלושה גורמים. הגורם הראשון ונקודת המוצא הוא הזרימה ההסטורית-הטבעית שהביאה להתפתחותו של הנחל על בתי הגידול השונים שהוא מאכלס, לפני התערבותו שלהאדם. הגורם השני הוא המערכת האקולוגית. מקובל להניח כי 30% מהזרימה הטבעית של הנחל מהווה את הזרימה המינימאלית הממוצעת שיכולה לאפשר קיומה של מערכת אקולוגית בריאה ויציבה. שיעור זרימה של 10% מהווה זרימת הישרדות מינימאלית שביכולתהלשמור לפרק זמןקצר בלבדעלהמערכת האקולוגיתשלא תעלם 206

207 (פרידלר וחואניקו קפלן 2004). לבסוף, הגורם השלישי שיקבע סופית את ההקצאה לנחל הואההיבט החברתי,בהתאםלאופיהפעילות להמיועדהנחלהמשוקם (קפלן, 2004 ). שיקום הנחלכאלמנטנופי בלבדידרושהקצאתמיםקטנה יותרמאשרשיקומולמטרות פעילויות ספורטיביות וגם איכות המים תוכל להיות נמוכה יותר. כאשר מסתכלים על הפן המעשי של השיקום ולא רק הפן האקולוגי של מערכת הנחל, המציאות בישראל נכון לשנת 2008 מכניסה גורם נוסף שיש לשקול בעת הקצאת המים לנחלים. משבר המים הוא כעין עננה שמעיבה על תכניות שיקום הטבע התלויות במים. אי לכך, במסמך המדיניות של המשרד להגנת הסביבה העוסק במדיניות ועקרונות התכנון של נחלי ישראל, "הקצאת המים לנחלים תהיה לעת הזו בשיעור המינימאלי אשר יאפשר את השגת מטרות ניהול הנחל" (קפלן, 2004). המטרה כרגע היא לנצל את כלל מקורות המים באגן ההיקוות, לאחר טיהור אלו המהווים כיום מטרד או גורם מזהם. המדיניות תגדיר הקצאות ברוטו ונטו ותקבע את נקודות ההזרמה והשאיבה של המים כך שתתאפשרהחייאתםשלמרביתמקטעי הנחלבטרםשאיבתהמיםבמורדו. 3.7) שיקום בתי גידול הבנתהתהליכים האקולוגיים בנחל ויישומםבתכנית השיקוםמאפשרים יצירתמערכת אקולוגית שתתקיים לאורך זמן ללא צורך במעורבות אדם. שיווי המשקל האקולוגי מאפשר קיומה של מערכת יציבה שביכולתה להתמודד עם הפרעות ולהגן על בריאות הנחל והמגוון ביולוגי שבו לטווח ארוך. שימור המגוון הביולוגי הפך בשנים האחרונות למטרה מרכזית בשמירת הטבע. בשנת 1992 חתמה מדינת ישראל בריו דה ז'נרו על אמנת המגוון הביולוגי והיא שוקדת על הכנת תכניתלאומיתלשמירהעל המגווןהביולוגיבישראל. האמנה קובעת כי מדינה שתשמור על מגוון המינים בתחומה תהנה מיתרונות סביבתיים, חברתיים וכלכליים. המדינות החתומות על האמנה מחויבות בין היתר לשקם בתי גידול פגועים.( בישראל כיום, קיימים 142 מיני יונקים, עופות, דוח-חיים, זוחלים, דגים ועופות אשר שרויים בסכנת הכחדה. בתי הגידול הלחים הם דוגמה למערכות אקולוגיות אשר נתונות בסכנת הכחדה בגלל התייבשות וזיהום. הנחלים מהווים בתי גידול ייחודיים שמקיימים אוכלוסיות ייחודיות שלאתוכלנה להתקייםבמקומותבעלי תנאיםאחרים.כך,מתוך כ- 70 מיניצמחים שנעלמומהנוף בישראל, 45 הם צמחים של בתי גידול לחים.( הגנה על המגוון הביולוגי דורשת שמירה על שונות גנטית אשר יכולה להבטיח קיומה של אוכלוסיה בריאה ויציבה לאורך זמן.לשםכךישלדאוגליצירתבתי גידולגדוליםורציפים. 3.8) דרגות שיקום נחלים ובתי הגידול בהם: כאמור, תכונות הנחל הן הבסיס לשיקומו, שימורו והפיתוח הסביבתי באזורו, אולם מטרות השיקום תשתננה בהתאם למצבו וכן בהתאם לצרכים והרצונות החברתיים. בספרות המקצועית קיימותארבעדרגותשלשיקוםנחלים (קפלן, 2004 ): 207

208 שחזור מלא restoration) -(full חזרה מלאה למבנה ותפקוד הנחל כפי שהיה טרם הפגיעה. דרגת שיקום זו בלתי אפשרית עבור רוב הנחלים בארץ בשל המחסור במים, העלות הכלכלית הגבוהה, והעדר נקודת יחוס המלמדת אודות האקולוגיה של הנחל בעבר. שיקום חלקי -(Rehabilitation) איתור צרכים אקולוגיים הכרחיים לשיקום בתי גידול שנפגעו,שחזורחלק מזרימתהמיםושיפוראיכותם. שיפור מסוים במצב -(enhancement) מיקוד הטיפול במוקדי ההפרה והזיהום המרכזיים. דרגת שיקום זו רלבנטית במקרים בהם הנחל פגוע מאוד אך ניתן להשיג שיפורבמצבועלידיטיפולבגורמי ההפרההמרכזיים.מתאים לנחליםאורבאנייםשדרגת שיקוםגבוההיותר אינהאפשריתלגביהם. יצירת מערכת חדשה -(Creation) כאשר המערכות האקולוגיות בנחל מופרות באופן בלתי הפיך אך קיים הצורך החברתי להשתמש בנחל כמקום לנופש בחיק הטבע. יצירת המערכת האקולוגית החדשה כוללת נטיעת צמחיה והזרמת מים ממקורות חיצוניים. מתאיםלאזוריםעירוניים אואזוריםשיוגדרומראש כפארקלשימושאינטנסיבי התאמת דרגת שיקום הנחל נעשית על פי תנאי השטח ומגמות התכנון. בנחלים העוברים בשמורת טבע המטרה היא בדרך כלל שחזור מלא של הנחל. בנחלים העוברים בסמוך למרכזי אוכלוסיה מאמציהשיקוםיכוונו לשיפורמסויםבמצבאוליצירת מערכתחדשה.המטרהבכלפעולתשיקום היא להגיעלדרגתהשיקום המקסימאליתהאפשרית במגבלותהתנאים הקיימים בשטח.במקרים רבים קיימים אילוצים שאינם מאפשרים השגת שחזור מלא ולאורם קיימתהצדקה לרדת בדרגת מאמצי השיקום. יחד עם זאת, יש להשאיר מקום לעלייה עתידית בדרגת השיקום בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות,שינוייםבמשקהמיםאו כלהתפתחותעתידיתאחרת (קפלן, 2004 ). המשרד להגנת הסביבה מונה מספר עקרונות במתודולוגיה של שיקום נחלים, כאשר יש לבחון כל מקרה לגופו, שכן נחלים שונים מקיימים מערכות אקולוגיות שונות ומשמשים ליעודים שונים. באופן כללי העקרונות עוסקים בשמירה על אופים הטבעי של הנחל ושל המערכת האקולוגית. האמצעים לעמידה בעקרונות כוללים צעדי "עשה" כמו שיפור המצב האקולוגי של הנחל, החזרה של פיתולים היסטוריים ופיתוח בר קיימא בצידי הנחל. כמו כן הם כוללים צעדים פסיביים שמטרתם לשמור על הקיים: שמירה על מסדרון אקולוגי רציף שיאפשר רצף של זרימת מים ומעברלבע"חוזרעי צמחים,הגנהעלאתרים מיוחדיםכגוןאתרי קינוןומקומותמסתור,התאמה בוטנית של הצמחייה למניעת השתלטות של מינים שאינם מתאימים לבית הגידול, שמירה על נקודותמפגש ביןאקוסיסטמותאשרמאפשרות מגווןועושרמיניםרחביםיותר (קפלן, 2004 ). 3.9) הזרמת קולחים לנחלים נכוןלהיום,יש הכרהמסוימתבזכותהטבעלמים בישראל.בשנת 2004 אושרההצעת תיקוןלחוק המים (תשי"ט 1959) לפיה אל המטרות המעוגנות בחוק יתווספו "שמירה ושיקום ערכי טבע ונוף, לרבות נחלים ומעיינות" (קפלן, 2004), אולם כל עוד משבר המים האזורי לא ייפתר, השבת הזרימה הטבעית ההיסטורית לנחלים תישאר בגדר חזון בלבד. על מנת להימנע ממצב של ייבוש 208

209 מוחלט של הנחלים, כמו במקרה של נחל עינן, יש לבחון אלטרנטיבות אחרות וביניהן הזרמת מי קולחים באיכות גבוהה. ניתן למצוא כיום רשויות מקומיות ומפעלים שונים אשר נוהגים להזרים שפכים גולמיים וקולחים ירודים אל הנחלים. בשנים האחרונות, מתוקף חוק המים וחוקים נוספים, המשרד להגנת הסביבה עוסק באכיפת החוק והגשת תביעות כנגד מזהמי נחלים. כמו כן, מאז הקמתה של המנהלה הארצית למים וביוב ב- 1993, נושא השפכים העירוניים זוכה לטיפול טוב יותר מבעבר, ובאופן כללי ניתן לראות מגמת שיפור מבחינת סילוק מזהמים לנחלים (קפלן, 2004 ).יחדעםזאת,נחלים רביםעדייןסובליםמהזרמת שפכיםוהשלכתפסולתמזהמת. מאחר והזרמת השפכים לנחלים נעשית בין כה, הזרמתם לאחר טיהור היא רווח של הנחל אשר זוכה לזרימת מים קבועה, אשר מדללת זיהומים קיימים בנחל ומקטינה את הפגיעה בערכיו האקולוגיים והחזותיים. לאור העובדות בשטח גיבש המשרד להגנת הסביבה מדיניות המאשרת הזרמת קולחים לנחלים, בתנאים הבאים: 1) הקולחים יהיו באיכות גבוהה ולא יגרמו למטרד אסתטי או לפגיעה בחי ובצומח בנחל או לזיהום מי תהום וים או למפגעי יתושים. כמו כן, המים לאיוזרמולמקטעי נחלהמיועדיםלרחצה אולדיג. 2 ) עלהקולחים להיותמעללרמתהתקן 20/30 ולכלול פרמטרים נוספים כגון ריכוז תרכובות חנקניות, זרחן, חמצן מומס ופתוגנים. 3) תכנון השבת המים צריך לאפשר את אגירתם של הקולחים לזמן שהיה של כ- 10 ימים טרם שחרורם לנחל, במהלכם יעברו שיפור נוסף באיכות המים ותתאפשר בקרה על הזרמתם לנחל.( לפתרוןשל בעייתייבוש הנחליםבאמצעותמי קולחים עדיפותגבוההכיוון שמיקולחיםהםמקור מים זמיןוקבועעבור רובנחליהארץ שעתידו להתרחב כלעוד נמשכתהמגמה שלגידול אוכלוסין ועליה ברמת החיים. למעשה, כבר היום ניתן לראות אזורים שונים בארץ בהם יש עודף מי קולחיםשאינם מנוצליםלמטרותהשקיה. ההערכה היא שבשנת 2010 שפיעת הקולחים באזור המורד של הירדן הדרומי לא תספק את הדרישה להשקיה ונחלים וכי יהיה חוסר של 3.5 מלמ"ק בשנה. לעומת זאת מעריכים כי בבקעת הירדן יהיה עודף של 9.5 מלמ"ק מי קולחים בשנה ובגליל המערבי יהיה עודף של 49 מלמ"ק (ועדת ענבר, 2003). ניתן ללמוד מנתונים אלו על האפשרות לניוד מי הקולחים מאזורים בהם יש עודףלאזוריםהסובליםמחוסר. הזרמת עודפי הקולחים המטוהרים ברמה גבוהה בנחלים תסייע בהחייאת בתי גידול לחים שנמצאים בסכנת התייבשות, תדלל את המזהמים אשר מוזרמים אל הנחל ממקורות שונים ותאפשרלציבורהרחב ליהנותמנוףהנחלומשימושי פנאיונופששונים.כמו כן,בתנאישהקולחים מטוהרים במידה מספקת, הזרמתם לנחלים מספקת פתרון יעיל ונוח לסילוקם. כמובן שמבחינת שיקום המערכת האקולוגית, הזרמת הקולחים היא פתרון ביניים בלבד עד אשר ימצא הפתרון לבעיית משק המים באזור ויתאפשר להשיב לנחלים את זרימת המים השפירים באפיקיהם. בכל מקרה, יש לקחת בחשבון כי הזרמת קולחים לנחל משמעה נטילת סיכון כי במקרה של תקלה חמורהבמכוןהטיהוריוזרמואל הנחלשפכיםגולמיים שיגרמולזיהוםקשה. 209

210 מרבית המט"שים הקיימים כיום תוכננו ונבנו על מנת לעמוד בדרישות המינימום שנקבעו ב"תקנות 20/30" שמהוות חלק מפקודת בריאות העם משנת 1992 (מילת"ב 2006), אולם תקנות אלו אינן מספקות קולחים אשר עומדים בדרישות להזרמה לנחלים. בפברואר 2003 פרסמה ועדת ענבר דו"ח מסכם אשר הציע תקן איכות חדש למי קולחים, במטרה לשפר את אותן תקנות בסיסיות קיימות. התקן החדש הגדיר איכות מי קולחים שלישונית הנחלקת לשתי רמות, בינונית ומחמירה, כאשר ההבדל ביניהן הוא טיפול נוסף בנוטריאנטים (אמוניה, חנקן וזרחן). הקביעה באיזו רמה על כל מט"ש לעמוד תהיה בהתאם לשימושים שיעשו בקולחים. החמרת התקן יוצרת למעשה מקורות מים חדשים עבור משק המים הישראלי וחוסכת לו כ- 150 מלמ"ק מים שפירים בשנה. כמו כן, איכות המים השלישונית מספיק גבוהה, ומאפשרת את הפנייתם לנחלים (ועדת ענבר, 2003 ). לפי דו"ח ועדת ענבר, אזור מורד הירדן מאופיין בקרקעות אטימות ולכן לא נשקפת סכנת זיהום מי אקוויפר. על כן, כאשר בוחנים את האפשרויות של רמת התקן השלישוני, הועדה ממליצה כי באזור הכנרת והירדן התחתון המים יקבלו טיפול סניטרי בינוני, שכן לא נשקפת לאקוויפר סכנה ממי ההשקיה מהחקלאות, אשר זורמים לעבר הנחלים ומתנקזים אל הירדן (ועדת ענבר, 2003). הועדה שקלה אמנם את הבעיות שעשויות לנבוע כתוצאה מהשימוש בקולחים, אולם ההתייחסות נוגעת לחקלאות ומי תהום אך לא מתחשבת בהשפעות מי הקולחים על הנחל מבחינה אקולוגית. במאי 2005 התקבלה החלטת ממשלה שלאמץ את המלצות הועדה, ובהמשך להחלטת הממשלה מגובשתטיוטתהצעתהחוק.( לעומת ועדת ענבר, הלפרין ועלוני פרסמו הנחיות לשימוש חוזר בקולחים לפיהן ניתן לעשות שימוש חוזר בקולחים ולהזרימם למאגרי מים ונחלים בתנאי שהשימושים בהם יהיו לנופש מוגבל, כלומר נופש על שפת המים, או שייט בסירות ללא מגע הגוף עם המים או הליכה בנחל רדוד. ההתייחסותשלהלפרין ועלוניבהקשרלשימושבמי קולחיםנוגעת להיבטיםבריאותייםבלבדועל כן נקודת המוצא שלהם היא להקטין ככל האפשר את מגע הגוףעם המים. בהתאם הוחלט כי לא יינתן היתר לטבילת הגוף במאגר או נחל המכילים מי קולחים למעט שיט סירות והליכה בנחל רדודבהםהסכנה לבליעתמיםמינימאלית (הלפריןועלוני, 2003 ). כיום, הן מכונים חדשים והן מכונים קיימים נדרשים לעמוד באיכות שתאפשר השקיה בלתי מוגבלת. מט"שים ומפעלים המזרימים קולחים גם לנחלים נדרשים לשדרג את איכות הקולחים לרמה שלישונית הנדרשת לנחל. מכוני טיהור שפכים באזורים הידרולוגיים רגישים נדרשים לשדרג את איכות הקולחים לרמה שלישונית משופרת במטרה למנוע זיהום מקורות מים.( כמו כן, נכון להיום, שיקום הנחלים בארץ מסתמך על מי קולחים באיכות שלישונית לפי דרישות התקן של ועדת ענבר (חל"ט, 2008). שדרוג המכונים הקיימים, ותכנונם והקמתם של מכונים חדשים דורשים תקציב בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים (מילת"ב, 2006). גיוס כספים בהיקף שכזהעלידיהרשויות המקומיותיארךזמןועלכןנראהכי גאולתנחליישראלעל ידימיקולחים, 210

211 תתעכב עוד מספר שנים לא מועט. יחד עם זאת, המגמה כיום הולכת לקראת הקמתם של מט"שים שלישוניים ועל רקע מגמה זו החלטנו כי יש להיערך ולחקור את השפעתם של הקולחים השלישוניים על האקולוגיה של נהר הירדן, זאת לאחר שועדת ענבר בחנה את ההשפעה על מי התהום והנחיות הלפרין-עלוני בחנו את ההשפעות הבריאותיות. מחקר ושיטות חלק רביעי: 4) 4.1) הנחת היסוד למחקר: בדוחות של משרד התשתיות ושל מילת"ב מוזכרות תוכניות לשידרוג מכון טיהור השפכים בביתניה שבמעלה הירדן. למעשה המט"ש המחודש אמור היה להיות פעיל משנת 2002, אך כיום קיימות תוכניות בלבד. המט"ש החדש בביתניה אמור לרכז את שפכי טבריה והמועצה האזורית של ישובי עמק הירדן כיום, של מילת"ב) (מתוך דוח פעילות שפכים גולמיים וקולחים באיכות שניונית ומטה, מוזרמים מרשויות אלו לירדן, החל מסכר אלומות, והם למעשה מהווים את הזיהום העיקרי בירדן היום. נציין כי לא הצלחנו להשיג נתונים מדוייקים לגבי איכות המים שיספק המכון, אך אנו סבורות, כי בהתאם לתקנות החדשות של ועדת ענבר, המכון ישודרגלרמה שלישונית.כמו כן,אין לנו נתונים לגבי ספיקת המים של המכון וכן לגבי ייעודם. לצורך המחקר נצא מנקודת הנחה, שהמכון העתידי יזרים מים באיכות שלישונית לירדן, במקום המים בעלי האיכות הנמוכה שהוא מזרים אליו היום. שפכים ומקורות זיהום נוספים ימשיכו לזרום לירדן במורדו ממקומות שונים, אבל למעשה הזיהום האורגני העיקרי יצומצם. חשוב לנו לציין שאנו מודעות לעובדה שמים באיכות שלישונית הינם מצרך יקר. בישראל שנתונה במשבר מים חמור, נתייחס לסוגיה זו בפרק הדיון. 4.2) השערת המחקר: עלול להיווצר מאבק על זכויות השימוש במים במחקר ננסה לבדוק כיצד שידרוג המכון ישפיע על המערכת האקולוגית בנהר. (למשל לטובת חקלאות). השערת המחקר היא שהפעלתו של מתקן טיהור השפכים החדש בביתניה תוביל למגמת שיפור באיכות המים בנהר במורד סכר אלומות.השיפור יבוא לידי ביטוי גם במדדים ביולוגים הקשורים בחברת חסרי החוליות,.(Enhancement) אשר יעידו על שיפור מסויים במצב המערכת האקולוגית למרות המשך הזיהום ממקורות נוספים,אנו צופות לשיפור מסויים של המערכת האקולוגית,שכן אספקת נתח המזהמים העיקרי אל הנהר תפחת. כמו כן נצפה למצוא שיפור ניכר בנקודות מסויימות, שהיו נתונות בעבר תחת הזיהום כבד, ולאחר שידרוג המט"ש יוזרמו בהם רק קולחים איכותיים. נציין כי הזרמת קולחים בספיקה הקיימת כיום לא תוכל להביא לשיקום אקולוגי מלא של הנהר. שיקום מלא יוכל להתקיים במידה ויוזרמו בנהר מים שפירים בכמות גדולה. אחת הסיבות לכך היא היעדר האפשרות לשינוי אופי בית הגידול.מאחר ואנו לא צופות שינוי בכמות המים שתוזרם, בית הגידול ימשיך להיות בריכתי, חזקה. ולא ניתן יהיה להחזירו למצבו ההיסטורי שאופיין בזרימה 211

212 4.3) מקרי בוחן: את השערת המחקר ביססנו על תוצאות מספר מחקרים וסקרים, אשר חלקם עשו שימוש בחח"ג לצורךניטור ביולוגישלנחליםבישראל: 1. מחקר נחל ירקון: על מנת לבחון את האפשרות לשימוש בחסרי חוליות גדולים (להלן חח"ג) לשם בחינת "בריאות" הנחל (שלמות ביולוגית), בוצע מחקר בנחל ירקון, נחל האיתן היחיד במישור החוףשמעלה הנחל שלו יחסית אינומופרע. המחקר נערךבמשךשלוש שנים במהלכן נדגמושמונה תחנותאשר מייצגותבתיגידול בעליאיכויותמים שונות.שלושהתחנותבמעלה הנחל נקיות מזיהום אורגני, שלוש התחנות במרכז הנחל מכילות מים הסובלים מזיהום אורגני בינוני עד כבד ושתי התחנות במורד הנחל מכילות מים באיכות משופרת חלקית. החח"ג שנאספו מוינו, נספרווהוגדרו עד לרמה הטקסונומיתהאפשרית הנמוכה ביותר.נמצא כי בקטע המרכזי, עם כניסתם של מי נחל קנה המזוהם משפכים וקולחים באיכויות שונות, משתנה הרכב החח"ג שנאספו לחח"ג בעלי מנגנונים מיוחדים המקנים להם יכולת עמידות במים הנמצאים תחת זיהום אורגני המכילים ריכוזי חמצן נמוכים. השיפור במצב המים במורד הנחל מאפשר קיומם של מינים רגישים לזיהום אשר נעדרו מהקטע המרכזי המזוהם. יחד עם זאת, נמצא כי השיפור חלקי בלבד כיוון שלמרות השיפור, חסרו במורד הנחל מינים רגישיםאשרהופיעובמעלה הנחלהנקימזיהום.( מחקר נחל אלכסנדר: מקורות הזיהום העיקריים של הנחל הם שפכי שכם וטול כרם אשר יחד עם שפכים ממקורות אחרים זורמים בנחל שכם ונשפכים אל נחל אלכסנדר. עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצע בשנת 2000 הופסק שיתוף הפעולה הישראלי-פלשתיני להפסקת זיהום הנחל. בעקבותזאת החלה תכנית חירום זמנית,שמטרתההיתה לשפראת איכות המיםבנחל באמצעותייבושנחלשכם..2 על מנת ללמוד אודות השפעת הפרויקט על איכות המים בנחל אלכסנדר נעשה ניטור כימי וביולוגי של תחנות שונות לאורך הנחל טרם יבוש נחל שכם ולאחריו. תוצאות המחקר הראו כי ייבוש נחל שכם הוביל לשיפור בבריאות הנחל מ"גרועה" "וגרועה מאוד" ל"בינונית". מסקנה זו התקבלה בעקבות עליה בשפיעות היחסית של המינים הרגישים לזיהום לאחר ייבוש נחל שכם וירידה בשפיעות היחסית של המינים העמידים לזיהום אורגני. נציין שהמינים העמידים המשיכו להתקיים בנחל גם לאחר יבוש נחל שכם, שכן אל נחל אלכסנדר מגיעיםמזהמיםממקורות נוספים.(גזיתוחובריו, 2003 ). סקר נחל חרוד: סקר אקולוגי שנערך בשנת 2002 בנחל חרוד, שמונה שנים לאחר הסקר האקולוגי הראשון, נועד לבדוק את השינויים שחלו במצב הנחל מאז תחילת תהליך השיקום. הסקר כלל סקר הידרולוגי, סקר בוטני וסקר הידרו-ביולוגי. הסקר דגם 28 תחנות לאורך הנחל ויובליו במטרה לבחון את כמות ואיכות המים ומצב בתי הגידול השונים על החי והצומח שבהם. זאת לצורך עדכון המלצות בנושא הזרמת המים לנחל להבטחת שיקומו האקולוגי. נמצא כי איכות המים גרועה כפי שהייתה בסקרים קדומים, אם כי ביחס לשנים קודמות, בתחנה מספר III חל שיפור ניכר בהשוואה למצב בעבר בזכות שיפורים במט"ש קולחיתנובהשהביא לירידהבריכוזיהמזהמיםבמים. (גלזמןוחובריו, 2002 )

213 כלומר, ניתן להשפיע נקודתית על איכות המים בנחל, בעקבות שידרוג של מכון טיהור בודד. אנו רואות סיבה להאמין כי כל עוד יש שיפור באיכות הקולחים שמוזרמת לירדן, רמת הזיהוםבמיםתקטן,וכךלמערכתהאקולוגית יהיהסיכויטוביותרלהשתפר. סקר ירדן דרומי: נציין גם את הסקר הראשוני להערכת מצב בריאות הנחל שהתבצע בירדן הדרומי (גזית והרשקוביץ 2006). בסקר נעשה שימוש "בציין רגישות הטקסונים" (יורחב להלן) ) מטרות המחקר: מטרה ראשית: לבחון כיצד תשפיע הזרמת הקולחים האיכותיים על המערכת האקולוגית של מורד הירדן. מטרות משנה: 1. לבחון כיצד תשפיע הזרמת הקולחים האיכותיים על איכות המים. 2. לבחון כיצד תשפיע הזרמת הקולחים האיכותיים על "בריאות הנחל" 4.5) תחנות הדיגום בירדן הדרומי (בריאות הנחל היא ביטוי איכותי למצב המערכת האקולוגית של הנחל). לצורך המחקר נבחרו 11 תחנות לאורך הירדן הדרומי. התבססנו על תחנות קבועות שבהן מתבצעות דגימות שנתיות על ידי רשות הטבע והגנים. כמו כן התבססנו על תחנות נוספות בהן נעשהשימושבסקרהאקולוגי האחרוןשבוצעבירדןהתחתון (גזיתוהרשקוביץ 2006). נציין שמרבית התחנות ממוקמות בקטע הצפוני של הנהר (באזור עמק הירדן ועמק בית שאן), ממוצא הכנרת ועד תחנת השאיבה בשפעה. אזור זה כולל בתוכו את הקטע הנקי עד למעלה סכר אלומות, וכן את מורד סכר אלומות, שהיא הנקודה בה נכנסים לנהר קולחי ביתניה ומתחיל הזיהוםהעיקרי. נציין גם, שאזור זה נגיש יותר לדיגום, מאחר שגדות הנהר נמצאות בשטח הישראלי ובמרחק רב מהגבול.קיימתבעיהמסויימת לדגוםאתהתחנותהדרומיות יותר.בנקודותאלוהנהרמהווהאת קו הגבול בין ירדן לישראל ורובו עובר תחת שטחי הגדה הפלשתינית. מניסיונם של אנשי רשות הטבע והגנים, סביר שהדיגום בתחנות אלו לא יתאפשר בצורה סדירה, ויהיה תלוי במצב הביטחוני.התחנותבאזור זה מועטות וממוקמותבאזורים שהגישהאליהם נוחהכגוןמעבריגבול מוסדריםואזוריתיירות. להלןמוצגות תחנות הדיגוםעלגבימפות: הנתונים נלקחו מדו"ח פעילות מסכם לשנת 2007 "ניטור מים ונחלים" מטעם המשרד להגנת הסביבה, אשכול תשתיות, האגף למים ונחלים וכן מסקר אקולוגי ירדן דרומי, שנערך על ידי גזית,הרשקוביץובןדוד,אונ'ת"אבשנת

214 תחנות 1-2: התחנה הראשונה ממוקמת בסמוך למוצא הירדן מהכנרת (אתר "בית ירח"), והתחנה השנייה ממוקמת במעלה סכר אלומות. הסכר סגור לחלוטין ואין מעבר דרכו למורד הירדן. המים בתחנות אלו הם מי כינרת, המוזרמים לאפיק בכל ימות השנה לטובת מכוני השאיבה של משקי עמק הירדן ותחנת "דגניה 1 " שלחברת מקורות. מקטעזה נחשב לחלק הנקי של הנהר, והוא משמש לפעילות אנושית אינטנסיבית (שייט, נופש ודייג). נציין כי האפיק מאופיין בזרימה איטית של מים עמוקים וצלולים על גבי תשתית אבנית. תחנה 3: התחנה נמצאת כק"מ במורד סכר אלומות, לאחר כניסת המוביל המלוח, קולחי טבריה וקולחי מתקן מפה מספר 1: ארבע תחנות הדיגום הצפוניות לאורך הירדן הדרומי. הטיהור בביתניה. אין כניסה של מי כינרת דרך סכר אלומות, ולכן אלו המים אשר קובעים את איכות מי הנהר מנקודה זו ואליך.גםבתחנהזו כמעטולאמורגשתזרימה. תחנה 4: התחנה נמצאת בסמוך לגשר "בית זרע". צבע המים, הקצף על המים וריח הביוב מעידים שאין למעשה שיפור באיכות המים לאורך זרימתם באפיק, מסכר אלומות. המים רדודים והזרימה מהירה בעקבות היצרות האפיק. התשתית אבנית (חצץ ואבנים קטנות). נציין שהשפכים של בית זרע והמוסד החינוכי אשר זיהמו בעבר את הנהר בסמוך לתחנה זו, חוברובאמצעותקוסניקה חדשלמתקןביתניהב תחנה 5: ממוקמת בגשר דלהמיה. במעלה תחנה זו כניסת מזהמים חדשים: 1) תשטיפי רפת וניקוז מדגה של קיבוץ אפיקים 2 )קולחי הקיבוציםאשדות יעקבאיחודומאוחדאחרי טיפול בבריכת חימצון בלבד. איכות הקולחים האלו, לאחר טיפול במתקנים ישנים שאינם עומדים בתקנים תורמת לזיהום הנהר. צבע המים עכור חום, והזרימה החזקה (כתוצאה מהיצרות האפיקוהשיפועהחזק),גורמתליצירתקצף. תחנה 6: ממוקמתבמורד כניסתהירמוך,באתר "גשר הישנה". גדות הנהר תלולות וגבוהות ומאופיינות בסלעי בזלת גדולים המייצבים אותן. איכות המים טובה יותר מאשר בתחנות 214 מפה מספר 2 :שבע תחנות הדיגום הדרומיות

215 קודמות, עקב הטיהור העצמי שמתקיים. בנוסף, לאתר נהריים הם באיכות טובה ובמליחות נמוכה בהרבה מהירדן, לירידה בריכוזי המזהמים בירדן. מימי הירמוך המתווספים לקטע זה בסמוך ומכאן שגם הם תורמים באתר "גשר הישנה" שוחזרו וניבנו חלק מהמבנים של קיבוץ גשר מימיו הראשונים שלפני מלחמת העצמאות. כיום ניתן לבוא ולבקר במבנים ולצפות בקטע הנהר היפה,העובר תחת גשרי הקשתות הבנויים עליו. תחנה 7: גשר שיחחוסיין. קטעהנהר העוברבבקעת ביתשאן מושפעמאוד משאיבותהמיםממנו למדגה ומניקוזי המים החוזרים מהמדגה אליו. מדדי הזיהום בריכוזי הקלה ירידה קיימת האורגניים ועלייה בריכוז החמצן המומס,המעידים על שינוי באיכות המים שהוא למעשה תוצאה של עירוב מי המדגה המושבים עם מימי הנהר מהמעלה. נציין גם את כניסת מי נחל חרוד, וכן מי הוואדיות במזרח הירדן,המזוהמים בביוב. תחנה 8: המים נדגמים בסמוך לתחנת "שפעה" של חברת "מקורות" השואבת מים מהירדן לחקלאות בבקעת בית שאן הדרומית, באזור כפר רופין וטירת צבי. הספיקה נמוכה מאוד, במיוחד בסתיו, וזאת בעקבות השאיבות במעלה התחנה. צבע המים חום - ירוק. אין ריח ביוב. גדות הנהר תלולות ומכוסות בסבך צמחיה, הנשלטת ע"י קנה מצוי ועצי אשל. בשנה החולפת הגיעו לנהר יותר מי ניקוז מהמדגה והמאגריםשלגדותיו יחסית לשניםקודמות.מצבזההואתוצאהשלפעולות החיסכוןבמיםשנקטויישובי בקעת בית שאן וסחרור המים בין הבריכות. המערכת האקולוגית של הנהר סובלת שנים ארוכות מהתייבשות, צמחיית הגדות נפגעת וכן בעלי החיים של המים והסבך גם יחד בגלל המחסור הנמשך במים זורמים בנהר. בגשר אדם. ממוקמת 9: תחנה הפלשתינית ולכן לא תמיד ניתן לדגום מסיבות ביטחוניות. בדומה לשתי התחנות הבאות נמצאת בשטח של הרשות המים באזור זה מושפעים רבות משיטפונות ביובלי הנהר ממזרח ומערב, אשר בשנים האחרונות פחתו בצורה משמעותית. בנוסף המים כניסות היורדים לנהר מהיובלים פחתו מתחום ממלכת ירדן גם בשל בשנים האחרונות העצירה של מי שיטפונות במאגרים שנבנו בהם. קיימת עלייה באיכות המים כתוצאה מטיהור עצמי במהלך הזרימה בנהר וכן עקב המיהול במי המדגה. יחד עם זאת, גם בקטע הדרומי של הנהר יש כניסת מזהמים ממקור ביובי וחקלאי. עכור. צבע המים ירוק ומתנשאות 3-4 מ'מעל פני המים.סבך צמחיית הגדות נשלט ע"י קנה ועצי אשל. הגדות תלולות תחנה 10: התחנה הממוקמת במעבר הגבול אלנבי, דומה בתכונותיה לתחנת גשר אדם, ומושפעת מירידה משמעותית בספיקת המים בשנים האחרונות. טיהור עצמי לאורך הזרימה. מלוחות בדרום בקעת הירדן וכניסת מי נביעות מליחים. אין כניסות מזהמים נוספים ומתקיים קיימת עלייה במליחות כתוצאה ממעבר הנהר בשכבות קרקע תחנה 11: ממוקמת באתר הטבילה. בדומה לתחנות הקודמות הקטע הזה של הנהר סובל מהתייבשות בשנים האחרונות, ומאידך ממשיך להתקיים תהליך הטיהור עצמי. צבע המים ירוק עכור. גדות הנהר מתנשאת לגובהשל 4-3 מ'מעלהמים.נצייןאתחשיבותושלמקטעזה כאתרתיירות.האזורנחשבלמקום בו חצה יהושע בן נון את הירדן, למקום בו עלה אליהו הנביא השמיימה וכן למקום בו הוטבל ישו. כיום ניתןלבוא ולבקרבקטעהנהרהייחודי ובמנזריםשלגדותיו,אךדרושתיאוםעםצה"ל. נוצריםאדוקיםאף מגיעים לטבול במים למרות הזיהום הגבוה. 4.6) תחנות הדיגום ביובלי הירדן 215

216 נחל יבנאל במעלה השפך לירדן: באביב הזרימה בספיקה ממוצעת של כ- 150 מ"ק/שעה ובסתיו הספיקה פוחתת לכ- 70 מק"ש בלבד. מים צלולים, צמחית גדות מפותחת, נשלטת ע"י קנה, ערברבה שעירה, שנית גדולה, וארכובית הכתמים. מקור המים ממעיינות נחל יבנאל, המנוצלים במיעוטם להגמעתעדריםורובמימיהםמשוחרריםלנחל. נחל תבור בגשר כביש 90: באביב זרימת המים מוערכת בכ - 10 מ"ק/שעה ובסתיו היא פוחתת ל 3-5 מק"ש בלבד. מקור המים בקטע זה הוא מניקוז חקלאי לאחר שכל מימי מעיינות נחל תבור מאוחזים ע"י קיבוץ גשר במעלה הנחל. עודפי המעיינות וכן עודפי הזרימות השיטפוניות, העוברים את האיחוז של הקיבוץ, הם המקיימים בחורף את הזרימה בנחל עד לחיבורו עם הירדן. בשאר עונות השנה, ובייחוד בקיץ ובסתיו, אין רצף זרימה עד נהר הירדן. המים צלולים ומקיימים צמחיית גדות עשירה, אךמחלחלים באפיקבמרחקשלכ- 200 מ'ממזרחלגשר נחל חרוד - גדול יובליו המערביים של הירדן: דיגום נחל חרוד מבוצע מידי שנה ע"י רשות הטבע והגנים בדומה לדיגום נהר הירדן. הביוב הגולמישל בית שאן וכן של המפעלים באזור בקעת בית שאן מעמיסים זיהום כבד במורד הנחל, ומהווים מפגע אקולוגי ותברואי חמור. קטע הנחל שבתחום הגן הלאומיביתשאןמוליךמים באיכותטובהיותר,וזאתהודות למיהולזיהומיהמעלהבכמויות גדולות שלמיבריכותדגיםוכןהודות לסיכרוניםומפלונים המאיציםאתהטיהור העצמי.תחנתהדיגוםשלנו נמצאתבמעלההמפגששלנחל חרודעםנהרהירדן (בגשרכבישהפטרולים).המיםבתחנה בצבעאפור עכור, יש ריח ביוב ויש קצף. הספיקה עולה לכ- 500 מ"ק/שעה באביב ולכ- 800 מ"ק/שעה בסתיו כתוצאהמהתווספותמימי עיינותחסידההנקיים,התורמיםלמיהול המזהמיםהמגיעיםמהמעלה. כאמור, מנהלת נחל חרוד מקדמת תכנון וביצוע של פעולות לשיקום הנחל וסביבתו. החל משנת 2004 ניכר שיפורבאיכותקולחי "תנובה"המוזרמיםלנחללאחר שהייהבמאגרליטוש. פעולה זו הביאה לשיפור באיכות המים בקטע המרכזי של הנחל. בנוסף נציין כי מערכת אזורית לטיפול בשפכים מוקמת בימים אלו ע"י המועצה האזורית בקעת בית שאן ועיריית כמו כן, בית שאן. גם המועצה האזורית גלבוע, המזרימה לנחל שפכים במעלה, מתכננת מערכת אזוריתלהולכתשפכי היישובים למתקן האזורי החדש שיוקםבביתשאן (מתוך דו"ח 2006, פעילות מילת"ב משרד התשתיות הלאומיות). שיפור באיכות מי נחל חרוד, המערביהגדולביותרשלהירדן,יתרום בצורהמשמעותיתלשיפורמינהרהירדןבמורד. היובל נהר הירמוך במורד אגם נהריים: תחנה זו נדגמת על מנת לקבל תמונת מצב איכות המים המגיעים לירדןמנהר הירמוך. ידוע שאין עודפימים ממעלה הנהר, לאחר שכל מימיו מתחלקיםבין ההטיהשל ממלכת ירדן לתעלת הע'ור לבין השאיבה המוקצית לישראל במפעל "ירמוכים" בעמק הירדן. המים היורדים דרך סכר אגם נהריים הם למעשה מי ניקוז בריכות דגים של מסדה ושער הגולן, וכן ניקוז שדות של הקיבוצים הללו. 4.7) ניטור פיזיקאלי וכימיקאלי של הנחל בחינת השפעת הזרמת הקולחים האיכותיים על איכות המים, תבוצע באמצעות ניטור לימנולוגי (כימי ופיזיקאלי)של מי הירדן בתחנות הנבחרות,לפני ואחרי הפעלת המכון החדש בביתניה. במהלךהדיגום יבדקובתחנותפרמטרים באמצעותמכשירישדה.פרמטריםאלהמאפשריםלקבל הערכה ראשונית לגבי איכות מי הנחל בתחנה הנבדקת. הבדיקות כוללות: מוליכות חשמלית, הגבה, ריכוז חמצן מומס וטמפרטורה. בנוסף יילקחו דגימות מים לאנליזה מפורטת של עכירות 216

217 המים, ריכוז הנוטריינטים (חנקן, אמוניה וזרחן) ריכוז חומר אורגני הזמין (צח"ב,(BOD וכמות חיידקיםצואתיים. צח"ב - צריכת חמצן ביולוגית, הינו מדד לכמות החמצן הנצרך על ידי מיקרואורגניזמים לפירוק החומר האורגני במהלך חמישה ימים בתנאים אופטימאליים. על פי הנחיות המשרד לאיכות הסביבה מקור מים בו ריכוז צח"ב גבוה מ- 10 מג"ל, מוגדר כעשיר בחומרים אורגניים. 4.8) פרמטרים לימנולוגיים נבחרים והשפעתם על איכות המים והאקולוגיה בנחל שפכיםוקולחים מעמיסים אתהנהרבחומר אורגני (מומס וחלקיקי),מינראלי דישון (בעיקרחנקן וזרחן), ומזהמים נוספים כגון דטרגנטים. להלן מוצגים חלק מהפרמטרים אשר קשורים לזיהום שמקורובשפכיםוקולחים, ואשריבדקובסקרהלימנולוגישנערוך (מילשטיין 2002): 1. חומר אורגני וחמצן מומס: עם כניסתו של החומר האורגני לנחל, הוא מתחיל לעבור תהליכי פירוק על ידי חיידקים. הנשימה של חיידקים האלו מתרחשת ע"י פרוק החומר האורגני תוך כדי קליטה של חמצן. לכן עלייה בכמות החומר האורגני בנחל תתבטא בעלייה בכמות המיקרואורגניזמים וירידה בכמות החמצן. ריכוז החמצן המומס הפוחת מביא לתמותה של בעלי החיים שתלויים בחמצן. במקביל קיימת עלייה בשפיעות המינים שעמידים לתנאים של מחסורבחמצן. מינראלי דישון (תרכובות חנקן וזרחן): תגובהאופיינית להעשרהבמינראלי דישוןהיאתופעת האאוטרופיקציה. ככל שמתרחקים ממקור הזיהום, ריכוז החומר האורגני יורד (כתוצאה מפעילות החיידקים),וריכוזהחמצן עולה.תנאים אלו,יחדעםריכוזים גבוהיםשלמינראלים שמקורם בשפכים והם לא עברו פירוק, גורמים לשגשוג של מיני אצות פלנקטוניות. התופעה הזאת מלווה בשינויים קיצוניים בריכוז החמצן במים: בשעות היום ריכוז החמצן המומס במים עולה עד לכדי רוויה, כתוצאה מפעילות פוטוסינתטית אינטנסיבית של האצות. בשעות הלילה, בהיעדר פוטוסינתזה, ריכוז החמצן יורד בעקבות הנשימה המוגברת של אותן אצות. במצב כזה ריכוז החמצן עלול לרדת עד לתנאי היפוקסיה ואנוקסיה, תנאים שמסכנים את בעליהחייםשתלוייםבחמצן. אמוניה ) 3 :(NH 4 +/NH האמוניה היא תוצר פירוק של אוריאה (אחד ממרכיבי השתן), חומצות אמינו וחומרים חנקניים שמקורם בחי. היא נחשבת כחומר רעיל ביותר, בעיקר בצורתה הבלתי מיוננת ) 3.(NH המקור העיקרי של האמוניה הינם שפכים ביתיים וחקלאות העושה שימוש בדשנים. חשוב לציין שעלייה ב-,pH כמו גם עלייה בטמפ' גורמת ל- + 4 NH.2.3 להפוך ל- NH 3 והרעילות גדלה. ב נקבע תקן מחמיר של 0.02 מ"ג לליטר אמוניה בלתי מיוננת כמותרלהזרמה לנחליםע"י ה- US-EPA (הרשותלהגנת הסביבהבארה"ב).בישראל תקן קולחים של 3 מ"ג לליטר, כאשר הכוונה היא לאמוניה כללית (הכוללת גם את הצורה המיוננת וגם את הצורה הניטרלית המסוכנת יותר). בתנאי ה- ph והטמפ' המאפיינים את נחלי הארץ, כמות כזו של אמוניה כללית יכולה להוביל לריכוז 0.16 מ"ג/ליטר אמוניה בלתי 217

218 מיוננת, ריכוז הגבוה בהרבה מהתקן האמריקאי. נציין כי לירדן כמו לנחלים אחרים, מוזרמיםגםשפכים גולמייםבהםריכוזהאמוניהאףגבוהמ- 3 מ "ג/ליטר. 4. ערכי הגבה :ph ערךה- ph מהווהמרכיבחשוב לפעילויותתוך תאיותרבות, ועל כןיש לו השפעה מרובה על מאכלסי המים. כמו כן ה- ph משפיע על ריכוזים של חומרים אחרים (למשל על ריכוז הפרקציה הבלתי מיוננת והרעילה של אמוניה). הגורם העיקרי לשינויי ph במים מתוקים הינו חומצה פחמתית H. 2 CO 3 ריכוז החומצה עולה כתוצאה מתגובה של פחמן דו חמצני מומס עם מים. בתנאי אאוטרופיקציה, פוטוסינתזה אינטנסיבית הכוללת הטמעה של CO 2 מהמים, גורמת לירידה בריכוז החומצה הפחמתית ולעלייה ב-.pH בלילה, כשאין פוטוסינתזה והטמפ' יורדת, ריכוז ה- CO 2 המומס עולה ואיתו ריכוז החומצה הפחמתית שמורידה את ה- ph בנחל לרמה חומצית. מוליכות חשמלית: המוליכות החשמלית היא מדד לכושר המים לשמש כמוליך זרם חשמלי. המוליכות גדלה ככל שכמות היונים המומסים במים גדלה (כלומר ככל שמליחות המים גדלה). רוב מאכלסי המים המתוקים סובלים טווח רחב יחסית של מוליכות, אך מעל סף מסויים הם כבר לא מתקיימים. מליחות המים מושפעת באופן טבעי מהקרקע שמשחררת יונים למי התהום המזינים את הנחל, וכמו כן מהתאדות שמגדילה את ריכוז היונים. המליחות הגבוהה בירדן הדרומי מושפעתגם מהשפכים והקולחים המוזרמים אליו, ומכילים ריכוז גבוה של יונים. נציין גם את סכר אלומות ממנו מוזרמים לירדן מים מלוחים מתעלת המובילהמלוח. עכירות: ערכיםשלעכירות מהוויםמדד לכמותהחלקיקיםהמרחפים במים.העכירותמהווה גורם בעל השפעה שלילית, בעיקר משום שהיא מונעת את האור מהאצות שבקרקעית הנחל וגורמת לתמותה שלהן. בנוסף היא יכולה לגרום להפרעות פיזיות לבעלי החיים כגון פגיעה במערכתהנשימה (פציעה שלהזימים)אובמערכתהראייה ) נתונים לימנולוגיים קיימים - ירדן הדרומי ויובליו 4.9.1) נתונים לימנולוגיים מתוך סקר של רשות הטבע והגנים: היחידה לניטור סביבתי ברשות הטבע והגנים, פועלת בשנים האחרונות עבור המשרד לאיכות הסביבה ונציבות המים, במטרה לאסוף מידע על איכויות המים בנחלים, במאגרי קולחים ובמתקני טיפול בשפכים. ניטור איכות המים הזורמים בנחלי ישראל מבוצע פעמיים בשנה: דיגום האביב, נערך בחודשים אפריל-מאי, ודיגום הסתיו נערך בחודשים אוקטובר-נובמבר. הדיגום מתבצע בתחנותקבועות ב- 13 נחלים, והוא כוללבדיקות בשדה,נטילת דוגמאותלמעבדהוכתיבת דוחות ניטור סביבתיים לכל נחל. להלן מוצגים חלק מהנתונים האחרונים (משנת 2007), שנמדדו בתחנותלאורךהירדןהדרומי, (כאמור,המחקרשלנו יכילאתאותןתחנותהדיגום): ריכוז החלקיקיםהמרחפיםוהחומרהאורגניהמומס: בתרשימים המוצגים להלן מוצגים נתונים לגבי ריכוז החלקיקים המרחפים וריכוז החומר האורגניהמומס,אשרנמדדולאורךהירדן בדיגוםהסתיוהאחרון. 218

219 B O D t (m g /l) T S S 105 (m g /l) site site 2 1 באדוםתרשיםמספר 1 :ריכוזחלקיקיםמרחפים ( TSS105 )ביחידותשלמ"גלליטרבתחנות דיגום לאורך הירדן הדרומי (12/11/07). באדוםתרשיםמספר 2 :ריכוזחומראורגנימומס ( BOD )ביחידותשלמ"גלליטר בתחנות דיגום לאורך הירדן הדרומי (12/11/07). כאמור תקן 10/10 החדש של ועדת ענבר מתיר הזרמה של קולחים לנחלים כאשר ריכוזי החלקיקים המרחפים והחומר האורגני המומס לא עולים על 10 מ"ג לליטר. ניתן לראות שפרט לשתיהתחנות הראשונות,אשרנמצאות בקטעהנקישבמעלהסכר אלומות,הקולחיםלאעומדים בתקןהחדשואף לעיתיםגבוהיםגםמהתקןהישן (20/30). נתוניםלגביפרמטריםלימנולוגיים נוספים : טבלה מספר 1: נתונים לימנולוגיים בתחנות לאורך הירדן הדרומי (דו"ח פעילות מסכם לשנת 2007 "ניטור מים ונחלים" מטעם המשרד להגנת הסביבה, אשכול תשתיות, האגף למים ונחלים). Cl (mg/l) Fcoli (cfu/100 ml) Ptot (mg/l) NO2 (mg/l) NO3 (mg/l) NH4 (mg/l) Doxsat (%) תאריך תחנה ph אביב סתיו אביב סתיו אביב סתיו אביב סתיו אביב סתיו אביב סתיו אביב סתיו 7 219

220 אביב סתיו סתיו 7.91 :ph היחידות הם לוגריתמים נגטיביים של ריכוז יוני המימן בליטר. ערכים נמוכים מ- 7 הם מים חומציים,ערכיםשגבוהיםמ- 7 הםמיםבסיסיים. Doxsat :אחוז רווית החמצן מדד לריכוזהחמצן במים.לכלטמפ'שלמיםיש אחוז רוויה אחרלחמצן (נובעמכך שמסיסותהגזים במיםעולהככל שהמיםיותרקרים). ב- 20 מעלות, 9 מ"גחמצןמומסבליטר יהוו 100% רוויה. ריכוזי החומרים נמדדו ביחידות של מ"ג לליטר: (אמוניום), NH 4 (ניטריט NO 2 /NO 3 וניטראט,תרכובותיוניות המכילותחנקן אשרמקורן בחומרידישון), Ptot (הריכוזהכללישל זרחןשמקורו גםכן בחומרידישון), Cl ריכוז יוניהכלורהמהווהמדדלהמלחה. Fcoli קוליצואתי,נספר ביחידותל- 100 מיליליטר. ניטורהאביבהתבצעבתאריך 2/5/07 וניטורהסתיוהתבצעב- 12/11/07. מסיבות ביטחוניותלא ניתן היה לדגום את תחנה מספר 9 (גשר אדם), באביב. תחנות 10 ו- 11 לאנדגמומסיבותדומות ) נתונים לימנולוגיים של הירדן הדרומי מתוך סקר אקולוגי מטעם אוניברסיטת תל אביב: לבקשת ובמימון רשות ניקוז כנרת, בוצע בתאריך 3/11/2005 סקר לימנולוגי וביולוגי (חסרי חוליות), בעשר תחנות נבחרות לאורך הירדן הדרומי, ממוצא הכנרת ועד לסכר כביש 90. מטרת הדיגום היתה לבחון את המצב האקולוגי של מורד הירדן בקטע בו איכות המים מושפעת ממקורות שונים. מלבד הדיגום והאפיון הביולוגי של חסרי החוליות, נדגמו גם משתני הסביבה הבאים: טמפ' מים, מוליכות חשמלית, ריכוז חמצן מומס והגבה, וכן נבדקו במעבדה פרמטרים של עכירות המים, צח"ב וריכוז נוטריינטים כגון חנקה, אמוניה וזרחה. להלן מוצגות תוצאות נבחרות מהדיגוםהנ"ל,ופרוטהתחנות: Turbidity (NTU) Site תחנה מיקום בית ירח ירדנית דגניה מעלה סכר אלומות מורד סכר אלומות נפתולי בית זרע גשר בית זרע מנחמיה צינור המים סכר כביש

221 1) תרשים מספר 1 ע: רכי עכירות בתחנות דיגום לאורך הירדן הדרומי ( ) מתוךסקראקולוגי ירדןדרומי, גזית,הרשקוביץ,המעבדהלאקולוגייתנחלים אונ'תלאביב ) תרשים מספר 2: ריכוז צח"ב בתחנות הדיגום לאורך הירדן הדרומי ( ) מתוךסקראקולוגי ירדןדרומי, גזית,הרשקוביץ,המעבדה לאקולוגייתנחלים אונ'תלאביב 2005 BOD (mg/l) Site Electric conductivity (us@25oc) ) תרשים מספר 3: ערכי מוליכות חשמלית בתחנות הדיגום לאורך הירדן הדרומי ( ) מתוךסקראקולוגי ירדןדרומי, גזית,הרשקוביץ,המעבדה לאקולוגיית נחליםאונ'ת"א 2005 Site 4.9.3) סיכום הנתונים ניתן להבחיןבשלושה קטעיםעיקרייםלאורךהנהר: בתחנות 1 ו- 2 זורמים מי הכנרת, ואין אבחנה במזהמים כל שהם. ערכי הגבה וטמפ' - אופיינים למימי האגם. ריכוז הכלורידים באגם היה יציב ונע סביב 240 מג"ל. פעילות שייט ונופש בנהר ובגדותיו מתקיימים מזה כמה שנים. כניסת המוביל המלוח וקולחי מתקני הטהור של טבריה ויישובי עמק הירדן (מתקן בתניה) במורד סכר אלומות בספיקה של כ 0.5 מ"ק/שנייה הם שקובעיםאתאיכותהמיםהירודהמכאן ולמורדהנהר,כפישמתבטאמתחנה 3 ואילך. התחנות: 3-6 מייצגות את איכות המים הירודה, המושפעת מכניסת ביובים נוספים לאורך קטע זה,בהם: המוביל המלוח המביאאת קולחיטבריה ומתקןביתניה, ניקוז בריכותהדגיםשלקבוץ אפיקים, שפכי הקבוצים אשדות יעקב (איחוד ומאוחד) - לאחר טפול ראשוני, קולחי מנחמיה - לאחר בריכתחמצון.שפכים וקולחיןאלו תורמיםלעליה בריכוזי הנוטריינטיםומתבטאיםבעליה משמעותיתבריכוזהחנקן במים. התחנות מס' 7 ו - 8 מייצגותאת כניסותהמיםשבבקעת ביתשאן,בהםניקוז בריכותדגים.עיקר תוספת המים לנהר מגיעה מנחל חרוד, אשר בספיקה של כ 600 מ"ק/שעה מעמיס מזהמים בריכוזים גבוהים.עיקר המזהמים באים ממקור אורגני - שפכי תעשיות מזון ושפכים ביתיים - רובם ללא כל טיפול. יחד עם זאת - מתרחשים בנהר תהליכי טיהור עצמי, הממתנים את השפעת 221

222 ת ) נחל חרוד, המהולים גם במימי עינות חסידה הנקיים. השפעת נחל יבנאל - המגיע לירדן במעלה קטעזה זניחהולאמורגשת בגללספיקתוהנמוכה. תחנות 9 עד 11 לא נדגמו בשנת 2007 חנה 9 נדגמה רק בסתיו), מסיבות ביטחוניות. מתוך סקרים קודמים ( ), בתחנות אלו מבחינים ביציבות בריכוזי נוטריינטים. עלייה בריכוז חמצן מומס במים וירידה בריכוז חיידקי הקולי מעידים על טיהור עצמי. צבע המים הירוק מעיד על ריבוי האצות במים. בנוסף קיימת עליה בריכוז המלחים בגלל כניסות מים מליחים וניקוז והמסת שכבות קרקע מלוחות בבקעת הירדן. בסה"כ איכות המים במקטע זה מוגדרת כבינונית ביחסלשניהאזוריםהאחרים ) נתונים לימנולוגיים עבור יובלי הירדן מתוך הסקר של רשות הטבע והגנים תחנה טבלה מספר 2: נתונים לימנולוגיים בתחנות ביובלי הירדן המערביים (דו"ח פעילות מסכם לשנת 2007 "ניטור מיםונחלים"מטעםהמשרדלהגנת הסביבה,אשכולתשתיות,האגףלמיםונחלים). שפך נחל יבניאל תאריך אביב סתיו Fcoli (cfu/100 ml) Ptot (mg/l) NO2 (mg/l) NO3 (mg/l) NH4 (mg/l) BODt (mg/l) TSS (mg/l) Doxsat (%) אביב נחלתבור סתיו (גשרכביש ( אביב נחלחרוד סתיו (כבישהפטרולים) אביב שפךנהרהירמוך סתיו הסברלגביהפרמטרים והיחידותניתןבתרשימים 4.9.1/4.9.2 וכןבטבלה ניטור האביב התבצע בתאריך 16/4/07 וניטור הסתיו התבצע ב- 15/10/ ) סיכום הנתונים: ריכוזי נחל יבנאל: נוטריינטים נמוכים וריכוז חמצן גבוה במים, מעידים על מצב תברואי טוב בנחל וסביבתו. הימצאות חלקיקים מרחפים,חיידקי קולי ואמוניה נובעת מרעיית בקר במימי הנחל. נחל תבור: כאמור מימי מעיינות נחל תבור מאוחזים ע"י קיבוץ גשר במעלה הנחל, ורק עודפי המעיינות והזרימות השיטפוניות מקיימים בחורף את הזרימה עד לחיבור עם הירדן.בקיץ ובסתיו אין רצף זרימה עד נהר הירדן. המים צלולים ומצבם התברואי טוב כל עונות השנה. הימצאות חיידקי קולי ואמוניה היא כתוצאה מרעיית בקר במימי הנחל. נחל חרוד : מתוך הנתונים של תחנה זו, וכן מנתונים של שאר התחנות הנדגמות בנחל במסגרת הסקר הכללי של ניטור הנחלים ע"י רשות הטבע והגנים, ניכר כיהמצב התברואי הכללי של הנחל ירוד. מיהול המים במימי מעיינות חסידה, מתבטא היטב בעליית ריכוז החמצן המומס ובירידה בריכוזי חנקן כללי,זרחה וצח"בביחס לתחנותבמעלה השפךלירדן. יחדעם זאת,מימינחלחרוד יורדים אל נהר הירדן, כשלמרות המיהול הזה, הם מזוהמים ועמוסים חומר אורגני בלתי מעוכל. מצבזהשוררבמימיהנחל שניםרבות,ומהווה גורםמשמעותיגםלזיהוםהירדן. 222

223 מתוך הטבלה ניתן לראות את התרומה הניכרת של חומר אורגני, אמוניה ומזינים שמגיעים לירדן מנחלזהלעומתשארהנחלים. נהר הירמוך במורד אגם נהריים: המים היורדים דרך סכר אגם נהריים הם למעשה מי ניקוז בריכות דגים של מסדה ושער הגולן, וכן ניקוז שדות של הקיבוצים הללו. כללית המים באיכות טובה, ריכוז נוטריינטים נמוך וריכוז כלוריד מעט גבוה ( מג"ל) בגלל ניקוז השדות. הספיקהמוערכתבכ 300 מק"שבאביבוכ 200 מק"שבסתיו. 4.10) ניטור ביולוגי של נחלים בניטור ביולוגי נעשה שימוש בתגובה ביולוגית לצורך בחינת איכות המים. הניטור הביולוגי מאפשר הערכה אינטגרטיבית של כל הגורמים הקשורים בזיהום, אשר בנוסף יש להם רלוונטיות לפגיעה אקולוגית בהתחשב באופי הנוכחי של הנחל (אופי הנחל המתבטא למשל בכמות המים, משטר הזרימה, טמפ' וכו'). בכך מהווה הניטור הביולוגי אלטרנטיבה או תוספת יעילה לשיטות הערכה אחרות, המבוססות בעיקר על ניטור כימי ופיזיקאלי של איכות המים. שיטות אלו לא מייצגות באופןמלאאתמצבהמערכת האקולוגית,אלא מציגותתמונתמצב רגעית,אשרמוגבלת ביכולתה לאתר אירועי זיהום חולפים או הפרעות סביבתיות שאינן קשורות בזיהום. הניטור הביולוגי עונה על הקושי הקיים בהבנת השפעת מכלול האינטראקציות בין מרכיבי הזיהום ודרגתםעלהמערכתהאקולוגית. (מילשטיין 2002). רוב הניטור הביולוגי שמתבצע היום מתבסס על רמת החברה (צמחי המים, חסרי חוליות גדולים או דגים). במחקר הנוכחי נערוך ניטור ביולוגי באמצעות מעקב אחר חברת חסרי החוליות הגדולים (חח"ג),הבנתיים,אשרמספקיתרונותמרובים. 4.11) תגובת חסרי החוליות הגדולים לזיהום אורגאני חסרי החוליות הגדולים, הינם אורגניזמים אשר גודלם עולה על,200µM והם מאכלסים את מקווההמים במשךשלבאחדלפחותמשלביהתפתחותם (ביצה,זחלאובוגר). שינויים שחלים בבית הגידול וגורמים להרעה בתנאי הסביבה, יתבטאו לרוב בירידה בעושר המיניםובמגוון המינים,ועלייהבשפיעות המיניםהטולראנטייםלתנאיםאלו (הרשקוביץ, 2002 ). האיורמתאראתהשפעות הזיהוםהאורגאניעלחסרי החוליותהגדולים.: תרשים 4 :השפעת זיהום אורגני על חסרי החוליות הגדולים כתלות במרחק ממקור הזיהום (1960 Hynes,מתוך הרשקוביץ 2002). מקור זיהום ניתן לראות שזיהום אורגני מביא להיעלמות של מאכלסי המים הנקיים, וגורם לעלייה בשפיעות שלמינים אחריםבעליעמידות לזיהום.בגרףמתוארמעקבאחרישנימינים בולטיםבעליעמידות לזיהום אורגני: תולעים דל זיפיות ממשפחת ה- Tubificidae וזחלי ימשושים 223

224 .Chironomidae למינים האלו יש מנגנוני נשימה מיוחדים שמאפשרים להם להתגבר על התנאים ההיפוקסיים שקיימים בנחל, כגון סיפון לנשימת אוויר או נוכחות של המוגלובין בהמולימפה. המינים האלו יכולים לאכלס מגוון רחב של איכויות מים, אולם דווקא תנאים של זיהום קשה בנחל, (שלא מאפשרים את קיומים של טורפים או מתחרים), מטיבים איתם, ומאפשריםלהםלפתח אוכלוסיותגדולות. ניתן לראות שככל שמתרחקים מהזיהום, אוכלוסיית המים הנקיים מתאוששת ואילו אוכלוסיות המיניםהעמידים חוזרות למימדים "רגילים". זהכאמורנובעמכך שכמותהחומר האורגני יורדת וריכוזהחמצןהולךוגדל. היתרונותבשימוש בחסריחוליות: 1) מדובר בחברה עשירה במינים, המאכלסת מגון רחב של בתי גידול בנחל ובעלת מגוון רחב של תגובות לזיהום. 2) חסרי החוליות מהווים מרכיב מרכזי במארג המזון בנחל, לכן פגיעה בהם יכולה לייצג פגיעה במערכת האקולוגית כולה. 3) בעלי תנועה מוגבלת במים, ולכן מייצגים את התנאים המקומיים בתחנת הבדיקה. 4) הדיגום ועיבוד הדגימות פשוט וזול באופן יחסי. 5) קיים ידענרחבלגבי רגישותםלדרגותזיהוםשונות (הרשקוביץ 2002). 4.12) כימות התגובה הביולוגית של חסרי החוליות: כאמור, הרכב אוכלוסיית חח"ג מושפע באופן ישיר ועקיף, משינוים כימיים ופיזיקאליים בבית הגידול,אשרמתרחשיםהן באופןטבעיוהןבהשפעת פעילותאדם.השינוייםמביאיםלכךשמינים העמידים בפני אותם שינויים, ישרדו וישגשגו בעוד שאוכלוסיית המינים הרגישים תצטמצם או אףתעלם לחלוטיןמביתהגידול (הרשקוביץ,גזית 2002 ). באמצעות מניפולציות מתמטיות פשוטות יחסית, פותחו עשרות מדדים ביוטיים המשקפים את אותם המאפיינים באסופת חסרי החוליות הגדולים (קשורים בהרכב המינים ובשפיעות של הפרטים). המדדים האלו חייבים להיות בעלי קשר מובהק לאיכות המים, ולהשתנות באופן משמעותי בהתאם לדרגת ההפרעה הסביבתית. הערכים של מרבית המדדים מתקבלים כתוצאה מהשוואה בין אתרים בלתי מופרעים יחסית (אתרי ייחוס), לאתרים מופרעים. באמצעות שקלול מתמטי של מספר מדדים ניתן ליצור "ציין ביוטי". קיימים ציינים פשוטים וציינים מורכבים יותר, והםמהוויםלמעשהאתקנה המידהלאבחוןמצבהנחל. 4.13) ציין ביוטי מורכב ציין השלמות הביולוגית B IBI (במחקר שבוצע בירקון) המחקר בוצע ע"י ירון הרשקוביץ ופרופ' אביטל גזית מהמעבדה לאקולוגיית נחלים באונ' תל אביב. מטרתו כאמור, היתה לבחון את האפשרות לשימוש בחסרי חוליות גדולים לצורך הערכת מצבהנחליםבישראל (כאשרהירקוןהובאכמודל). באמצעות חברת חסרי החוליות נקבעה בריאות הנחל - ביטוי איכותי להערכת מצב הנחל בין "גרוע ביותר" ועד ל"טוב מאוד". כמו כן נקבעה גם השלמות הביולוגית - ביטוי מספרי להערכת מצב הנחל בין 1 ל 5 ("מצב שלמות" בדרגה 1 מצביע על בריאות גרועה ביותר, בעוד שדרגה 5 מסמלתבריאותטובהמאוד). השיטה שבההשתמשובמחקרמבוססתעל דיגוםאסופותחח"גמאתרים שוניםבנחל,ביניהםגם אתרים בלתי מופרעים במעלה, ששימשו כאתרי ייחוס. העיקרון הבסיסי ביותר על פיו מבוססת 224

225 השיטה הוא שלחלק ממאפייני אסופת החח"ג, יש כאמור קשר מובהק עם הפרעה הסביבתית. לכן, ע"י השוואה של מאפייני האסופות באתר הנבדק אל מול האתר הנקי (אתר הייחוס), ניתן להסיק מהי רמת ההפרעה במערכת. במחקר השתמשו "בציין השלמות הביולוגית" - B-IBI Bentic Index of Biological Integrity (ציין מורכב המשקלל מספר רב של מדדים). תחילה ביצעו איסוף של חסרי החוליות באתרים לאורך הנחל. החח"ג שנאספו מוינו, נספרו והוגדרו עד לרמה הטקסונומית האפשרית הנמוכה ביותר. האסופות אופיינו וכומתו למדדים, כאשר בהמשך נבחנה תגובת אותם מדדים לאיכויות המים השונות בירקון. רק שישה מאפיינים של האסופות הראו קשר מובהק לאיכות המים, ולכן רקהם היו רלוונטיים לבחינה כמדדים ביולוגים. ששת המדדים הביוטים האלו שוקללו ויצרו את "ציין השלמות הביולוגית",B IBI Bentic Index of Biological Integrity באופן הבא: לכל מדד ניתנו ציונים מספריים 3 1, או 5 על פי רמת התגובה הביולוגית (המעידה על רמת ההפרעה) - גבוהה, בינונית או נמוכה, בהתאמה. הציונים של כל המדדים סוכמו ואז נורמלו ע"י חלוקהבמספרהמדדים (6 מדדים). כאמור ערכי ציין השלמות הביולוגית נעים בין 1 ("גרוע ביותר") ל- 5 ("טוב מאד"). בעזרת ציין זה תוארה השלמות הביולוגית של קטעי הנחל השונים בירקון. המחקר נערך במשך שלוש שנים במהלכן נדגמו שמונה תחנות אשר מייצגות בתי גידול בעלי איכויות מים שונות. שלוש התחנות במעלה הנחל נחשבות לנקיות מזיהום, שלוש התחנות במרכז הנחל סובלות מזיהום אורגני, חלקית. במעלה, בהתאם למצופה מתוך איכויות המים, ואילו שתי התחנות במורד הנחל מכילות מים באיכות משופרת ציין נמוכה מאוד בקטע המזוהם ובינונית במורד. הערכה נמוכה יחסית מהמצופה, B IBI תיאר את בריאות הנחל כטובה תחנה אחת בקצה הקטע הנקי קיבלה בין "גרועה ביותר" ועד "בינונית". הערכה זו הוסברה על ידי הפרעות סביבתיות אחרות, שאינן קשורות לזיהום אורגני (כגון התייבשות, לחץ טריפה מוגבר, חומרי הדברה ועוד). תוצאות המדדים הביולוגים בתחנה זו ממחישות את יתרונו של הניטור הביולוגיעלפניניטור כימי-פיזיקאלי (אשרלאהביאלידי ביטויאתההפרעהבתחנהזו). הערכת השלמות הביולוגית על פי מודל הירקון יושמה בעשרה נחלים שונים. למרות מגבלות של מחסור באתרי יחוס,.( השימוש בחח"ג נמצא ככלי יעיל לקביעת בריאות הנחלים בארץ 4.14) ציין ביוטי פשוט ציין רגישות הטקסונים TSI דוגמא פשוטה לשימוש בציין היא.TSI הטקסון או "ציין רגישות הציין מבוסס על מידע קיים בספרות לגבי רגישות של טקסונים מסוימים לדרגות זיהום שונות. לכל טקסוןשלחח"ג, ניתןערךרגישות יחסי אשר יכול לנוע בין 1 (לא רגיש לזיהום, למשל זחלי ימשושים) ועד 10 (טקסון רגיש ביותר לזיהום). פרופורציית כל טקסון מוכפלת בערך הרגישות הספציפי ולבסוף מסוכמות המכפלות של כל הטקסונים באסופה. ערכי הציין צפויים לרדת עם (גזית, תרשים 5: עלייה בערכי ציין TSI בעקבות השיפור באיכות המים. 225

226 העלייהברמת הזיהוםבשל נוכחותמינים עמידים.ערכי צייןגבוהים מ- 5 מאפיינים לרובאתרים בלתי מזוהמים ואילו ערכי ציין נמוכים מ- 3 מעידים על איכות מים ירודה (גזית, הרשקוביץ.( ) ניטור ביולוגי בירדן הדרומי בחינתהשפעת הזרמתהקולחים האיכותייםעל בריאות הנחל,תבוצעבאמצעות ניטור ביולוגי של חברתחח"גבתחנות הנבחרות,לפניואחריהפעלתהמכוןהחדשבביתניה. לא ניתן להשתמש בציין המורכב B-IBI לצורך ניטור ביולוגי בירדן הדרומי, וזאת משום שהשימוש בו מבוסס על אתרי יחוס נקיים. בירדן קיים מקטע נקי, אך תנאי בית הגידול במקטע זה, המאופיינים במים "עומדים", לא מאפשרים השוואה אמינה ומדוייקת עם מקטעים שונים במורדהנחלאשר מאופייניםבבתיגידולשלזרימה. מדד מורכב המצריך שימוש באתר ייחוס, מחייב התחשבות באופיים הייחודי של נחלים או מקטעים של נחלים מטיפוסים שונים. השימוש בציין B-IBI מחייב בחירת מדדים ביוטים מתאימים וחישוב השלמות הביולוגית בקנה מידה מתאים לכל נחל או מקטע. לדוגמה, בנחל הירקון עושר טקסונים גבוה מ- 8 מקבל ציון 5 ואילו בנחלי מקורות הירדן אותו ציון מתקבל בעושר מינים הגדול מ- 15 טקסונים (גזית,.( בדומה לכך, לא ניתן להשוות בין מאפייני אסופה טיפוסיים של בית גידול ברכתי, אל מאפייני אסופה טיפוסיים של בית גידול זורם. במחקר שנבצע בירדן נשתמש בציין רגישות הטקסון,(TSI) אשר לא מחייב שימוש באתר ייחוס נקי. כימות הנתונים במקרה זה מבוסס על מידע הקיים בספרות, ואין צורך בהשוואת מאפייני האסופה שנדגמואל מאפייניאסופהשלמיםנקיים. 4.16) אופן הדיגום הביולוגי האפיון של חברת חסרי החוליות הגדולים הבנתיים יתבצע באמצעות דיגום של מצעי גידול טבעיים בתחנות המחקר - דיגום סביבות צמחייה, ענפים השקועים במים או אבנים. הדיגום יתבצע באמצעות רשת פלנקטון (גודל נקבים 420 ננומטר), המתאימה לאיסוף חסרי חוליות גדולים. בנוסף ליצורים הבנתיים, נלכדים ברשת חסרי-חוליות השוחים חופשית במים. הדיגום יתבצע ממורד הנחל למעלה, וזאת על מנת שלא לדגום חסרי חוליות שנסחפו בזרם. בע"ח שנאספים נבדקים בשטח כאשר הם עדין חיים, אז נערך רישום ראשוני של טקסונים. לאחר מכן הדוגמאות מהמקטעים השונים משומרות באתנול (70%), ומעברות להמשך מיון הגדרה וספירה יסודייםבמעבדה. הנתונים מהדיגום משמשים מאוחר יותרלקביעתעושר צפיפות ומגווןהמינים, מהןיחושבוהמדדיםהביוטיים. פרוטוקול הדיגום פותח בעבודתו של ירון הרשקוביץ במהלך המחקר שבוצע בירקון, ונעשה בו שימושבסקריםהביולוגיים שבוצעוגםבנחל אלכסנדר,בקישוןובירדןהדרומי. 4.17) נתונים ביולוגיים קיימים ירדן דרומי להלן מוצגים נתוני דיגום חסרי חוליות שנערך בירדן בנובמבר הסקר בוצע ע"י ירון הרשקוביץ ופרופ' אביטלגזית מהמעבדה לאקולוגיית נחלים באונ' תל אביב, הוא לווהגם בדיגום לימנולוגיאשראתחלק מתוצאותיוהצגנובפרקזה. 226

227 בעבודתם ציינו החוקרים את אחד ההבדלים הביולוגים הבולטים בין הקטע הנקי למזוהם, והוא שליטה של טקסונים ממחלקת הרכיכות בקטע הנקי והעדרם ממרבית המקטעים המזוהמים. לעומת זאת, זחלי זבובאים,(Diptera) היו הקבוצה הדומיננטית בקטע המזוהם שבמורד סכר אלומות. בריאות הנחל של אתרי הדיגום חושבה באמצעות ציין רגישות הטקסונים.(TSI) ערכי הציין באתרים שבמעלה סכר אלומות היו גבוהים בהשוואה לערכי הציין בתחנות שבמורד סכר אלומות. הערכים הגבוהים יחסית באתרי הדיגום שבמעלה הסכר הוסברו בשפיעות גבוהה של חסרי חוליות רגישים לזיהום, כדוגמת רכיכות. לעומת זאת, ערכי ה TSI הנמוכים במורד הסכר הוסברו בנוכחות של מינים עמידים לזיהום, כדוגמת זחלי זבובאים (גזית, הרשקוביץ, סקר אקולוגיירדןדרומי 2006). תחנה מיקום בית ירח ירדנית דגניה מעלה סכר אלומות מורד סכר אלומות נפתולי בית זרע גשר בית זרע מנחמיה צינור המים סכר כביש 90 % Molluscs 100% 80% 60% 40% 20% 0% 94% 95% 90% 78% 37% 20% 0% 0% 0% 0% Site תרשים 6: ( ).(גזית,הרשקוביץ,סקראקולוגיירדןדרומי 2006 ) אחוזהמיניםממחלקתהרכיכותשנמצאובתחנותלאורךהירדןהדרומי Taxa Sensitivity Index Site תרשים 8 :ערכיצייןרגישותהטקסונים ( TSI )שחושבועבורתחנותבירדןהדרומי.( ) (גזית,הרשקוביץסקראקולוגיירדןדרומי.(

228 100% 100% 100% 100% 93% Diptera larvae (%) 80% 60% 40% 20% 60% 76% 0% 1% 1% 0% 1% Site תרשים 7 :אחוזטקסוניםמסדרתהזבובאיםשנמצאובתחנותבירדןהדרומי.( ) (גזית,הרשקוביץ,סקראקולוגיירדןדרומי.( 2006 דיון חלק חמישי: 5) 5.1) שיקום חלקי של הירדן באמצעות קולחים איכותיים כאמור, אנו צופות שלאחר שיופעל מיתקן טיהור השפכים החדש בביתניה, תחל מגמת שיפור באיכות המים בנהר הירדן במורד סכר אלומות. שיפור באיכות המים יבוא לידי ביטוי בשיפור מדדים ביולוגים בכלל זה הרכב ושפיעות יחסית של חסרי חוליות גדולים. אין ספק שהזרמת קולחים לנהר, באיכות גבוהה ככל שתהיה, אין ביכולתה להביא לשיקום מלא שלהירדן.הזרמהשלקולחיםיכולה להביאלשיפורמסוייםבמצבהנהר.(enhancement) השיפור יבוא לידי ביטוי בעיקר בנקודות בהן תוחלף הזרמת שפכים וקולחים, במים המטוהרים ברמה גבוהה יותר (למשל רמה שלישונית). כמו כן ככל שיותר מט"שים יעברו להזרמת קולחים ברמה שלישונית, נצפה לרמת שיקום גבוהה יותר. בהקשר זה יש להוסיף, כי חלק ממקורות הזיהום מקורם בירדן. על כן יש לשאוף לשיתוף פעולה, ולשדרוג והקמה של מכוני טיהור שפכים מתקדמים גם בצד המזרחי של הנהר. בכל מקרה, חשוב להדגיש כי במצבו הנוכחי של הירדן, כל פעולהלשיפור איכותהמים,גםאםמדוברבצעדישראלי בלבד,יכולהלתרוםלשיפורמצבהנהר. 5.2) בעיות א) קיים קושילהעריךולכמתאתרמת השיקוםשהושגה,מאחרולא קייםבמחקר אתרהשוואה נקי, שמאפייניו (כגון משטר הזרימה והטמפ'), דומים למאפייני הירדן. מחקר עתידי או מקביל,צריךלבחוןאתרים "נקיים"הדומיםלירדן.ניתןלמשללבדוק אתמורדושלהירמוך, אשרלמרותשאף הואסובל מגירעוןמים, נחשב לנקי מזיהומים,והוא זורםבתנאים הדומים לתנאיםבנהרהירדן. 228

229 שילוב של נתונים מאתרים נקיים יעזרו להעריך את רמת השיפור שהושג בירדן, מאחר שבכך יתאפשר השימוש בשיטות ניטור ביולוגי המבוססות על בדיקה אתרי רפרנס (למשל מדד "השלמותהביולוגית"שהוזכר). ב) נתייחס גם לקושי שבדגימת התחנות הדרומיות (15-17), שנמצאות בשטחי הרשות הפלסטינית. לתחנות אלה חשיבותגדולה למחקר, מאחרוקייםבהן "טיהור עצמי" שלהנהר, אשר מהווה נדבך חשוב בפוטנציאל השיקום. נציין שכאמור, צוותים ישראלים מטעם רשות הטבע והגנים דגמו תחנות אלו בעבר, אולם לא תמיד ניתן לעשות זאת מטעמי בטחון. ניתן לשאוף לשיתוף פעולה עם גורמים ברשות הפלסטינית, אשר להערכתנו גם להם אינטרס בשיקום הירדן (לצורך כך אפשר להשתמש בשירותי ארגון "ידידי כדור הארץ המזה"ת", אשרפועליםאףהםלמען שיקוםהירדןולהםסניפיםבישראל,ברשות הפלסטיניתובירדן). 5.3) תרומת המחקר הערכת שיפור מצב המערכת האקולוגית בירדן בעקבות שידרוג מט"ש ביתניה, תהווה בסיס נתונים ראשוני, אשר באמצעותו ניתן יהיה להעריך את פוטנציאל השיקום של הנהר באמצעות הזרמה של קולחים איכותיים משאר מקורות הזיהום. שיפור המצב האקולוגי בנקודה ספציפית, יאפשר בחינה של המשך התהליך על ידי שידרוג והקמה של מט"שים נוספים. אין כיום נתונים מספקים לגבי השפעתם של קולחים שלישוניים על נחל, בעיקר על נחלים שבהם איןמיהול במיםשפירים. במחקרמשנת 2001 שבוצע בירקון,נמצאכי ריכוזי הנחושת והאמוניה המותרים להזרמה אל הנחלים, בהתאם לתקן הישן (20/30), גבוהים בסדר גודל מהרמה האקוטית המחושבת עבור חסרי חוליות (מילשטיין 2001). תוצאות המחקר, בתחנות שקרובות למט"ש ביתניה יכולות להוות בסיס להערכה ראשונית לגבי התאמתם של קולחים מאיכות שלישונית על פי התקן החדש (10/10) לשיקום נחל. תחנות אלו יהיו מושפעות כמעט במאהאחוזמקולחים שלישוניים,ללאמיהול ) שימושים במים במורד הירדן כפי שכבר צוין, מים באיכות שלישונית הינם מצרךיקר. על פי טבלת צריכה מתוכננת לשנת 2010 של נציבות המים (קינן 2005), ניתן לראות מגמת ירידה בשימוש במים שפירים בחקלאות, ועלייה בהכנסהלשימוששלמי קולחים.עלסמך נתוניםאלו,ובהתחשבבמשבר המים,בעלויותהגבוהות של טיהור המים, ובהסתמכות על החקלאות כמקור גאווה לאומי, נראה כי המאבק של הגופים הירוקיםלמעןהטבעמולהלובישל החקלאיםאודותזכויות המים,יהיהמאבקארוךוקשה. על כן יתכנו מספר אלטרנטיבות לניצול המים במורד הירדן: הקצאת קולחים שלישוניים לירדן תהיה במתכונת של "הקצאת פיקדון". המים יאספו במורד, ויפנו לטובת השקייה חקלאית. מצב זה כרוך בטיהור נוסף של המים לאחר הטייתם, או בהפסקה מוחלטת של הזרמת שפכים לירדן לכל אורכו. ניתן גם להתפיל את המים בשפך.1 229

230 הירדן, היקר. אך זו אפשרות פחות סבירה להערכתנו, מפאת כמות המים הקטנה ומחיר התהליך המים יישארו ברשות הטבע ויסוחררו חזרה למעלה הנהר, כאשר במקביל תוזרם כמות שנתית קטנה לכיסוי הגרעון (הנוצר בעקבות אידוי ותהליכים טבעיים). גם אפשרות זו כרוכה בהשקעתכספים (עבורבנייתהתשתיתותחזוקתה). הזרמה לים המלח. אין ספק שהזרמה של קולחים (בסדר גודל דומה לכמות המים הזורמת היום בירדן), לא יכולה לפתור את בעיית ירידת המפלס. כאמור המחקר יוצא מנקודת הנחה שהפיתרון שיבחר לסוגיית ים המלח הוא "תעלת הימים", ולכן המחקר לא מתמקד בפתירת בעיהזו.יחדזאת,ברורכי הזרמהשלמיםליםהמלחממקור נוסף,תסייעלעלייתהמפלס ) מחקרים עתידיים א) חשוב לבצע מחקר שיבחן את הכדאיות כלכלית בשיקום נהר הירדן באמצעות קולחים איכותיים. צריך לקחת בחשבון את מחיר המים המטוהרים, מחיר תשתיות ואת התועלת הכלכלית אשר ניתן להפיק מנהר ירדן משוקם. לשיקום מלא או חלקי שלהירדןאספקטים כלכלייםמשמעותיים. רווחים כלכלייםיכולים להתממשעלידי הגדלת שירותי המערכת האקולוגית באמצעות הקמת פארקים ופעילויות נופש, הקמת אתריעלייהלרגלעבורצלייניםוכו'. נושא זהחשובביותרובעלמשמעותרבה בקרבמקבליההחלטות. ב) יש צורך להמשיך ולעקוב אחר שיפור מצבו האקולוגי של הירדן, בעקבות שיקום של יובליו אשר כיום מזרימים אליו זיהום. כפי שצוין, בתקופה זו מתבצע ניסיון שיקום של נחל חרוד, היובל המערבי הגדול ביותר של הירדן. נחל חרוד נחשב לאחד המזהמים העיקריים של הירדן, בעקבות שפכים וקולחים שהוא מזרים אליו מהמועצה האזורית בית שאן. קיימת תוכנית להקמת מט"ש חדש שירכז את שפכי בית שאן, המועצה האזורית בית שאן ומועצה אזורית גלבוע (מילת"ב 2006). סביר להניחששיפורמצבנחל חרוד,יוביללשיפורנוסףבמצבהירדן. 5.6) סיכום בהתחשב בתנאים שהמציאות במזרח התיכון מכתיבה, אין אפשרות כיום להביא לשיקום מלא של הנחל, restoration),(full ע"י חזרה לזרימה ההיסטורית, הן מבחינת כמות והן מבחינת איכותהמים. בשלבזה, ניתןלשאוףלהשגת שיפורבמצבושל הירדןעלידי טיפול בגורמיההפרה המרכזיים. מאחר ומצב הירדן כיום ירוד ביותר בעקבות הזרמת השפכים, יש בראש ובראשונה, לפעול למען סילוקם. אולם, סילוק השפכים המהווים את מקור המים העיקרי בירדן היום, עלול לגרוםליבושהנהר.עלכןהזרמתם לאחרטיהורנחשבתלדעתנו כפתרוןהמיידילמצב.הנחליזכה גם לזרימת מים קבועה, וגם לאיכות מים אשר תקטין את הפגיעה בערכיו האקולוגיים והחזותיים. 230

231 רשימה ביבליוגרפית 6) גבירצמן א. (2002): היצעים- פוטנציאל המים בין הירדן לים בסוף המאה ה- 20. מצוטט אצל משרדהבינויוהשיכון ( 2007 ):עקרונותמנחים לתכנוןישוביםושכונותבניקיימא. גזיתא.,הרשקוביץי. ( 2002 ):חברת חסריהחוליותהגדוליםכאמצעי לניטורנחליםבישראל: נחלירקון כמודללנחליהחוף,הפקולטהלמדעיהחיים אוניברסיטתתלאביב. גזית א., הרשקוביץ י., בן-דוד א. (2003): דו"ח מצב נחל אלכסנדר לפני הפעלת פרויקט החרום,המכון לחקרשמירתהטבע,הפקולטהלמדעי החיים,אוניברסיטתתלאביב. גזית א., מילשטיין ד. (2003): שימוש בחילזון המים שחריר הנחלים Melanopsis כביואינדיקורלבחינתאיכותהמים בנחלים,הפקולטהלמדעי החייםאוניברסיטתתלאביב. גזיתא.,הרשקוביץי. ( 2006 ):סקראקולוגיירדן הדרומי,הפקולטהלמדעיהחיים. גלזמן ה., אורטל ר., לשנר ה. (2003): סקר אקולוגי נחל חרוד- 2002, דו"ח מסכם המוגש למנהלהלשיקוםנחל חרוד,רשותהטבעוהגנים. גליקנ.( 1946 ): 'הירדן'מוסד ביאליק,ירושלים. הולצמן ר., שביט א., סגל מ., ונגוש א., פרבר א., גבריאלי א., גלזמן ה.( 2002 ): מדידות ספיקה בנהר הירדן הדרומי מים והשקיה ירחון ארגון עובדי המים.מס' 423,עמ' החברה להגנת הטבע (2008): מעיינות ונחלים בישראל 2008: דו"ח מספר 1 -מצב המים במעיינות ובנחלים,החברהלהגנתהטבע. הלפריןר.,עלוניא. ( 2003 ):כלליםלשימושחוזר בקולחיםבעיר,בנופשובתעשייה. המשרד לאיכות הסביבה ורשות הטבע והגנים (2002): זכות הטבע למים- דרישות מים עבור גופימיםובתי גידוללחים-מסמךמדיניות. ועדתענבר ( 2003 ):ועדת התקינה-תקןאיכותקולחים ("ועדת ענבר"),פארטוהנדסהבע"מ. ידידיכדורהארץהמזרחהתיכון ( 2005 ):חוציםאתהירדן. מוסדשמואלנאמן ( 2007 ):בעייתירידתהמפלסבים המלח,חלופותלפעולה. מילת"ב (2006): דו"ח פעילות לשנת 2006, המינהל לפיתוח תשתיות ביוב, משרד התשתיות הלאומיות. מנהלת הנחלים (2008): סיור וישיבה שנתית, דו"ח פעילות, תקציב ותכנית עבודה, מנהלת הנחלים. סופרא.( 1992 ): נהרותשלאש,הוצאתהספריםשל אוניברסיטתחיפה. קינןת.( 2005 ):צדקבמים: זכויותאדםומיםבישראל, ידידיכדורהארץהמזרחהתיכון. קליאוטנ.( 2003 ):,זיהום סביבתי חוצה גבולות ושיתוף פעולה חוצה גבולות בנושאי סביבה: ישראל,ארצות ערב והרשות הפלשתינית, דו"ח המוגש למועצה הלאומית לאיכות הסביבה הוועדה לשיתוף פעולה אזורי,החוג לגיאוגרפיה,אוניברסיטת חיפה. קליאוט נ., הופמאייר-טוקיץ' ש. (2003): זיהום סביבתי על ידי שפכים-היבטים של צדק סביבתי,המועצההלאומיתלאיכותהסביבה. קפלןמ. ( 2004 ):נחליישראל-מדיניות ועקרונותתכנון,המשרדלאיכותהסביבה. 231

232 רינתצ. ( 2008 ):כמותהמיםלאתריטבעתקוצץ בשליש, ,. רשות הטבע והגנים (2008): ניטור מים ונחלים - דו"ח פעילות מסכם לשנת 2007, היחידה לניטור סביבתימדורניטורנחלים. רשותנחלהקישון ( 2006 ):נחל קישון דו"חניטורסתיו תה"ל, נציבות המים (2000): זרימות בנהר הירדן התחתון.דו"ח מס' 6130,עמ' 44. FAO (2003-a): Review of World Water Resources by Country. FAO (2003-b): Water availability per person per year

233 בחינת ההשפעות הסביבתיות והכלכליות הכרוכות בהתפלה אל מול ניהול משק המים בישראל עורכי הפרויקט: דרומי דרור ביה"ס ללימודי הסביבה על שם פורטר זינגר יניב ביה"ס ללימודי הסביבה על שם פורטר ניר בנימין ביה"ס ללימודי הסביבה על שם פורטר קלופמן יעל ביה"ס ללימודי הסביבה על שם פורטר מרכז הקורס: פרופ' אביטל גזית מנחה/ים מסייע/ים: ירון הרשקוביץ דוד כץ קורס "פרויקטים בחקר הסביבה" - תשס"ח בית-הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר ספטמבר

234 תודות תודה לפרופ' אביטלגזית עלעריכתהקורס, עלהזמנת המרצים,על ההרצאות המעניינות והמפרות, מורכב זה. על ארגון תודה לאסיסטנטים: o o o o הסיור בים המלח, ירוןהרשקוביץ (אקולוגיה) דר'דודכץ (כלכלה) נעםסגל (סוציולוגיה) עו"דאיתיאליאב (משפטים) על אשר סייעו לנו במהלך הקורס,הנחו והדריכו אותנו. ההנחיה ובכלל על ההשקעה הרבה בקורס ברצוננו להודות בפרט לירון הרשקוביץ אשר עזר לנו אישית וליווה אותנו לאורך כל הדרך בהנחיהמסורהמאוד ובסובלנותונתן מענהמהירלכלפניה ובכלעת. תודה מיוחדת לאלי רז, מכון ים המלח למחקר ופיתוח, משרד המדע, על סיור והרצאה מרתקים,אשר גם סיפקו ידע שימושי רב להבנת המקרה הנחקר. תודה רבה לעו"ד גדעון ברומברג,מנהל עמותת ידידי כדור הארץ בישראל,אשר הודות לו נפתחו בעבודתנו אופקים חדשים. תודה לכל המרצים אשר השתתפו בקורס, ובאו במיוחד כדי לחלוק איתנו את ידיעותיהם, וסייעו בידינולקבלתמונה מקיפהורבצדדיתשלהמקרה. נורית קרס, תודה לדר' מנהלת המחלקה לכימיה ימית בחקר ימים ואגמים לישראל שסייעה לנו בנושא ההתפלה והשפעותיה על הסביבה הימית. תודה לפרופ'מנחם גורן,אשר ייעץ הכווין ותרם מידיעותיו לעבודה. 234

235 תוכן העניינים (עמ' 314) 233 מושגים מבוא חלק א': רקע ספרותי ניהול משק המים מצבהמיםבעולם 1.2 משק המים בישראל מיםבישראל היצע מיםבישראל ביקוש ניהולביקוש 2 ה. תפלה כניהול היצע- משמעויות סביבתיות מבואלהתפלה 2.2 מגמותהתפלהבעולם 2.3 התפלה בישראל-עבר,הווה,עתיד 2.4 התפלהבקבלתההחלטות 2.5 ההשפעותהסביבתיותשלמתקניהתפלה שימושיקרקע זיהוםאוויר השפעהעלהסביבההימית השפעתהשאיבה (intake) השפעתמיהרכז השפעת תוספיםבמיהרכז-כלור השפעת תוספיםבמיהרכז-מתכותכבדות השפעתתוספיםבמי הרכז-אנטי-סקלנטים (נוגדי אבנית) השפעת תוספיםשוניםנוספים השפעתתוספים במיהרכז-קואגולנטים הכתםהאדום הופעתהכתםהאדום מאפייניהברזלבסביבההימית השפעותסביבתיותשלה"כתםהאדום" 2.6 סיכום 3. הערכת העלות אמיתית של התפלה מבואלכלכלת סביבה רקע מושגיםעיקרייםבכלכלתסביבה הבעייתיותבכלכלההקלאסית 235

236 3.1.4 סקירת השיטות למדידת ערך כלכלי של מוצרים בלתי סחירים שיטת ההערכה המותנית שיטת עלות נסיעה שיטת ערך הנדל"ן 3.2 עלויות ייצור מים במתקני התפלה עלויות חיצוניות שיטות להערכת תחלואה ותמותה עלויות חיצוניות שמקורן בזיהום אויר עלויות חיצוניות שמקורן בתפיסת קרקע עלויות חיצוניות של פינוי מי הרכז והתוספים לים מחירי המים המותפלים עלות ישירה וחיצונית סיכום חלק ב': אופי המחקר חלק ג' מטרות המחקר חלק ד':שיטות המחקר אמצעים לניהול משק המים (סקירת ספרות) מקורות מידע כללי ניהול ביקוש מים- מקורות מידע מקומיים ניתוחביקושמים-מקורות מידע גלובאליים 4.2 סידור הנתונים במאגר מידע 4.3 עקומת היצע של ניהול משק מים 5. מחקר אוקיאנוגרפי ביצוע הניטור 5.2 שיטות הדיגום 5.3 מחקר אוקיאנוגרפי כימי 5.4 ניטור ביולוגי השפעתזיהוםים עלטפילות (רקעלשיטה) ניטור באמצעות בדיקת מגוון ועושר טפילים שימוש במחקר עיבוד הנתונים 6. מחקר כלכלי הצעה לשיטת ההערכה המותנית( CVM ) 6.2 הצעה לשיטת עלות נסיעה 300 (TCA) חלק ה': תוצאות ראשוניות ניהול משקי מים מחקר אוקיאנוגרפי

237 8.1 פרופילים הפרמטריםהכללייםבגוףהמים. 8.2 נוטריאנטים 8.3 כלורופילו- SPM פרק ו': מסקנות והמלצות 9. ניהול משק המים התפלה כניהול היצע- משמעויות סביבתיות הערכת העלות האמיתית של התפלה סיכום חלק ז': רשימת מקורות

238 רשימת טבלאות טבלה 1.1 :היצע מים בישראלבתקופותהשונות (נלקחמ-טל, 2008 ) טבלה 1.2 :היצע מים בישראללאורךהשנים (נלקח מ-הוועדההפרלמנטארית,...(2002 טבלה 1.3 :השוואתהביקושלמיםעלפינתוני דו"חהכנסתמ לעומת טבלה 3.1 :מחיר המיםהבסיסיהכוללהממוצעשל מתקןאשקלון*(נלקחמדרייזין,...(2005 טבלה 4.1 :עובי משקעים (מ"מ בשנה)בארבעה אתרים בקליפורניהבשנים טבלה 4.2 :כמות המים במאגרים כאחוז מהנפח המרבי בקליפורניהבשנים טבלה 4.3 :פירוטהישגיהם שלהאמצעיםהשוניםאשרננקטו במסגרתריסוןמרצוןבארבעה מחוזות.. טבלה 4.4 :פירוטהישגיהם שלהאמצעיםהשוניםאשר ננקטובמסגרתקיצובואכיפהבארבעה מחוזות טבלה 4.5 :החיסכוןהמשוער בישראלבהתבססעלהישגיהתוכנית בקליפורניה... טבלה 4.6 :סיכוםממצאיהסקירההספרותית בנוגעלאמצעיניהולביקוש ועלותם... טבלה 4.7 :דוגמהלעריכתטבלה:ערךמצטברשל כמותנחסכתבאמצעיניהול שונים... רשימת תרשימים תרשים 1.2 :שימוש מים מעבר להתחדשות טבעית (ממוצע רב שנתי)... תרשים 1.3 :צריכת מים בישראל בשנים עלפי התפלגות לסוגי מים שונים... תרשים 1.4 :התפלגות צריכת מים כוללת (שפירים,מליחים,ושפד"ן)בישראל בשנים במגזרים השונים... תרשים 1.5 :התפלגות צריכת מים שפירים בישראל בשנים במגזרים השונים... תרשים 1.6 :עקומתההסתגלות הציבורית-תיאורמופשטהמחשתישלארבעה שימושי מים שונים של משפחה 238

239 פלונית תרשים 2.1 :תיאורסכימטישלשיטתאוסמוזה הפוכה... תרשים 2.2: פיזורמתקני ההתפלהבשיטותההתפלה השונותסביבהים הערבי... תרשים 2.3: פיזורמתקני ההתפלהבשיטותההתפלה השונותסביבהים התיכון... תרשים 2.4: פיזורמתקני ההתפלהבשיטותההתפלה השונותסביבהים האדום... תרשים 2.5 :מגמותהתפלהבעולםעדסוףהמאה ה- 20,בהתפלגותביןשיטותההתפלה השונות... תרשים 2.6 :מצבהתכנון והביצועשלמתקניהתפלהבישראלנכוןל תרשים 2.7 :רעילותכלור ביצוריםימיים,כפונקציהשלמשך החשיפה... תרשים 2.8 :ריכוזהברזלבמיהרכזבמהלךהוספת התשטיפים... תרשים 2.9 :הכתםהאדוםבפתחהמוצא הימי... תרשים 2.10 :הכתםהאדום בפתחהמוצאהימי ובהתפשטותו... תרשים 2.11 :הכתםהאדום בהתפשטותו... תרשים 3.1 :הצגהתיאורטית שלמחיריהתפלהשונים בחישוביעלויותחיצוניות שונים... תרשים 3.2 : הקטגוריותהנכללות בעלותההתפלה,עם הבדלהביןנושאים מוכלליםומושמטים בעבודהזו... תרשים 3.3 :מחירמ"קמיםכנגד כמות... תרשים 4.1 :קטגוריזציה התחלתית של מקורות מידע לשם ניתוחם בעתיד... תרשים 5.1 :מיקוםתחנותהדיגוםבאזורהמוצא הימישלמתקןההתפלה באשקלון... תרשים 8.1 :פרופיליםשלטמפרטורה ( 3a ),מליחות ( 3b ),חמצןמומס ( 3c ),אחוזחמצןמרוויה (3f) ועכירות (3e) ph,(3d)

240 תרשים 8.2 :ריכוזי אמוניום ובעומק... תרשים 8.3 :ריכוזי זרחן אנאורגאני ובעומק... + ) 4 NH )בתחנותהשונות,בפניהשטח 3- ) 4 PO )בתחנות השונות,בפניהשטח תרשים 8.4 ריכוזי זרחן אורגאני מומס( DOP )בתחנות השונות,בפני השטח ובעומק... תרשים 8.5 :ריכוזיזרחןמומסכללי ( TDP )בתחנותהשונותבפניהשטח ובעומק... תרשים 8.6 :ריכוזי ניטריט וניטראט בתחנות השונות,בפני השטח ובעומק... תרשים 8.7 :ריכוזיחומצהסיליצית ) 4 SiOH )בתחנות השונות,בפניהשטח ובעומק... תרשים 8.8 :ריכוזי הכלורופיל בתחנות הדיגום השונות.בפני השטח ובעומק... תרשים 8.9 :ריכוזהחומרהחלקיקיהמרחף ( SPM )בתחנותהדיגום השונות,בפניהשטח ובעומק

241 מושגים אאוטריפיקציה- ( Eutrophication )היא תהליךבונוצר מחסור בחמצןבגוף המים עקבהתרבותן המהירה של אצות הצורכות את החמצן המומס במים (התהליך נובע בדרך כלל מהעשרת המים במזהמים המשמשים מזון ליצורים חיים). אאוטריפיקציה נגרמת בגופי מים בהם יכולות להתפתח אצות; עקב הפרשה רבה של חומרים המשמשים כמזון ליצרנים הראשוניים, עלול לקרות מצב בו יופר האיזון ועלולה להתפתח תופעה של גדילת אצות מהירה מאוד, הצורכות כמויותגדולותשל חמצן.התופעהגורמתלחוסר בחמצן ולעכירות גדולהשלהמים, מאחר ואצות פורחות בחלק העליון של גוף המים, ולכן עלולה להביא לתמותת יצורים חיים בגוף המים ובקרקעית. אוסמוזה הפוכה: שיטת התפלה המבוססת על תהליך בו ממבראנות חצי-חדירות מפרידות בין שתי תמיסות, האחת בריכוז גבוה של מלח והאחרת בריכוז נמוך של מלח. להבדיל מאוסמוזה רגילה, שבה המים זורמים מהרכז הנמוך אל הרכז הגבוה, כאן זורמים המים מהתמיסה בעלת ריכוז המלח הגבוה לתמיסה בעלת ריכוז המלח הנמוך, דהיינו, בכיוון ההפוך לתהליך האוסמוטי הרגיל, כתוצאה מהפעלת לחץ מלאכותי על התמיסה בעלת הריכוז הגבוה הרבה מעבר ללחץ האוסמוטי הרגיל. מתקני ההתפלה המתוכננים להיבנות בישראל בשנים הקרובות מבוססים על שיטהזאת (טל, 2008 ). אוקסידנטים- תרכובות כימיותהגורמותלחמצון שלתרכובותאחרות. אינדיקאטורים - חומריםהמלמדיםעלנוכחות תרכובות כימיותמסוימות. ביואקיומלציה- הצטברותחומרים אנתרופוגניםבמערכותביולוגיות. ביומגניפיקציה- קרויה גם העצמה ביולוגית, תהליך בו בכל שלב במארג עולה ריכוז המזהמים ברקמות. ביופילמים- מבניםקרומייםרבתאיםהנוצרים עלידיחיידקיםהמשתפים ביניהםפעולה. בליעה אטומית- שיטה מדויקת ביותר לזיהוי איכותי וכמותי של יסודות. בשיטה זו ניתן למדוד ריכוזים נמוכים ביותר של יוני מתכות (מיקרו גרם לליטר). השיטה מבוססת על כך שכל יסוד במצבאטומי בולעופולטאורבאורכיגל מסוימיםהמאפייניםאותו. ברזל שאריתי- הברזלשנותרלאחרבליהמקסימאלית. גליקוליזה- מסלול להפקת אנרגיה ביצורים חיים. מקור המילה מיוונית, גליקו= מתוק, ליזה = פירוק. דופליקט- בהקשר שלנו חזרהעלאותהדגימה. דטרגנטים- חומרהמשמשלניקוי,או תערובתשלחומריםהמשמשתלניקוי. K, 7 O 2 Cr 2 בעל צבע כתום עז, המשמש פעמים רבות כאלמנט דיכרומאט- יון שלילי דו ערכי 7 טיטרציה לקביעתריכוזיחמצןבתמיסה. הידרוליזציה פירוק מולקולות לרכיבים קטנים על ידי הכנסת מולקולת מים המפרקת קשר הכימי. הומאוסטזיס- תהליך ביולוגי, בו גוף חי שומר על יציבותו הפנימית כשהוא מתבדל מהסביבה החיצוניתבאמצעות נטרול השפעות חיצוניות, ובאמצעותשינוי חומריםחיצוניים אשר מסתפחים אליו.מקורהמילהביוונית:הומו (פירושו "דומה"),סטאסיס (פירושו "מצב"). 241

242 זואופלנקטון שטר ג לאים, (מהמלה היוונית - חסילונים, שרימפס, "זואו" קריל או וכו', סרטנאים, קטנים, חד-תאיים "בעל חיים") הניזונים מפיטופלנקטון או מזואופלנקטון; כן נכללים בקבוצה זו ביצים וזחלים של בעלי חיים ימיים אחרים (בעיקר דגים, סרטנים, ותולעים שונות). חומצה מלאית- C4H4O4 maleate סוגשלתרכובתאורגניתבעלת ph חומצי. חומר מרחף - SPM כלחומר אשראינו מומס, אךמצוי בעמודת המים, כגון מינרלים מסוימים, חומרים אורגנים, אצות ומיקרואורגניזמים. מעצם תכונותיו הפיסיות, עשוי להשפיע על איכות המים וצלילותם. טיטרציה פוטנציומטרית- טיטרציית : ph טיטרציה אשר במהלכה נמדדים שינויי.pH על פי שינוייםאלה ניתןלקבועאתנקודתהסתירה (הנקודה האקוויוולנטית). טפילים- (Parasites) יצורים (אורגניזמים) החיים בתוך או על יצור אחר, הקרוי פונדקאי או מאכסן ( host ),וממנוהם משיגים מזוןאוחומריםאחרים החיונייםלקיומםהתקיןולהתרבותם. טפילים הטרוקסנים- parasites) (Heteroxenous טפילים בעלי מחזור חיים מורכב, הזקוקים למאכסן ביניים כדי להשלים את מחזור החיים שלהם, לעומת Monoxenous parasites אשר הם טפילים בעלי מחזור חיים ישיר, כלומר בעלי מאכסן אחד בו הם משלימים את כל מחזור החיים שלהם. טפילים חיצוניים- טפילים (ectoparasites) החיים על פני שטחו של הגוף. עם הטפילים החיצונייםנמנים חרקיםמוצצידם, כגון יתושיםוזבובי צה צה,בנוסףגםתולעיםרבתאיותכמו מונוגיניאה.חלק מהטפילים החיצוניים הם פונדקאי ביניים של טפילים פנימיים. טפילים פנימיים- (endoparasites) טפילים החיים בתוך גוף הפונדקאי. עם הטפילים הפנימיים תולעים כגון לדוגמה, ועוד. תולעים חד תאיים, חיידקים, פטריות, נמנים תולעים עגולות,(Roundworms) תולעי סרט (tapeworms) ועוד החיות במעי יונקים רבים, כולל בני אדם. רוב הטפילים הפנימיים חיים ובמעיים, ברקמות הגוף, כגון בשרירים, בלימפה, וחלק קטן מהם פולש לכלי הדם. ייצור שניוני- תוספת הביומאסה ביצורים צרכניים. יצורים בנטיים/ בנטוס אלמוגים,סרטנים וכו'). - יצורים החיים סמוך לקרקעית, צדפות, (תולעים, עליה ובתוכה כלכלה: לעתים המושג כלכלה מעורר באנשים אסוציאציות של כסף,אך לאזו כוונתנו כאשר אנו משתמשים במושג. כלכלה הינה תחום הפעולה האנושית המכוון להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו. לכן, כאשר אנו אומרים על משהו שהוא יותר "כלכלי" ממשהואחר,הכוונההיאשישלויותר תועלת לאדם לאו דווקא מבחינה כספית. ליאופיליזציה- ייבושבהקפאה. לרוות (פגיות). שלב התפתחותי ירוד במחזור חייהם של חלק מבעלי החיים. הפגית הינה השלב בין העובר לבוגר,בטרם הגעתו לבגרות מינית. מאכסני הביניים- בתוכם מתרחשים שלבי הביניים או השלבים הא-מיניים של הטפיל. (בפונדקאים הסופיים מתפתח השלב המיני או הסופי במחזור חיי הטפיל). 242

243 מאקרונוטריאנטים- נוטריאנטים (מזון או חומרים כימיים שאורגניזם זקוק לו על מנת לשרוד ולהתפתחומצויבסביבתו הטבעית)הנצרכיםבכמויותגדולות (סדריגודלשלמ"גלליטר). מונוגיניאה- קבוצה גדולה של טפילים השייכים למערכת התולעים השטוחות, מחלקה: מונוגיניאה. מחזור חיים - מכלול התהליכים והשינויים המתרחשים בפרט מהיווצרותו ועד הגיעו לבגרות מינית מחזור חיים ישיר- מחזור חייםבו הטפילאינוזקוק לנשאכדילהתרבות.לדוגמה,נמטודות. מחזור חיים מורכב מחזור חיים בלתי ישיר, הטפיל זקוק למאכסן על מנת גדל או להעביר את צאצאיו. מי מלך - תערובת שלחומצהחנקתיתוחומצת מימןכלוריביחס 1:3. מלמ"ק-מיליון מ"ק. מלמ"ש-מלמ"ק לשנה. מעגל קרבס- מסלול מטבולי המשמש להפקת אנרגיה מתרכובות אורגניות ביצורים חיים. מתרחשבהמשךמטבולי לגליקוליזה. מ"ק: נפח בגודל מטר עלמטרעלמטר (מטרקוב).נפחזהשווהל 1000 ליטרים. מתזואה- שםכוללליצורים רב-תאיים,בעלי יכולתתנועהלפחותבשלבאחדשלחייהם. מתכות כבדות- כל היסודות בין נחושת לביסמוט שמשקלם הסגולי עולה על 4.0. אורגניזמים חיים צריכים כמויות מזעריות של חלק מהמתכות האלו, ביניהן: קובלט, נחושת, מגנזיום, מוליבדן, ונדיום, אבץ וסטרונציום; אבל כמויות גבוהות של יסודות אלו הן רעילות לכל יצור חי. מתכות אחרות כמו קדמיום, כספית ועופרת אינן נחוצות כלל לקיומו של אורגניזם, וכאשר הן מצטברותבגופםשל אורגניזמיםרביםהןרעילותלהם. נוטריאנט- מזון או חומר כימי להם זקוק האורגניזם כדי לשרוד ולהתפתח, ומצוי בסביבתו הטבעית. ניטור- מדידה תדירה של נתונים ביוטיים או אביוטיים לשם מעקב, חיזוי שינויים ונקיטת אמצעיםבתגובהלשינוי. סדימנט חומר משקע.בדרךכללמשמשכמילהנרדפתלחול. סיליקה- צורןדו-חמצני,תרכובתכימית שהיאתחמוצתשלצורן,בכתיבהכימי.SiO 2 ספקטרוסקופיה- תחום מחקר בו נמדד ספקטרום של רמות אנרגיה או ספקטרום של תדרי קרינה אלקטרומגנטית, כמו למשל תדרי אור. שיטות ספקטרוסקופיות נפוצות בכימיה, בפיזיקה ובביולוגיה, ומשמשותפעמיםרבותלזיהויחומרים. פיטופלנקטון - (מהמילה היוונית "פיטו" או "צמח") אצות חד תאיות, חיידקים או אצות רב תאיות המבצעים פוטוסינתזה וחיות קרוב לפני המים, היכן שיש כמות מספקת של אור כדי לאפשר פוטוסינתזה. פלואורסנציה אטומית- פליטה אופטית של אטומים במצב צבירה גזי, אשר עברו עירור אלקטרונים לרמות אנרגטיותגבוהותיותר,עקבקליטה שלקרינהאלקטרומגנטית. פלוקולנטים- החומרים המשמשיםבתהליךהפלוקולציה (ראהערך), וגורמיםליצירתהצברים. פלוקולציה (קואגולציה) - תהליךהתלכדותשל חלקיקיםקטניםלחלקיקאחדגדול. 243

244 פרודוקטיביות הפוטוסינתזה. יצרנות, מדד המתאר את קצב המרת אנרגיה לחומר אורגני בתהליך פרוטוזואה- תת ממלכה המונה כ- 45,000 סוגים שונים שלחד תאיים.חלקם הגדול הוא טפילים הגורמים למחלות רבות.הפרוטוזואה נעים בעזרת שוטונים,ריסים ואף ללא אמצעי עזר. צורון- מינוח נפוץ בכימיה תגובות או תהליכים כימיים. מולקולה יון, אטום, המתאר או חלק ממנה וכדומה, בהקשר של קואגולציה (הפתתה) קואגולנטים- חומרים הנוטיםלספוחאליהם חלקיקיםוליצורתלכידים. קו-אנזים- מולקולה המסייעת לאנזים ספציפי בתפקודו כזרז ואינה מתכלה כתוצאה מכך. תערובת קולואיד- כמעט הומוגנית בין שני קולואיד, חומרים. המהווה תערובת בעלת תכונות מסוימות של תמיסה, מורכב מחלקיקים זעירים ביותר של חומר אחד המעורבבים בצורה שווה יחסית בחומר אחר. קופפודה- קבוצה של סרטנים זעירים המצויים באוקיינוסים וכמעט בכל בית גידול השוכן במים מתוקים ומהווים את המקור החלבוני הגדול ביותר באוקיינוסים. קלאט אורגני- בכימיה, ק ל אציה היא תהליך בו נעשה קישור הפיך של ליגנד - הקלאטור (מכונה גםקלאנט,גורם קלציה,גורםקומפלקסציה),ליון מתכתי,ובכךיוצר קומפלקסמתכתי,הקלאט. קלאטאורגני,מכילבתוכו גםמולקולותפחמימניות -אורגניות. קרבונטים- בעברית:פחמה.יון שלילידוערכי רמה טקסונומית/טקסונומיה- 2-,CO 3 מלח אואסטר שלחומצה פחמתית. ענף בביולוגיה העוסק במיון היצורים החיים על פי הדמיון/שוני ביניהם (טקסיסביוונית = סידור)נקראגם סיסטמאטיקה (שיטתיות). רעילות- הדרגה בה חומר מסוים הופך רעיל ועלול לגרום לאורגניזמים פציעה, מחלה, או מוות, בדרך כלל על ידיתגובה כימית או פעילות אחרת ברמההמולקולארית. שפד"ן מפעל שפכי גוש-דן, מפעל טיהור השופכין הגדול והמשוכלל ביותר בישראל, אשר החל ברמה קולחין מי מייצר המפעל ה- 80. שנות באמצע פעילותו להשקיית אדמות חקלאיות,בעיקר בנגב המערבי (טל, 2008 ). המשמשים והם ביותר, גבוהה -Eh חימזור = הפרש פוטנציאלים האלקטרי potential).(redox במדידות (באלקטרו-כימיה) ערךשל הפרשהזהמסומן Eh ונמדד במילי-וולטים.(mv) ככל שגבוה ריכוזהרכיבים המסוגלים להתחמצן מריכוזהרכיביםהמסוגליםלהתחזר,כך החימזור (redox-potential) גבוהיותר.,Biological Oxygen Demand -BOD צריכת חמצן ביולוגית. תהליך כימי הקובע עומס חומר אורגאני במים על סמך מידת הצריכה של חמצן מומס תוך זמן נתון. Degasser -פועל עלואקוםומבצעסילוקגזים. lysis מוות של תא על ידי הרס הממבראנה שלו. parts per billion - ppb (חלקיםלביליון). -Pinocystosis מעבר חומרים דרך קרום התא בניגוד למפל ריכוזי מומסים על ידי תהליך של "שתיית התא". מולקולות חלבון. בתהליך מוכנסים לתוך התא נוזלים, ללא גופיפים מוצקים. נקלטות כך גם 244

245 מבוא בשלושת העשורים האחרוניםירד מפלסים המלח ממינוס 399 מ' ב למינוס 420 מ', מפלסו כיום (רז, 2008); ומפלסו ממשיך ויורד בשיעור של מ' לשנה. ללא התערבות חיצונית, ימשיך המפלס וירד עד להתאזנותו על מינוס 550 מ', בעוד כ שנה. כדי לשמר את המפלס הנוכחי יש להזרים 800 מלמ"ש, בנוסף לכמות הנכנסת כיום. קשר ישיר נמצא בין ירידת המפלס לתופעת הבולענים (רן, 2008), הנמצאת בהתפתחות מואצת מאז התופעה היוותה ומהווה פגיעה קשה לענפי החקלאות באזור, לתיירות ולתשתיות השונות, ומהווה סכנה לחיי אדם. מעבר לכך, התופעה הינה ביטוי להפרה חריפה של האיזון בים המלח ופגיעה בערך טבע ייחודיבעל מורשתהיסטורית,דתיתולאומיתכאחד (רז, 2008 ). בזיקה לבעיית ירידת המפלס והיווצרות הבולענים, אם כילא בזיקה בלעדית, הועלה נושא תעלת הימים- העברת כמויות המים הדרושות לאיזון המפלס, מהים דרך תעלה מלאכותית אל ים המלח. הצעה זו נידונה באופנים שונים בעבר, אולם כיום מדובר ב"מובל השלום"- תעלה אשר תעביר מיליארדקוב מים,מיםסוףצפונהאלים המלח,תוךאספקתמיםשפיריםלממלכת ירדן; מים אשר ייצורם יתאפשר על ידי התפלה, הודות לרווח האנרגטי בהזרמת מים במורד של כ- 420 מ'(רן, 2008 ). היה ותוקם התעלה כמתוכנן, אחת המשמעויות העולות הינה התפלה מסיבית של מי ים סוף לאורך חופי ים המלח. בשל מגוון סיבות אשר לא נסקור בעבודתנו, קיימות מספר התנגדויות לתעלה, על ידי גורמים מקצועיים וחברתיים כאחד. עם זאת, מסתמנת תחושה של קונצנזוס חברתי,בו ישנההסכמהכללית לבנייתהתעלה, ללאבחינה מעמיקהשל ההשפעותהכרוכותבכך. גם כאשר נבדקת התעלה המוצעת בסקרי היתכנות, נעשה הדבר ללא בדיקה משווה גם של חלופותאחרות,רעיון מהווהניגודמוחלטלרעיונות בסיסייםבעיקרוןההיזהרות. לאור האמור, מיקדנו התייחסותנו לפתרון הבעיה, דווקא בחלופות אשר אינן חלק מרכזי מהפיתרון הנידון. קיימת חלופה, אפוא, המוצעת, בין השאר, על ידי אלי רז ממכון ים המלח למחקר ופיתוח במשרד המדע, הכוללת התפלה מאסיבית לאורך חופי ים תיכון והזרמת המים המותפלים, הן לתושבי מישור החוף על ידי זרימה הפוכה במוביל הארצי, והן לכנרת. ים המלח יקבלעלפיחלופהזו,מים שפיריםדרךהירדןעלידיפתיחתסכרדגניה (רז, 2008 ). מולה, קיימת חלופה נוספת, המובעת בין השאר על ידי גדעון ברומברג וארגון ידידי כדור הארץ בישראל, המציעים שילוב אמצעים לפתרון הבעיה. מדובר ברעיונות מתחומים שונים, בכללם ייעול משק המים, הגבלת מפעלי ים המלח, פתיחה חלקית של סכר דגניה אשר תאפשר זרימת מיםשפירים בירדןהדרומי,ורקאםעדיין קייםגרעוןבמפלס,אז שילובהתפלהבהיקףמצומצם, או אף תעלת ימים בסדר גודל קטן יותר. על פי עמדה זו, ראוי כי התפלה מאסיבית תישמר כמפלט אחרון לפתרון הבעיה, וכי ראשית יש לנהל ולייעל את משק המים, בין השאר על ידי הקטנת הביקושלמים שפירים (ברומברג, 2008 ). נקודת ההשקה של בעיית הים המלח לתחום משק המים בישראל ברורה אפוא, והזיקה ביניהם גוברת לנוכח החלופות אשר הוצעו. בעיית המים איננה תופעה חדשה במדינת ישראל, אך לאחרונה שרוי השיח הציבורי סביב משק המים בתקופה של תנופה ופופולאריות רבה, בעיקר בשל קיומו הנוכחי של משבר מים חריף. לשם המחשה, מצב הכנרת לא היה כה ירוד מאז סוף שנת 2001,וב הצריכה של מים שפירים היוותה כ- 140% מההיצע שלהם. 245

246 בהתאם לזאת, תשווה עבודתה זו בין הרכיבים העיקריים של שתי הגישות הללו: התפלה מאסיבית לאורך חופי ים תיכון כהיבט העיקרי הנגזר מהצעתו של אלי רז, אל מול ניהולהביקוש למים שפירים, כהיבט עיקרי הנגזר מהצעתו של ברומברג. על מנת לבצע את ההשוואה בצורה אנליטית ומדעית, ובכדי שבעלי תפקידים בממשלת ישראל יוכלו להפיק את המירב מהשוואתנו, בחרנו להפגישאתשתיהשיטותבעמקהשווהשל ניתוחעלויות כלכליות. העלויות הישירות של התפלה ידועות מחברות ההתפלה. למעשה ידועות גם חלק מהעלויות החיצוניות של התפלה, על סמך מחקרים אשר הופיעו בשנים האחרונות. לפיכך, בחרנו השפעה סביבתית הכרוכה בהתפלה אשר לא נחקרה עד כה, ומכאן שגם עלותה הכלכלית איננה ידועה. התופעה המתוארת הינה כתם אדום הנוצר בים בקרבת החוף, כתוצאה מהתפלת מים במתקן ההתפלה באשקלון. כוונתנו היא לחקור את מהות הכתם בשיטות ביולוגיות וכימיות, ולנסות לכמת את מחירו לציבורבעזרת שיטות הנהוגות בתחום כלכלת סביבה.את העלות הזו נוסיףלכל העלויות הידועות,וכךננסה להתקרבלמחירהאמיתישלמ"קמיםמותפלים. בנושא ניהול משקי מים, תיעשה סקירה מקיפה בה יסוכמו עלויות של יישום אמצעי חסכון אשר נוסו, וכמות המים הניתנת לחיסכון בכל אמצעי. כך לבסוף, יהיה ניתן לדעת מהי הדרך הכדאית ביותר להוסיף עוד מ"ק אחד של מים למשק המים בכל שלב, מתוך האפשרויות של ניהול משק המיםאוהגדלתהיצעעלידיהתפלה. חלק א': רקע ספרותי Water is the earth's eye, looking into which the beholder measures the depth of his own nature. 1. ניהול משק המים באופן 1.1 מצבהמיםבעולם באזורים והתיישבה התפתחה האנושות טבעי) (ובאופן כללי (הנרי דיוויד ת'ורו ( מקומיים מים מאגרי בעלי ומתחדשים (כפי שצוטט בדו"ח של האו"ם, 2006), אך כיום אין המצב כך. תרשים 1.2 מתאר אזורים בעולם בהם עולה השימוש במים על כמות הגשם שהאזור מקבל בממוצע. ניתן לראות בתרשים כי בעוד שברוב האזורים בעולם, כמויות המים הקיימות מספיקות לקיום האוכלוסייה באזור (האזורים הצבועים בירוק), ישנם אזורים רבים בהם השימוש במים עולה באופן ניכר מעל ההתחדשות הטבעית. אמנם זוהי עובדה כביכול מוכרת וידועה, אך עדיין מצאנו לנכון להזכיר אותה כאן,מכיוון שהיא הבסיס לבעיות הקשורות למיםבישראל בין אם מדובר בבעיית ירידת מפלסיםהמלחאובמצבמשקהמיםבישראל. 246

247 של תרשי ם : 1.2 שימוש מים מעבר להתחדשות טבעית (ממוצע רב שנתי) (דו"ח האו"ם, 2006 ). דו"ח האו"ם מדרג את מדינות העולם על פי Total Actual Renewable Water Resources כמות המים המתחדשת בשנה בכל מדינה (או בקיצור,.(TARWR מדד זה הינו מדד תיאורטי המנסהלהעריך מהי כמות המים המקסימאלית העומדת לרשות אדם בכל מדינה, במידה ותצליח המדינה ללכוד כל טיפת מים הניגרת בשטחה. מדד זה כולל למעשה את כל ההתחדשות השנתית מאגרי המגיעה ינוכו מים, מחוץ מי לגבולות תהום ונחלים המדינה הנגרמת (כלומר, כתוצאה ה מבחינת ממשקעים של TARWR בתוך ישראל, המדינה, המים ומזרימת נחל של מים עיון המגיעים לישראל מלבנון ייכנסו לסך הכול, בעוד שהמים שישראל מעבירה לירדן ולפלסטינים פי על העולם מדינות בסיכום דירוג ממנו). ישראלבמקום ה- 167 מתוך 2002) 180.(Aquastat, "זכתה" אזרח, לכל המתחדשת המים כמות 1.2 משק המים בישראל "משק המים נמצא מזה למעלה משלושים שנה במשבר עמוק ומתמשך, שהגיע לאחרונה לנקודה קריטית. המשבר בא לידי ביטוי בהידלדלות מקורות המים, שגרמה לגירעון מצטבר של כ- 2 מיליארד מ"ק במאגרי המים הטבעיים של המדינה. תוצאה עגומה ומדהימה זאת היא פרי הבאושים של מחדל מתמשך של הממשלות בישראל,אשר התעלמו מהכתובת הרשומה כבר שנים בכמות לירידה שגרמו האקלימיים, השינויים בגלל רק נגרם לא המשבר הקיר. על רבות הממטרים ואף לא בגלל העלייה החדה בהיקף האוכלוסין בחמישים השנים האחרונות וברמת החיים.הכישלון המהדהד הוא בעיקרו מעשה ידיאדם! (הועדת הפרלמנטארית, 2002 ) 247

248 "וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמיים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם. -במדבר כ' מעצם מיקומה הגיאוגרפי של ישראל (למעלה מ- 60% ממנההוא מדבר) אין זה מפתיע כי סוגיית המיםזכתה להתייחסותעלידימרבית החברותאשרחיו באזור. כאשר מדובר במשק המים בישראל, יש לזכור שהמילה 'משק' זהה בשורש למילה 'שוק,' ולכן גם נסתרותבה המושגים של ביקושוהיצע.אך ביקוש והיצעלמה?עדכה דיברנו עלמים באופןכללי, אךישלהבין ששוק המים בארץ הינומורכב מבחינת סוגי המים שנכנסים לשוק.ב לדוגמא, הייתה ישראל המדינה הראשונה בעולם אשר הגדירה תקנים לשימוש במים מוחזרים. נכון ל 2006, 91% מכל מי הביוב העירוניים בישראל עוברים טיפול, ו- 73% מהם ממוחזרים (לעומת 2.5% בארה"ב) (2006, Tal ).מלבד מים מושבים,קייםגם שימושבמים מליחים,מים אשרנלכדו בשיטפונות, ולאחרונה גם מים מותפלים. תרשים 1.3 ממחיש את המקורות השונים למים בישראלעלפיהיקפם. תרשים 1.3: צריכת מים בישראל בשנים על פי התפלגות לסוגי מים היחידות בציר ה- y הינן במלמ"ק (הנתונים מתוך דו"ח הוועדה הפרלמנטארית, 2002 ). שונים. אמנם הסתעפות מקורות המים השונים בישראל הינה נושא מעניין בפני עצמו,אך עבודתנו משווה מים שניתן לחסוך על ידי ניהול הביקוש לבין מים שניתן להתפיל. מכיוון שמים מותפלים הינם ברמהשלמיםשפירים,ראויכיעבודתותתמקדבשוקהמיםהשפירים בישראל מיםבישראל היצע "בשנת 2009, לא ניתן יהיה לספק את רמת הביקוש הנוכחית, אלא אם תהיה שנה גשומה בהרבה מהממוצע. (הרשות הממשלתית למים וביוב, 2008 ) 248

249 היצע הינו מושג בסיסיבכלכלה. ברורכי המשמעות של האמרה: "היצע המחבתות בישראלבשנת 2008 הוא 1000 ",היאשאםנספור את כל המחבתות בארץ שיכולים להימכרנגיעל- 1000,וברגע שהמחבת ה תימכר, לא תישארנה מחבתות בארץ. לרוע המזל, כאשר מדובר במים, פחות ברורה משמעות הביטוי- "היצע שנתי של 1000 מלמ"ק". קשה לספור מלמ"ק, בייחוד כאשר הם מתחת לאדמה או כשהם עדייןלא ירדו כמשקעים. סביר אפוא, כיאםנשתמש במלמ"ק ה- 1000, איןהדבראומרכינוכלללכת ברגל בקו ישר מטבריה לרמת הגולן.עםזאת,חרף הקשיים ביישום מושג ההיצע לתחום המים, עדיין נעשה בו שימוש על ידי העוסקים בתחום המים. באופן כללי, כאשר מומחי מים אומרים "פוטנציאל מים ממוצע,הם מתכוונים ל"כמות מים הניתנת להפקה, בממוצערב שנתי, בלילפגוע במקורות המים" (הוועדה הפרלמנטארית, 2002 ).טבלה 1.1 מסכמת את היצע המים הכללי של ישראל, הלוא הוא פוטנציאל המים הממוצע, מתוך דו"ח של הכנסת (מרץ 2008 ). טבלה 1.1 :היצע מים בישראלבתקופותהשונות (נלקחמ-טל, 2008 ) היצע המים הרב-שנתי בממוצע ( ) היצע המים הרב-שנתי בממוצע ( ) היצע המים בשנת 2007 היצע המים בשנת ,309 מלמ"ק 1,175 מלמ"ק 1,033 מלמ"ק 826 מלמ"ק יש לציין כי מספרים אלה משקפים בתוכם מגמה הקיימת בארץ מאז קום המדינה: מיקוד פעולות ניהול שוק המים בישראל בניסיונות להגדלת ההיצע. ניתן לסכם ניסיונות אלה בארבע קטגוריות ניהול הכנרת ואקוויפרים,בניית מאגרי מים לתפיסת מי גשמי ם,הקמת מתקני טיפול במי שפכיםוהתפלת מים מליחים ומיים (2006.(Tal, הקטגוריה הרביעית,התפלת מי ים,הינה הניסיון המשמעותי האחרון בהגדלת ההיצע.תוצאותיה אינן נלקחות בחשבון בטבלה שלעיל. התפלה מאסיבית לצורך הגדלת ההיצע של משק המים הישראלי החלה ב- 2005, עם כניסתו לפעולה של מפעל ההתפלה באשקלון, המייצר כ 100 מלמ"ש. ב הותפלו בישראל 141 מלמ"ק מים.החלטת הממשלה האחרונה בנושא ההתפלה מיולי 2007 קבעה כי עד 2013 כמות מי הים המותפלים תעמוד על לא פחות מ 505 מלמ"ש (טל, 2008 ).אנונתייחסלהתפלה באופן יותריסודי בפרק 2. למעשה, אמור היה פרק זה על היצע המים להסתיים בטבלה 1.1, המסכמת נתונים בצורה אבסולוטית ועם בטחון רב, כפי שניכר מרמת הרזולוציה של הנתונים (1,309 זה לא כמו 1300 וזה בטוחלאכמו ).אך סקירתנו הספרותית העלתה נתונים אחרים,המעלים שאלות אשרמחובתנו להתייחס אליהם,כפישמוצגבטבלה 1.2 המסכמת הערכות שונות לגבי היצע המים שלישראל. 249

250 טבלה 1.2 :היצע מים בישראללאורךהשנים (נלקח מ-הוועדההפרלמנטארית, 2002 ) היצע-פוטנציאל המים הממוצע במלמ"ק הגורם המדווח תקופה 3000 מומחי מים ציוניים" שנות ה- 40 ' הידרולוגי המנדט הבריטי שנות ה- 40 ' 1500 מבקר המדינה מבקר המדינה (מיםשפירים + מליחים.כולל יו"שועזה) צביגרינולדומיכאל ביבס 1989 ( כנרת, 1199 מי תהום שפירים ומליחים, 135 שיטפונות, 325 מים מושבים) האינציקלופדיה העברית אבישי ברוורמן (עבור הבנק העולמי) מליחים מותפלים מאיר בן-מאיר (נציב המים) שמעון טל (נציב המים) 2002 ראשית, נבחין כי הנתונים בשורה האחרונה של טבלה 1.1 (דו"ח כנסת, 2002) סותרים לחלוטין את הנתונים של טבלה 1.2 (דו"ח כנסת, 2008). שנית, אנו למדים מטבלה זו על היסטוריה מפוארת של חוסר וודאות בין ההערכות השונות (ההערכות הגבוהות ביותר הינן למעלה מפי 2 מהנמוכות ביותר). ושלישית, העמודה השמאלית של הטבלה מביאה את המספרים וההערות בדיוק כפי שהם הופיעו בדו"ח ממלכתי פרלמנטארי, ומפתיע כי בדו"ח ברמה שכזו, נעשית השוואהביןמספריםאשר לאמייצגיםאתאותםהדברים.נתון אחדמתייחס למים שפירים,נתון אחר למים שפירים+ מליחים, נתון אחד לפי גבולות 67, נתון שני מהירדן מערבה... בוריאציות כאלו,כיצד נדע בדיוק מה מייצגים המספרים ללא הערות? נפנה כעתלספרות הבינלאומית בתקווה לשפוך אור על המצב.ב ה, גתהמלין פלקנמרק מדד למדידת מחסור מים. מסקנותיה, אותן אימצו ארגונים רבים לרבות ארגון האו"ם, היו כי חברה עם היצע של פחות מ מ"ק מים לנפש לשנה, תחוש במחסור מסוים במים. בפחות מ מ"ק מים לנפש לשנה יהווה המחסור מכשול להתפתחותה הכלכלית של החברה, ומתחת ל- 500 מ"ק לנפש לשנה המחסור יהווה מכשול אמיתי לחיים (2004.(WSM, נכון ל 2002, בישראל היו 276 מ"ק לנפש לשנה. נתון זה מיקם כאמור את ישראל במקום ה- 167 מתוך 180 מדינות (לשם השוואה, בשבדיה, מדינת המוצא של פלקנמרק, עומדים לרשות התושבים כ 20,000 מ"ק לנפש לשנה והיא רק במקום ה 48 באותה הטבלה). למרות שמדד פלקנמרק הינו שימושי לשם השוואה בין מדינות, ואולי אפילו לשם גאווה לאומית ( ראו מה מידת ההתפתחות הכלכלית הניכרת בארץ בשעה שאנו אמורים למות בצמא... ),אנו רואים שהוא כלל לא רלוונטי לישראל. נניח למדד ונתמקד בנתון אליו הוא מתייחס- 276 מ"ק לנפש לשנה. הקורא היסודי עלול לעצור בנקודה זו ולתהות האם נתון זה מתיישר עם אחד מהנתונים אשר מקורם במחקרים מקומיים. אם נחלק את ההיצע הממוצע בשנים ( מלמ"ק), במספר אזרחי המדינה, נכון 250

251 לסוף שנת 2002 (על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה- 6,631,100 איש), נקבל 177 מ"ק לנפש לשנה מספר הנמוך בהרבה מהמספר שפרסם האו"ם לישראל ב (נקבל מספר אף נמוך יותר- 163 מ"ק לנפש לשנה, אם נתחשב בכמות אשר סופקה לירדן ולפלסטינים באותה השנה, 52.4 ו 41.8 מלמ"ק בהתאמה). אם נוסיף לאותם 1175 מלמ"ק את צריכת המים הלא שפירים של ענף החקלאות 2002, מי קולחים, ומים מליחים, 286,ו 146 מלמ"ק (בהתאמה), נקבל 242 מ"ק לנפש לשנה. אמנם מספר זה מתקרב מעט יותר ל 276 של האו"ם, אך ספק אם הארגון הבינלאומי התכוון לספור מים מליחיםאומיביוב,אובאופןכללילספורכמותמסוימתפעמיים (מי הקולחיןהםהריאותםמים שפיריםבשימושחוזר). אנו מעלים חישובים אלה כדי להראות כי קיים חוסר התאמה במקורות לגבי היצע המים בישראל. יש לציין כי במקורות הספרותיים אותם סקרנו לא מצאנו התייחסות לאופן המדויק בו חושבו כמויות היצע המים, וגם לא התייחסות לסתירה בין מקורות בינלאומיים למקורות מקומיים, בין מקורות מקומיים למקומיים, או אפילו בין שני דו חות של אותו המקור, אשר נכתבו בהפרש של שש שנים. חוסר התייחסות זו מפתיע במיוחד, בהתחשב במרכזיות שיח המים בישראל מיםבישראל ביקוש Nature provides a free lunch, but only if we control our appetites (ויליאם רקלסהאוס, 1990 ) "בשנת 2009, לא ניתן יהיה לספק את רמת הביקושים הנוכחית, אלא אם תהיה שנה גשומה הרבה מעבר לממוצע. -הרשות הממשלתית למים וביוב, 2008 שוב מופיעה האמירה משנת 2008, נתמקד במילה ביקושים. אך בטרם ולא בשוגג. בפרק הקודם ננתח את המספרים, הבה התמקדנו במילה לספק, והפעם נשים ליבנו למבנה התחבירי של 251

252 ת( האמירה. מהות המשפט הינה התנייתו: אם לא x, אז y. משמעות ה- y הינה כי ההיצע לא יהיה שווהלביקוש,לכן ישנן שתי חלופות ל- x : "אםההיצעלאיעלה"או"אםהביקושלאירד. לארק זאת שהמשפט מתעלם לגמרי מהחלופה השנייה ל x, אלא הוא גם מצליח להכניס אותה לתוך y, התוצאה הפוטנציאלית. מבנה המשפט אינו מפתיע, הוא משקף את ההתייחסות של אנשי תחום המים בארץ,לביקוש המים הביתי כביקוש קשיח. תרשים 1.4: התפלגות צריכת מים כוללת (שפירים, מליחים, ושפד"ן) בישראל 2000 במגזרים השונים (מתוך דו"ח הוועדה הפרלמנטארית, 2002 ). בשנים תרשים 1.5: בשנים בישראל שפירים מים צריכת התפלגות השונים במגזרים (מתוך דו"ח הכנסת, 2008). עוד בטרם ננתח שני התרשימים אלה, נראה כי גם כאן, בדומה לנתוני ההיצע, מיד רואים את חוסר ההתאמה וחוסר העקביות בין דו"ח הכנסת מ (תרשים 1.4), ודו"ח הכנסת מ רשים 1.5). קשה מעט להשוות בין נתוני הדו"חות, מאחר והדו"ח מ מתייחס לביקוש כולל, ואילו הדו"ח מ מתייחס לביקוש מים שפירים; אולם עדיין ניתן להשוות את נתוני המאקרו ביקוש כולל של מים שפירים בשנים החופפות של שני הדוחות, לשם כךנבחןשובאת הנתונים. 252

253 טבלהמספר 1.3 :השוואת הביקושלמיםעלפינתונידו"חהכנסת מ לעומת 2008 שנה ביקוש מים שפירים דו"ח כנסת 2002 ע"פ ביקוש מים שפירים ע"פדו"חכנסת 2008 הפרש הנתונים שני בין מידי השוואה בין השנים השונות מעלה כי ההפרשים דומים מאוד אחד לשני, דבר העלול ליצור את הרושם כי אולי מדובר בהבדל סיסטמאתי בין קבוצות הנתונים. עם זאת, עדיין אין זהנראהנכון שנאלץ לנחש מה קרה ל- 25 מלמ"ק מים שפירים (כמות מים בסדר גודל שישראל מעבירה לירדן שנה). הרלוונטית. "וּמ ע ץה דּ ע ת שצוין כפי הקודם, בפרק ניהול ביקוש לא זה ההתאמה לחוסר גם טוֹב ו ר ע ל את אכ למ מּ נּוּכּ יבּ יוֹםא כ ל ךמ מּ נּוּמוֹתתּ מ וּת. בראשית ב' בספרות התייחסות נמצאה לאורך ההיסטוריה וברחבי העולם נעשו ניסיונות לניהול ולצמצום הביקוש למוצרים שונים. אולי אחד מהניסיונות הראשונים שתועדו היה בגן-עדן, כאשר אלוהים ניסה לנהל את הביקוש לפירות עץ-הדעת (בראשית ב'). בתקופה ההיא קשה היה ללמוד מניסיון העבר, אך שפר מזלנו, וכיום אנו חיים בתקופה בה העבר מתועד באופן מרשים, והכישלון של אלוהים (או יש שיאמרו של האדם) יכול רק לסייע לנו בניסיוננו לנהל ביקושים למשאבים שונים שלימינו. עוד מקרה מעניין הוא הניסיון ילדים ולהביא להתרבות פוטנציאלים הורים של ביקוש למתן לעולם. צ'ארלס גאלטון דארווין (נכדו של דארווין המפורסם) טען פעם כי זו טעות לחשוב שאנו יכולים למתן את ההתרבות האנושית על ידי פניה למצפונם של בני אדם להסביר להם כי עתיד העולם לנהל פעם אי הי םנ השיקולים לעולם. יביאו שהם הילדים כמות את מרצון יגבילו שהם בכך תלוי אבולוציוניים: יהיו כאלה אשר יצייתו לבקשתנו ויהיו כמובן כאלה שלא. ייתכן והנטייה לשאוף להוליד ילדים רבים עוברת מדור לדור, וכך כעבור מספר דורות, סוג האנשים אשר מוכן לרסן את התרבותו ייכחד, והעולם יתמלא באנשים אשר מתרבים בצורה לא מרוסנת. בעיה נוספת בניסיון יצירת על מסתמכת למצפון שפניה בכך כרוכה אנשים של למצפונם פניה ידי על ביקוש רגשות אשם אצל אלה אשר לא מוכנים לציית לפנייה. פול גודמן כותב ש"שום דבר טוב לא הגיע להתרכז במקום ואז, חרדות, לפתח לאנשים גורמות אשמה רגשות אשמה. מרגשות בסיבה שבגללה הם צריכים לרסן את ביקושם, הם נוטים להתרכז בחרדותיהם. תופעה זו, אם היא מתרחשת לאורך זמן רב,יכולה להוליד חברה חולנית למדי (1968.(Hardin, 253

254 אנו מביאים את הדוגמא של הביקוש להתרבות לא רק מכיוון שהניתוח של הארדין מעניין ומעמיק, אלא גם על מנת להמחיש את הנקודה שאם אנו רוצים ללמוד דרכים לנהל את משאב המים השפירים של מדינת ישראל, אל-לנו להגביל עצמנו רק לכל מה שקשור למים ולישראל. נהפוך הוא, ככל שנרחיב את אופקינו במרחבי הזמן, המקום, והנושא, כך יגדלו סיכויינו למצוא דרכי הסתכלות מנקודת מבט שונות ומגוונות אשר יפתחו בפנינו דרכים חדשות לנהל את משק המים בישראל בהצלחה. ישנן דוגמאות אחרות של ניהול ביקוש מהן ניתן להפיק, לא רק תובנות ומסקנות בקשר לניהול ביקוש באופן כללי, אלא גם הערכות לגבי כמויות המים אשר ניתן לחסוך. ניתן לקחת כדוגמא, את הבצורת אשר פקדה את קליפורניה בשנים עובי המשקעים בשנים אלו הגיע במקומות מסויימים לרמה של 30% מהממוצע הרב-שנתי.כמוכן,כמות המים שנותרה במאגרים בנובמבר 76' היוותה רק 26% מהקיבולת המרבית שלהם. רק במרץ 77' הממשל בקליפורניה החל להיערך להתמודדות עם הבצורת, בשני קווי מדיניות שונים: ריסון מרצון ובעזרת איסורי שימוש מנהליים (ללא אכיפה) וריסון באמצעות קיצוב ואכיפה. בדרך הראשונה הצליחו רשויות מקומיות מסוימות להגיע לרמות חסכון של עד 40%, בעוד שבדרך השנייה הצליחו להגיע לרמות של 69% (דר, 2002 ),ראהפירוטבפרקהשיטות. מחקרו של פרץ דר מעשי וקשור ישירות למים, שלא כמו מחקרו של הארדין, אשר הינו תיאורטי יותר ולא נוגע למים באופן ישיר. אולם כפי שאל לנו לפסול את מחקרו של הארדין בצורה אוטומטית כשאנחנו חושבים על ניהול משק המים בישראל, כך גם רצוי כי לא נשליך את ממצאי מחקרו של דר בצורה אוטומטית על משק המים בישראל. ישנם קווי דמיון ברורים בין משקי המים של קליפורניה ושל ישראל: אקלים דומה, תקופות בצורת בעלות חומרה דומה, תשלום בעבור המים על פי מדידה, ועוד. אך יחד עם זאת, ישנן גם סיבות רבות לחשוד כי מה שהוכח כהצלחה בקליפורניה של 1975, לאו דווקאיצליח בישראל של 2009.טיעון אחד לכך קשור בדבר אשר ניתן לקרוא לו "עקומת ההסתגלות הציבורית. ישנו גבול לכמות הדברים אשר יכולה משפחהלעשות בכדי לצמצם את שימושה במים.ככל שהיא מסתגלת לחיסכוןבמספררביותרשל דרכים, כך יורד פוטנציאל החיסכון שלה נותרות לה פחות דרכים להסתגל אליהן, וכל דרך קשהיותר להסתגלות מאשר קודמתה המחשתישל ארבעה שימושי מים שונים של משפחה פלונית. תרשים 1.6: עקומת ההסתגלות הציבורית- תיאור מופשט

255 2005 :1.6 השתמשה המשפחה בשנת את תרשים נבחן המחשה, לשם כך לשנה, מ"ק ב- 100 שפוטנציאל החיסכון שלה הוא 15 מ"ק לשנה (הרי היא חייבת לשתות). בעקבות משבר מים ולחץ ציבורי המשפחה החליטה להפסיק לשטוף את מכוניתה בשנת 2006, דבר אליו קל לה יחסית להסתגל.אולם,המשבר החריף,וכל שנה זנחההמשפחהעודשימושבמים,אףעלפישההסתגלות הופכת יותר ויותר קשה (בשנת 2008 הם אף הפסיקו להתקלח). בשנת 2009 פוטנציאל החיסכון 2005 בשנת בהרבה מרשימות תוצאות ישיג לחסכון הסברה קמפיין כן, על אפס. הוא שלהם מאשר בשנת לסיכום פרק הרקע על מצב המים בישראל, ניתן לומר כי בעוד שברור כי חסר מים, קיים חוסר וודאות רב לגבי הכמות החסרה, בשל מספרי היצע וביקוש הנעים לכאן ולכאן. ניתן גם לומר כי ישראל משקיעה משאבים רבים בהגדלת ההיצע, ומעט בהקטנת הביקוש. ייתכן כי חוסר שווי משקלזה נובע מחוסר יידע בנושאשל ניהול ביקוש למים.למרבההמזל, מהארדיןועד קליפורניה (שבאופן אירוני גם ממדינת קליפורניה), ישנם מקורות רבים מהם ניתן ללמוד על ניהול ביקוש למים. מחקרנו לא ישאף רק לסקור דוגמאות אלו באופן שיטתי, אלא יבחן גם כל דוגמא לעומק בעזרת אלגוריתמים שונים, בכדי לראות כיצד המידעהנלמד מכל דוגמא ניתן להשלכה עלישראל שלתחילתהמאה ה- 21.עודעלכךבפרקהשיטות. ה. 2 תפלה כניהול היצע ומשמעויותיה הסביבתיות "לא ייבצר מאנשי המדע והטכנולוגיה שלנו, אם יקדישו לכך מיטב מחקריהם ויקבלו לשם כך כל הסיועמצדהמדינה -למצואתהליךזוללהתפלתמי- םי.השקיית השממה במי-ים מזוקקים תיראה היום לרבים כהזיה, אולם פחות מכל מדינה אחרת צריכה ישראל לחשוש מ'הזיות' העשויות לשנות סדרי-בראשיתבכוח החזון והמדע וכושר-חלוצי. כלהישבארץ זו הואפרי 'הזיות', שנתממשובכוח החוט המשולש של חזון,מדע וכושר חלוצי". (דוד בן גוריון, 1956 ) 2.1 מבוא להתפלה בנוסף לאפשרויות אשר הוצגו להרחבת מאזן המים על ידי ניהול הביקוש, ניתן להרחיב את מאזן המים גם על ידי הגדלת ההיצע. כאשר מבקש מקבל ההחלטות להגדיל היצע מים, עומדות בפניו ארבע אפשרויות: יבוא מים, טיהור והשבה של מי שופכין, התפלת מים מליחים והתפלת מי- םי ) 2003 Durham,.(Thomasa and כאמור, במסגרת השוואת החלופות לפיתרון בעיית ים המלח הנעשית בעבודה זו, נבחרה התפלת מי ים כפעולה מייצגת לחלופה הצפונית, אשר הוצגה על ידי אלירז (רז, 2008 ). לפיכך,בהתייחסותנולהגדלתהיצע מים,נתמקדבאפשרותשלהתפלתמיים. תהליך ההתפלה בהיקפו הנרחב ביותר מתרחש באופן טבעי במחזור ההידרולוגי של כדור הארץ, בו מספקת השמש את האנרגיה הדרושה לאידוי מתמיד של מי ים ולאידוי ודיות של מים מן היבשה אל האטמוספרה..(MAP, 2003) עקב לאחר עיבויים, מועברים חזרה כמים שפירים, בסיוע כוח הכבידה עם זאת, כאשר מדובר בתהליך התפלה, מדובר לרוב בתהליך אשר הינו מעשה ידי אדם. בעבר פותחו ונוסו טכנולוגיות שונות להתפלת מים, חלקן נוסו בקנה מידה מעבדתי ונותרו בשלב זה, עלויותגבוהות אשר מנעו את מעבר הטכנולוגיה מהשלב הניסיוני לשלבהמעשישל מתקנים 255

256 תעשייתיים. חלק מהטכנולוגיות אשר פותחו עם השנים יושמו להתפלת מים בכמויות גדולות. כיום נותרו שתי שיטות עיקריות להתפלת מים: שיטת האידוי (זיקוק) ושיטת האוסמוזה הפוכה (ווייסויינון, 2005 ). שיטת אידוי: כשני שלישים מהמים המותפלים בעולם מיוצרים בשיטה זו ) and Lattemann MAP, ) זהו התהליך אשר מחקה את התהליך הטבעי של המחזור ההידרולוגי 2008). Höpner, 2003). השיטה מנצלת את ההבדל בין נקודת הרתיחה של המים ונקודת הרתיחה של המלחים. המים מחוממים באיטיות ומועברים דרך סדרה של תאים. בעוברם דרך תאים אלה, מתאדים המים ומותירים את המלחים. העיקרון הפועל הינו איוד המים בזיקוק רב שלבי: המים עוברים שלבים, כך שבכל אחד מהם מתאדה כמות מים נוספת, והתמלחת הנותרת מתרכזת (ווייס ויינון, 2005). ביישום תעשייתי של השיטה, אידוי המים נעשה על ידי העלאת הטמפרטורה לנקודת הרתיחה של המים, אך לצורך יעילות כלכלית נעשה שימוש בלחץ החיצוני על מנת להוריד את נקודת הרתיחה (2003 ;(MAP, לפיכך, החיסרון העיקרי בשיטה הינו צריכה גבוהה של אנרגיה. שימוש בשיטה היה נפוץ יותר בעבר, אולם כיום נפוצה השיטה בעיקר במקומות בהם קיימים מקורות אנרגיה עודפים,כגוןמדינותהמפרץהפרסי (ווייסויינון, 2005 ). שיטת האוסמוזה ההפוכה: באופן טבעי, מים זורמים מאזורים בעלי צפיפות נמוכה של מלחים לאזוריםבהם צפיפות גבוהה של מלחים,עדאשר מושג שוויוןלחצים.אוסמוזה מוגדרת כתהליך זרימה של תמיסות דרך ממבראנה חדירה למחצה, עד להשגת שיווי משקל משני צידי הממבראנה. הפעלת לחץ בצד אחד של הממבראנה יאיץ או יאט את תהליך המעבר;הפעלתלחץ הגדול מהלחץ האוסמוטי הטבעי תגרום לזרימה הפוכה כנגד מפל הלחצים, ועל עיקרון זה מבוססת שיטת האוסמוזה ההפוכה. ברוב המתקנים להתפלת מים, מיוצר הלחץ באמצעות משאבות. ככל שהמליחות גבוהה יותר, נדרש ייצור של לחץ גבוה יותר כדי להתגבר על הלחץ האוסמוטי. מערכת ההתפלה מורכבת ממספר שלבים: שלב ראשון הוא טיפול קדם, המכיל סינון חול ראשוני, לעיתים גם סינון דרך פחם פעיל, הזרקת כימיקלים שונים למניעת אבנית, פלקולציה (קואגולציה)של החומר האורגני,כימיקלים לתיקוןה- ph וסינוןעדין.בשלב הבא עוברים המים המטופלים דרך ממבראנות חדירות למחצה; המים נלחצים ללחץ גבוה ואז מועברים דרך הממבראנות. בשלב זה המים מכילים עדיין גזים מומסים אשר הממבראנות אינן מוציאות מהמים. ניתן לנטרלם דרך,degasser הכלרה ועוד. השלב הסופי הינו תיקון רמת ה- ph והזרמת התוצר לצרכניםאולמאגר מים (ווייסויינון, 2005 ). 256

257 תרשים 2.1: תיאור סכימטי של שיטת אוסמוזה הפוכה. (נלקחמ (MAP, 2.2 מגמותהתפלהבעולם זמינות מים שפירים אינה תואמת את הביקוש במקומות רבים בעולם. התיישבויות חדשות באזורים צחיחים, יחד עם גדילה מתמשכת באוכלוסיית העולם והעלאת רמת החיים מביאים לעלייה חדה בביקוש העולמי למים. ברוב מדינות הים התיכון, בעיקר אלו השוכנות בדרום ובמזרח הים התיכון, המצב רגיש באופן מיוחד, היות ומקורות המים מוגבלים ביותר ומנוצלים בצורהאינטנסיבית,וכמות המשקעיםהשנתיתנמוכה 2003) MAP,.(Blue Plan, 2002 in כתולדהשל מגמהזו,הולך ועולה היקף ההתפלה העולמיבקצבמהיר, ועומד,נכוןלסוף 2005,על 24.5 מלמ"ק ליום, כאשר 77% ממתקני ההתפלה בעולם נמצאים במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה. המספר הגדול ביותר של מתקני התפלה נמצא סביב הים הערבי, שם נעשית התפלה בהיקף של 11 מלמ"ק ליום (ראה תרשים 2.2), כמות השווה כמעט למחצית כמות המים המותפלים בעולם כולו. הריכוז השני בגודלו של מתקני התפלה נמצא בים תיכון (ראה תרשים 2.3 ),שםמותפליםכ- 4.2 מלמ"ק ליום,המהווים 17% מהייצור העולמי.ספרדלבדהמחזיקהבכ- 7% מהכמות העולמית, כאשר 70% ממתקניה נמצאים סביב חופי הים התיכון, ו- 95% מהמתקנים פועלים בשיטת האוסמוזה ההפוכה. הריכוז השלישי בגודלו נמצא בים האדום, שם נעשיתהתפלהבהיקףשל 3.4 מלמ"קליום,המהווים 14% מהייצורהעולמי (ראהתרשים 2.4). במקומות אחרים בעולם ההתפלה עדיין אינה מהווה נתח משמעותי ממאזן המים, אך מתרחש בהם תהליך ברור של הרחבת ההיקף. בקליפורניה לדוגמה, צפויים לקום 20 מתקני התפלה חדשים,בהיקףכוללשל 2 מלמ"קליוםעדשנת 2008) 2030 Höpner,.(Lattemann and 257

258 תרשים 2.2: פיזורמתקני ההתפלה בשיטות ההתפלה השונותסביבהים הערבי. (נלקח מ- Höpner, 2008 (Lattemann and תרשים 2.3: פיזורמתקני ההתפלה בשיטות ההתפלה השונותסביב היםהתיכון. (נלקח מ- Höpner, 2008 (Lattemann and 258

259 תרשים 2.4: פיזורמתקני ההתפלה בשיטות ההתפלה השונותסביבהים האדום. (נלקח מ- Höpner, 2008 (Lattemann and \ תרשים 2.5: מגמותהתפלהבעולם עדסוף המאה ה- 20, בהתפלגות ביןשיטותההתפלה השונות. =RO) אוסמוזה הפוכה, =MSF זיקוק רב שלבי (אידוי), =VC זיקוק באמצעות דחיסת אדים, =ED אלקטרודיאליזה) 2.3 התפלה בישראל-עבר,הווה,עתיד מאז קום המדינה זכה נושא ההתפלה לתשומת לב רבה, ואף הוקמו מתקנים ניסיוניים קטנים, המבוססים על שיטות שונות. חלקם עלו יפה וחלקם נכשלו, אולם בעיתן, אף אחת מהשיטות לא הוכיחה עצמה ככדאית כלכלית. בשנת 1964 הציע נשיא ארצות הברית, לינדון ג'ונסון, במסגרת מדיניותו שלPeace,""Water for לסייע לישראל בהקמת תחנת כוח גרעינית ולידה מתקן להתפלת 200 מלמ"ק מי-ים לשנה; אך עד מהרה התברר כי טרם קיימת הטכנולוגיה להקמת מתקן כזה 259

260 בעלות הגיונית. בהתאם לכך ולאור בעיות נוספות אשר צצו בהקשר המדיני, ירד הנושא מהפרק (הועדההפרלמנטארית, 2002 ). במסגרתשנותיההראשונות שלמדינתישראל, פותחובמימוןהממשלה שיטותהתפלהרבותדוגמת "שיטת זרחין" המפורסמת (התפלה על ידי הקפאה); ואכן ברבות השנים, נמכרו ברחבי העולם מאות מתקני התפלה המבוססים על שיטות אלו. בישראל, לעומת זאת, הסתכמו יוזמות ההתפלה במתקני אוסמוזה הפוכה למים מליחים, אשר נבנו באזורים צחיחים בהם אין אספקה של המוביל הארצי. המתקן הגדול ביותר נבנה באילת, ומתפיל כיום 45,000 מ"ק ליום מים מליחים, ועוד 10,000 מ"קמיים 2007).(Dreizin, בשנת 1985,הוחלט לגנוזאתתכניתתעלתהימים,אשרמספקת אנרגיהלהתפלתמיים,וזאתלאור מחירו הגבוה של הפרויקט והיעדר משקיעים. בעקבות הסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן, הועלו מחדש בשנת 1994 שלוש תכניות לתעלת הימים (הועדה הפרלמנטארית, 2002), אךעד כהלא אושרהאףאחתמהן. תכניות התפלה שעלו בשנות ה- 90, לא זכו להתייחסות או שנדחו. בתקופה זו פרסמה חברת תה"ל אתתכניתהאב של 1988,אשרהזמיןנציב המים.התכניתנמנעהמלהמליץ עלהתפלהכפתרון,עקב ספקות בהיתכנותה הכלכלית והטכנולוגית, אך נגנזה מאחר והציעה לקצץ את הקצבת המים לחקלאות. בהמשך, הגישה נציבות המים למשרד האוצר תכנית להתפלת 35 מלמ"ק מי-ים ומים מליחים במחירהתפלהשל 90 סנט למ"ק,אךהתכניתלאזכתה להתייחסות.בשנת 1991,התקבלההחלטה מפורשת להתפיל 80 מלמ"ק מים, ובעקבותיה נשכרו שירותיה של חברה פרטית, בכדי להתחיל לתכנןאתמתקן ההתפלה.אולם,במאי 1992 הוקמהממשלהחדשה,וכאשרהוצג בפניההפרויקט, סגןראשהממשלהדאז,שמעוןפרסהודיע שהואמתנגד.גורלדומהנפלבחלקןשל המלצותהוועדה להתפלת מים, שהוקמה בכנסת על-ידי ועדת הכספים באוקטובר 1991, בראשותו של חבר הכנסת,1992 הוועדה, גרשון שפט. אשר הגישה את מסקנותיה במרץ המליצה על הקמת שבעה מפעלי התפלה, בתפוקה של מלמ"ק למתקן, על ידי גורמים עסקיים שייגשו למכרזים בינלאומיים, ובהשתתפות "מקורות". (הועדה הפרלמנטארית, 2002). אולם, גשמי חורף 1991/92 הביאו לדחיית ההמלצות ולהורדת נושא ההתפלה מסדר היום. כמו כן, שיקולים נוספים היוו מכשול למדיניות ההתפלה; בין היתרניתן למנות את התנגדות המגזר העירוני,התנגדות "מקורות" להוצאתמכרזים בינלאומיים, התנגדות מסיבות כלכליות במשרד האוצר והתנגדויות מצד החקלאים, אשר חששו כי בסופו של דבר התפלה תעלה את מחירי המים גם לחקלאות, למרות שהחקלאות לא הייתה מתוכננת להשתמש במים מותפלים (הועדה הפרלמנטארית, 2002). בנוסף לכך, המעבר למים מושבים בחקלאותהוסיףגםהואודחה אתהצורךבהתפלהלזמןמה (2007.(Dreizin, בעוד שדוח ארלוזורוב, אשר פורסם בתחילת 1997, עדיין סבר כי ניתן להימנע מהתפלה לפחות עד שנת 2010, וכי קודם לכך, יש לפעול לייעול משק המים (הועדה הפרלמנטארית, 2002), סברה נציבותהמים כבר באמצע שנות ה- 90, לאחר רצף שנות הבצורת, כי מוצו כל החלופות הקיימות, והגיעה העת לשלבהתפלהבמערכת אספקתהמים.המשימהשלתכנוןפרויקט ההתפלההופנתהליחידתהתכנון של הנציבות, אשר גייסה לעזרתה את שירותיה של חברת,ADAN המתמחה בהתפלת מים וטיפול 260

261 בשפכים. הממצאים אשר העלה צוות התכנון בנו את המסגרת ל"תכנית האב לבחינת משק המים" (2007.(Dreizin, כך, לאחר חמישים שנות הסתייגות מההתפלה, פורסמו מחקרים אשר ייסדו את תכניתהאב הנוכחיתהדוגלתבהתפלה. תחזיות אשר נעשו ב- 1999, על פי נתונים סטטיסטים של צריכה וביקוש בשנה השחונה של 1998, הראו כי למרות כל הפרוייקטים העתידיים כגון חיסכון במים, שימוש חוזר וכו', עדיין קיים מאזן שלילישל 250 מלמ"קבשנה, והממצאיםחיזקו אתהדעהלגבי חיוניותהשל ההתפלהלמאזןהמים בישראל (2007.(Dreizin, ואכן לבסוף, ב , בעקבות הבצורת ומצב המים המידרדר, וחודשייםלפני הבחירות,נתקבלה החלטתממשלהמס' 4895,החלטהתקדימית בממשלההיוצאת, להיערכות מעשית להתפלת מי-ים בהיקף של 200 מלמ"ק בשנה, לרבות הכנת מסמכי מכרז (הועדה הפרלמנטארית, 2002 ). ב התקבלה החלטת ממשלה 1682, להגדיל בעוד כ- 200 מלמ"ק את היקף התפלת מי הים, כך שסך הכול יעמוד על כ- 400 מלמ"ק עד סוף שנת 2004 (אתר המשרד להגנת הסביבה). ב , שוב הוגדר מחדש יעד ההתפלה בהחלטת ממשלה 1677 ונקבע על 505 מלמ"ק עד שנת 2013 (אתר משרד ראש הממשלה). מאז, טרם נתקבלה החלטה לשינוי יעד ההתפלה, אולם על פי נציב המים, צפוי כעת היעד להיקבע מחדש על היקף של 800 מלמ"ק לשנה (שני, 2008), ועל פי החלטת רשות המים, יימשך קידום ההתפלה, עד שהיקפה יהווה 50% ממי השתייה בישראל (2007.(Dreizin, פירוש הדבר הוא כי מתקנים נוספים רבים צפויים לקום לאורך חופי הים התיכון (ראהתרשים 2.6). תרשים 2.6: מצבהתכנון והביצועשל מתקני התפלה בישראלנכון ל (מתוך Zask, Safrai and 2007). מאז הוצאו מכרזים נוספים להתפלת 100 מלמ"ק גם בשורק, וגם באשדוד. כך מגיעים ליעד ההתפלה על פי החלטת הממשלה האחרונה בנושא (מספר 1677), אולם טרם פורסמה רשמית תכנית ההחלטות מלמ"ק. בקבלת של 800 התפלה לעמידה ביעד

262 ריבוי התנודות סביב הקף ההתפלה, הוסבר כתולדה של מאבק בין נציבות המים, המעוניינת לענות על הדרישות למים ומשרד האוצר, המעוניין לרסן הוצאות ציבוריות (2007.(Tagar, התפלה הינה תהליך תעשייתי, וככזה, היא מגלמת עלויות ורווחים כאחד; עידן ההתפלה מתאפיין בטכנולוגיה אשר התפתחה לרמת יעילות, בה מחיר מים מותפלים הופך תחרותי עם מקורות מים קונבנציונאליים (2006 al,.(hull et. לאורך השנים, התגבשה התנגדות מתמשכת להתפלה במשרד האוצר עקב ציפייה למחיר גבוה. המחיר הנמוך אשר הוצג בסופו של דבר התאפשר הודות למספר סיבות, בכללן שיפור בטכנולוגיית האוסמוזה ההפוכה, היתרון הכלכלי בתחזוק מתקן בקנה מידה רחב, תקופת ההחכרה הארוכה (25 שנים) והנחות והקלות אשר ניתנו למפעיל במסגרת הגדרת פרויקט ההתפלה כפרויקט קריטי. ברבות השנים עלו אמנם המחירים בעקבות עליית מחירי האנרגיה (2007,(Dreizin, אך ההיבט הכלכלי עדיין תמך בדעה להמשיך את קידום ההתפלה בישראל. זמינות הטכנולוגיה במחירה הסביר הפכה את ההתפלה לאפשרות המועדפת בעיני קובעי המדיניות בישראל להגדלת כמות המים הזמינים, הרבה לפני כל שאר החלופות. העדפתה נעוצה בעובדה כי היא מצריכה שינויים קטנים בלבד בסטאטוס קוו של אספקת המים, ויחד עם זאת מאפשרתהקלה בלחץעל משאביםטבעייםמקומיים 2006) al,.(hull et. מחד, שיקולים טכנולוגים, כלכלים ופוליטיים מציירים את ההתפלה כאטרקטיבית ופחותת סיכונים לעומת החלופות, ובכך מחזקים את המצדדים בה ומטפחים את האמונה בקרב קובעי המדיניות כי שימוש בהתפלה הינו קריטי לפתרון משבר המים. מאידך, בעיני אחרים, התפלה הינה דוגמה לטכנולוגיה כפיתרון מהיר לשאלת משבר המים, וטענתם היא כי ישנה התעלמות מעלויות חיצוניותשל השפעהסביבתית וחברתית.קולם,אפוא, משפיע כיוםפחות מהמצדדים ) al, Hull et.( ההשפעות הסביבתיותשלמתקניהתפלה אף על פי שלהתפלה קיים מחיר סביבתי, משבר המים החריף לא אפשר הקמת מתקן פיילוט לבחינת ההשפעות הסביבתיות של מתקני התפלה (2007,(Dreizin, ועל כן, עולה הצורך לבחון את ההשפעות הפוטנציאליות הכרוכות בהתפלה, הן על ידי סקירת הספרות בנושא, והן על ידי בחינת מעשיתשל ההשפעות הסביבתיות הנצפותבמתקןהתפלהפעיל שימושיקרקע מתקני ההתפלה הינם מתקנים תעשייתיים לכל דבר, מערך הציוד, מיכלי הכימיקלים, משאבות במתקן והציוד הייעודי תופסים שטח אשר גודלו תלוי בגודל המתקן. כמו כן, לעיתים נדרשות בריכות אגירה גם למים המטופלים וגם למי הרכז (ווייס ויינון, 2005). לפיכך, מערך התפלת מי הים בכללותו, זקוק לשטחים נרחבים, חלקם על חשבון שטחים פתוחים וציבוריים אשר יכלו לשמש למטרות אחרות (בקר, 2004). בממוצע, למתקן התפלה בשיטת אוסמוזה הפוכה נחוץ שטח של 700 דונם ל- 100 מלמ"ק, ובכך מוצאת מכלל שימוש אחר רצועת חוף של כ- 100 מ' (קדמי, 2004,כפישהובאעלידיבקר, 2004 ). הערך הסביבתי של שימושי הקרקע משתנה בהתאם למיקומו, אך במקומות המוגבלים ברצועת חוף, כמו מדינת ישראל, ישנה חשיבות רבה לאובדן הקרקע הנגרמת עם הקמת מתקני התפלה (עינב, 2002 ). חופי היםבמדינתישראל משתרעיםעל פני כ- 256 ק"מבלבד, וחישוב פשוטמעיד כי 262

263 במדינת ישראל נותר שטח של 2 ס"מ חוף לאדם (אתר האינטרנט של עמותת "אדם טבע ודין"). ניתן אומנם להימנע משימושי קרקע בקרבת החוף, אולם משמעות הדבר הינה צורך להזרים כמויות מי ים ומי רכז בצנרת, פעולה אשר לה מחיר כלכלי, וסיכון סביבתי לזיהום מי התהום (עינב, 2002 ) זיהוםאוויר כאמור, התפלת מים בכל שיטה דורשת אנרגיה לעצם הפעלת התהליך. כאשר מדובר באידוי, אזי דרושה אנרגיה רבה לחימום המים, וכאשר מדובר באוסמוזה הפוכה, מחייבת השיטה הפעלת לחץ גבוה כנגד הממבראנות, דבר הדורש גם הוא אנרגיה. הלחץ הדרוש להתפלת מי ים הינו 70 אטמוספרות (רן, 2008), וההספק הדרוש לשם כך נע בין 4-7 kw/h ליצירת מ"ק מים מותפלים (2008 Höpner,.(Lattemann and מאחר והאנרגיה הדרושה לתהליך ברוב מתקני ההתפלה מתקבלת משריפת דלקים פוסיליים, אזי לייצור של 100 kw/h דרושה כמות של 21 ק"ג גז טבעי, 18 ק"ג נפט או 25 ק"ג פחם (2008.(listsin, בחישוב הממיר את השימוש במים מותפלים ליחידות אנרגיה הדרושה להפקתם, מוצאים כי תוספת האנרגיה לכל בית אב המשתמש במי התפלה מגיעה לכ- 25% (2008 Höpner,.(Lattemann and המשמעות היא כי במדינת ישראל, ייצור של 650 מלמ"ש,יביא לעלייה של כ- 8% בצריכת החשמל הארצית, לא כולל הובלה והולכה (צוק, 2006 ).לאורהאמור, מעורבת בתהליךגם פליטה משמעותית שלגזיחממה ומזהמים שונים לאטמוספרה. בשיטת האוסמוזה ההפוכה מדובר על פליטה של 6 ק"ג,CO ק"ג SO 2 ו ק"ג NOx לכל מ"ק מים מותפלים, ערכים הנמוכים בסדר גודל משיטת האידוי ) MAP,.(2003 צריכת האנרגיה עולה עוד יותר עם העלייה במליחות (ווייס ויינון, 2005), ולכן, כאשר מתקן התפלה אחד נמצא במורד הזרם של מתקן התפלה אחר, כפי שהיה המקרה בצפון הים האדום (2002 Lattemann, (Höpner and עשויה לעלות מליחות מי ההזנה, דבר המביא לעלייה נוספת בצריכתהאנרגיה השפעהעלהסביבההימית אף על פי שרצועת החוף הצרה של ישראל סובלת מעומס זיהום ומניצול קרקע, לא נעשתה התייחסותמלאהליכולת ההתמודדותעםסכנותסביבתיותוציבוריות הנוצרותבהתפלה.תשומת הלב לשאלותהסביבתיותהסתכמהבעיקר בהתייחסותםשלהמשרדלהגנת הסביבהושלמדענים מתחום האקולוגיה (2007 Zask,,(Safrai and ובאופן דומה נוהג גם הציבור, אשר אמר מעט בנוגע להתפלה; ולראיה- שני ארגונים בלבד (ידידי כדה"א ומכון ערבה) ערכו מחקרים בנושא, כאשר החברה להגנת הטבע נמנית דווקאעל התומכים בהתפלה, וטוענת כי השפעתהעל הסביבה הימית זניחה (פפאי, 2006). עם זאת, להתפלה מחיר סביבתי בתחומים רבים הנוגעים לסביבה הימית, ואף על פי שנחקרו פחות, השפעתם אינה בטלה, כפי שיפרטו הסעיפים הבאים. חשוב לזכור כי ככל שמתרבים מתקני ההתפלה לאורך החוף, אזי ההשפעות אשר מפורטות להלן, תהיינה משמעותיות יותר, ועשויות להיהפך מתופעות מקומיות לאזוריות ) and Höpner.(Lattemann,

264 השפעתהשאיבה (intake) מיקוםנקודות השאיבה והגדרת אופי השאיבה משפיעים על הסביבה התת ימית,יציבות הקרקע (על ידי הרחפה), עכירות המים בסביבת השאיבה ושינוי משטר הזרמים באותו אזור. הים התיכון באזורינו אינו מתאפיין בזרמים חזקים או במחזורי גאות ושפל חזקים, ולכן מטבע הדברים, גם בתי הגידול והסביבה הימית התפתחו למצבם הנוכחי כשהם אינם סובלים זרמי ים חזקים;לפיכך שאיבהמאסיביתעשויהלהוותהשפעה שליליתעלבתיהגידול (ווייסוינון, 2005 ). פתח השאיבה של מתקני ההתפלה ממוקם על פי רוב במרחק מה מן החוף, ומסלק בכל רגע כמויות מים גדולות בקרבת בתי גידול ימיים. אי לכך, בתהליך טמון פוטנציאל פגיעה כלפי הפלורה והפאונה השוכנים באזור. כמו כן, קיימת סכנה שבעלי חיים ימיים יחדרו למערכת בעת שאיבתהמים.אומנםעלפי רוב,מצויהרשתהתומכת במסננים בגודלעין של 5 מ"מ,המונעתאת חדירתם של מרבית הדגים ויצורים ימיים אחרים, אולם עדיין מייצרת השאיבה שני מקורות פגיעה פוטנציאליים. השאיבה והסינון של נפחים גדולים יחסית של מים גורמים לדגים ולאורגניזמים אחרים להתנגש במסננים, והדבר גורם לנזקים פיזיים כמו פגיעה בקשקשים ועקה המתבטאת בדיסאוריינטציה. תופעה זו גורמת לעליה בתמותה עקב מחלות ועליה בפגיעות לטריפה. נזק נוסף מהשאיבה נגרם ליצורים הימיים הקטנים מ- 5 מ "מ, הנשאבים עם מי ההזנה, ובכךמהווהאיוםמשמעותי לאוכלוסיות הפיטופלנקטון והזואופלנקטון,בכללן אוכלוסייתלרוות של מינים שונים, אשר יציבות אוכלוסייתן קריטית ליציבות המין הרלוונטי. לפיכך, ההשפעה הכוללת של מעבר אורגניזמים הינה הפחתה בגיוס בתי גידול המצויים, וצניחה בפרודוקטיביות האקוסיסטמה.(MAP,2003) השפעתמיהרכז מתקני ההתפלה מרכזים את המרכיבים השונים (מלחים) אשר מגיעים במי ההזנה למתקן, ומוציאים אותם דרך זרם מי הרכז; בהתאם לכך, מליחות מי הרכז תלויה באופן ישיר ברמת המליחות בזרם מי ההזנה (ווייס ויינון, 2005). בכלליות, מליחות מי הרכז גבוהה פי 2 מריכוז הסביבה הימית ממנה נעשתה השאיבה (2007 Zask,,(Safrai and וכתוצאה מפיתוחים חדשים בשיטת האוסמוזה ההפוכה, ממשיכה ועולה מליחות מי הרכז באופן מתמשך עם השנים,MAP) 2003). מרבית האורגניזמים יכולים להסתגל לסטיות זעירות במליחות ואף יכולים להיות טולרנטיים למצבים קיצוניים באופן זמני, אך לא לחשיפה מתמשכת; לאור האמור, הזרמת מי הרכז לסביבה הימית מביאה לעלייה במליחות באזור ההזרמה, ובכך משפיעה על פיזורם של יצורים ימיים (2008 Höpner,.(Lattemann and המרכיבים השונים הנמצאים במי ההזנה משתנים בין מקורות המים השונים, העלאת ריכוזם של מרכיבים אלה מביאה מרכיבים מסוימים לרמה קריטית בהיבט של השפעה ביולוגית, כגון עלייה בריכוז מתכות קורט המומסות במים (2003,(MAP, (ווייסויינון, 2005 ). כתוצאה מצפיפותם, הזרמים הנפלטים ממתקני ההתפלה משפיעים על תחומים שונים בים. מי הרכז הינם בעלי צפיפות גבוהה יותר ממי הים, ועל כן ישקעו ויתפשטו בקרקעית הים ובמים רדודים,דבר היוצרמדבריותמלחבסביבת המוצא.כך,חברותבנטיות, כגוןאצות, רכיכותוחסרי חוליות אחרים, עשויות להיות מושפעות מהמליחות הגבוהה ומהמשקעים הכימיים. לעומת זאת, הזרמים הנפלטים ממתקני ההתפלה בהם מי הרכז מעורבביםעם מי קירור מתחנות כוח, עשויים 264

265 לצוףעלפניהמים ולהשפיעעל אורגניזמיםשלהים הפתוח.לפיכך, פליטהקבועהשלזרמיםבעלי מליחות גבוהה, עשויה להיות קריטית לבעלי החיים הימיים, ועלולה להביא לשינוי מתמשך בהרכב ובמספר המינים באזור המוצא (2008 Höpner,.(Lattemann and על מנת למנוע נזק לסביבה הימית, יש צורך במהילת מי הרכז במי הים מסביבם ביחס מיהול של 1:35. יחס מיהול כזה מחייבמערכת דיפיוזרים מתוכננת ומחושבת היטב (ווייסויינון, 2005 ). כאשר מדובר בהתפלה אזורית, קרי מספר מתקני התפלה לאורך רצועת החוף, הופכת גם ההשפעה להיות השפעה אזורית. לדוגמה, בצפון הים האדום התרחשו שינויים במשטר זרמים בשל ריבוי מתקני התפלה באזור. בהתאם לכך, צפוי כי מאחר ובעתיד ייעשה שימוש נרחב יותר בהתפלה,תיגרםהשפעהשהיאחוץגבולית 2002) Lattemann,.(Höpner and השפעת תוספיםבמיהרכז-כלור כדילהפחיתאתהצטברותה- fouling Bio עלחלקי המתקןהשונים,ברובמתקני ההתפלהמוסף כלור לפתח השאיבה, והוא גורם ליצירת היפוכלוריט ) 3 (NaHClO והיפוברומיט ) 3 (NaHBrO במי הים 2008).(Lattemann and Höpner fouling" "Bio הינו תהליך רב שלבי, בו מעורבות קבוצות רבות של אורגניזמים.התהליך מתחיל עם הצטברות של חומר פולימרי מגוף המים למשטחים מוצקים, המאפשר יצירת שכבת חיידקים ראשונית והתיישבותה במקום. לשכבה זו מצטרפים בהמשך חד תאיים periphytes למיניהם ולאחר מכן מיקרו-אצות, פרוטוזואה ופטריות ולבסוף היצמדות שפוכת וחומרים אנאורגאניים.(MAP,2003) רמות ה- FRC (שיירי כלור חופשיים או צמודים) של µg/L תועדו בזרמים הנפלטים ממתקני ההתפלה בשיטת האידוי, פי 4-12 מהריכוז המותר על פי ה- EPA (המשרד להגנת הסביבה האמריקאי). במתקני אוסמוזה הפוכה נעשה גם שימוש בכלור, אך נעשה טיפול מיוחד להוצאת הכלור לפני כניסת המים למשאבה, בשל רגישות הממבראנה, ולכן צפויה ירידה של 90% ברמות ה- FCR עד ל- µg/l ריכוזי פליטה שבין 200, - 500µg/L שהם ppm (ראה תרשים 2.7) וריכוזי סביבה הגבוהים מ-,(0.1ppm) 100µg/L מהווים סכנה משמעותית לחייםהימיים. אף על פי שרמות ה- FRC בסביבה יורדות מהר בעקבות פירוק ומיהול כתוצאה מפליטת המים, עדיין קיים פוטנציאל גבוה להשפעות שליליות. כמו כן, כתוצאה מתגובות אפשריות של היפוכלוריט והיפוברומיט עם מרכבים אורגאניים במי הים, מגוון תוצרי הלוואי שייווצר גבוה וכולל יצירת טריהלומתאנים (THMs) כמו ברומופורם או חומצות הלואצטיות. רמות עולות וגבוהות של THMs תועדו בקרבת מתקני ההתפלה בריכוזים של יותר מ-.83µg/L עם זאת, נתונים אקו-טוקסיקולוגים מצביעים על ריכוזים של 146µg/L ללא הפרעה של ממש ליצורים שונים, ועל כן, שיירי הכלור במי הרכז הינם בעל רעילות הגבוהה באופן ניכר מתוצרי הלוואי. אף על פי כן, ישנם שלבים התפתחותיים במחזור החיים ומינים מסויימים הרגישים לריכוזי כלור, בעיקרלנוכחהעובדהכי THMs נמצאוכבעלי פוטנציאלקרצינוגנילבעליחיים ) and Lattemann.(Höpner,

266 תרשים 2.7: רעילותכלור ביצורים ימיים, כפונקציהשל משךהחשיפה (מתוך- 2005, Chouikhi (Miri and השפעת תוספיםבמיהרכז-מתכותכבדות הדרישות לריכוזי המתכות במי הרכז היוצאים משתנה מאתר לאתר, זאתהיות וחלקמהיצורים הימיים רגישים יותר לרמת הכימיקלים והמתכות הנמצאים במיהיםבסביבתם. לפיכך,כל אתר ואתר יחייב בדיקה פרטנית וקביעת ריכוזי הכימיקלים והמתכות המותרים במי הרכז על מנת למזער את הפגיעה בבתי הגידול בהם (ווייסויינון, 2005 ). במתקני ההתפלה הפועלים בשיטת האידוי נעשה שימוש בסגסוגת של נחושת וניקל, ולכן יש לקחתבחשבוןאת זיהום מיהרכזבנחושת עקבקורוזיה.לעומתזאת,מיהרכז הנפלטיםממפעלי האוסמוזה ההפוכה עלולים להכיל ברזל, ניקל, כרום ומוליבדינום, אם כי בכמויות זעירות בלבד, ולכן זיהום על ידי מתכות במתקנים אלה, הוא על פי רוב מתחת לרמה הקריטית. ריכוזי נחושת בזרמים הנפלטים צפויים להיות בטווח של µg/L נוכחות הנחושת לא מצביעה בוודאות על נזק לסביבה הימית; לשם השוואה, ריכוזים טבעיים של נחושת בסביבה הימית, עומדים על הטווח שבין µg/L (ערך מקסימאלי באזורי שפכי נחלים). עם זאת, נחושת, בדומה לרוב המתכות, מצטברת בסדימנט, והדבר עשוי להוביל לעליה בריכוזה בסדימנט באזורים אלה. נחושת הינה מיקרו נוטריאנט חיוני לרוב האורגניזמים, ועשויה להיות רעילה רק כאשר הופכת להיותזמינה בריכוזיםגבוהים.רמת זיהוםנמוכהשל 15 ppb הינהבעלת סיכון נמוךליצירתנזק לחי הימי. רוב יוני המתכות מסולקים מעמודת המים על ידי הטמעתם בסדימנט. ההצטברות בסדימנט, לעומת זאת, עשויה להוות הפרעה סביבתית משמעותית ) Lattemann, Höpner, 2002). מתכות בסדימנט עשויות להיטמע על ידי הבנטוס, המהווה בסיס לשרשרת המזון האקווטית, בתהליך הביואקיומולציה (2008 Höpner,,(Lattemann and וכך עשויה המתכת להצטבר במעלה שרשרת המזון (ביומגניפיקציה), ותיווצר פגיעה סביבתית גם בריכוזים נמוכים.(MAP, 2003) בריכוזים נמוכים, פיטופלנקטון משתמש בנחושת כקו-אנזים במערכות אנזימטיות של תהליכי גליקוליזה, מעגל קרבס, פוטוסינתזה ומטבוליזם של חלבונים. הזואופלנקטון מסלק את הנחושת 266

267 על ידי הפרשתה ממערכת העיכול, וכך היא שוקעת לקרקעית הים, אך בהמשך מתפזרת מחדש בהרחפת הסדימנט על ידי הבנטוס. באופן זה, כל שרשרת המזון צוברת נחושת. ברמות גבוהות, נחושת רעילה ביותר ומתפקדת כמעכב אנזימטי באורגניזם, כך שעשויה לגרום לתמותה של יצורים פגיעים. בפיטופלנקטון, נחושתמגבילהאת הספיגה וההטמעהשל חנקותואתהספיגהשל סיליקה. בדגים עלולים להיווצר שינויים בפיזיולוגיה, רביה וההתפתחות. החשיפה הממושכת של אורגניזמים לרמות גבוהות, מולידה לעתים תגובות פתולוגיות לא רצויות (דלקות או ניוון של רקמות, פגיעה במערכות תיקון ורה-גנרציה של רקמות פגועות ויצירת גידולים והפרעות גנטיות).(Rachid and Chouikhi,2005) השפעתתוספיםבמי הרכז-אנטי-סקלנטים (נוגדיאבנית) שכבות אבנית נוצרות על משטחי ציוד תעשייתי של התפלת מים. נוכחות האבנית המתקבעת מובילה לקשיים אופרטיביים ו/או ירידה ביעילות התהליך, ומשום כך מיושמות שיטות שונות למניעת אבנית בתהליכי הזיקוק. פוליפוספטים, המעכבים את הצטברות האבנית, מהווים אנטי- סקלנט זול, אם כי בעל יעילות מוגבלת, אשר חיסרונו העיקרי הוא רגישותו לטמפרטורה- הוא עובר הידרוליזציה לאורתו-פוספט ) 4 (PO -3 בטמפ' שמעל C בשנים האחרונות חלה הגבלה משמעותית בשימוש בחומר זה. האנטי-סקלנט הנפוץ ביותר לשימוש הינו הפולימר של חומצה מלאית. פולימרים אלה מונעים את התיישבות החומר המומס על המשטחים, פוגמים בגדילת הגבישים על ידי עיוות מבנה הרשת כך שהמשקע הרך המיוצר, לא ייצמד על המשטחים המתכתיים 2003).(MAP, בהקשר הסביבתי, קיים חיסרון משותף לסוגי האנטי-סקלנטים השונים בהיותם מאקרונוטריאנטים, כך שעליה בריכוזם מעלה את הייצור הראשוני, ועשויה ליצור אאוטריפיקציה. עצם התופעה משפיעה גם ברמה האופרטיבית עקב עליה במינים הביו-פאולינג, דרישהמוגברת לחומריהדברה, עליהבתוכןשלהחומר האורגאני וגםבעיותבסינון Rachid and (2005,.(Chouikhi כמו כן, חומרים נוגדי אבנית המוזרמים לסביבה הימית, מביאים להורדת ריכוזייוניה- 2+ Mg ו- 2+ Lattemann ),אשרהםמתכות and Höpner, 2008) Ca חיוניותמבחינה ביולוגית 2002) Lattemann,.(Höpner and אנטי-סקלאנט נוסף הוא חומצה סולפורית אשר מאפשרת מזעור יצירת אבנית וירידה ב-.pH לאחר השימוש בה, התמיסה החומצית מוזרמת לים. לא ניתן לשלול את הנזק שנגרם למאפיינים הכימייםשלהמים ולאורגניזמיםהימיים,2005) Chouikhi.(Rachid and השפעת תוספיםשוניםנוספים חומרים נוגדי קצף agents) :(Antifoaming כדי להפחית את כמות הקצף הנפלט ממתקני האידוי, חומרים נוגדי-קציפה כמו פוליאתילן ופוליפרופילן-גליקול מוספים לעיתים למי ההזנה. חומרים אלה אינם רעילים, אך עלולים להישאר בסביבה עקב התפרקות ביולוגית נמוכה (2008 Höpner, Lattemann ).בנוסףלכך,ישנו and שימושבדטרגנטיםבריכוז התלויבאיכותמי הים הנשאבים. הנפוץ ביותר מוכר כ- Belite - Ca 2 SiO 4 ) קלציום וסיליקה).חומרים אלה פוגעים במערכתהממבראנליתהתוך-תאית,2005) Chouikhi.(Rachid and 267

268 חומרי חיטוי: תהליך הניקוי תלוי בסוג הקצף הנוצר. במתקני האוסמוזה ההפוכה, משתמשים בתמיסות אלקליין (11-12 (ph להסרת משקעי סחופת וביופילמים מהממבראנות, בעוד שתמיסות חומציות (2-3 ( ph מוספות לשם התמוססות מתכות או אבנית. תמיסות אלו מכילות לעיתם קרובות,חומרים כימיים נוספיםכגוןדטרגנטים אואוקסידנטים.תמיסות הניקוי, בייחוד תוספיהן, עלולות להזיק לחי הימי אם הן משוחררות לפני המים ללא טיפול ) and Lattemann (Höpner, 2008 חומרים נגד קורוזיה השפעתםאינהידועה. סודיום-סולפיד (S :(Na 2 מסייע בסילוק שיירי החמצן הנוכחים באופן שיגרתי לאחר תהליך אוורורהמים.הרעילותשל משקעיהסודיוםסולפיד אינםידועה השפעתתוספים במיהרכז-קואגולנטים קואגולנטים מוספים למי ההזנה לצורך קואגולציה (הפתתה) וסינון של חומר מרחף בתהליך הקדם טיפול. המסננים נשטפים מעת לעת, והמים המוחזרים מכילים את החומרים המרחפים, יחד עם הקואגולנטים, ונפלטים לים ללא טיפול. לכימיקלים עצמם ישנו פוטנציאל טוקסי נמוך, אולם שחרורם עשוי לגרום לצביעה עוצמתית של הזרם הנפלט כאשר משתמשים במלחים מכילי ברזל ("מי רכז אדומים"), אשר יכול להפוך את מי הים לבוציים, לפגוע בחדירות האור או "לקבור" את היצורים הבנטיים הישיבים באזור הפליטה (2008 Höpner,.(Lattemann and היות ותופעה זו נצפתה עד כה במתקן ההתפלה באשקלון בלבד, והיא המייחדת אותו משאר ההשפעות הסביבתיות אשר תוארו לעיל, נסקור את התופעה לעומק בפרק הבא העוסק ב"כתם האדום",הלאהואתופעת "מיהרכזהאדומים"המתוארת הכתםהאדום הופעתהכתםהאדום המתקן להתפלת מי ים הראשון בישראל הוקם במתחם קצא"א באשקלון. המתקן החל לפעול באוגוסט 2005 בשיטת האוסמוזה ההפוכה, ומספק 100 מלמ"ק לשנה, ובכך הינו המתקן הגדול מסוגו בעולם. שפכיו השונים מוזרמים לים בהיתר (2007.(Dreizin, קיומה של תחנת הכוח באשקלון העלה אפשרות להשתמש במי הקירור לצורך מיהול מי הרכז, וכך ניתן היה ליהנות מיתרונות התשתית הקיימת, ולהימנע מהקמה מיוחדת של מוצא אל תוך הים (2007.(Dreizin, סיבוך התשתיות אשר התגלה בהמשך הבנייה, הוא אשר הזים את התכנית המקורית לערבוב בצינור משותף (דרייזין, 2007), כך שהמוצא הימי הוקם במרחק 25 מ' ממוצא מי הקירור הקרוב ביותר. בסופו של עניין, מוזרמים מידי שנה 100 מלמ"ק מי רכז ורשימה ארוכה של מזהמים פוטנציאלים נוספים, בקו החוף, ללא צינור ובהיתר מהוועדה הבינמשרדית למתן היתרי הזרמה. עניין סביבתי מיוחד התעורר ב- 2006, מספר חודשים לאחר הפעלת המתקן, כאשר פיקוח שיגרתי של חברת החשמל דיווח על הימצאות כתם אדום בפתח המוצא הימי של המתקן. מאז נוצר הכתם מידי שעה, לכל אורך היממה ולמשך כ- 20 דקות בכל פעם (ראה תרשים 2.8). קוטרו נע בין עשרות למאות מטרים (ראה תרשימים 9-11), ומיקומו עשוי להגיע עד למרחק של כ- 3 ק"מ מהמוצא הימי, כתלות בתנאי מזג האוויר והזרמים. בדיקות שנעשו על ידי אגף ים וחופים של המשרד להגנתהסביבה זיהואתמקורהצבע האדוםכברזל הידרוקסיד בריכוזשל 42mg/l.נקבע 268

269 כי נוכחותו של הברזל נגרמת כתוצאה משימושו כקואגולנט, קרי חומר התורם להשקעת המוצקים וסילוקם בתהליך הקדם, והזרמתו לים בכמויות של 500 טון בשנה. ההשפעות הנצפות אינן מסתכמות בהופעת כתם אדום בלבד; השוואת התנאים קודם להקמת המתקן באשקלון עם אלה שלאחריה, חשפה שינויים במספר פרמטרים, חלקם מעל לתקן. גורמים במשרד להגנת הסביבה סבורים כי שינויים אלה, בפרט הופעת הכתם האדום מספקים עילה לשימוש בעקרון ההיזהרות (2007 Zask,.(Safrai and גם ראש אגף התפלה ברשות המים מתייחס לכמויות הברזל המוזרמות כעניין הסביבתי המשמעותי ביותר בהתפלה בארץ; ובהתאם לכך, רואה המשרדלהגנת הסביבהבתופעתהכתםהאדוםבעיההדורשתפתרון (2007.(Dreizin, תרשים 2.8: ריכוז הברזל במיהרכז במהלך הוספת התשטיפים (נלקח מ- Zask, 2007 (Safrai and תרשים 2.9 :הכתם האדום בפתח המוצא הימי. צולם על ידי המשרד להגנת הסביבה

270 תרשים 2.10: הכתם האדום בפתח המוצאהימי ובהתפשטותו. צולם על ידי המשרד להגנת הסביבה מאפייני הברזל בסביבה הימית ברזל סולפאט וכלוריד הברזל ) 4 (FeSo (FeCl 3 ) משמשים כקואגולנט בטיפול הקדם במתקני ההתפלה בעולם, ביניהם גם המתקן באשקלון. שניהם הופכים מיידי, בתנאי חמצון וערכי ה- ph של מי הים, לברזל הידרוקסיד תלת ערכי.[Fe(OH) 3 ] הידרוקסיד הברזל גורם להתלכדות חלקיקים, אלה הם תלכידי הברזל (אגרגטים), והם נלכדים בשלב הסינון המקדים בפילטרים, דבר המגן על הממבראנות של תהליך האוסמוזה ההפוכה הפילטרים 2007). (קרס וחובריה, נשטפים בזמנים קצובים עם מי ים מסוננים ותשטיפים אלה מסולקים לים על החוף, יחד עם מי הרכז הנוצר בתהליך ההתפלה ובקרבת מי הקירור של תחנת הכוח רוטנברג מאשקלון ) Safrai.(and Zask, צורוןהברזל העיקרי,אפוא,המופיעבמייםהואהקומפלקס 3 ( Fe(OH,ברזלתלתערכי,הנמצא כקולואיד. במי ים, להם חוזק יוני גבוה, צפוי כי הברזל ייצור פלוקולנטים, יספח לחלקיקים או יופיע כקלאט אורגני. ריכוזו הטבעי בסביבה הימית הוא בתחום של 1-60 ננומולר. ככל שהסביבה (אנוקסית), יותר מחזרת הברזל הופך לצורון הדו ערכי 2+ היציב יותר. ),(Fe צורון זה יוצר קומפלקסים עם כלורידים והידרוקסידים, וחלק גדול ממנו נשאר בסביבה כיון חופשי. ל- ph ו- Eh השפעה גדולה על זהות צורון הברזל במי ים (1986.(Kester, פירוק פוטוכימי של תרכובות ברזל תלת ערכי יכול ליצור ברזל דו ערכי הנחוץ להתפתחות הפיטופלנקטון (Bernhard and George, 1986) ברזל הינו יסוד חיוני לקיום חיים, אולם במקרים מסויימים עודף ברזל עלול להזיק. לדוגמה, באורגניזמים בנטיים הצורכים כמויות גדולות של סדימנט, עודף הברזל נשמר בליזוזומים 270

271 שלישוניים בתאים, לא מופרש, ולכן מצטבר ויוצר כתמים כהים באורגניזם ) and Bernhard.(George, 1986 בניסויי מעבדה שנערכו ב- 3 מינים של קיפודי ים ומין של צדפה נמצאה השפעה של כלוריד הברזל על התפתחותם, כולל שינויים ביוכימיים וגנטיים (1996 al,.(pagano et לעומתזאת,ברזללאגרם ל- lysis בתאים שלשנימיניםשל ציאנובקטריהאלאעורראתצמיחתן.(Chow et al., 1998) ישנן מספר דרכים בהן האורגניזמים קולטים את הברזל מהמים: אצות לרוב קולטות ברזל מומס, ואילו צדפות ויצורים אחרים קולטים אותו כחלקיקים. פרוקריוטים ימיים (בקטריה וציאנובקטריה) יכולים לייצר תרכובות אורגניות (siderophores) המסוגלות באופן ספציפי לקשור ברזל תלת ערכי כקלאט המאפשר את התמוססותו והפיכתו לצורון הניתן לניצול. אורגניזמים נוספים מסוגלים לקלוט חלקיקים וקולואידים של הידרוקסידים של מתכות בצורה ישירהעלידי.pinocystosis כאמור, בטיפול הקדם במתקן ההתפלה מוסף אנטי-סקלאנט מסוג פוליפוספונט, לשיקוע גיר וקלציום סולפאט, וגם הוא מסולק לים עם מי הרכז והתשטיפים. חומר זה יכול ליצור קומפלקסים עם FeCl 3 הניתנים לפירוק פוטוכימי, ומחזר את הברזל לברזל דו-ערכי הזמין לפיטופלנקטון (קרסוגליל, 2007 ) השפעותסביבתיות שלה"כתםהאדום" ההשפעות הסביבתיות האפשריות הקשורות להפעלת מתקני התפלת מיים נסקרו בספרות (ראה לדוגמה MAP, 2003 ומקורות מצוטטים בעבודה זו); אולם לפי מיטב ידיעתנו, ההשפעות הסביבתית של ברזל סולפאט ) 4 (FeSO או כלוריד הברזל ) 3,(FeCl המוספים כקואגולנט בטיפול הקדם, לא נחקרו עד כה. זיהום בברזל ממתקני התפלה נזכר אמנם בספרות (2003,(MAP, אם כי במקריםאלה מקורהברזלהוא בקורוזיהשל מתקניםהמשתמשים בטכנולוגיה של זיקוקולא אוסמוזההפוכה,כךשריכוזיהברזל המוחדריםלסביבהקטניםיחסית. כאמור, באשקלון התעוררה בעיה אסטטית בשל העובדה כי נוכחות הידרוקסיד הברזל גורמת לתשטיפים אלה "לצבוע" באדום את המים באזור (ראה נספח), והשאלה הנשאלת היא האם ההשפעההינהאקולוגיתאו שמאהיא אסתטיתבלבד. בעוד שמדענים מתחומים שונים מכריזים, על אף שלא בדקו את העניין, כי אין לברזל כל השפעה סביבתית (עינב, 2007), בכמויות הברזל העצומות המוזרמות, וריכוזו הגבוה בגוף המים, יהיה זה סביר לצפות לשורה של איומים לאקוסיסטמות ימיות (2007 Zask, ;(Safrai and ביניהם ניתן למנות: 1. יצירתתלכידים (אגרגטים)הסופחים אליהםגםחומר אורגני. היווצרותםמעלהאת הזמינות של מזון לאורגניזמים מסוימים ומונעת מזון מאחרים ועקב כך ייתכנו שינויים בחברה החי באזור. 2. יצירת אזור בעל עכירות גבוהה (ריכוז חומר מרחף גדול)המונעת חדירת אור, ועקב כך פגיעה בייצור הראשוניבגוףהמיםובקרקעיתהרדודה. 3. הידרוקסיד הברזל עשוי לקשור פוספאט ולהפכו ללא זמין לביוטה, וכך לפגוע בייצור הראשוני. 271

272 תיתכן גם התפתחות מוגברת של חיידקים בקדם פילטרים, בשל אספקה או יצירה של שטחיםהמתאימים להתפתחותם.החיידקיםמסולקיםליםעם מיהשטיפהועשוייםלהשפיע עלהסביבה. התלכידים עשויים גם ליצור מיקרו-סביבה בה ברזל יכול להתמוסס ולהיות זמין לפיטופלנקטון (קרס וגליל, 2007). העלייה בריכוז הברזל כמיקרו נוטריאנט עשויה להוות גורםמעודדלפריחת אצות,חלקןעשוי להיותאצותרעילות.העלאה ביצרנותבמיהיםעלולה להביא להשפעה שלילית בנוגע לשקיפות המים ויצירת שכבת בוצה אשר תוביל לירידה באיכותהמים. ריכוזחומרמרחף ( SPM )גבוהעשוילהביא לפגיעהבבעליחייםמסננים. עקבשקיעתהידרוקסידים לקרקעית,תיתכןהצטברותםבסדימנט ויצירתאזוראנוקסי פגיעהאסטטית יצוראזורשלמים "אדומים" 2007) Zask,.(Safrai and עקב כך נשאלות שאלות רבות בהקשר להשפעות הסביבתיות האפשריות, ביניהן: האם הברזל הידרוקסיד השוקע מצוי באסוציאציה עם חלקיקים אורגניים שפירוקם צפוי בהמשך? האם הברזלהידרוקסידמשמש "מלכודתלזרחן"ולכןאתר שקיעתהברזלוחיזורו הפוטנציאליהואגם אתר שחרור זרחן זמין? מהו תחום הפיזור של תלכידי הברזל? האם הם שוקעים לקרקעית ומצטברים באזור שסמוך לחוף או שמוסעים לאזורים מרוחקים יותרושם שוקעים? כיצד תושפע הביוטהבאזור, ביןאםעל ידיפגיעה בצלילותהמים,הגברת ריכוזחומרמרחףאו סיפוח חומרים ממי הים ובין אם על ידי הווספות של חומרים הקשורים אליו, כגון חומר אורגני, למי הים ולקרקעית? 2.6 סיכום התפלת מי ים מהווה נושא מרכזי בחלופה הצפונית לפתרון בעיית ים המלח, כפי שהציע אלי רז. אי לכך, בעבודה זו, משמשת ההתפלה כנושא מחקר מייצג לצורך בחינת היבטים של החלופה. מבין שיטות ההתפלה הקיימות התמקדנו בשיטת האוסמוזה ההפוכה, לאור בחירתה כשיטת התפלהמועדפתבישראל. בעיית זמינות מים שפירים צוברת תאוצה בעולם, אך מרכזית בעיקר במדינות צחיחות, ביניהן רוב מדינות המזרח התיכון והים התיכון. בהתאם לזאת, נמצאים מתקני התפלה בריכוזים הגבוהים ביותר סביב הים הערבי, הים התיכון והים האדום. מכאן ברור כי ישראל נמצאת בלב ליבו של אזור, בו התפלה הינה מקור חשוב והכרחי להפקת מים שפירים. עם זאת, במהלך 50 שנות קיומה הראשונות של המדינה, לא זכו להתייחסות מגוון רחב של תכניות התפלה, בעיקר לנוכח ספקות בהיתכנותה הכלכלית. לבסוף, לאחר רצף שנות הבצורת, בהן הובן כי מוצו כל החלופות הקיימות,הוחלטלשלבהתפלה במערכתאספקתהמים.מהחלטתהממשלה ב ועד היום, המשיך וגדל יעד ההתפלה מ- 200 מלמ"ק אז ועד ל- 800 מלמ"ק כיום. לאור הדברים, ברור כימתקנים נוספיםרביםיקומולאורךחופיהיםהתיכון. התפלה כיום הינה אפשרות מועדפת בשל מחירה הסביר, זמינות הטכנולוגיה וחוסר התלות בגורמיםחיצוניים,כגוןתנאי אקלים,לצורךאספקתמיםיציבה.עםזאת,ישנןטענותכיבבחירת 272

273 ההתפלה כחלופהמרכזית לפיתרון בעייתמשקהמים, ישנההתעלמות מעלויות חיצוניותהנובעות מהשפעותסביבתיות. מתקני התפלה גוזלים שטח חוף אשר ערכו הסביבתי והחברתי גבוה, מעלים את צריכת החשמל הארצית באופן ניכר, ובכך גם מוסיפים פליטת מזהמים וגזי חממה לאטמוספרה. מעבר לכך, ישנה השפעה רבת מימדים על הסביבה הימית, אשר דווקא היא זכתה להתייחסות מועטה במחקרים השונים עד כה. המשמעויות השונות של השפעות אלה הולכות ומתעצמות לנוכח תוכניות רחבות היקף של התפלה מאסיבית לכל אורך חופי הים התיכון בישראל, ולאור ריכוזם הגבוה באזורהיםהתיכוןכולו. בהיבט הפיסיקלי, כוללות ההשפעות נזק הנגרם משאיבת מי ההזנה, הן בפגיעה פיסית בדגה והן על ידי צמצום אוכלוסיות פלנקטון. בהיבט הכימי מוכרת ביותר בעיית מי הרכז הנפלטים, אשר ריכוזם כפול מריכוז הסביבה הטבעי, דבר היוצר מדבריות מלח ועשוי להביא לשינוי בהרכב ובמגוון המינים באזור; אולם, תוספים שונים הנפלטים גם הם ממי הרכז, עשויים להסב גם הם נזק לסביבה הימית: כלור, משמש כחומר אנטי פאולינג, ועשוי להיות רעיל בעיקר בריכוזים אשר נצפו בשיטת האידוי; מתכות כבדות, דוגמת נחושת, נוצרות במערכת ההתפלה כתוצאה מקורוזיה, ואף על פי ריכוזן הנמוך, הן מצטברות בסדימנט ועשויות להצטבר במעלה שרשרת המזון; ואנטי סקלאנטים המוספים להפחתת אבנית במערכת, מוזרמים לסביבה הימית ועשויים להגביריצרנותראשונית ובמקביללהורידריכוזםשל 2+ Ca ו- 2+.Mg בנוסף לכל ההשפעות אשר פורטו, עלתה בעיה סביבתית נוספת: קואגולנטים מוספים בטיפול הקדם לצורך יצירת תלכידים במי ההזנה, אשר יסתננו בסינון הראשוני. כך, נשטפים הפילטרים והתלכידים המכילים חומר אורגאני וקואגולנט נפלטים לסביבה הימית. אף על פי שנהוג לחשוב כי לקואגולנט פוטנציאל טוקסי נמוך, הימצאותו בסביבה הימית התבררה כבעייתית, לפחות מבחינה אסתטית, וזאת על סמך התקדים של מתקן ההתפלה באשקלון, שם ברזל הידרוקסיד המשמש כקואגולנט יוצרכתםאדוםבים מידישעה,עם שטיפת המסננים,ונשאר גלוילעיןבמשך כ- 20 דקותכלפעם. ברזל הינו יסוד חיוני לקיום חיים, אך בכמויות העצומות המוזרמות, ובריכוזו הגבוה הנוצר בגוף המים,עולותהשערות שונותלגבי קיומםשלמספראיומים לאקוסיסטמותימיות.הברזלבצורתו הדוערכיתיכול להיקלטעלידייצרניםולשמשכמיקרו נוטריאנט;הימצאותהתלכידיםהמכילים חומר אורגאני עשויה להיטיב עם מינים מסויימים אך לפגוע באחרים, כמו כן בשקיעתם לקרקעית הם עשויים ליצור אזורים אנוקסיים; ריכוז SPM גבוה עשוי לפגוע בבעלי חיים מסננים, ובנוסף לכך, לגרום לעלייה בעכירות אשר תפגע ביצרנות; קשירת פוספאט על ידי הברזל הידרוקסיד עשויה גם היא לפגוע ביצרנות, בעוד שאם יימצא בצורתו הדו ערכית ישמש כמיקרו נוטריאנט, אשר דווקא יגביר יצרנות ועשוי להביא לפריחות אצות בלתי רצויות; ולבסוף, קיימת פגיעה ודאית וברורה, הלוא היא הפגיעה האסטטית בעקבות יצירת אזור של מים "אדומים". בהתאם לבעיות הפוטנציאליות המועלות, ובכמויות הברזל המוזרמות, הפכה הזרמת הקואגולנט לעניין הסביבתיהמשמעותיביותרבהתפלהבארץ. לאור שורת הבעיות הסביבתיות הפוטנציאליות, מיעוט המחקרים בנושא והופעת תרחישים בלתי צפוייםאשר משמעותםטרםידועה,עולהכיקייםחוסר ודאותסביבנושא ההשפעותהסביבתיות הכרוכות בהתפלה, ודאי כאשר מדובר בהתפלה מאסיבית, כפי שמציעה החלופה הצפונית. הואיל וברצוננו לבחון מספר חלופות, ולבחור את הכדאי ביותר, עלינו להתייחס לא רק למשמעות 273

274 הישירה שלהן בנושא משק המים או ליעילותן בפתרון בעיית ים המלח, אלא להרחיב את השקפתנוגםלהיבטיםהסביבתיים הכרוכים בהן.אולם,בחינת חלופותזו מולזוחייבתלהיעשות על ידי השוואת פרמטרים משותפים, אותם ניתן יהיה לבחון זה מול זה. לצורך שזירת ההשפעות הסביבתיות בהתפלה בשיח של מקבלי ההחלטות, ניתן לבצע תרגום של ההשפעה על הסביבה למונחים כלכליים, אותם מכירים ובהם משתמשים בדרג המדיני, וכך תוכלנה להילקח בחשבון בקבלתההחלטות. 3. הערכת העלות האמיתית של התפלה המטרה העיקרית של הפרק היא להציע שיטות אמינות להערכת הנזק הכלכלי של "הכתם האדום" הנוצר על ידי מתקן ההתפלה באשקלון, בכדי להראות כיצד מתקרבים להערכת המחיר האמיתי של התפלה. פרק זה התבסס על סקירת ספרות אודות שיטות למדידת ערך כלכלי של מוצרים בלתיסחירים,הרלוונטיות לנזקהנגרםלרצועת היםמפעולתמתקןההתפלה באשקלון. 3.1 מבואלכלכלתסביבה רקע הכלכלהשזורהבכלתחום מתחומיחיינווקייםקשרהדוק בינהלביןאיכותהסביבה והגנהעליה. לכל פעולה אשר לה השלכה על הסביבה ישנה משמעות כלכלית. כלכלה סביבתית הינה כלי המאפשר קביעת יעדים וסדרי עדיפויות לאומיים בין צרכים חברתיים-משקיים בלתי מוגבלים, לביןמשאביסביבהשהםמוגבלים ("אדםטבעודין", 2008 ). הקשר בין סביבה לבין כלכלההביא להתפתחות ענף כלכלת סביבה. ענף מדעי זה מאפשרהטמעת שיקולי הגנה על הסביבה לתוך המסגרות המסורתיות של קבלת ההחלטות המתקבלות בממשלה ובמגזר הפרטי. במדע כלכלת הסביבה פותחו מודלים לכימות העלויות החיצוניות אשר אינן מובאות בחשבון הכלכלי, לניתוחי כדאיות (עלות מול תועלת) ולשיטות ניהול סיכונים אשר יאפשרו להגיע לקבלת החלטות על הקצאות אופטימאליות- כלכלית וסביבתית כאחד (המשרד להגנת הסביבה, 2008). במסגרת ניתוח כלכלי של החלופות (ניתוח עלות-תועלת) מנסה הכלכלה הסביבתית להסביר אתהקשר וההשפעה ההדדית הנוצרים בין כלכלה לבין סביבה. עבור מוצרים ציבוריים, לרוב אין מערכת השוק החופשי מניבה את התוצאה החברתית האופטימאלית. תיקון כשלי שוק מחייב התערבות ממשלתית, אשר מטרתה לגרום לשוק להניב את התוצאה הרצויה. אחד הפתרונות העיקריים שמציעה הכלכלה הסביבתית לפתרון בעיות הזיהום הוא הפעלת עקרון "המזהםמשלם",או הפנמתעלויותחיצוניות ("אדם,טבעודין", 2008 ) מושגיםעיקרייםבכלכלתסביבה המושג השפעות חיצוניות הינו מושג אשר מקורו במדע הכלכלה והוא מתאר עלויות או תועלות, הנוצרות כאשר מבצע פעילות מסוימת, אינו לוקח אותן בחשבון בעת שהוא מתמחר אותה. לדוגמא, כל קילומטר שאנו נוסעים ברכבנו גורם לזיהום אוויר אשר גורם לתחלואה. עלות של תחלואה זו המתבטאת בעלויות אשפוז בבתי חולים, הפסד ימי עבודה וכו', אינה משולמת על ידי הנהגיםהגורמים לזיהום,ולכןמוגדרת עלות זוכעלות חיצונית.תועלת חיצונית ניתן להדגיםדרך משק המים, ידוע כי בישראל יש בעיה של רמות גבוהות של מלח במים, ידוע גם כי רמות מלחים 274

275 גבוהות במים פוגעות בצנרת המשמשת להעברת המים, במידה ויותפלו מים בישראל לשם התמודדותעםהמחסורמים,נקבל תועלת חיצוניתבדמותהקטנת הנזקיםלצנרת (המשרדלהגנת הסביבה, 2008 ). מוצר ציבורי הינו מוצרשהפרט (אדםאוגוף) עושה בו שימוש,כאשרלא ניתןלשלול מאחריםאת ההנאה מהשימוש בו ומהרווח שהוא יוצר להם, והם אינם משלמים עבור זאת (מים, אוויר, ים). השימוששל הפרטבמוצרציבורי (עדלרמה מסוימת)אינומפחית מהזמינותשלולאחרים ("אדם, טבע ודין", 2008). מוצר ציבורי יכול להיות גם יערות או דבורים המהווים "שירותי חינם", הניתנים על ידי הטבע ונצרכים על ידי הכלכלה האנושית. שירותים אלה הינם בעלי ערך כלכלי עצום, אשר איש לא טורח לחשבם או להכיר בערכם עד אשר הם הולכים ונעלמים. רבים משירותיםאלה הם חיונייםלאנשים המנצליםאותם,אךהםאינם מחושביםכהטבהאמיתיתאו כחלקמהתל"ג (תוצרלאומיגולמי) הבעייתיותבכלכלההקלאסית שירותי ה"חינם" הניתנים על ידי הטבע, למרות שנתפסים כמובנים מאליהם, הם המצע הבלתי נראה עליו נבנות כל החברות והכלכלות. אנו סומכים על האוקיינוסים לספק שפע דגה, על יערות לספק עץ ותרופות חדשות, על חרקים ויצורים אחרים לבצע האבקה של הגידולים שלנו, על צפרדעיםוציפוריםלהגביל אתאוכלוסייתהמזיקים ועליערותונהרותלאספקתמיםנקיים. באופן אירוני, על ידי מתן ערך נמוך מדי לשירותים טבעיים, כלכלות נותנות, שלא בחוכמה, תמריץ לניצול לרעה ולהרס של אותן מערכות המספקות שירותים אלה; במקום להגן על נכסיהן הןבוזזות אותם.הטבע,בתמורה,מסוגלפחותופחותלספקאת מגווןהשירותיםהרחבהנדרשעל ידי האוכלוסייה והכלכלה, ההולכים וגדלים, של כדור הארץ. אין זו הגזמה לטעון כי המשך השחיקהשלמערכות טבעיותמסכנתלארקאתהמשךהקיוםשל אורחהחיים האנושישלימינו, אלאבסופושלדבר אתהסיכוייםלעצםהמשךקיומנו. התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) למשל, מודד כביכול את נפח השירותים והסחורות רבי הערך ביותר. אלה המסופקים על ידי הטבע, עליהם נבנים כל היתר, נמדדים בצורה בלתי מספקת או שאינםנמדדים כלל.דינאמיקהלאבריאהזו נעשיתמורכבתעודיותרבכך שפעולותהמזהמותאו מרוששות הון טבעי, נמדדות כתורמות לרווחה הכלכלית. במילותיו של האקולוג נורמן מאיירס: "כלי הניתוח הכלכלי שלנו רחוקים מיכולת לחשב, שלא לומר לתפוס את כל טווח הערכים החבוי ביערות". כשחברותוכלכלותמשתמשות בסמנים מוטעים לגביערכםשל דברים,הדברמעודד אנשיםלקבל החלטות המנוגדות לאינטרס ארוך הטווח שלהם עצמם, ולאלה של החברה והדורות הבאים. חישובים כלכליים ממעיטים בצורה גסה בערכו הנוכחי וערכו לעתיד של הטבע. בעוד מספר זעיר של סחורות הטבע נמדד בהיכנסן לשוק מרביתן אינן נמדדות, ושירותי הטבע- המערכות תומכות החיים אינם נמדדים כלל. כאשר סחורה נתפסת כסחורת חינם אשר ערכה הכספי הוא אפס, משדר השוק סימנים שהיא תקבל ערך כלכלי רק עם הפיכתה למוצר אחר. לדוגמא, הרווח מבירוא יער על אדמה מסוימת נמדד כחיובי בהנהלת החשבונות הלאומית, שכן העצים עובדו למוצרי נייר ועץ הניתנים למכירה בכסף, בעוד שדילול אוצר העץ, ההגנה המסופקת על ידו לקו פרשתהמים ולמדגה,אינםנמדדיםבצדהשלילה. 275

276 בשנת 1997, פרסם צוות מחקר בינלאומי, ברשות רוברט קוסטנזה, מהמכון לכלכלה אקולוגית באוניברסיטת מרילנד, מחקר פורץ דרך על חשיבותם של שירותי הטבע בתמיכה בכלכלות האנושיות. המחקר העניק לראשונה הערכה כמותית לערך הכלכלי הנוכחי לשירותי המערכות האקולוגיות ולהון הטבעי של העולם. החוקרים בצעו סינתזה של הממצאים מלמעלה ממאה מחקרים, על מנת לחשב את הערך הממוצע להקטר של כל אחד מ- 17 השירותים המסופקים בידי המערכות האקולוגיות בעולם. מסקנתם הייתה שהערך הנוכחי של שירותי המערכות הכלכליות בעולם הוא בסביבות ה- 33 טריליון דולר לשנה, למעלה מהתל"ג הגלובלי של 25 טריליון דולר. המחקר העלה גם אתגר חדש ורציני בפני הכלכלנים המסורתיים הרגילים- לשמור שיקולי רווח והפסדסביבתיים כ"חיצוניים"לחישוביהם. בעוד שישנם ספקנים שוודאי יטענו כי ההערכות הגלובליות של קוסטנזה ועמיתיו מפריזות בערך הנוכחי של שירותי הטבע, הרי שאם ישנה הפרזה היא לכיוון ההערכה השמרנית ביותר; כך לדוגמה, ערכם של כמה biomes (כגון הרים, טונדרה ארקטית, מדבריות ופארקים עירוניים) לא נכלל בחישוב. מעבר לכך, ככל ששירותי המערכות האקולוגיות נעשים נדירים יותר כך ילך ערכם ויעלה (אברמוביץ, 1998 ) סקירהשלהשיטותלמדידתערךכלכלי שלמוצריםבלתיסחירים כאמור, בתמחור של מוצרים או שירותים לא תמיד נכללות העלויות החיצוניות שלהם, בדגש על הנזק הסביבתי שהם גורמים. בהקמה של מתקן התפלה נהוג להתייחס רק לעלויות הישירות של התפלת מים מבלי לכלול עלויות חיצוניות (כשל שוק, נזק סביבתי) הכוללות: פגיעה בחי ובצומח ימי ויבשתי,זיהוםאויר, פגיעהבבריאותהציבור, פגיעהאסטטית בחוף,הדרתהציבורמקטעהחוף הרלוונטי, רעש וכו'. הערכת אובדן ערך כלכלי של בילוי בחוף ובים כגון דיג כתחביב, שימוש חוף, הנאה ממראה של חיות לא לצריכה כגון צבים, ציפורים, יונקים ובתי גידול ימיים הינה מסובכת (2000 al.,.(ofiara et על מנת למדוד את הערך הכלכלי של מוצרים אשר לא נסחרים בשוק, מוכרותמספר שיטות.להלןהעיקריותשבהן: שיטתההערכההמותנית שיטת ההערכה המותנית Method) (CVM- Contingent Valuation מבוססת על פנייה למדגם מייצג של הציבור בעזרת סקרים ושאלונים, כאשר מוצג מצב היפותטי בו הציבור נשאל על נכונותו לשלם או לקבל בהינתן מצב זה (המשרד להגנת הסביבה, 2008). לדוגמה, שואלים אנשים על נכונותם לשלם על אי-פגיעה בחוף ובים. יתרונה של השיטה הוא בכך שהיא משקפת ערך שימוש של מוצר או שירות וגם ערך ללא שימוש. חסרונה בכך שאנשים יגזימו במתן ערך, מאחר ואינם מבחינים בסדר גודל הסכנה (כץ, 2007). דוגמה לשאלה שתופיע בסקר כזה היא: "כמה את/ה מוכן לשלם עבור הרחקת כביש ראשי הנמצא מתחת לחלון ביתך?" או לחילופין ניתן לשאול: "כמה היית מוכן לקבל כפיצוי על כך שנקים כביש ראשי מתחת לחלון ביתך?" תוצאות השאלון מנותחות בשיטת אקונומטרית (סטטיסטיקה כלכלית) וכך מקבלים הערכה כלכלית של השפעת הכביש (המשרד להגנת הסביבה, 2008). זו הטכניקה היחידה הנמצאת בשימוש רחב להערכה ישירהשלמוצריםציבוריים,או מוצרשאינונסחרבשוק. 276

277 CVM כולל ארבעה יסודות קריטיים הקשורים אחד לשני: שוק היפותטי, טובין/מוצר העומד להערכה, שיטת התשלום, ושאלות הערכה. יש לתת תשומת לב רבה בקידום רקע הטובין והשוק במהלך עיצוב השאלון כדי ששניהם יוצגו בצורה מציאותית, אמינה ומעל לכל קל להבנה, על ידי המשיבים בסקר. הסוגים הבסיסיים של שאלות הנמצאות בשימוש מתייחסים לשאלות פתוחות וסגורות ושאלות הצעות מחיר נישנות,.iterative-bidding questions למשל, בשאלות פתוחות יישאל הפרט מהו הסכום המרבי אותו הוא מוכן לשלם, או מהו הסכום המינימאלי אותו הוא מוכן לקבל בקשר לרמה מסוימת של טובין היפותטי. שאלות מסוג iterative-bidding מתחילות מסכום מסוים (נמוך או גבוהה, תלוי ברצון לשלם או ברצון לקבל), ובהמשך מוסיפים לו או מורידיםממנועדאשרהמשיבאינו מוכןלשנותו. היתרונותשלשיטת CVM :השיטה הינהרבתתכליתית בטכניקותשלהערכת מגוון רבשלטובין בלתי סחיר בשוק, מאפשרת גמישות בהערכה ויעילה גם בהערכת ערך ללא שימוש של טובין. לפיכך, שיטה זו שימושית בחישוב שיפורים באיכות אויר ומים, בחישוב פעילויות פנאי וסוגיות סיכוניבריאות. החסרונות:השיטהמבוססתעלמידע אותגובה היפותטית,והדברמבטיחאמצעי רווחהכלכליים עתידיים ולא אמצעי רווחה בדיעבד (2001.(Ofiara, השיטה מבוססת בעצם על אמירה של אנשים ואיננה בוחנת התנהגות, בעוד שכלכלה אמורה לבחון התנהגות בפועל ולא אמירות (כץ, 2007). קיים חשש לחוסר מהימנות או אמיתות של תשובות המשיבים וזאת משיקולים שונים (2001.(Ofiara, הביקורת על השיטה טוענת כי אנשים אינם רגילים לשים ערכים כספיים על שירותי סביבה; לכן, בסיס מציאותי עשוי להיות חסר כדי לקבוע את הערך שלהם, הגם שידעו זאת. תגובה לשאלה על נכונות לשלם בשיטת CVM עלולה להיות מוטית היות והמשיב עשוי להביע את רגשותיו כלפי מדיניות או את תרגיל הערכה עצמה ולא את הבעת הרצון לשלם עבור השירות (2005.(Ward, חיסרון אחר בשיטה זו היא חוסר אבחנה של המשיבים בסדר גודל של בעיה סביבתית. אנשים לא מבחינים תמיד בין הצלת לווייתן אחד לבין הצלת אוכלוסיה שלמה של לווייתנים. כמוכן, נכונותם שלאנשים לשלםעשויה להיותעל פי יופיאו גודל בעלהחיים ולא על פי חשיבותו האקולוגית. אנשים רבים מסרבים לתרום למען מטרה מסוימת על אף הערכתם כלפיה. סיבות אפשריותלכךהן ההרגשה שגורם אחר אחראי על הנושא, או שהם אינם מאמינים שהכסףישיגבאמתאתהמטרה (כץ, 2007 ). עלמנתלהתגברעל חסרונותאלה,יש להקפידעלעריכהנכונה שלהסקר.ישלהזכירלנשאלים כי תקציבםמוגבל, לוודאכי הם מביניםבדיוק מהה"מוצר"שהם "קונים", להעדיף שאלותסגורות ולבנות שאלה הדומה ככל האפשר לבחירה האמיתית שהנשאלים מכירים; למשל, להגדיר כיצד יתבצעהתשלוםוכיצדישיגהכסףאתהמטרההמוגדרת (כץ, 2007 ), 2001) (Ofiara,. דוגמה ליישום שיטת הערכה מותנית :(CVM) במחקר שנוהל בשנת (1988, Chesapeake בוצעה הערכה לערך הכלכלי של שיפור איכות המים במפרץ (Bockstael et al. בשלב הראשון נשאלה קבוצת מדגם של משקי בית אשר התגוררו בסמוך למפרץ: "האם איכות המיםבמפרץראויים אואינםראוייםלשחייהו/אולשאר פעילויותמים?"אותםמשקימיםאשר ענו כי המים אינם ראויים, נשאלו: "האם אתה מוכן לשלם סכום X כתוספת מס לשנה במידה ותשופר איכות המים, כדי שתוכל לשחות במפרץ?" הסכום עליו נשאלו משקי הבית שונה 277

278 אקראית מ- $5 עד $50 לנפש. מעיבוד הנתונים עלה כי הערכת הנזק לשנה כתוצאה מהזיהום במפרץעבור כ- 300,000 תושביםמהאזור, עמד עלערך ממוצעשל 83.6 מיליון $.סכוםזהמשקף ממוצעבין הערכהפסימית ואופטימית,וכן,כלל אוכלוסיה המשתמשת בשרותיהמפרץוכזו אשר אינהמשתמשת 1989) al. 1988, (Bockstael et שיטתעלותנסיעה בשיטת עלות הנסיעה Approach) (TCA- Travel Cost משתמשים בעיקר בכדי לכמת את התועלות של אתרי פעילות נופש ופנאי, יערות, פארקים חוף ים וכו'. כאשר בוחנים מעבר לעלות כרטיס הכניסה את סך ההוצאות אותן מוכנים המשתמשים להוציא כדי לבלות בפארק, כגון הוצאות הנסיעה,החניהוכו'.לדוגמא,עלפי שיטהזוניתןלקבוע כיהשמירהעל חופייםלשימוש הקהל הרחב שווה כספית לסכום הכולל, אותו שילמו המשתמשים בחוף כדי להשתמש בחוף במשך שנה כולל הוצאות נסיעתם תשלום דמי חנייה וכו' (המשרד להגנת הסביבה, 2008). ארבעה סוגי מדיניות עשויים להיות מוערכים בשימוש בשיטת :TCM שינוי בעלות הגישה לאתר, סגירת אתר נופש קיים, פתיחה של אתר נופש חדש ועלייה או ירידה באיכות המים באתר נופש. השיטה מבוססת על העקרונות כי מרחק גדול יותר מהאתר מייקר את עלות הגישה אליו (2005,(Ward, מחיר השוק בלבד אינו משקף את הערך של מוצר נקנה, וכי המחיר האמיתי כולל גם זמן ומשאבים אחרים שהקדישו הצרכנים כדי לרוכשו. כך, ניתן להעריך נכונות של אנשים לשלם לביקור במקומות אשר להם אין להם דמי כניסה. לשיטה מספר חסרונות : ערך זמן הנסיעה והשהות אינו ברור, קושי בכימות העלות בטיולים רב אתריים, בעיית אתרים חלופיים והצורך במספר סקרים בעונות שונות (כץ, 2007). שיטת TCA הינה הידועה ביותר בטכניקות להערכת מחיר טובין בלתי סחירים. השיטה מבוססת על התנהגות ממנה נגזרים אמצעים בדיעבד של רווחה כלכלית, פעילות פנאי שכבר התרחשה. שיטה זו מניחה כי הביקוש לאתר נופש גדול יותר לאלה המתגוררים בסמוך מאשר האלה המתגוררים רחוק. מודלים תיאורטיים אשר נבנו עם הזמןמאפשריםחישובדי מדויקשלתועלותמאתרנופש (2001.(Ofiara, דוגמה ליישום של שיטת עלות נסיעה להערכת ערך סביבתי: במחקראשרבוצע ב ופורסם ב-( 2006 al.,,(becker et נעשה ניסיון להערכת הנזק הכלכלי של ירידת מפלס המים בים המלח עבור תושבי ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. במחקר נעשה שימוש, בין השאר, בסקר עלות נסיעהבקרבתושבי ישראל וירדן.המחקרלאהתייחס לביקורשל תייריםמהעולם. לצורךחישוב עלויות הנסיעה נלקחו בחשבון רמת השכר לשעה, משך הנסיעה בשעות, המרחק מהבית לים המלח ועלות ממוצעת של לינה. הממצאים הצביעו על כך כי עלות הנסיעה עמדה על 178 מיליון דולר לשנה. לסכום זה נוסף 11.2 מיליון דולר כעלות הנסיעה של הפלסטינים, וזאת בהסתמך על הרגלי הנסיעה של הירדנים. על פי הערכה, הסכום הכולל היה עשוי להיות כפול, אילו כלל גם תיירות חו"ל. מעבר לעובדה כי ככל שעלות הביקור גבוהה יותר, מספר הביקורים קטן, הצביע ממצאנוסף שלהמחקרעלכךכיככלשמפלסיםהמלח יורד,מספרהביקוריםבמקוםקטן שיטתערךהנדל"ן שיטת ערך הנדל"ן Approach) (Hedonic Pricing מנסה להעריך את השפעתו של מפגע או מרכיב חיובי באמצעות מבחן השוואתי. לדוגמא, מדידת השפעתו של מתקן לטיפול בפסולת על 278

279 ערך הדירות בישוב הסמוך למתקן. במקרה זו הבסיס להשוואה, יהיה מחירי דירות בישוב בעל מאפיינים זהים לישוב הנבדק, למעט קיומו של מתקן הפסולת. הפרשי המחירים הם למעשה המחירהכלכלי של קיום המתקן (המשרד להגנתהסביבה, 2008 ). במילים אחרות,הנכונות לשלם עבור איכות הסביבה משתקפת בשינוי בערך הנדל"ן. המגבלה העיקרית של השיטה הינה היכולת לבודדאתההבדליםבפרמטרים של איכותהסביבהבין שניאזורים (כץ, 2007 ).נבנו מודליםאשר הםפשוטיםלמדי,להערכת הנזקהכלכלישל מפגעיםלמחירייחידות מגורים,אךהםאינםנטולי בעיות. הדרישה הבסיסית של השיטה היא שהמשתנים, כגון המדידות לאיכות הסביבה, חייבים להתקייםבקשתרחבהשלערכים,בעוד שאמצעיםאחדיםשל איכותסביבהומאפייניבתיםהינם זמינים בערכים לא רציפים, לדוגמה, מספר החדרים, קיום של מיזוג אויר, בריכת שחייה, המיקוםבאזורמזוהם, ומאפייניהשכונה, כגוןרמתבתיהספרורמת הפשע (2001, Ofiara ).ניתן למדוד בשיטה זו ערך כלכלי של אתר מסוים ביחס לנכסים השוכנים בקרבתו. למשל, במחקר שערך השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים נבדק ערך פארקים ויער בירושלים ובתל אביב כפי שמשתקף במחירי הנכסים בקרבתו. השפעת האתרים הללו התחלקה לשניים: קרבת הפארק אוהיערלשכונת המגוריםוהנוף הנשקףמהנכסיםלאתריםאלה.נמצאכי ערכםהציבורי של פארק גילה בירושלים היה $705,000 ושל יער ירושלים $19,219,100. ערך הנוף הנשקף מדירותמגורים לרצועתפארקהירקוןהיה $10,476,500 (כץ, 2007 ) שיטות להערכתתחלואהותמותה זיהום ים עלול לגרום בצורה לא ישירה לפגיעה בבריאות בשל צריכת מאכלי ים מזוהמים או במגע עם מים מזוהמים. לאורך השנים פותחו שתי שיטות למדידת עלות תחלואה ותמותה- Contingent Valuation Approach/method ושיטת,Human Capital Approach (HCA).(CVA/CVM) שיטתHCA מספקת אמצעי ישיר למדידת עלות תחלואה או תמותה.הטכניקה מעריכהאתהעלות הכלכליתכערךשלהפסדהכנסהאשרהיה לפרטבכוחהעבודה.הפסדהכנסה יכול להימדד מנקודת מבט של המעסיק או המועסק. לכך יש להוסיף את עלויות הריפוי ועלויות המעסיק לגיוס ולהכשרת כוח אדם חליפי. היתרון של HCA הוא בקלות היחסית ביישום שלה. יתרון אחר שלה הוא בכך שהיא מבטיחה בדיעבד מדדים לעלויות של פגיעה בבריאות, ולכן מבוססעל התבוננות בהתנהגות.החיסרוןהבולטשל HCA הואבבסיס התיאורטי שלה,לדוגמה, האמירהכי הכנסהמשקפתאת היצרניותהשוליתשל הפרט והיאמדידהשלערך החיים.השיטה מתעלמת מערך הפנאי, הכאב, והסבל. שיטת CVA בוחנת את הרצון של האוכלוסייה לשלם כדי לצמצםולמנועתחלואה ותמותה.כמו כןשימושבשיטה נעשהכדילהעריך מהשמכונה "חייאדם סטטיסטי". אנשים נוהגים לקחת סיכונים בחיי היום יום שלהם כדי להגיע לסיפוק מסוים, כגון ההחלטה לעשן. היכולת לשקף את ההעדפות האישיות לצד קשרים משותפים לתיאוריה של תועלת ומקסום הרווחה, היא הסיבה לכך ששיטת CVA כה מושכת תפיסתית. חסרונותיה של הגישה מבוססים על המדידות וההנחות שלה. גישת הנכונות לשלם נשענת על כלי סקרים ושיטות הערכה מותנית. העלויות הכלכליות של מחלות וירידה בתוחלת החיים, מייצגות מדידות מראש וככאלו, הגישה סובלת מהטיות עם הערכה מותנית, כלומר הטיה אסטרטגית והיפותטית. יישומים של שיטת נכונות לשלם המבוססות על סקרים בוצעו כבר על מנת להעריך עלויות של מחלות שונות, כגון מחלות לב וכלי דם, תאונות דרכים, בטיחות אווירית, תמותה ופציעות לא 279

280 אנושות. על מנת להתגבר על רבים מחסרונותיה נמנעו מיישום ערכים של נכונות שולית לשלם בהקשר עם סיכוני תעסוקה, המבוססים על חשיפת העדפות, כגון פערים בגובה השכר על ידי שימוש במודלים.(Ofiara, 2001) hedonic wage בשיטת hedonic wage מחושבת התוספת לשכר אשר אנשים דורשים כדי לקחת סיכונים בעבודתם. הדבר משקף את הערך אשר אנשים עצמם מייחסים לסיכונים. עם זאת, יש בעיות בשיטה זו. ניתן להשוות בין סוגי עבודות דומות. למשל, שוטרים וכבאים עוסקים בעבודות מסוכנות הרבה יותר מאשר עורכי דין ואנשי הי-טק, אךמרווחים פחות.ההנחהבשיטהזוהיא שאנשיםמודעיםלסיכוניםאשרהםלוקחיםעלעצמם. דרךאחרתלחשבערך חיי אדםהואעל פיהסכום שאדםמבטחעצמו, אךעשירים אינםמבטחים עצמםולענייםאיןמספיק כסףכדילבטחעצמם.בתימשפטנוהגים להעריךאובדןחייאדםעלפי הכנסה עתידית שלו. בשיטה זו קשישים זכאים להרבה פחות מאשר אנשים צעירים. לסיכום, הנכונות של אנשים לחשוף עצמם לסיכונים תלויה מאוד בנסיבות, כגון לקיחת סיכון וולונטרי, סיכוןפתאומיאואיטי (פיצוץמול חומרמסרטן)וסיכון בשליטהשלהפרטעצמו (כץ, 2007 ). 3.2 עלויות ייצור מים במתקני התפלה עלות ייצור ישירה של מים מותפלים כוללת בתוכה את מגוון העלויות הכרוכות בהפעלת המתקן, כגון אנרגיההדרושהלתהליך,כוחאדם, כימיקלים, וכו'.אולם,כפישמתוארבהרחבהבפרק 2.5, בהתפלה כרוכותגם השפעות הסביבתיות, ואלהלא מחושבות כעלות ישירה ולא מגולמות במחיר מ"ק המפורסם עלידימפעיליהמתקנים. בפרקזהנביאדרכים שונותלאמודמהו מחירמ"קמים מותפלים עלויות חיצוניות כדי לכלול את כלל העלויות חיצוניות בהתפלה, יש צורך לכמת את כלל ההשפעות הסביבתיות (אלו שתוארו ואלו אשר טרם התגלו), כמו גם את כלל התועלות החיצוניות כגון הפחתת לחץ על מקורות המים הטבעיים. עם זאת, סקירתנו מוגבלת על ידי כמות המחקרים אשר נעשו עד כה, הרחוקים מלהתייחס לכלל ההשפעות הסביבתיות. השפעות סביבתיות שליליות נבחרו להיות מוקד העניין בסקירתנו,בעיקר לנוכח העובדה כי ההתפלה עומדת כחלופה מרכזית לפיתרון בעיית משק המים, וניראה היה כי בקרב מקבלי ההחלטות חסרה התייחסות לעלויות חיצוניות שליליות (2006 al,.(hull et. לפיכך מתוארות ההשפעות בקטגוריה של אויר, קרקע וים, כאשר העלויות החיצוניות הכרוכות בהשפעה על הסביבה הימית אינן מפורטות בשל מיעוט מחקרים בנושא. התייחסות לעלויות חיצוניות של הכתם האדום, כמרכיב בעלויות של זיהום ים, יהוו את מושא המחקר המרכזי של הפרק הכלכלי בעבודה זו,כפי שיתואר בפרק השיטות עלויות חיצוניות שמקורן בזיהום אויר עלות האנרגיה המושקעת בייצור מים במתקני התפלה עומדת על אחוז מעלות הכוללת. היעילות מחייבת פעילות רציפה של המתקן, דהיינו 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה. כפי שפורט בסעיף 2.5.2, להתפלת 1 מ ק מים נדרש יצור 4-7kW/h חשמל. במהלך ייצורו נפלטים לאוויר מזהמים שונים,כשהמזהמים העיקרים הינם CO2,.NOx,PM, SO2 280

281 על פי דו ח האיחוד האירופי (2003) ניתן לכמת את העלויות החיצוניות של ההתפלה אשר מקורן ביצור חשמל. האיחוד האירופי בחן את השפעת זיהום האוויר בחמש קטגוריות פגיעה תמותה, תחלואה, תשתית, חקלאות והתחממות גלובלית. בעוד ששלוש הקטגוריות הראשונות נבחנו ונאמדו במערב אירופה, השתיים האחרות נבחנו מבחינת השפעתן הכלל עולמית. העלויות החיצוניות הכוללות של מתקני ההתפלה המתוכננים לאורך חופי הארץ מוערכות בין ל מיליונישקלים. המשמעותהיאבין 7 ל- 16 אגורותלכלמ ק מותפלבנוסף לעלותההתפלה הישירה. מקור נוסף לחישוב העלויות החיצוניות הוא דו ח הערכת סיכונים שפורסם ב (המשרד לאיכות הסביבה, 2003). הסקר אשר נערך בגוש דן בדק את שיעורי החשיפה הקריטית למזהמים ונזקיהם. כאן נלקחובחשבוןעלויות הנובעות מתחלואה ותמותהבלבד. העלותהכוללתמסתכמת בכ מיליון (שער חליפיןשל $1=4.5 )אשרמשמעותם הינהתוספתלעלותשל מ קמותפל בשיעור של כ- 13 אגורות. יש לציין כי עלויות אלו מתייחסות לערכי סף של זיהום, קרי, פליטות ממקורות סמוכים לאזור מעלות את הערכים של העלויות החיצוניות הנובעות מתחלואה ותמותה עלויות חיצוניותשמקורןבתפיסתקרקע מתקני התפלה דורשים שטח חופי ושטח צמוד לחוף הנמצאים במחסור. יש לקחת בחשבון את העלות האלטרנטיבית של שטחים אלה. מתקן ההתפלה באשקלון המספק 100 מ"ק מים בשנה, תופסשטח של 70 דונם ורצועת חוףשל 100 מטר.בכדי לחשב אתהעלויות האלטרנטיביות, ניקח בחשבון עלות של שטחי חוף ועלויות של שטחים פתוחים אשר אינם שטחי חוף. על פי מסמך המדיניות של שטחים פתוחים, ערך המלאי של שטחים פתוחים חולק לסוג השטח: חופים, שטחים פתוחים במרקם אורבאני וכאלה אשר אינם במרקם אורבאני. ערך המלאי של החופים הינו 870 מיליוני שקלים. בהערכת מקדם היוון של 5% ניתן לגזור את הערך השנתי של החופים 43.5 מיליוני שקלים, כך שעבור ק מ אחד של חוף המשמעות הינה שווי שנתי של 229 אלפי שקלים. הואיל ומתקני ההתפלה המוצעים ידרשו ק מ של חופים, הרי שהערך של שטחי חוף הנתפסים יהיו 72,118 שקלים. אם נחלק זאת ל 315- מלמ ק, הרי שהעמסת העלות הנוספת אמורה להיות בגובה של אג. בשיטה דומה ניתן לחשב גם את סך העלויות החיצוניות הנדרשות לצורך ההתפלה, אשר כרוכות בתפיסת שטחים שאינם צמודי חוף. אלה מסתכמים אפוא ב- 55,125 שקלים לשנה. העמסת גורם זה על עלויות התפלה של 315 מלמ ק מניבה תוספת עלותשל אג. סךכל העלויותהחיצוניותלצורךהתפלה הכרוכותבתפיסתשטחיםפתוחים עומדעל 0.4 אג (0.004 שקלים)למ ק. לסיכום, העלויות החיצוניות ללא ההשפעה על הסביבה הימית נעות בין -5% 3% מעלויות ההתפלה הכוללות. הן מורכבות ברובן מעלויות הקשורות לזיהום אוויר, ובנוסף בצורה מועטה מעלויות הכרוכות בתפיסת שטחים פתוחים. סך כל העלויות מסתכמות ב שקלים למ ק או בסך 26,048,500 שקלים עבור 315 מלמ ק מותפלים. נציין שזהו תרחיש ממוצע והעלויות עשויות להגיע עד גבול עליון של 0.16 שקלים; דבר שכמעט ומכפיל את העלויות החיצוניות. כמו- 281

282 כן, החישוב נעשה על יעדי התפלה דאז, ואילו אם היו נעשים ליעדי התפלה של 800 מלמ"ק, הרי שהעלותהכוללתהייתה 66,160, עלויותחיצוניותשל פינוימיהרכזוהתוספיםלים פרקים ו מפרטים בהרחבה על ההשפעות הפוטנציאליות על הסביבה הימית. בקר בעבודתו מ- 2004, מציין כי מתקני ההתפלה דורשים שימוש בכלורידים וחומרים ביולוגיים המהווים דרגת סיכון נוספת לסביבה הימית. עוד מוסיף בקר כי טכנולוגיית אוסמוזה הפוכה דורשת ניקיון הממבראנות אחת למספר חודשים, וכי טיפול וניקוי הממבראנות כרוכים בשימוש בחומצות העשויות אף הן להוות מקור זיהום פוטנציאלי לסביבה הימית. עוד מציין בקר כי שינויים בסביבה הימית עלולים להתרחשגם בנקודת השאיבה, כאשר מי הים הנשאבים שואבים את כל האלמנטים בסביבה הימית, כולל דגים ואורגניזמים אחרים (בקר, 2004). אולם כאמור, לאנעשהחישובכלכלילהערכת העלויותהחיצוניותהנובעותמכך מחיריהמיםהמותפלים עלותישירהוחיצונית עד כה התייחסנו לעלויות חיצוניות ללא הנזק הסביבתי לסביבה הימית, אך יש להבחין כי אין למים תעריף אחיד, ומחירם נקבע על ידי הממשלה. המחיר כולל היטל הפקה בתוספת עלות ההפקה. היטל הפקה אמור לשקף את ערך המים באקוויפר או במקור מים מסוים, ולתת ביטוי למחסור במים.ככזה,הואנועדלשמשכלי לניהולהתפעולשל מקורותהמיםהשוניםתוךהפנמת מגוון שיקולים. הממשלה מספקת את המים לרשויות המקומיות במחיר של 2.4 למ"ק בשערי העיר (להבדיל מהמחיראותומשלם הצרכן),ולחקלאות במחירשל למ"ק.ייצורכלמ"ק מים הנצרך מעבר לאספקת המים הטבעית עולה בקרוב $0.6. לסכום זה יש להוסיף עלויות ציבוריות שאינן נכללות בתחשיב, כגון זיהום האוויר, פליטות גזי חממה, הזרמת מי הרכז לים ושימושי קרקע של מתקני התפלה. הערכות לגבי העלויות החיצונית נעות בין $0.04 למ"ק (בקר, 2004 )ל -0.15$ למ"ק (שמעוןטל,תקשורתאישית, 2007 ). גישה אחרת גורסת כי המחיר הראוי לכל משתמש במים צריך להיות מחירם השולי, כלומר עלות הייצור של מ"ק מים נוסף למשק. מאחר וכיום נעשה כבר שימוש בכל מקורות המים הטבעיים, המחירהשולישלכלכמות הנצרכתכיוםמהמערכתהארציתעולהלמשק הלאומיכמוהתפלתמי ים. מחיר המים על בסיס עלות שולית יכלול, אם כך, את מחיר ההתפלה וההובלה בין למ"ק (אתר האינטרנט של רשות המים) בנוסף לעלות החיצונית של ההתפלה. תחת הערכות שונות המוזכרות לעיל, מחיר זה יכול לנוע בין 2.76 ל -3.7 ש"ח למ"ק (תגר, 2007). על פי צוק (2006), העלות של התפלת מים איננה רק הסכום של 265 מיליון (בשער של 4.6 לדולר) עבור 100 מיליון מלמ"ק בשנה שהממשלה משלמת, אלא סכום נוסף של 41 מיליון עבור השקעה במתקניםובניהולובפיקוח. מחיר התפלה למ"ק עומד על , ואילו הנזקים הנגרמים עקב מחסור במים מוערכים בכ- 8 לכל מ"קשאינומסופק לחקלאות.הנזקיםגדולים בהרבהכאשרמדובר בשימושעירוני (אתר האינטרנטשלרשותהמים).ישלצייןכי איןאזכורשלהעלויות החיצוניותבתמחורזה. 282

283 (2005) בטבלה מספר 3.1 מציג דרייזן תחשיב מפורט יותר לעלויות של התפלת מים במתקן באשקלון: טבלה מספר 3.1: מחיר המים הבסיסי הכולל הממוצע של מתקן אשקלון* (נלקח מדרייזין, (2005 המחיר הקבוע ישולם כל חודשיים על בסיס שער של 21.9 מיליון (לתפוקה של 100 מלמ"ש). המחירים צמודים למדדים שבטבלה. נוסחת ההצמדה כוללת את הרגישות הבאה של מחיר המים הבסיסילשינוייםבמדדיםהיחסיים: א.כל 1% שינויבמדד המחיריםלצרכןישנהאתמחירהמים הבסיסיהכוללבכ- 0.65%. ב.כל 1% שינויבתעריפי החשמלישנהאתמחירםבכ- 0.25%. ג.כל 1% שינוי בשערהחליפיןשקל-דולר ישנהאתמחירםבכ- 0.09%. ייקור העלויות: משמעות צריכת האנרגיה הספציפית הגדולה יותר של התפלת מי ים לעומת זו הדרושה לאספקת מים ממקורות אחרים, כלומר לעומת kw/h למ"ק היא, שעלייה בעלות האנרגיההמותאמת בעיקרלעלייה במחיריהדלק,תעמיקאת הפערביניהם. גםעלותההון המושקעבאשקלון גבוההמזוההיסטוריתשל המוביללמשל.הפרויקט רגיש,אפוא,בצורהניכרת לעלויותמחירים (דרייזין, 2005 ). על פי מחקרם של el. (2004), Zhou et. אשר כלל בחינה של מתקני התפלה רבים מסוג אוסמוזה הפוכה (RO) ברחבי העולם, כולל מזרח התיכון וצפון אמריקה, עלות מ"ק מים עמד על יותר מדולר אמריקאי אחד, אך במספר פרויקטים חדשים המחיר ירד מתחת לדולר. יש לציין כי עלויותאלואינןכוללות עלויותחיצוניות.המאמרכולל מידעגםעלהובלתמים. גישה מקיפה יותר להערכת העלות האמיתית של המים המותפלים במתקן באשקלון מוצגת על ידי ארגון "חיים וסביבה"( 2006 ). הבעיה המרכזית היא כי חוסר עידוד, ייעול וחסכון משמעותו שכל ליטר מים שמותפל ונצרך הוא עוד ליטר של ביוב שיש לטפל בו. מדובר על עלויות גבוהות למדינה. אמנם מפעלי התפלת מים מבוססים על השקעות של השוק הפרטי בשיטת בנה, הפעל והעבר Transfer-BOT),(Build, Operate, אך למדינה עלויות משמעותיות בפרויקט: העלות הישירה היא התחייבות ממשלת ישראל לרכוש כמות מים מותפלים במחיר שסוכם בחוזה. כך, במתקן ההתפלה של אשקלון אשר החל כבר לפעול, התחייבה המדינה לקנות 100 מיליון מ"ק מים מותפליםבשנה,במחירשל 57.5 סנטלמ"ק.בנוסףישלממשלה הוצאותנוספותאשררקאת חלקן ניתןלאתרבתקציבהמדינה: 283

284 א. ב. השקעה ראשונית (ניהול המכרז, תשתיות נחוצות מחוץ לשטח המתקן כדי לשלב את המוצר בתוךמערכתאספקת מיםהאזוריתוהארצית)- בעלותמוערכתשלכ- 2.1 סנטלמ"ק. למ"ק. ג. עלויות שוטפות שנתיות עבור תשתיות תפעול תחזוקה, פיקוח וניהול בעלות של כ- 3.7 סנט עלויות נוספות צפויות, הקשורות בסיכונים מסוימים אשר נטלה על עצמה הממשלה לאורך תקופתהפרויקט סנטלמ"ק. לחישוב העלות הבסיסית של מים מותפלים יש להוסיף עוד 8.9 סנט למ"ק, השווים לכ- 40 מיליון ש"ח עלות נוספת שנתית למפעל ההתפלה באשקלון.ד"ר יוסף דרייזין,מנהל אגף התפלה בנציבות המים חישב, כי כאשר מחיר המים המותפלים הוא 66 סנט למ"ק, ומפחיתים סכום של 15.2 סנט למ"ק של תועלות חזויות מהפרויקט (שיפור איכות אספקת המים המוניציפאלית, באנרגיית שאיבה הדרושה להובלת המים בצפון ועלייה באמינות אספקת המים), חסכון מחיר מים במתקן התפלה באשקלון הוא 51.2 סנט/מ"ק. "רק" 10.2 סנט למ"ק יותר ממחיר עלות ממוצעת של אספקת מים שוטפת באזור אשקלון. בהתחשב בכך שהממשלה עומדת בפני חתימה על חוזים המחייביםרכישהשלמאות מלמ"קמים מותפליםנוספיםבשנה (בהםיתכןוהמחיר והעלותיהיו אף גבוהים יותר) עלות ההפרש והתוספת שהמדינה מתחייבת לשלם כל שנה היא של מיליון ש"ח, זאת לפני הערכת העלויות הסביבתיות החיצוניות של שימושי קרקע, זיהום אוויר וים,תחלואהוכדומה (חייםוסביבה, 2006 ) סיכום המטרה העיקרית של הפרק הייתה להציע שיטות אמינות להערכת הנזק הכלכלי של "הכתם האדום" הנוצר על ידי מתקן ההתפלה באשקלון, בכדי להראות כיצד מתקרבים להערכת המחיר האמיתי של ההתפלה. פרק זה התבסס על סקירת ספרות על אודות שיטות למדידת ערך כלכלי של מוצרים בלתי סחירים. התמקדנו בשיטות הרלוונטיות לנזקהנגרם לרצועת הים מפעולת מתקן ההתפלה באשקלון.ואנו מציעים שתי שיטות האמורות להשלים אחת את השנייה לבחינת סוגיה זו: המותנית( CVM ) Contingent Valuation Method עלות נסיעה ושיטת שיטת ההערכה Travel Cost.Approach (TCA) לצד יתרונות השיטות הנ"ל, אשר יושמו עד כה במחקרים רבים, קיימים חסרונות אותם ניתן לנטרל, חלקית לפחות, על ידי תכנון נכון של השאלות. עקרונות להצעות ברוח זו פורטו לעיל והם יהיו נתונים לשינויים בהתאם להעדפות של החוקרים שיעסקו בכך. בפרק זה סקרנו גם את העלויות הישירות והחיצוניות של הפקת מים ממתקן ההתפלה באשקלון (אינו כולל את העלויות חיצוניות של הכתם האדום) וניסינו לתת ערך ממוצע לעלויות אלו. מתברר כי קיים קושי בהערכת עלות ישירה של ההתפלה בשל השינויים התכופים במדד, במחיר הדלק, במחיר ייצור חשמל ובשערי מטבע. הגורמים השונים ואת האינטרסים שלהם. לכך ניתן להוסיף את השוני במסד הנתונים של כפי שראינו לעיל, קיים שוני בתמחור עלות ההתפלה במתקן באשקלון על ידי גורמים שונים. השוני הוא בתמחור עלויות ישירות ובתמחור עלויות חיצוניות. קושי נוסף הוא בהערכת העלויות החיצוניות. בכל אופן, טרם בוצע מחקר אשר מחשב או מעריך את הנזק הכלכלי הנגרם לסביבה הימית מפליטות המתקן. על מנת לקבל מושג לגבי עלות ישירה של הפקת מים ממתקן ההתפלה 284

285 באשקלון,ערכנו חישוב ממוצע של כל הערכים שהופיעו לעיל.עלות ישירהממוצעת שלמ"קאחד של מים עמד על 2.83 ועלות ישירה וחיצונית ממוצעת של מ"ק אחד של מים עמד על 3.23 (ראה תרשים 3.1). יש להדגיש כי החישובים הנ"ל אינם כוללים את עלות הזיהום הימי ואינם מביאים בחשבון את השינויים בשערי מטבע, האינפלציה, עלות החשמל, ובמחיר האנרגיה שהתחוללו מאז קיום המחקרים המתוארים לעיל, לפיכך המחיר האמיתי של ההתפלה צפוי להיותגבוהיותר. לאור הדברים, עולה כי המחיר הנקוב למ"ק מים על פי העלות הישירה אינו המחיר האמיתי של ההתפלה, ואף אם נוסיף את העלויות החיצוניות אשר חושבו זה מכבר במחקרים השונים, הרי שעדיין קיימות השפעות סביבתיות אשר טרם גולמו במחיר ההתפלה הכולל. כפי שהוצג בפרק 2.5,מתקןההתפלה באשקלוןלבדו מציגבעיות סביבתיותאשרטרםנחקרו מבחינהסביבתיתאו כלכלית. סביר כי הזרמת הברזל תמשיך ותהווה בעיה סביבתית גם במתקני ההתפלה הצפויים לקום בישראל (קרס, 2008); לפיכך, אם נרצה להתקרב בהערכתנו למחירה האמיתי של ההתפלה, כפי שהוא צפוי להתקייםבמתקני ההתפלהאשריוקמו לאורךחופי הים התיכון שלישראל,אזייהיה זהנכוןלהוסיףגםאת העלויותהכלכליותהנובעותמתופעתהכתםהאדום (ראהתרשים 3.1). מחיר למ"ק ($) עלות ישירה+חיצונית + הכתם האדום עלות ישירה + חיצונית עלות ישירה? כמות (מ"ק) תרשים 3.1 :הצגה תיאורטית של מחירי התפלה שונים בחישובי עלויות חיצוניות שונים 285

286 חלק ב': אופי המחקר הגישה המנחהאתהמחקר אנו מקבלים את הגישה הגורסת כי ראוי שמחקר להערכת השפעה סביבתית יעשה במחקר בינתחומי, כך שתוענק חשיבות הן לידע מדעי והן לתפיסות חברתיות וכלכליות (2000.(Beck, הגישהתיושםבעבודה עלידיניתוח סוגיהסביבתיתתוךשימושבכלים משניתחומים "רחוקים": אוקיאנוגרפיהוכלכלה. הבסיס הרעיוני לעבודתנו: הגדלתמאזןהמיםבליטראחדתהאכלכליתיותר באמצעות חיסכון לעומת התפלת מים.מאידך, קיים גבול פיזי לכמות המים שניתן לחסוך; לפיכך קיימת נקודה קריטית, אשר מעליה כלכלי יותרלהתפיל מים ומתחתיה כלכלי יותרלחסוך במים. הפרקטיקההמובילהאתהמחקר כדי למצוא נקודה זו, יש לסכם את כל העלויות הישירות והחיצוניות הכרוכות בהתפלת מי- םי ולהשוות עם העלויות הישירות והחיצוניות הכרוכות בניהול משק המים. מאחר וקיים מספר רב של מרכיבים בעלויות החיצוניות, הן של ההתפלה והן של הניהול, יתמקד מחקר זה בעלויות חיצוניות נבחרות. לאור העובדה שתופעת הכתם האדום טרם נחקרה בספרות, ובהתאם לגישתו של המשרד להגנת הסביבה הרואה בכתם האדום ובריכוזי הברזל הגבוהים את ההשפעה הסביבתית המשמעותית ביותר הכרוכה בהתפלה (2007,(Dreizin, יושם הדגש במחקר על היבטים סביבתיים וכלכליים של התופעה. כך, יוספו העלויות החיצוניות של הכתם האדום, לנתונים המוכרים מהספרות על אודות עלויות ישירותוחיצוניות בהתפלה. ניהול משקי מים באמצעי מסוים התפלה בשיטת אוסמוזה הפוכה עלויות/תועלות חיצוניות עלויות ישירות עלויות/תועלות חיצוניות עלויות ישירות אובדן חופש שייכות קהילתית... עלות כוללת מסע פרסום התקנת חסכמים... אטמוספרה שימושי קרקע הכתם האדום ים נקי... -היבטים אשר לא חושבו ואנו מחשבים ומתייחסים אליהם = הכתם האדום -היבטים אשר חושבו ולהם אנו מתייחסים -היבטים אליהם אנו לא מתייחסים עלות כוללת נפט פילטרים כוח אדם... תרשים 3.2: הקטגוריות הנכללות בעלות ההתפלה, עם הבדלה בין נושאים מוכללים ומושמטים בעבודה זו. 286

287 לאור האמור נובע כי הנקודה הקריטית, הלוא היא הנקודה אותה אנו מבקשים למצוא במחקרנו, איננה הנקודה אליה נגיע עם סיום המחקר, מאחר ואנו לא מתחשבים בכלל העלויות החיצוניות, אלארקבאלהאשר צוינו.הנקודהאשרתימצאבמחקרזה,אם כך,תהיהקרובהיותרלמציאות, מזו המסתמנת על פי החישובים כיום, מאחר והיא מוסיפה לחישוב עלות אשר טרם נכללה בו (ראהתרשים 3.2). ניהול ביקוש מחיר למ"ק ($) הנקודה הקריטית עלויות ישירות וחיצוניות כוללת עלות ישירה+ עלויות חיצוניות מהכתם האדום עלות ישירה + עלויות חיצוניות שחושבו עלות ישירה כמות במ"ק תרשים 3.2: מחיר מ"קמים כנגד כמות. התרשים מציג עקומי היצע של מים מותפלים בתחשיבים שונים, מול עקום היצע של ניהול משק המים. הנקודה המסומנת באדום, היא הנקודה הקריטית, אותה מבקש מחקר זה לגלות, והיא המפגש בין עקום ההיצע של ההתפלה הכולל עלויות חיצוניות שונות, לרבות עלויות קיצוניות הנובעות מהכתם האדום. הנקודה האמיתית, אפוא, היא מפגש עקום ההיצע של ניהול משק המים עם הקו המקווקו. שאלת המחקר: בהתחשב בהערכה של עלות חיצונית של הכתם לצורך מציאת הנקודה הקריטית? המים שמתחתיה כלכלי לייעל את משק המים ושמעליה כלכלי להתפיל מי ים? כמות מה חלק ג' מטרות המחקר המחקרמטבעוהינומחקר אינטר-דיסציפלינארי,ועל כןנגדיראתמטרותינובהתאםלכלתחום. 1.אמצעיםלניהולמשקהמים (סקירתספרות) מטרת המחקר: לבחוןאת האפשרויות הקיימות לניהול משק המים,כימות היקפן ועלותן מטרותביניים (ראהשיטותליישומןבפרק 4): לסקור את מקורות המידע הנוגעים לניהול משקי מים לסדר את הנתונים במאגר מידע ליצור עקומת היצע של מחיר ניהול משק מים מול כמות מים נחסכת. 287

288 2.מחקר אוקיאנוגרפי להעריך מטרת המחקר: באשקלון של הסביבתיות ההשפעות את מטרותביניים (ראהשיטותליישומןבפרק 5): הכתם האדום על הסביבה הימית במתקן ההתפלה לבחון את תחום הפיזור של הברזל המוחדר לסביבה הימית לקבוע חומר אורגאני בקרקעית לאפיין את מצב הקהילה המיקרוסקופית לבדוק את הצטברות הברזל בבנטוס הישיב לבחון את בריאות ושלימות האקוסיסטמה באזור 3.מחקר כלכלי לכמת מטרת המחקר: הישירות העלויות את האדום"במתקן ההתפלה באשקלון. והחיצוניות מטרותביניים (ראהשיטותליישומןבפרק 6): חלק ד':שיטות המחקר ה"כתם תופעת על בדגש ים, מי מהתפלת הנובעות להעריך את ההשפעות החיצוניות הכרוכות בכתם האדום על סמך נכונות הציבור לשלם תמורת מניעתו. להעריך את ההשפעות החיצוניות הכרוכות בכתם האדום על פי התנהגות הציבור 4. אמצעיםלניהולמשקהמים (סקירתספרות) השילובשלשתיהכותרותשלעילמעטמטעה.תפקידהפרקהואלא למצוא שיטות לנהלאתמשק המים בישראל. לכן, כדי למנוע בלבול אנו נשתמש במושג "שיטות ניהול" עכשיו בפעם האחרונה, ומעתהואילךנשתמש במושג "אמצעי ניהול". 4.1 מקורות מידע כללי כפי שהוזכר בפרקהרקעשל עבודותינו,התופעה של מחסור במים אינה בלעדיתלישראל של שנות להתמודד נאלצים וכיום קדם, מימי עוד התיכון) (המזרח באזורינו שכיחה התופעה ה עימהבמספררבשלמקומותברחביהעולם.יתרה מזו,הרצון לנהלולרסן ביקוששלמיםהוארק מקרה פרטי של הרצון לנהל ביקוש של מוצרים באופן כללי בארץ ובעולם. במילים אחרות, חומר ספרותי קיים בשפע. המים משק לניהול אמצעים על ללמוד ניתן מהם הפוטנציאלים, המידע ריבוי מקורות לאור בישראל, אנו מוצאים לנכון להסתמך עליהם. מטרתנו, אם כך, היא לסקור את מקורות המידע ולסדרם בכלל, למשאבים ביקוש לניהול הנוגעים אלו ואת בפרט, מים משקי לניהול הנוגעים במאגר מידע. בנוסף, כל מקור מידע ינותח לעומק על סמך פרמטרים שונים, על מנת להחליט על האופןבו ניתן להשליך את המידע מהמקור עלישראל כיום. 288

289 4.1.2 ניהול ביקוש מים- מקורות מידע מקומיים סיכום ממצאי ניהול (כפי שמוצגים בדו"ח): תרשים 4.1: קטגוריזציה התחלתית של מקורות מידע לשם ניתוחם בעתיד. (דו"ח אדם טבע ודין, 2008). תרשים 4.1 ממחישמחקר בומקורותמידעהשונים מוכווניםלישראלכיום. עלידימניעת זיהוםוטיפול במקורות מים מזוהמים ייחסכו לישראל 80 מלמ"ש. התקנת חסכמים במגזר העירוני יחסכו 15% מהצריכה של המגזר. ב הביקוש העירוני/ביתיעמדעל מלמ ש (טל, 2008 ),כךשהמשמעותשל 15% חיסכון מהצריכההיא 110 מלמ"ש. ב הותקנו חסכמים במגזר הציבורי (בתי ספר, גני ילדים, משרדי הרשות המקומית, מתנ"סים, בריכות עירוניות, וכו'). העלות הייתה 29 מיליון ושעור החיסכון שהושג היה 25%, כ- 12 מלמ"ש. פיתוח גינון חסכוני במים על ידי הרשויות המקומיות עשויי להביא לחסכון נוסף של כ- 80 מלמ"ש באמצעות שדרוג מערכות ההשקיה והתאמת אופי הגינון לשימושי הקרקע ולצמחיה חסכונית במים. מחקר בטכניון הציג כי ניתן לחסוך כ- 50 מלמ"ש על ידי יישום תוכנית כוללת למחזור מים אפורים. בנייההמשמרתמיםומאפשרת חלחול יכולה להביא לחסכון של 100 מלמ"ש. אכיפת תקנות לחסכון במים (כגון איסור אספקת מים לבריכות שחייה פרטיות) תוביל לחסכון במים. נקיטה באמצעים לעידוד חקלאות חסכונית במשאבים תביא גםהיאלחסכון במים ניתוח הממצאים ישלציין שאפילו דו"ח עדכני של עמותה מכובדת כגון "אדם טבע ודין"אינו דואגלציין את מחירי האמצעים שהוא מציע (חוץ מהתקנת חסכמים במבנים ציבוריים), לתת את כמות המים שניתן 289

290 לחסוךבכלדרך,אואףלסכם את הנתונים שהוא הביא.ישלשיםליבנוגם לכךכיבדו"חמצוינים "אמצעים חופפים." הכוונה היא לאמצעים שאם יינקט רק אחד מהם באופן בלעדי תיחסך כמות מסוימת של מים, אך אם הם יינקטו יחדיו הרי שכמות המים שתיחסך לא תהא שווה לסכום הכמויות של כל אמצעי בנפרד,אלא נמוכה יותר.במקרה של דו"חזה,המגזר העירוני כוללבתוכו את המגזר הציבורי, ולכן אם יותקנו בשניהם חסכמים לא ייחסכו או 122 מלמ"ש, אלא מספר הקרוב יותרל 110 מלמ"ש. סיכום ראשוני של מספרי הדו ח,אם כן, מצביע כי ניתן לחסוך שהם 420 מלמ"ש (מבלי להתחשב באמצעי החיסכון אותם מציג הדו"ח ללא ציון כמויות). בכדי למצוא את העלות של יישום האמצעים הללו יש לבצע בירורים ממוקדים לגבי כל אחד מהאמצעים ניתוחביקושמים-מקורות מידע גלובאליים במטרה לפתור את משבר המים בישראל של סוף שנות ה- 90 נעשה ניתוח של משבר המים בקליפורניה ( ), הדו"ח נכתב על ידי פרץ דר ב , פרק זה כולו, על נתוניו, טבלאותיו וניתוחיו,לקוחמעבודתושלפרץדר ( 2002 ),אלאאםצויןאחרת. סיכום ממצאי ניהול (כפי שמוצגים בדו"ח): טבלה 4.1 :עובי משקעים (מ"מ בשנה)בארבעה אתרים בקליפורניהבשנים /7 1975/6 % מהממוצע % מהממוצע מקום ממוצע שנתי כמות שנתית כמות שנתית 33% % Crescent City 28% % Shasta 55% % San Francisco 30% % Tuolumne טבלה 4.2 :כמות המים במאגרים כאחוז מהנפח המרבי בקליפורניה בשנים שנה/ חודש ינואר אפריל אוגוסט נובמבר - 90% 80% 72% % 72% 74% % 30% 39% 44% 1977 עיון מהיר בשתי הטבלאות יביא את הקורא להבנה מיידית של חריפות המשבר. כמות המשקעים השנתית יורדת בצורה חדה, והמאגרים מתרוקנים משנה לשנה (יש להשוות חודש זהה בשנים שונות). חלק מהרשויות התמודדו עם המשבר באמצעות אסטרטגיה של ריסון מרצון בעוד שחלק התמודדו עם המשבר באמצעות אסטרטגיה של קיצוב ואכיפה. 290

291 ריסון מרצון-אמצעים קביעתיעדים כאחוזי חסכון מהעונה הקודמת; דיווח לצרכנים על גובה הצריכה לעומת העונה הקודמת; הפצת מידע רציף על מצב עתודות המים במאגרים ומספר הימים שהן יכולות לספק; דיווחים תקופתיים על מידת היענות הציבור; הפצת מידע טכני על אביזרי חסכון שונים (ולעיתים אף הפצת ערכות חסכון); טבלה 4.3: מחוזות פירוט הישגיהם של האמצעים השונים אשר ננקטו במסגרת ריסון מרצון בארבעה רשות Sunnyvale San Jose Great Oak Vallejo ערכות חסכון כן כן כן לא הסברה ציבורית כן כן לא לא איסורי מנהליים כן לא לא לא שימוש יעד חסכון 25% 25% - 10% חסכון בפועל 40% 23.4% 14.4% 20% ריסון באמצעות קיצוב ואכיפה- אמצעים קביעת מכסות צריכה וקנסות כספיים למי שעובר אותם (למעשה תעריף יותר יקר למעלה מפי 8 מהתעריף הנורמלי על כל טיפה מעבר למכסה). חברות מים שונות השתמשו בשיטות שונות לקביעת המכסות. איסורים מנהליים (לדוגמא, איסור הגשת מים אוטומטית במסעדות או איסור השקיית גינות).האיסורים לוו בעונשים. טבלה 4.4: פירוט הישגיהם של האמצעים השונים אשר ננקטו במסגרת קיצוב ואכיפה בארבעה מחוזות המחוז וספק המים San Francisco Contra Costa East Bay Marin אופן הקיצוב המכסות מכסה שנתית כאחוז משנה קודמת מכסות דן-חודשיות למשק בית למשק בית לפי מספר נפשות חסכון מתוכנן 26% 30% 44% 64% חסכון בפועל 41.6% 44.3% 53.0% 69.1% ניתוח הממצאים חלק מהניתוח עושה בעבורנו פרץ דר-הלא גם הוא, כמונו, מעוניין להשליך את ממצאי קליפורניה על ישראל. הוא מתחיל במניית מספר קווים משותפים בין משקי המים של ישראל וקליפורניה: התעניינות ציבורית ערה במה שקשור באספקת מים, התשלום בעבור המים נעשה על פי מדידה, אקלים דומה, ועומק משבר המים בקליפורניה של 75' דומה לעומקו של משבר המים של ישראל של 2001.דרמסייםאתניתוחועם טבלת חסכון משוער בישראל: 291

292 טבלה 4.5: החיסכון המשוער בישראל בהתבסס על הישגי התוכנית בקליפורניה, על פי פרץ דר.(2002) מדיניות חסכון חסכון מרצון + איסורי שימוש מנהליים קיצוב מכסה לפי אחוז מהצריכה משנה קודמת קיצוב מכסה לפי מספר נפשות במשק בית חסכון משוער באחוזים 10% 20-25% 30-35% ניתן ללמוד רבות מהמקרה בקליפורניה על אסטרטגיות ריסון, אולם עד כמה שניראה זה טבעי להשתמשבטבלההמשוערתשלדר,הרישישלהיזהר מחפזון.אין רמז במחקרו של דרהמצביעכי נלקחו בחשבון הבדלי התרבויות בין קליפורניה לישראל במידה הראויה.יתרה מכך, הוא גם אינו כותב כיצד הגיע למספרים המשוערים- אשר הם מעט יותר ממחצית ערכם של המספרים אשר נמדדו בקליפורניה. על כן, ראוי לבדוק את שיעור החיסכון בתוכניות נוספות לריסון הביקוש, ולהגיעלתוצאות מהימנותיותר,אשראינןמבוססות עלנטיותיהשלתרבותאחתבלבד. 4.2 סידורהנתוניםבמאגרמידע לצורךסידורהנתונים, ייעשהשימושבפורמאטשלטבלה 4.6. שימושבטבלה: כפישבסקירה הספרותיתהראשונית כברעלומספראמצעים שונים לניהולמשק המים, כך צפוי שהמשך המחקר יעלה נתונים נוספים אשר יוכלו למלא טבלה זו. לצורך דוגמה מובא אחד הנתונים הידועים לגבי חיסכון באמצעות חסכמים. האמצעי מוקם בקטגוריה המתאימה (טכנולוגי). גודל המגזר הרלוונטי נקבע כגודל המדגם בהם הותקנו החסכמים הלכה למעשה (ראה פרק 4.2.1), אחוז החיסכון במקרה זה זהה לפוטנציאל החיסכון בארץ, מאחר ומדוברבניסוי מקומי.רלוונטיותעמודת "פוטנציאל חיסכון"הינהלמחקריםמחו"ל. לאחר שטבלה 4.6 תהיה מלאה ניתן יהיה להשתמש בה כמפת דרכים לקביעת מדיניות ניהול ביקוש מים בישראל. אף על פי שהשימוש יהיה פשוט, הוא לא יהיה עיוור. המשתמשים יוכלו לסכום כמויות ועלויות, אך הם יצטרכו לקחת בחשבון גם את המגבלות של כל אמצעי, וגם אילו אמצעים ניתן לסכום יחדיו ואלו לו. תוך שימוש נכון בטבלה המשתמשים יגיעו לכמות מסוימת של מלמ"ק הניתנים לחסכון כל שנה, אחרי קביעת שנת ייחוס, ועלויות האמצעים. בעוד שהכמות הנחסכת יכולה לחזור על עצמה שנה אחר שנה, יתכן והעלויות של אמצעים מסויימים יהיו חד פעמיים.דבר זה כמובן וישפיע על חישובי כדאיות. כזכור, ניהול ביקוש מים בישראל עומד להשוואת הכדאיות הכלכלית מול התפלה; לפיכך, בכדי למצוא את הנקודה הקריטית, נסכם את כלל הכמויות אשר הוצאות החיסכון שלהן הן מתחת למחיר ההתפלה כפי שיחושב בפרק הכלכלי. סיכום כל הכמויות אשר עלותן הינה מתחת למחיר ההתפלה המחושב, ייתן את כמות המים אשר כלכלי יותר לחסוך על ידי ייעול השימוש לפני שימוש בהתפלה. לאחר שיבוץ הנתונים בצורה המונחה על ידי הטבלה, מגיעים לשתי העמודות האחרונות, אשרהן החשובותבסופושלדבר,לצורךהשגתהמטרההבאה (עקומתהיצע). 292

293 טבלה 4.6 :סיכום ממצאי הסקירה הספרותית בנוגע לאמצעי ניהול ביקוש ועלותם קטגוריית האמצעי האמצעי הספציפי שיושם מקום וזמן היישום גודל המגזר הרלוונטי (מלמ"ק) עלות האמצעי % חיסכון למגזר הרלוונטי פוטנציאל חיסכון בארץ חיסכון במלמ"ק עלות למ"ק 12 25% 25% (12) 29 מיליון ש"ח חד פעמי ישראל כלכלי טכנולוגי רגולציה חינוכיים... חסכמים במגזר הציבורי לאחר 10 שנים: 24 אג' מ\ "ק 4.3 עקומת היצעשלניהולמשקמים לצורך המחשת הנקודה הקריטית, נבנה תרשים (כמודגם בתרשים 3.2), בו ניתן יהיה לראות את עקום ההיצע של "ייצור" מים על ידי חיסכון, וכך למצוא את נקודת החיתוך עם מחיר ההתפלה האמיתי,הרי היאהנקודההקריטית. נסדר את כל אמצעי הניהול על פי עלות נדרשת, מהנמוך לגבוה, ונחשב ערך מצטבר של הכמות הנחסכת (סך כל הכמות אשר נחסכה באמצעים הקודמים + הכמות הנחסכת באמצעי הנוכחי) (ראה המחשה בטבלה 4.7). התרשים ייבנה כמערכת צירים של מחיר (ב-$) מול כמות (במלמ"ק). לשם בניית העקום,נציבאת הנקודהעלגביהתרשים, עלפיהערךהמצטבר (X) והמחירלמלמ"ק ( Y ).נבנהעקום,על פיהנקודותאשרהוצבו,כךשחיבור הנקודות יתווה את העקומה המבוקשת. בטבלה 4.7 מופיעים האמצעים השונים לניהול עם מספרים דמיוניים, הן למחיר והן לכמות נחסכת, והם כבר מסודרים על פי סדר עולה. כמובן שבתוצאות במחקר אנו מצפים לאמצעים נוספים, אשר לא פורטו ביישום המחקר, כגון מתקנים לאגירת גשם, תמריצים כלכליים, הגבלת שימושבמים לחקלאות,הפחתתגינות ציבוריותוכו'. כאשריהיולפנינו הנתונים הנדרשיםלמילוי טבלה 4.6, יידרשרקלסדרםעלפימחירםבטבלה 4.7,וכאמור,להציבןבתרשים. טבלה 4.7: דמיוניים) דוגמה לעריכת טבלה: ערך מצטבר של כמות נחסכת באמצעי ניהול שונים(מספרים אכיפה חסכמים פרסום העלאת מחירים מחיר למלמ"ק ($) כמות משוערת לחיסכון (מלמ"ק) כמות מצטברת לחיסכון (מלמ"ק) 293

294 5. מחקר אוקיאנוגרפי 5.1 ביצועהניטור תצאנהשלושהפלגות דיגום-אביב,קיץ,סתיו/חורף.מטרתההפלגההראשונה (אביב)הינהלספק ממצאים ראשוניים לאפיון הסביבה הימית באזור הכתם האדום ומסביבו; זאת על מנת לסייע בקביעתתכנית דיגוםנרחבתומעמיקה יותר,אשרצפויהלהתבצעבקיץ. הפלגות הניטור לאתר המוצא הימי של מיהרכז ממתקן ההתפלה תיערכנה על ספינת מחקר אשר תצא מהמרינהבאשקלון. לאחרסיורבמקוםבו פיזורהברזלבמיםנראה ויזואלית,ובעזרתמפות פיזור הטמפרטורה והמליחות באזור, הוחלט על מיקום תחנות הדיגום (מוצג בתרשים 5.1). מים יידגמו ב- 6 תחנות:.Fe1, Fe2, Fe3, Fe4, Fe5, Fe6 בתחנות הרדודות יידגמו מים בפני השטח בלבד,ובשארהתחנות ייעשהדיגוםהמיםבשני עומקים:בפניהשטחובקרבהלקרקעית. תחנות Fe1 ו- Fe2 מתייחסות למעשה לאותה נקודה גיאוגרפית וממוקמות כ- 230 מ' מזרחית למוצא הימי (להלן, תחנות המוצא); אולם, הן נבדלות זו מזו בתזמון הדיגום, כאשר Fe1 מתייחסת לדגימה אשר נעשתה לפני שטיפת הפילטרים (backwash) והזרמת מי השטיפה דרך המוצא הימי, ו- Fe2 מתייחסת לדגימה שלאחר הזרמת מי השטיפה, כלומר, מאותו רגע בו נצפה צבעאדוםבמיהמוצאהימי. תחנות Fe3, Fe4 מציינות שני דיגומים שונים אשר ייעשו בתוך הכתם (להלן, תחנות הכתם). תחנת Fe5 לעומתזאת,נמצאת במרחקמאזורהכתם ולאחרהתפזרותו (להלן, תחנתהתרחקות). כך למעשה, תחנות,Fe2-Fe5 מתוות את קו ההתקדמות של הכתם (ראה תרשים 2). תחנה Fe6 תהווהתחנתהביקורתותידגםבמרחק 580 מ'מזרחיתלמוצא. פתח המוצאים הימיים: מי הרכז ומי השטיפה תרשים 5.1: מיקום תחנות הדיגום באזור המוצאהימישל מתקן ההתפלה באשקלון.ניתן להבחין בכתם (מוקף בעיגול), אשר נע דרומה לאורך החוף. מפה מתוך Google earth 294

295 5.2 שיטות הדיגום תדירות הדיגום: דיגום הקרקעית יבוצע פעם אחת (קיץ) במהלך המחקר, דיגום הבנטוס הישיב יבוצע פעמיים (אביב וסתיו) ודיגום המים (אפיון אוכלוסייה מיקרוסקופית) יבוצע שלוש פעמים (קיץ,סתיו/חורף,אביב). דיגום הקרקעיתיבוצעעםמחפרקופסאורקהשכבה העליונהתילקחלבדיקה (כ 2 ס"מ). החי הישיב (בנטוס) יידגם משובר הגלים בצדו הפונה דרומה ומנקודת ביקורת לא באזור. 10 פרטיםמכלמין (כגון ספוגים,צלחיות,וכד')ומכלאזור דיגום,יילקחולבדיקה. טפילי דגים: דגים יידגמו בעזרת רשת זימים בקרבת המוצא הימי של מתקן ההתפלה ובתחנת הביקורת המרוחקת מהמוצא הימי ( Fe6 ).לאחר הרמת הרשתות ומיון ראשוני של הדגים, ידגמו 20 פרטים ממינים נבחרים לצורך בדיקת טפילים חיצוניים (אקטופרזיטים) ופנימיים (אנדופרזיטים).הדגיםיונחו בארגזיםמלאיקרחגרוסעדלמעבדה. פרופיליםשל טמפרטורה,מליחות,חמצן מומס, ph ועכירות בעמודתהמיםנמדדו בעזרתמכשיר YSI 6000 UPG מחברת Yellow springs instruments המחובר למחשב דגימות מים מהעומקים הרצויים יידגמו באמצעות משאבה מסוג.FLOJET מי ים לאפיון האוכלוסייה המיקרוסקופית (מיקרו אצות וחיידקים) יידגמו בפני השטח (וגם בעומק במידה ועומק המים בתחנת הדיגום יהיה מעל 5 מ'). דגימות מים לבדיקת נוטריאנטים (פוספאט, ניטראט+ניטריט, חומצה סיליצית) ייאספו ויוקפאו. דגימות לזרחן אורגאני (מומס וחלקיקי) ייאספו יוקרנו באור 63M במעבדה ויוקפאו. דגימות מים לבדיקת כלורופיל יסוננו סינון ראשוני דרך פילטר UV ושוב יסוננו במעבדה דרך פילטרים של (Glass fine fiber) GF/F בשני מועדים שונים: ביום הדיגום, ובבוקר שלמחרת, כך שיתקבלו שני דופליקטים לכל דגימה. לאחר הסינון, ייעטפו הפילטרים בנייר אלומיניום ויוקפאו. והכלורופיל יימדד בשיטה פלואורימטרית ) Hansen Holm al., 1965.(et דגימות מים לבדיקת כמות חומר מרחף (SPM) יסוננו סינון ראשוני- 63µM, ושוב יסוננודרךפילטר 0.45 מיקרוןאשרנשקל לפניהסינוןולאחריו. 5.3 מחקר אוקיאנוגרפיכימי נוטריאנטים (פוספאט, ניטראט+ניטריט, חומצה סיליצית ואמוניום) ייבדקו בשיטה פוטומטרית וזרימהמקוטעת flow) (segmented במכשירSYSTEM SAN plus תוצרתחברת Kress) Skalar Herut, 2001.(IOC-SCOR-UNESCO, ;1994 and זרחן אורגאני ייבדק כאורתו- פוספאט.(Krom et al., 2005) (אולטרה-סגול) PO )לאחרהקרנתהדגימהעםאורUV 3+ 4 ) מיצויים עוקבים לברזל extractions) (sequential השיטה מבוססת על מיצוי הברזל מהסדימנט עם סדרה של חומרים בעלי חוזק עיכול עולה כדי לשחרר בצורה עוקבת צורונים שונים של ברזל: ברזל המתחלף בקלות,(exchangeable) ברזל הקשור לקרבונטים, ברזל הקשור לפאזה אורגניתוברזל השאריתי (2003 al.,.(saez et הברזל המשתחרר בכל שלב ייבדק בשיטה שלבליעהאטומית. מתכות כבדות בסדימנט לאחר ייבוש בליאופיליזציה, הסדימנטים יעוכלו עם חומצה חנקתית (65%) HNO 3 בתאי לחץ,(Uniseal) (Hornung et al., 1989) לבדיקת כספית, עופרת, וניקל; 295

296 ועם תערובת של חומצה פלואורית (HF) ומי מלך regia) (ASTM, (1983 (aqua לבדיקת נחושת, אבץ, מנגן, ברזל, כרום ואלומיניום. כל המתכות יבדקו בספקטרוסקופיה של בליעה אטומית בלהבה להוציא כספית אשר תיבדק בשיטה של Cold Vapour עם גלאי של פלואורסנציה אטומית. דיוק השיטות ייבדק באמצעות סטנדרטים בינלאומיים אשר יעברו תהליך כימי זהה לזה של הדגימות. תכולת פחמן אורגאני תקבע באמצעות טטרציה פוטנציומטרית לאחר עיכול עםדיכרומאט 1974) al., (Gaudette et ייצור ראשוני יימדד באמצעות סמן רדיואיזוטופי, בסימולטור ב- 8 משטרי אור, לצורך חישוב הפרמטרים הפוטוסינתתיים (1987 al., (Evans et. נשימה כוללת תיבדק בבקבוקי BOD בהתאםל Williams, Robinson.מדידתייצור and שניוני של חיידקיםתתבצעבאמצעות סמן רדיואיזוטופי (1993 Azam,.(Smith and ספירת חיידקים תתבצע בפרפרטים צבועי.DAPI ריכוז הכלורופיל בפרקציות גודל שונות בגוף המים יימדד בשיטה פלואורומטרית (1965 al.,.(holm-hansen et ריכוזי נוטריאנטים (פוספאט, ניטראט+ניטריט, חומצה סיליצית ואמוניום) ייבדקו בשיטה קולורימטרית וזרימה מקוטעת flow) (segmented במכשיר SAN plus IOC- Kress and Herut, 2001) בשיטות המפורטות ב-,Skalar תוצרת חברת SYSTEM.(SCOR-UNESCO, 1994; ריכוז חומר מרחף matter) ( SPM- suspended particulate ייקבעעלידיהפרשמשקליםלאחר סינוןנפחידוע שלדגימהדרךפילטר 0.45 מיקרוןאשר נשקללפניהסינון. בדיקת מתכות בחי הישיב בעלי החייםישקלו,ייובשו בלאופיליזציהוהברזלייבדקבשיטהשל בליעהאטומיתלאחרעיכולעםחומצה חנקתיתבתאיםלפירוקחומראורגני ) al., Hornung et..( ניטורביולוגי השפעתזיהוםים עלטפילות (רקעלשיטה) במחקריםעל סביבות מזוהמות,אורגניזמיםמסוימים עשויים לספק מידע חיוניעלהמצבהכימי, הפיזי, הביולוגי והאקולוגי של סביבתם, בעצם נוכחותם או היעדרותם. על כן,שינויים במגוון ובמבנה חברות טפילי דגים מקבלים תשומת לב גוברת לנוכח אפשרות של יישומם כאינדיקאטורים לשלמותולבריאותהאקוסיסטמה (2001,.(Sures מאז 1980 פורסמו בין עבודות הנוגעות באופן ישיר בקשר שבין זיהום לטפילות, בעיקר בסביבות אקווטיות. ניסיונות לשימוש בטפילים כביו-אינדיקאטורים בסביבות נגועות היוו מספר נושאיםלמחקר 1999) Sures,.( MacKenzie. et al 1995, Lafferty 1997 in מרבית המחקרים בדקו את ההשפעות של צורות שונות של זיהום על מספרם ועל פיזורם של טפילים, ושילוב השפעת הזיהום והטפילותעל בריאות המאחסנים, בעוד שלצורך הערכת סביבות פגועות, נפוצים יותר חסרי חוליות חופשיים, בייחוד רכיכות כמו צדפות, המשמשים תפקיד של Sures, et. al., ) לניטור ריכוזימתכותהמצויותבאקוסיסטמותאקווטיות sentinel organisms (

297 החשיבות התפקודית לאור חיים בחברות בעלי של טפילים Poulin, R in B.Sures,,(2004) ועמדתם במאגרי מזון ביואינדיקאטורים יעילים באופן קיצוני לשינויי סביבה,,(Marcogliese, 2002 in Sures, 2004) טפילים מהווים במיוחד בניטור זיהומים אנתרופוגנים. בעוד שטפילים רבים רגישים אחרים עמידים בתנאיםשלזיהום 1999).(Mackenzie, יותר מהמאכסן שלהם, וריכוזם נוטה לגדול זיהום יביא לעלייה בשיעור טפילות כאשר קיימת השפעה שלילית על מנגנוני ההגנה של המאכסן וכתוצאה מכך, המתאימים. ידי זיהום פגיעותם גדלה; או על ידי יביא לירידה בשיעור טפילות הגדלת צפיפות אוכלוסייתם של המאחסנים כאשר מאחסנים מוטפלים סובלים יותר מהחשיפה לסביבה מאשר כאלה אשר אינם מוטפלים; כאשר טפיליםיותר פגיעים לגורם המזהם מאשרהמאכסןשלהם 2004) Sures,.(Lafferty and Kuris,1999 in מזהמיםלא בהכרחמשפיעיםעל טפילי דגיםבאופןישיר,אך עלוליםלפעולבדרך עקיפה, כגוןעל השפעתם על שלבים חופשיים של הטפיל (לרוות במים החופשיים) בחסרי חוליות המהווים את מאחסני הביניים של הטפיל, כמו רכיכות, או שלבים המתפתחים קופפודה ועוד (2003 al., Dzikowski ).כמו et. כן,השפעותהזיהום עשויות להיות מגווניםבין המיניםהשונים של הטפילים ובין השלבים ההתפתחותיים השונים של הטפיל, מאחר וטפילים לרוותיים ובוגרים יושפעובאופןשונה 2004).(Sures,.1 היתרונות בשימוש בטפילים כאינדיקאטורים לזיהום : על פני כדור הארץ קיימות יותר צורות טפיליות מאשר חופשיות ) in Windsor, 1998,(K.Mackenzie, ולכן ואורגניזמים טפיליים מראים מגוון ביולוגי עצום, המשקף אדפטציות לצורת החיים הטפילית בטיפוסים שונים של מאחסנים ובסביבות מוגדרות. בטפילים מסוג מתזואה בעלי מחזורי חיים מורכבים, שלבי ההתפתחות השונים בעלי צרכים ביולוגים רבים ושונים, כך שכל שלב מוערך באופן נפרד, משמעותי את מספר האינדיקאטורים הפוטנציאליים. על כן מגדיל באופן לטפילים רבים יש שלבי הדבקה הכוללים צורות חופשיות קצרות חיים אשר רגישים באופן ע משמעותי לשינוי סביבתי ויכולים להיות מושפעים גם על ידי שינויים מינורים בסביבה, מייצגיםחוליהמקשרתפגיעה במחזורהחייםשלהטפילים (1999.(Mackenzie, שימוש אפשרי בטפילים כביו-אינדיקאטורים יכולים להתחלק ל- 2 קבוצות: Effect indicators.1 היעדרם של חלבונים "יהתמקדותבמדדיםתאיים ותת-תאיים, ניתןלהשתמש בנוכחותםאו (או רצפי הדנ"א/רנ"א) כתגים ביולוגיים. אם מסתכלים על תג ביולוגי ומולקולארי של אורגניזמים ותאים, טפילים יכולים להיות בעלי חשיבות כפקטורים המשפיעים על ההומיאוסטזיס הפיזיולוגישלהמאכסןשלהם (2004.(Sures, 2. indicators Accumulation לטפילים יש את היכולת לרכז רעלנים סביבתיים ברקמות שלהם ויש לכך תועלת בניטור סביבתי. עד עתה, נחקרו מינים שונים של תולעים בהתייחסות ליכולת האגירה שלהם למתכות כבדות (2001.(Sures, אף על פי שטפילים אינם אוגרים בתוכם מזהמים 297

298 אורגאניים,הם יכוליםלשנותאת הספיגהשל הכימיקליםשל מאחסניהם, כוללמתכות ) Evans (Bergey et al., 2002),(et. al., 2001, in Sures, 2004 בקרב טפילי דגים, נחקרו רק טפילים פנימיים מתזואיים לגבי יכולת אגירת מתכות. נראה כי טפילים מסוג פרוטוזואה קטנים מכדי להוות חומר מספק לאנליזות כימיות מהימנות. טפילים חיצוניים כמו מונוגיניאה, סרטנים ועלוקות הינם היצורים הראשונים המושפעים מהמים בסביבתם וכנראה דומים לאורגניזמים החופשיים בדרך האגירה שלהם, כמו תולעי ריסים, סרטנים לא טפיליים ותולעים טבעתיות 2004) Sures,.( Bergey, et. al., 2002 in עקב מגבלות אלו, מרבית המחקרים על אודות אגירת מתכות בטפילים נעשים על תולעים פנימיות ) Sures,.( ניטורבאמצעות בדיקתמגווןועושרטפילים שימושבמחקר מעבר לשימושים בטפילים כפישתוארועד כה,נחקרוגם שינויים באוכלוסיות ובחברותהטפילים עםהתייחסותלזיהוםסביבתי ) Sures, Lafferty, 1999;Overstreet, 1997; Kennedy, 1997 in 2004) וזוהי השיטה בה יתמקד מחקרנו, לצורך הערכת הפגיעה הסביבתית אשר נוצרה עקב ההקמה והתפעולשלמתקןההתפלהבאשקלון. במקרה שלנו ייערכו דיגומים עונתיים של דגים אותם נבדוק לנוכחות טפילים- הן פנימיים והן חיצוניים,נספוראותם ונזההאותםעדלרמההטקסונומיתהנמוכה (עדכמהשניתן). טפילים הטרוקסנים parasites) (Heteroxenous עם מחזור חיים מורכב צפויים להתמיד רק בבתי גידול יציבים, בהם, הן השלבים החופשיים והן שלבי מאחסני הביניים הינם בעלי יכולת שרידות. תנאים קיצוניים צפויים לאפשר את התמדתם של טפילים מסוג מונוגיניאה (Monoxenous) עם מחזור חיים ישיר, בעלי מאכסן יחיד. זהו הרקע הרעיוני בשימוש בטפילים כאינדיקאטוריםאקולוגיים. חוקרים נעשים מודעים יותר ויותר לפוטנציאל שלהם כ- probes (גלאים) רגישים במחקרים העוסקים בפגיעות סביבתיות 2003) al.,.(paperna, 1997 in Dzikowski et. עקב כך, נעשה ניטור של פגיעה אנתרופוגנית באמצעות שימוש בטפילי דגים כאינדקסים אקולוגיים, במגוון בתי גידול: אוקיינוסים, ימים, נחלים ואגמים. ישנם תיעודים רבים על ההשפעה השלילית של זיהום עלחברות טפילים,אשרלעיתיםקרובות,מראיםירידה בעושרובמגווןהמינים Dzikowski et al.(,2003) הדגים ימדדו וישקלו עד לדיוק 1 מ"מ ו- 1 גר' (בהתאמה). פני השטח החיצוניים של הדג (עור, סנפירים, חלל פה) ייבדק, וטפילים שימצאו יירשמו ויקובעו בפיקסטיב מתאים. מערכת הזימים תופרד מכל דג ותקובע מיידית בצנצנות פורמלין 10%. בדיקת הטפילים תבוצע בהמשך על הזימים המקובעים. הטפילים יזוהו בעזרת ספרות רלוונטית וחלקם ישלחו למומחים רלוונטיים לבדיקה, זיהויואישורשלמינים. 298

299 5.4.3 עיבודהנתונים: 1. Species richness (S) 2. Margalef s index of diversity (D, Margalef 1958 in R. Dzikowski et al,2003 ) 3. Shannon Weiner index of diversity (H0) 4. Index of evenness (J) 5. Heteroxenous\monoxenous ratio (Sh/Sm) 6. True species richness extrapolated by Y=a(1 e bx)/b (Walter et al 1995) רמות ההדבקה יבוטאו על ידי (J) Janion's index אשר לוקח בחשבון, הן את *עוצמת הנגיעות ( intensity )והןאת *שכיחותה ( prevalence )בתלות בגודלהדג,מקוםתפיסתו והעונהבהנתפס. מהנתוניםשנאסוףמבדיקת הטפיליםנבדוקאתהפרמטריםהבאים: - עושרמינים richness) (Species - מגווןמינים diversity) (Species המקדםZ יחושבבאופןהבא: A B Zi כאשר : = 2 C i מס'הטפיליםהשייכיםלמיןנתון =A B =מס'הפרטיםהנגועיםבטפילזה C =סךכלהמאכסניםשנבדקו לדירוג של מיני טפילים על פי שכיחותם בקבוצה נתונה של תת-אוכלוסיות, נשתמש במקדם החשיבות (I) : s i= 1 Zi / *100 Zi I = כאשרi=1,2,.s מיניטפילים. * שכיחות הנגיעות -(prevalence) אחוז המאכסנים הנגועים במין טפיל נתון מתוך כלל פרטי המאכסניםשנבדקו. *עצמתהנגיעות (intensity) המספר הממוצעשלטפיליםממין נתוןהמצוייםבמאכסןנגוע. 299

300 6. מחקר כלכלי אנו מציעים שתי שיטות להערכת הנזק הכלכלי הכרוך בהשפעה הסביבתית של הכתם האדום על הסביבה הימית. מדובר בהצעה לקיום סקר בשיטת ההערכה המותנית Contingent Valuation.Travel Cost Approach (TCA) וסקרבשיטתעלותנסיעה Method (CVM) 6.1 הצעה לשיטתההערכההמותנית (CVM) כזכור, שיטה זו מבוססת על סקרים ושאלונים בעזרתם פונים למדגם מייצג של הציבור, על ידי הצגת מצב היפותטי, ושואלים את הציבור על נכונותו לשלם או לקבל בהינתן מצב מסוים. במקרה זה, נבחן את מוכנות הציבור לשלם תמורת הפסקת הזרמת מי הרכז בקו החוף, ומציאת פתרוןחלופי אשריביאלהפסקת תופעת "הכתםהאדום".יתרונות וחסרונותהשיטהתוארולעיל. כדילקבלתוצאות אשר ישקפובצורהאופטימאליתאת ערךהנזק הכלכלישלהכתם,אנומציעים לפעולעלפיהעקרונותהבאים: א. ייערך סקר (רצוי פנים אל פנים) בקרב האוכלוסייה המתגוררת באזור אשר יוכן על פי הכללים הנהוגיםבעריכתסקרים. ב. יפורטו בצורה ברורה וקצרה בפני הנשאלים פרטים על אודות מתקן ההתפלה ומטרתו, ואז תוצגנה לנשאלים תמונות של הכתם האדום, כפי שמופיעות בתרשימים על סמך הממצאים של הבדיקות האוקיאנוגרפיות אשר נערכו בשלב המוקדם יותר של הצעת מחקר זו, יוסברו לנשאל במונחים פשוטים, מהות הכתם ופוטנציאל הנזק שלו למערכת האקולוגית הימית ולאדם. ג. הסקר יבדוק את סוגי השימוש (שחייה, שיט בסירות, דיג, אופנועי ים וכו') ותדירויות השימושבקרבהמשתמשים וינותחוגםהתוצאותבקרב אוכלוסיה שאינהמשתמשת במיםובחוף (ערךללאשימוש). ד. בשלב הבא תוצג בפני הנשאלים שאלה סגורה בנוסח: "האם קיום הכתם האדום ימנע ממך להשתמש בחופים ובמים שבקרבת מתקן ההתפלה?" אלו שישיבו בחיוב יישאלו שאלה סגורה בנוסח: "האםאתהמוכןלשלם X תוספתמסבשנהעבורך (ועבורבנימשפחתך) בכדילהיפטר מהשפעת הכתם האדום הנוצר מפעילות מתקן ההתפלה באשקלון?" קבוצת המשיבים בחיוב תתחלק לקבוצות משנה ולכל קבוצה תוצג סכום שונה. על מנת לצמצם את אפשרויות ההטיה, ייערך סקר דומה בקרב קבוצת ביקורת ובפני המשיבים בקבוצה זו תוצג שאלה פתוחה בנוסח: "כמה אתה מוכן לשלם בשנה בצורת מסים עבורך (ועבור משפחתך) כדי להיפטר מהשפעתהכתם האדום הנוצר מפעילות מתקן ההתפלה באשקלון?" בפני חברי קבוצת הביקורת יודגש כי תקציבם מוגבלואלושינקבובסכוםהגדולמאחוז מסויםמהכנסתםהשנתיתלאיובאובחשבון. ה. ייאסףמידע עלאודותהרקעשלהנשאלים (קבוצתגיל,מצב סוציו-אקונומי,הכנסהחודשית, מספרהנפשות במשקהבית,מספרהמשתמשיםוהלאמשתמשיםבמשקהביתוכו'). ו. ייבנהמודל אשר יכלולאתכל הפרמטריםלעילובהמשךניתוחהתוצאות. למידע מפורט יותר על אודות עריכת השאלות ועל אודות השיטה בכללה, ניתן לעיין ב- Ofiara,

301 6.2 הצעהלשיטתעלותנסיעה (TCA) כאמור, בשיטה זו נעשה שימוש בעיקר בכדי לכמת את התועלות של אתרי פעילות נופש ופנאי, יערות, פארקים חוף ים וכו' והיא בוחנת מעבר לעלות כרטיס הכניסה את סך ההוצאות שהמשתמשיםמוכנים להוציאכדילבלותבפארקכמוהוצאות הנסיעה,החניה,הלינהוכו'. במקרה של מתקן ההתפלה באשקלון ועל בסיס בדיקות ראשוניות שערך המשרד להגנת הסביבה, הכתם מתפשט לרדיוס של כ- 3 קילומטר מהמתקן. טרם הוברר אם ההשפעה שלו חורגת מטווח זה. המשמעות היא שהכתם עלול להביא לסגירת חופים, או מניעת שימוש של משתמשים פוטנציאלים ברצועת החופים והים אשר בטווח זה. שימוש בשיטת עלות נסיעה ישלים את שיטת CVM אשר תוארה לעיל, לאור העובדה כי מדובר בסקר אשר יעריך את הנזק הכלכלי העלול להיגרם לתושבי האזור בשל הצורך לנסוע לחופים ורצועות ים רחוקות יותר. להלן תאור שלבי הסקרהמוצע: א. ייבחר מדגם מיצג בקרב תושבי האזור המתגוררים ברדיוס של כ- 20 קילומטר ממתקן ההתפלה באשקלון. ההנחה היא שהנזק שייגרם לתושבים המתגוררים מעבר למרחק זה יהיה זניח. ייעשה מאמץלביצוע סקרים פנים אל פנים. על מנתלמנוע הטיה,יתפרסהסקר על פני יותר מעונהאחת.בכלאופן,סקרזה,גםהוא,יושתתעל הכלליםהמקובליםבעריכתסקרים. ב. בפני הנשאלים יוצג רקע קצר על מתקן ההתפלה והכתם האדום (ראה פרק 6.1, סעיף ב'). בהמשך תוצג שאלה סגורה בנוסח: "האם הכתם האדום גרם לך להירתע מלעשות שימוש ברצועתהחוףוהיםשבקרבתמתקןההתפלה?" ג. אלה אשר ישיבו בחיוב, יישאלו על מספר הנסיעות בשנה לחופים השכנים, סוגי הבילוי בחוף ובים (שיזוף, שחייה, שיט, דיג ספורטיבי), תוספת עלות נסיעה (דלק ובלאי הרכב), תוספת המרחק ותוספת הזמן לכל נסיעה. במידה ומדובר בנסיעה למספר יעדים יש לנטרל את המרכיב מהחישוב. ד. באשר לעלות זמן נסיעה, החישוב יעשה על בסיס רמת ההכנסה של הנשאל או על פי ממוצע הכנסהבתחוםבועוסקהנשאל. ה. ייאסף מידע עלאודות רקע הנשאל,בדגשעלמספרהנפשותבבית,מצב סוציו-אקונומיוכו'. ו. ייבנהמודללחישובהנזק וניתוחכללהתוצאות. מידעיותר מפורטלעריכתהשאלותובכלל ניתןלמצואבספרOfiara ( 2001 )עמוד

302 חלק ה': תוצאות ראשוניות 7. ניהול משקי מים למעשה, התוצאות הראשוניות של סקירת הספרות בנושא ניהול הביקוש למים נמצאות בפרק שיטות. אלו הן הכמויות הניתנות לחיסכון על פי דו"ח אדם טבע ודין (ראה פרק 4.1.2), והאחוז המשוער לחיסכון אשר מספק הדו"ח של פרץ דר על סמך מקרה הבוחן בקליפורניה (ראה פרק ).על סמךנתוניםאלוניתן להתחילבמילויטבלה 4.6. קטגוריה כלכלי האמצעי הספציפי שיושם עידוד חקלאות חסכונית חסכמים במגזר הציבורי חסכמים במגזר הפרטי פיתוח גינון חסכוני מקום וזמן היישום גודל המגזר הרלוונטי (מלמ"ק) 544 עלות האמצעי % חיסכון למגזר הרלוונטי חיסכון שנתי במלמ"ק עלות למ"ק? לאחר 10 שנים: 24 אג' מ\ "ק??? ? 25% (12) 15%? 29 מיליון ש"ח חד פעמי?? ישראל טכנולוגי תיאורט י תיאורט י במיםעלידי הרשויות 50? המקומיות מחזור מים אפורים תיאורט י בנייה המאפשרת חלחול ואגירתמים תיאורט י? 100? רגולציה מניעת תיאורט? 80? זיהום י??? חינוכיים וטיפול ורות במק מים מזוהמים תקנות לחסכון במים 302

303 8. מחקר אוקיאנוגרפי עלסמךהפלגה ראשונה,אשרתוצאותיהעובדו זהמכבר,ניתןלהציגחלקמןהמגמותאשרנצפו. 8.1 פרופילי הפרמטרים הכלליים בגוף המים a. 3 b. 3 Temparture Profile Salinty Profile Salinity (ppt) Temp. ( 0 C) Depth (m) Depth (m) c. 3 d. 3 Dissolved Oxigen (DO) Profile Dissolved Oxygen (DO)- % Saturation Profile Depth (m) DO Concentration (µg/l) Depth (m) DO- % Saturation e. 3 f. 3 ph Profile Turbidity Profile Depth (m) ph Depth (m) Turbidity (NTU) Station Fe1 Fe2 Fe3 Fe4 Fe5 Fe

304 פ( תרשים 8.1: פרופילים של טמפרטורה (3a), מליחות (3b), חמצן מומס (3c), אחוז חמצן מרוויה בהתאםכפישנמדדובתחנות השונותבאמצעותמכשירה- YSI. (3f), ועכירות (3e) ph,(3d) נוטריאנטים [Nh4+] (µm) פ"ש- Fe1 פ"ש- Fe2 פ"ש- Fe3 פ"ש- Fe4 Fe4-3.5m station Fe5-4.2m + (NH 4 ) פ"ש- Fe5 פ"ש- Fe6 Fe6-5.7m תרשים 8.2: ריכוזי אמוניום בתחנות השונות, בפני השטח ובעומק. "ש= פני השטח) תחנה Fe5 בעומק הינה בעלת נתון חסר, מכיוון שנמצא כחריג ריכוזי (µm) PO Fe1- פ"ש Fe2- פ"ש Fe3- פ"ש Fe4- פ"ש Fe4-3.5m Station (PO 4 בתחנות השונות,בפני השטח ובעומק. 3- ) Fe5- פ"ש Fe5-4.2m Fe6- פ"ש Fe6-5.7m תרשים 8.3: ריכוזי זרחן אנאורגאני ריכוזי (µm) DOP Fe1- פ"ש Fe2- פ"ש Fe3- פ"ש Fe4- פ"ש 304 Fe4-3.5m station Fe5- פ"ש Fe5-4.2m Fe6- פ"ש Fe6-5.7m תרשים 8.4 ריכוזיזרחן אורגאני מומס( DOP ) בתחנות השונות, בפני השטח ובעומק.

305 DOP PO [TDP] (µm) 0.05 (µm) NO 2 ריכוז - +NO Fe1- פ"ש Fe1- פ"ש Fe2- פ"ש Fe2- פ"ש Fe3- פ"ש Fe3- פ"ש Fe4- פ"ש Fe4-3.5m station Fe4- פ"ש Fe4-3.5m Fe5- פ"ש Fe5-4.2m Fe6- פ"ש Fe6-5.7m station תחנה תרשים 8.6: ריכוזי ניטריט וניטראט בתחנות השונות, בפני השטח ובעומק. תחנות העומק מייצגות ערכים הקטנים ריכוזי ( µm) SiOH4 Fe5- פ"ש Fe5-4.2m Fe6- פ"ש Fe6-5.7m תרשים 8.5: ריכוזי זרחן מומסכללי (TDP) בתחנות השונותבפני השטח ובעומק. ניתן לראות את החלוקה בין זרחן אורגאני לאנאורגאני, בהתאם לנתונים המופיעים בתרשימים 8.3 ו מ µM טווח הקריאה של מכשיר ה,SAN plus SYSTEM ולפיכך מוצגות כריכוז 0. 0 Fe1- פ"ש Fe2- פ"ש Fe3- פ"ש Fe4- פ"ש 305 Fe4-3.5m station Fe5- פ"ש Fe5-4.2m Fe6- פ"ש Fe6-5.7m תרשים 8.7 :ריכוזי חומצה סיליצית ) 4 (SiOH בתחנות השונות, בפני השטח ובעומק.

306 כלורופיל ו- SPM 8.3 [Chl] (µg/l) Fe4 פ" ש Fe3 פ" ש Fe2 פ" ש Fe1 פ" ש Fe4-3.5m Fe5 פ" ש Fe5-4.2m Fe6 פ" ש Fe6-5.7m Station תרשים 8.8: ריכוזי הכלורופיל בתחנות הדיגום השונות. בפני השטח ובעומק. הריכוזים מהווים ממוצע לריכוזי שני הדופליקטים אשר נעשו לכל תחנה. (פ"ש= פני השטח) ריכוז (mg/l) SPM פ"ש - Fe1 פ"ש - Fe2 פ"ש - Fe3 פ"ש - Fe4 Fe4 3.5m station פ"ש - Fe5 Fe5 4.2m פ"ש Fe6 Fe6 5.7m תחנה תרשים 8.9: ריכוז החומר החלקיקי המרחף (SPM) בתחנות הדיגום השונות, בפני השטח ובעומק. 306

307 פרק ו': מסקנות והמלצות עבודה זו מקיפה מגוון רחב של נושאים הנוגעים כולם בצורה זו או אחרת לנושא משק המים בישראל. פתחנו עם בעיית מפלס ים המלח, אך דרך החלופות המוצעות לפתרון הבעיה, העברנו את המיקוד לשני היבטים עכשוויים בהקשר של משק המים: התפלה וניהול משק מים ישראל, כנציגיהם של שתי חלופות נבחרות. ביצענו השוואה בין ההיבטים בעזרת תרגום המשמעויות של כל אחד מהם לעלויות כלכליות, כאשר החידוש בעבודת המחקר הוא בהוספת עלויות חיצוניות חדשות להתפלה בישראל, המבוססות על תופעה אוקיאנוגרפית אשר טרם נחקרה. אף על פי שעבודה זו התרחבה וחלשה על תחומים רבים, ועל אף היקפה, נותרו עדיין היבטים רבים אשר דורשים מחקר, וזאת על מנת להגיע אל אותה מטרה- הנקודה הקריטית, אך באופן מדויק יותר וקרוביותרלמציאות. 9. ניהול משק המים כבר בסקירת הספרות הסתמן כי למשימה, הפשוטה כביכול, נחוץ המשך מחקר, וזאת על מנת ליישב את הפערים הקיימים בנתוני משק המים בישראל, קרי ביקוש והיצע. הבחנו בחוסר התאמה במקורות לגבי היצע המים בישראל, בחוסר התייחסות לאופן המדויק בו חושבו הכמויות, ובהיעדר התייחסות לסתירה בין מקורות בינלאומיים למקורות מקומיים, בין מקורות מקומיים שונים ובין שני דו חות של מקור זהה משנים שונות. כחלק ממסקנותינו, אפוא, אנו ממליצים ליישב את חילוקי הדעות ולרכז את נתוני המים של ישראל במקום אחד. כאשר לא ידועהבוודאותכמותהמיםבישראל,קשה להימנעממשברימיםבעתיד. גםללא הבעייתיותאשר התגלתה במהלךהסקירה,החל פרקזהעםאי אילוהזנחות ועםמגבלות שונות של זמן ופרקטיקה. חלק מהזנחות אלו, נוגע לעלויות חיצוניות של ניהול ביקוש. נראה היה נכון להתמקד בשלב זה בעלויות החיצוניות של הגדלת היצע (התפלה), לאור העובדה אשר התבהרה בעבודהזו,כי ישראלמשקיעהמשאביםרבים בהגדלתההיצע, ופחותבהקטנתהביקוש. אולם,כעתלכשזכה נושא ההתפלה להתייחסותנרחבת בכל הנוגע לעלות חיצונית, ראוי כי בעתיד יבוצע מחקר השוואתי דומה אשר ינסה לקרב גם את המחיר של ניהול אמצעי הביקוש אל מחירו האמיתי. דוגמא להשפעה חיצונית אשר הוזנחה: אובדן חופש- לפעולות אכיפה כגון איסור גידולי דשא,איסור בריכותפרטיות,הפחתהבגינות ציבוריותוכו',קייםמחירחברתיברור,אשרמיידית נכללבהגדרהשלמחיר כלכלי.קיימותגםהשפעות סביבתיותבניהולמשקמים, אשרמהןנגזרות עלויות חיצונית, לדוגמה צמצום במי הקולחין הנגרם באופן ישיר על ידי צמצום הביקוש, עשוי לפגוע באספקת המים לנחלי ישראל, אשר רבים מהם ניזונים באופן כמעט מלא ממי קולחין מטוהרים. סקירת הספרות לא מגיעה לרזולוציה הבוחנת את מגבלות תכניות הניהול אותן היא סוקרת. כך לדוגמה, אם בסקירה מגלים אמצעי ניהול ביקוש אשר הביא לירידה של כ- 50 מלמ"ק, אך ניתן היה ליעל זאת ל- 80 מלמ"ק, יירשם הנתון כאילו יכולת החיסכון הינה 50 מלמ"ק. כמו כן סקירת הספרות בנושא נשארה מוגבלת לתוכניות ניהול אשר נוסו או נהגו, ולא היה ניסיון להפרות את הידע הקיים ולהגות תכניות חדשות אשר טרם נוסו. בכך נשאר מקום נוסף לייעול משק המים, אשרלאנלקחבחשבון. היבט חשוב, אשר מחקר זה מודע לקיומו אך נאלץ להתעלם ממנו, הינו קיום תלות הדדית בין אמצעי ניהול שונים. כמות המים אשר ניתן לחסוך הרי מוגבלת, וכאשר מפעילים אמצעי חיסכון 307

308 אחד, סביר כי יכולת החיסכון על ידי אמצעי חיסכון אחרים תופחת במידה מה. כך לדוגמה, אם נחסכו כמויות גדולות על ידי אכיפה, אזי לאזרח הפשוט תהיינה פחות אפשרויות לחיסכון באמצעות פעולותהתנדבותיותוכך פעולותלחינוךהציבור תהיינהפחותאפקטיביות. 10. התפלה כניהול היצע- משמעויות סביבתיות בנושא ההתפלה והשפעותיה הסביבתיות, עמד המחקר כשלפניו פרושה ארץ בראשית. מיעוט המחקרים בנושא השפעות סביבתיות של התפלה, הותירו את הנושא פתוח למחקר בתחומים רבים, אך חסר בידע קיים. השפעות סביבתיות רבות אינן ידועות כלל, ולראייה, המחקר אותו בחרנו לבצע, הינו תקדים עולמי, אשר עד להופעתו ב- 2006, לא היה מוכר כתופעה הקשורה להתפלה, אף בקרב המומחים המובילים בתחום ההתפלה (ספראי, 2007). יש לזכור כי ריבוי הנזקים הפוטנציאליים לסביבה הימית אינו מעיד בהכרח כי ההשפעה הסביבתית הינה כה חמורה, מאחר ורבים מהם טרם הוכחו באופן מובהק, ומסתמכים על השערות וחששות.עם זאת, לאור הדברים ברור כי רמת הידע המדעי בנושא אינה מן הגבוהות, וכי דרושים מחקרים רבים בתחום,ביניהםרצויכייהיוגםכאלהאשר יסקרוהשפעותארוכותטווח. מחקר זה, אם כך, לא בוחן מעשית את כלל ההשפעות הסביבתיות אשר כרוכות בהתפלה, אלא מתמקד בסביבה הימית, ובתרחיש ייחודי, אשר עד כה מוכר ממתקן התפלה אחד. קיים צורך להמשיך ולחקור את ההשפעות הסביבתיות הנובעות מהפרמטרים כפי שפורטו בסעיף 2.5.3, ואת ההשפעות הסינרגטיותהאפשריותמשילוב כהרבשלגורמיהפרעה. לנוכח המצב בו ישראל עומדת בפני הקמת מתקני התפלה לאורך חופיה, רצוי כי ימשיכו ויבוצעו מחקרים דוגמת מחקר זה, אשר יבדקו השפעות שונות על הסביבה הימית כתוצאה מהתפלה. התפלה בישראל צפויה להיות פרויקט עצום בהיקף חסר תקדים (ביחס לשטח גיאוגרפי ולקצב ההקמה הצפוי), אך באותה עת, חוסר ודאות בולט בכל היבט. לפיכך, ראוי כי יבוצעו ניטורים באזורים המיועדים להקמת מתקנים, ויבחנו שינויים כימיים, פיסיקאליים וביולוגיים המתרחשים,החלבשלבהבנייה, וכלהבתפעולוהשוטף. עוד מגבלהבמחקרנוהינההיעדר ההתייחסותלסינרגיה הנגרמתעקבריבוימתקניהתפלה.כאשר מתקן התפלה אחד פוגע בסביבה הימית, הפגיעה צפויה להיות מקומית (2002,(Höpner, כך שאוכלוסיה מקומית תיפגע, אך סביר שאקוסיסטמות שכנות תוכלנה לתמוך בפלורה ופאונה האזורית. אולם, כאשר צפויים שבעה מתקני התפלה בין אשקלון לחדרה, ייתכן ותיפגע זמינות אקוסיסטמות למינים השונים, והפגיעה האקולוגית תגדל בצורה סינרגטית עם ריבוי המתקנים. סוגיהזוראויהלהיבדקבמחקרנוסף. 11. הערכת העלות האמיתית של התפלה מגבלות השיטות במחקר הכלכלי, נגזרות בראש ובראשונה ממגבלות המחקר האוקיאנוגרפי. כך לדוגמה, ריבוי מתקני התפלה מגדיל את תצרוכת החשמל בשל עליה המליחות, והעובדה כי מי הרכז של המתקן במעלה הזרם הופכים למי ההזנה של זה שבמורד (פרק 2.3); כך עשוי מחיר ההתפלה לעלות, עם ריבוי המתקנים לאורך החוף. חוסר הידע בנוגע להשפעות ההתפלה, אפוא, מחלחל ישירות גם לחוסר הידע בדבר עלויות חיצוניות, במיוחד בכל הנוגע לסביבה הימית. על 308

309 מנת להמשיך ולהתקרב למחיר האמיתי של ההתפלה, יש צורך לכמת ולהעריך את העלויות החיצוניותאשרנלוותלהתפלה,כתוצאה מהיבטיםשאינםקשוריםלאודווקאלכתםהאדום. כמו כן, המחקר הכלכלי הגביל עצמו לשתי שיטות להערכת עלויות חיצוניות: CVM ו- TCA, ומשוםכך אינוכוללהערכה כלכלית שלפגיעה במגווןועושרהמינים (ללאדגה)אשר דורששיטות מחקר מסוג אחר services).(ecosystem בנוסף, לא חושבה הפגיעה העלולה להיגרם לענף הדיג והחקלאות הימית (כגון כלובי הדגים באשדוד) כתוצאה מהנזק הסביבתי. ולבסוף, לא בוצעה הערכה לעלויות חיצוניות הנובעות מפגיעה בבריאות הציבור, כתוצאה מרחצה באזור מזוהם, צריכתדגיםאשרהוצאו מהאזורועשוייםלהכילמתכותכבדותועוד. בנוסף לכל האמור, חשוב לזכור, כי לא רק עלויות חיצוניות שליליות צריכות להילקח בחשבון הסופי, אלא גם תועלות חיצוניות. מחקר זה מכיר בכך, כי קיימות תועלות, כגון העובדה שמים מותפלים נוטים לפחות שיקוע ועל כן צפויים לגרום לנזק מופחת בכל הנוגע לצינורות הובלה, מכונותכביסההמלחתמי תהוםכתוצאהמהשקיהוכו'. 12. סיכום חשיבות המחקר הינה בהגברת המודעות לנזקים הסביבתיים הכרוכים בהתפלה, בדגש על הנזק לים ולחופים שבקרבת מתקני ההתפלה. לאור העובדה כי טרם בוצע כל מחקר על אודות משמעויות הכתם האדום למערכת האקולוגית הימית ולבריאות הציבור, עולה חשיבותה של הצעת המחקר בהיבטהאוקיאנוגרפי-סביבתי. כמו כן, בחינת הערך הכלכלי של הנזק לים חיונית על מנת לאפשר למקבלי ההחלטות תמונה רחבה יותר על אודות עלויות חיצוניות של מתקן התפלה, והכרה במשמעויות הנגזרות מהוספת מתקני ההתפלה רבים לאורך חופי הים התיכון. במידה ויתברר כי העלויות החיצוניות של הכתם האדום גבוהות מן הסביר, ייתכן כי מקבלי ההחלטות בארץ יבחרו לאמץ שיטות אחרות להגדלת מלאי זמין של מים במדינה, כגון הגברת חיסכון, מחזור מים (כגון הגברת השימוש במי-קולחין), ריסון הביקוש ועוד. בניית מודל ייעול עלויות לבחינת הדרכים הזולות ביותר לאספקת כמות המים הנדרשת למשק, תעניק למקבלי החלטות מידע טוב יותר למציאת שיווי משקל בין כמות ההתפלה הנדרשת לבין פעולות אחרות המגדילות מלאי זמין, לרבות ניהול ביקוש והגדלת היצע בדרכיםאחרות. 309

310 חלק ז' ר: שימת מקורות מאמרים, ספרים וכתבי עת ASTM. (1983) American Society for Testing and Materials Designation -D Standard test method for trace elements in coal and coke ash by atomic absorption, pp Bernhard M. and George S.G.(1986) Importance of chemical species in uptake, loss and toxicity of elements for marine organisms. In: The importance of chemical speciation in environmental processes. M. Bernhard, F.E. Brinckman, P.J. Sadler Eds. Dalhem Conference. Springer Verlag, pp Beck U. (2000). Risk society revisited. Chapter 12, Pp in Adam B., U. Beck and Loon J.V. (eds.) The Risk Society and Beyond: Critical Issues for Social Theory, Sage Publications LTD. London UK Becker, N and Katz, D (2006) Economic valuation of resuscitating the Dead Sea. Water Policy 8 (2006) Chow C.W.K., House J., Velzeboer R.M.A., Drikas M., Burch M.D. & Steffensen D.A. (1998) The effect of ferric chloride flocculation on cyanobacterial cells. Water Research, vol. 32, no. 3, pp Dreizin Y, Tenne A and Hoffman D (2007) Integrating large scale seawater desalination plants within Israel s water supply system. Desalination (2008). 220: Dzikowski R., Paperna I and Diamant A (2003) Use of fish parasite species richness indices in analyzing anthropogenically impacted coastal marine ecosystems. Helgoland Marine Research Volume 57, Numbers 3-4 / October,

311 Evans C.A., O Reilly J.E. and Thomas J.P (1987). A Handbook for the Measurement of Chlorophyll a and Primary Production. Biomass Scientific Series no.8. Gaudette H.E., Flight W.R., Toner L. and D.W Folger (1974) An inexpensive titration method for the determination of organic carbon in recent sediments. J. Sed. Pet. 44, 249:253. Holm-Hansen, O., Lorenzen, C.J., Holmes, R.W. and Strickland, J.D. (1965) Fluorometric determination of chlorophyll. Journal de Conseil International pour l Exploration de la Mer, 30:3-15. Hoepner T and Lattemann S (2003) Chemical impacts from seawater desalination plants a case study of the northern Red Sea DesalinationVolume 152, Issues 1-3, 10 February 2003, Pages Hardin G (1968) The Tragedy of the Commons. Science Vol no. 3859, pp Hoepner T, Lattemann S (2002) Chemical impacts from seawater desalination plants- a case study of the northern red sea. Desalination 152 (2002) Holm-Hansen O., Lorenzen C.J., Holmes R.W. and Strickland J.D. (1965) Fluorometric determination of chlorophyll. Journal de Conseil International pour l Exploration de la Mer, 30:3-15. Hornung H., Krom M.D and Cohen Y (1989) Trace metal distribution in sediments and benthic fauna of Haifa Bay, Israel. Estuar.Coastal & Shelf Sci. 29, Hull N.H., Belluck D.A. and Lipchin C (2006) A Framework for multi-criteria decision-making with special reference to critical infrastructure: policy and risk management, working group summary and recommendations. Chapter 5 Pp in Arapis G., N. Goncharova and P. Baveye (Eds.) Ecotoxicology, Ecological Risk Assessment and Multiple Stressors. Springer. Netherlands. 311

312 IOC-SCOR-UNESCO (1994). Manual and Guides 29. Protocols for the Joint Global Ocean Flux Study (JGOFS) core measurements. Kester D.R. (1986) Equilibrium models in seawater: applications and limitations. In: The importance of chemical speciation in environmental processes. M. Bernhard, F.E. Brinckman, P.J. Sadler Eds. Dalhem Conference. Springer Verlag, pp Kress, N. and B. Herut (2001) Spatial and seasonal evolution of dissolved oxygen and nutrients in the Southern Levantine Basin (Eastern Mediterranean Sea). Chemical characterization of the water masses and inferences on the high N:P ratio. Deep Sea Research, Part I, 48, Lattemann S, Höpner T (2008) Environmental impact and impact assessment of seawater desalination. Desalination 220 (2008) 1 15 Listsin D (2008) Lecture: "Energy Issues in Desalination Techniques". Given on June 17 th 2008, under the 36th annual ISEEQS Conference, at the Rabin Auditorium in Technion institute. Mackenzie K (1999) Parasites as Pollution Indicators inmarine Ecosystems: a Proposed Early Warning System. Marine Pollution Bulletin Volume 38, Issue 11, November 1999, Pages MAP (2003) Sea Water Desalination in the Mediterranean: Assessment and Guidelines. MAP. Technical Reports Series No. 139, UNEP/MAP, Athens, Pagano G., His E., Beiras R., De Biase A., Korkina L.G., Iaccarino M., Oral R., Quiniou F., Warnau M. & Trieff N.M.(1996) Cytogenetic, developmental, and biochemical effects of aluminum, iron, and their mixture in sea urchins and mussels. Archives of Environmental Contamination and Toxicology, vol. 31, no. 4, pp

313 Ofiara D. D and Seneca J. J (2000) Economic losses from marine pollution: a handbook for assessment. Washington, DC : Press., Island. Ofiara D. D (2001) Assessment of Economic Losses from Marine Pollution: An Introduction to Economic Principles and Methods. marine pollution bulletin Vol. 42, No. 9, pp , Paperna I (1997) Fish parasites as indicators of environmental quality introductory remarks. In: Paperna I (ed.) Fish parasites as indicators of environmental quality. VII European Multicolloquium of Parasitology, Parma. Parassitologia 39:168. Rachid M and Chouikhi A (2005) Ecotoxicological marine impacts from seawater desalination plants. Desalination Volume 182, Issues 1-3,November 2005, Pages /Desalination and the Environment. Raventos N., Macpherson E., Garcia-Rubieis A. (2006) Effect of brine discharge from a desalination plant on macrobenthic communities in the NW Mediterranean. Marine Environmental Research 62 (2006) Robinson C., and P. J. le B. Williams (2005) Respiration and its measurement in surface marine waters. In del Giorgio, P.A. and Williams, P.J. le B. (eds.), Respiration in Aquatic Ecosystems, Oxford University Press, Oxford, pp Raventos, N., Macpherson, E., Garcia-Rubieis, A. (2006) Effect of brine discharge from a desalination plant on macrobenthic communities in the NW Mediterranean. Marine Environmental Research 62 (2006) 1 14 Saenz V., Blasco J., Gomez-Parra A. (2003) Speciation of heavy metals in recent sediments of three coastal ecosystems in the Gulf of Cadiz, Southwest Iberian Peninsula. Environmental Toxicology and Chemistry, 22, Safrai I., Zask A (2008) Reverse Osmosis desalination plant - marine environmentalist regulator point of view. Desalination 220 (2008)

314 Smith S, Azam F (1993) A simple economical method for measuring bacterial protein synthesis rates using 3 H leucine. Mar. Microb. Food Webs, 6: Sures B (2001) The use of fish parasites as bioindicators of heavy metals in aquatic ecosystems: a review. Aquatic Ecology 35: , Sures B, Siddall R and Taraschewski H (1999) Parasites as Accumulation Indicators of Heavy Metal Pollution Parasitology Today Volume 15, Issue 1, 1 January 1999, Pages Sures B (2004) Environmental parasitology: relevancy of parasites in monitoring environmental pollution. Trends in Parasitology Volume 20, Issue 4, 1 April 2004, Pages Tagar Z. (2007). Nature, agriculture and the price of water in Israel. Friends of The Earth Middle East. Tal A (2006) Seaking Sustainability: Israel's Evolving Water Management Startegy. Science Vol no. 5790, pp Thomasa J.S. and B. Durham b (2003) Integrated Water Resource Management: looking at the whole picture. Desalination. 153: United Nations World Water Assemsment Program (2006) Water: A Shared Responsibility. pub. by United Nations Educational, Scientific, and Cultural Organization (UNESCO). Paris, Ward F. A. (2005) Decision support for water policy: a review of economic concepts and tools. Water policy ISSN , vol. 9, n o 1, pp [31 page(s) (article)] (6 p.1/4). Windsor D. A. (1998) Most of the species on earth are parasites. International Journal for Parasitology 28, 1939±1942. Zhou Y, Tol R.S.J (2004) Evaluating the costs of desalination and water transport. WATER RESOURCES RESEARCH, VOL. 41,

315 בןגוריוןד.( 1956 )דרומה. עמ' בחזוןודרךכרךה',הוצאתעינת. בקר נ. (2004) הערכה ראשונית של כימות ההשפעות החיצוניות של מתקני התפלה בישראל וניתוח עלויות השוואתי של חלופות ההתפלה.ידידיכדורהארץהמזה"ת, דרייזיןי.-ראשאגףהתפלהדאז ( 2007 ).ראיוןטלפוני,אוקטובר הוועדה הפרלמנטארית (2002). דו"ח ועדת חקירה פרלמנטארית בנושא משק המים, דין וחשבון. וויס ע, (2005). ינון י,גבריאל ס דו"ח מסכם: פתרונות סביבתיים מי רכז וסילוק לטיפול מהתפלה.המשרד לאיכות הסביבה. עינב ר. (2003), היבטים סביבתיים של מתקן ההתפלה באשקלון. מים והשקיה, גיליון 438, עמ' עינבר. מקימתחברת Blue Ecosystems לייעוץסביבתי ( 2007 ),דוא"ל פפאינ. ( 2006 ).חופי ישראל 2006,דוח החברה להגנת הטבעעל מצבחופיהיםהתיכון. יעקובי י., ע., נישרי קרס נ., שהם-פרידר א. (2007). השפעת ברזל סולפאט (קואגולנט בטיפול קדם במתקן התפלה באשקלון) על הסביבה הימית הצעה למחקר מקדים. הוגש לאגף ים וחופים,המשרד להגנת הסביבה יולי קרס נ. וגליל ב. (2006). השפעת כלוריד הברזל (קואגולנט בטיפול קדם במתקן התפלה באשקלון) על הסביבה הימית: נקודות למחשבה.חקרימיםואגמים. תגר ז. (2007) טבע,חקלאות ומחירי המים בישראל.ידידיכדורהארץהמזה"ת. Worldwatch אתרי אינטרנט אברמוביץ נ. ג'נט קביעת ערך ל"שירותי החינם" 1998, January/February,תורגםעלידישחרדולב, של הטבע אדםטבעודין, 2008, דרייזיןי.( 2005 ),בטאוןנציבותהמים "אגמית" 171,ספט'-אוק'

316 המשרדלהגנתהסביבה 2008, חיים וסביבה, הסתייגויות לתקציב לשנת הכספים 2007, דו"ח הסתייגויות, קבוצת "ירוק" חבריהשדולה הסביבתית-חברתית (2006). ments/82.dc משרדראשהממשלה 2008, / צוקש. ( 2006 )התפלת מים בישראל: העלות הסביבתית, החברתית והכלכלית למול התועלת שבתהליך. אדםטבעודין. רשותהמים,2008 Cross-Border Cooperation to הרצאות ומידע בעל פה ברומברג ג., 2008 מצגת ידידי כדוה"א, הרצאה: Rehabilitate,אוניברסיטתתל-אביב. the Lower Jordan River / Dead Sea כץ ד תל-אביב. קורס "מבוא לכלכלת סביבה ומשאבי טבע", בי"ס ללימודי סביבה, אוניברסיטת ספראי א., 2007 ממונה שפכים תעשייתיים, ריאיוןטלפוני,נובמבר מקורות יבשתיים, המשרד להגנת הסביבה. קרסנ מידעשבעלפה.ניתןבחקרימים ואגמיםלישראל-חיפה, רון א אחראי פרוייקט "מוביל השלום", הרצאה: הצלת ים המלח-חלופות לפיתרון ,אוניברסיטתתל-אביב. רז א מכון ים המלח למחקר ופיתוח, הרצאה: משרד המדע. התעלה והתועלת ,אוניברסיטת תל-אביב., שני א.- ראש רשות המים של ישראל הרצאה: אוניברסיטתתל-אביב. ניהול משק המים בישראל. 316

317 השפעת תעלת הימים על הקישוריות בין שוניות האלמוגים בצפון מפרץ אילת אביטל קרולין-שון, אורית כהן, אסף ענבר, רמי יערי, מורי הקורס: פרופ' אביטל גזית אסיסטנטים: ירון הרשקוביץ, ד"ר דוד כץ, נעם סגל, עו"ד איתי אליאב יולי

318 תודות: תודהלכלהרשומיםמטהעלזמנםוהידעהחשוב שהעבירולנולמעןכתיבתעבודהזו. פרופ'אביגדוראבלסון,אוניברסיטתת"א - פרופ' יהודהבניהו,אוניברסיטתת"א - ד"ריעקב סילברמן,האוניברסיטההעברית - ד"רחזיגידלור,מכוןוייצמן - ד"ר עופרבן צבי,אוניברסיטתתל-אביב - ד"רמשה קיפלאווי,אוניברסיטתבן גוריוןוהמכון הבין-אונברסיטאיבאילת - ד"ר דודזכאי,רשותהגניםוהטבע,אילת - מר אסףזבולוני,המכון הבין-אונברסיטאיבאילת - 318

319 תוכן עניינים 317) :( 344- רקע התנאיםהפיסייםבמפרץאילת שונית האלמוגיםבמפרץאילת השפעות אנתרופוגניות עלשוניתהאלמוגיםבמפרץאילת תעלתהימים והשפעותאפשריותעל שוניותהאלמוגיםבמפרץאילת קשייםאפשרייםבמחקר השערות המחקר מטרות המחקר שיטות המחקר בחינתהקישוריות ביןאוכלוסיותאלמוגים מייצגיםבאמצעותסמניםגנטיים. בחינת דפוסיהתפוצהשל לארוותבצפון המפרץבאמצעותדיגוםשל לארוות מודללבחינתהשפעתהשאיבהעל הטמפרטורה,המליחותוריכוזהנוטריינטיםשלמי המפרץ מודללבחינתהשפעתהשאיבהעליכולתהאספקהשל לארוות ואופןהפיזורשל לארוות בצפון המפרץ מסקנות ביבליוגרפיה

320 רקע התנאים הפיסיים במפרץ אילת מבנה והיסטוריה מפרץאילתהואאגןצר ועמוק:אורכו 180 ק"מ,רוחבונעבין 5 ק"מ בצפוןהמפרץל- 25 ק"מ במרכזו ועומקו המירבי מגיע ל מטר.המפרץ הוא שלוחתו הצפונית מזרחית של ים סוף. השניים מתחברים במיצרי טיראן,במעבר צר ורדוד שעומקו מגיע ל- 250 מטר בלבד (איור 1). המפרץ הינו חלק מהשבר הסורי אפריקאי.הוא החל להיווצר לפני כ- 20 מיליון שנה כתוצאה מתנועתחציהאיערבצפונה וגזירתומיבשתאפריקה.רקלפני כ- 5 מיליוןשנהלערך,הוצף i המפרץבמי האוקיינוסההודישזרמואליודרךיםסוף. מיקום תחנת השאיבה אילת עקבה מפרץ אילת/עקבה איור 1 :צילומילוויןשלמפרץאילת (משמאל)ושלצפוןהמפרץוסימוןמיקוםמשוערשלאתרהשאיבה (מימין) טמפרטורה, מליחות ונוטריינטים מיקומו של המפרץ באזור מדברי ומבנהו הצר והעמוק המהווה וסת לשינויי טמפרטורה, גורמים לכך שמי המפרץ הינם חמים יחסית ובעלי משרעת טמפרטורה צרה, מ- 20 מעלות צלזיוס בחורף עד ל- 26 מעלות צלזיוס בקיץ. ס"מ בשנה) ( רמת קרינה גבוהה ולחות יחסית נמוכה גורמים לקצב אידוי גבוה אשר בשילוב עם מיעוט המשקעים, מיעוט מי השטפונות הנכנסים אל המפרץ, וחילוף המים המוגבל עם ים סוף גורמים לכך שרמת המליחות של מי המפרץ היא מן הגבוהות בעולם, בין 4.2-4%. הנוטריינטים, תרכובות החנקן והזרחן, נצרכים ע"י האורגנזימים האחראים על הייצור הראשוני ומכאן חיוניותם לכלל התהליכים הביולוגים המתרחשים במפרץ. המקור העיקרי לאספקת נוטריינטים למפרץ הם מי ים סוף הנכנסים אל המפרץ דרך מיצרי טיראן. בשל רדידותם של המיצרים, רק המים החמים והעניים ביותר בנוטריינטים ממי ים סוף, שהוא ים אוליגוטרופי בפני עצמו,מגיעים אל המפרץ ולכן מפרץ אילת הינו עני מאד בנוטריינטים. מקור נוסף של נוטריינטים למפרץ הם תוצרים מעשה ידי אדם המוזרמים אל המפרץ, בעיקר הנוטרייטים 1.4). (ראה סעיף בחלקו הצפוני המנוצלים בשכבות המים העליונות, שוקעים ומצטבריםכחומר אורגני אל תחתיתהמפרץ,שםחלקו מפורק לחומר מומס ע"י חיידקים.חומר אורגני מצטבר בקרקעית עד אשר ערבול של שכבותהמים (ראה סעיף 1.1.3) ישוב ויעלה אותו אל 1 השכבותהעליונות,מה שעלוללהוביללפריחתאצות. 320

321 1.1.3 שיכוב וערבול בעונת הקיץ כתוצאה מן הטמפרטורות הגבוהות והאידוי המוגבר ישנו שיכוב (תרמוקלינה) של עמודת המים במפרץ, כך שככל שמעמיקים שכבות המים הופכות קרות יותר ומלוחות יותר (כלומר כבדות יותר) ואין ערבוב של מים בין השכבות השונות. לקראת סוף הקיץ מגיע השיכוב לשיא כאשר לרב עומקו המירבי של השיכוב נע בין 150 ל- 200 מטר והפרשי הטמפרטורות בין השכבה העליונה לשכבה העמוקה ביותר מגיע ל- 7 מעלות צלזיוס. בחורף, שכבות המים העליונות מתקררות, השיכוב נשבר וישנו ערבול של שכבות המים. עומקו של הערבול תלוי בטמפרטורות המים כאשר בעונות קרות יותר הערבול יהיה עמוק יותר. בעונה רגילה מגיע הערבול לעומק של מטר. בשנת 1992, בעקבות התפרצות הר הגעש פינטובו, שגרם לירידת טמפרטורות באזור ולקרור של המים, הגיע הערבול במפרץ לעומק של מטר. 800 ערבול עמוק זה הביא להעשרה משמעותית של השכבות העליונות בנוטריינטים אשר הצטברו במשך שנים רבות בשכבות העמוקות, אליהם הערבול לאמגיעבדרךכלל. כתוצאה מכך התפתחהפריחה מאסיביתשלאצות ii אשריצרההפרעהקשהלמערכתהאקולוגיתבמפרץ רוחות וזרמים קצבהאידוי הגבוהבמפרץ (שהולך וגוברככל שנעים צפונה) יוצרהפרשימפלסיםבין צפון המפרץ לדרומו ובכך מניע את הזרם התרמוהליני, המכניס מים מים סוף אל המפרץ. מי ים סוף הנכנסים אל המפרץ הינם חמים יותר ומלוחים פחות ממי מפרץ אילת. הם נעים צפונה דרך שכבת המים העליונה (עד לעומק של 100 מטר), לאורך החופים המזרחיים של המפרץ. בדרך הם מתקררים והופכים למלוחים יותר בשל האידוי הגבוה, כך שבהגיעם צפונה הם שוקעים וזורמים בחזרה דרומה מתחת לזרימה הנכנסת, לאורך החופים המערביים של המפרץ (דפוס הזרימה הוא כנגד כיוון השעון).באמצעות מדידות זרמיםהעריכו כישטף המים הנכנס מים סוף אל מפרץ אילתהוא 30,000) 0.03SV מ"ק בשניה), iii שבעונתהקיץשטףזהיכול להיותקטןפישלושהאוארבעה. אם כי מדידות אלו נעשו בעונת החורף והערכה מקובלת היא כיוון הרוחות מוגבל לרוחות צפוניות (צפון מזרחיות) או דרומיות בלבד ע"י ההרים משני צידי המפרץ. כאשר הרוחות הדרומיות הינן נדירות וחזקות הרבה יותר מהרוחות הצפוניות. משטר הרוחות ביחד עם המבנה הבתימטרי של חופי המפרץ אחראים לזרימות סיבוביות בשכבת המים העליונה, המתנהלות במספר מוקדים שונים לאורך המפרץ. עוצמות הזרימה, כיווני הזרימה iv ומספר המוקדיםמשתנהלאורךעונותהשנה. גורם נוסף המשפיע על הזרימה במפרץ הוא משטר הגיאות והשפל כאשר מידי 6 שעות משתנה כיוון זרימת המים באיזור הכרית (האיזור הנתון להשפעתו של משטר הגיאות והשפל) כך שבזמן 1 הגיאותנעיםהמיםלכיוון החוףובזמןהשפלהמיםנסוגיםמהחוף. כל הגורמים הללו מצטברים יחד ליצירת דפוסי זרימה מורכבים. בכדי לנסות ולקבל הבנה טובה יותר של הזרמים במפרץ, ובמיוחד לאורך החופים באזור של שונית האלמוגים, נעשו בשנים האחרונות מספר מחקרים של מדידות זרמים באמצעות מכשירי Acoustic Doppler ) ADCP (Current Profiler vii vi v בנקודות שונות לאורך החופים של מזרח, מערב וצפון המפרץ. במחקרים הללו, שנמשכים לעיתים מספר שנים, מנסים החוקרים לקבל תמונה של דפוסי הזרימה באזורי המדידה ע"י חלוקת הזרימה למספר גורמים. הזרימה מחולקת לרכיבים לאורך החוף ובניצב 321

322 לחוף, לזרימה בשכבות מים שונות: עליונה (2-4 מטר), אמצעית (12-15 מטר) ותחתונה (30-40 מטר) ולזרימה בזמנים שונים לאורך חודשי השנה. מחקרים אלו מראים שכיוון הזרימה העיקרי במזרח המפרץ הוא כלפי צפון, כיוון הזרימה העיקרי במערב המפרץ הוא כלפי דרום ובצפון המפרץ ישנו דפוס זרימה מורכב יותר, כאשר בשכבת המים העליונה (שכבת המים עד ל- 2 מטר המושפעת בעיקר מרוחות) כיוון הזרימה העיקרי הוא כלפי דרום מזרח בעוד בשכבות העמוקות יותר כיוון הזרימה העיקרי הוא מערבה (יש לציין שדווקא המחקר שנעשה בצפון המפרץ נמשך לאורךתקופת זמןקצרהיחסיתשלמספרשבועותבלבדובשלכךיש להיזהרבקבלתתוצאותיו). 1.2 שונית האלמוגים במפרץ אילת האלמוגים בוני השונית בגלל הבתימטריה התלולה של קירות המפרץ, המבנה של מרבית שוניות אילת הן של שונית 1 חוגרת. למרות ששוניות צפון מפרץ אילת הינן נמצאות בגבול התפוצה הצפוני ביותר של שוניות 8 בעולם,מגווןהמינים בהןהואמןהגבוהיםבעולם. האלמוגים בוני שוניות בעיקר בני זמננו שייכים (Hermatypic) 1 (scleractinia).לאלמוגים הרמטיפיים תפקיד מפתח ביצירת מבנה השונית, לסדרת אלמוגי האבן הם מספקים מצע התיישבות ומחסה למגוון רחב של אורגניזמים ולכן פגיעה חמורה באלמוגים יכולה לגרום viii להתמוטטות כל אוכלוסיית השונית. הפוליפ הוא יחידת המבנה הבסיסית של מושבת האלמוגים, והינו יחידת חיים עצמאית המכילה את כל מערכות החיים הדרושות לייצור חי על מנת להתקיים. מרבית אלמוגי האבן בשונית האלמוגים מאחסנים זאוקסנטלות, אצות חד תאיות הנמצאות בתוך ריקמת האלמוג ומקיימות מעבר חומרים הדדי עם האלמוג. לצורך קיומן זקוקות האצות הללו לאור,כדי לקיים תהליך פוטוסינתזה.האצות מעבירות פחמן אורגני לרקמת האלמוג, הנחוץ לשם השקעת השלד המהווה את בסיס השונית. האלמוגים ניזונים מטריפה של זואופלקנטון, שמעשירה אותו בנוטריינטים, אלה מועברים בחלקם לאצות. יחסי סמביוזה אלו הם המאפשרים חיים וגדילה בים אוליגוטרופי, ובמקומות בהם אצות אלו לא יכולות להתקיים 1 לאתיווצרנהשוניות. שלב החייםהבוגר,הפוליפ,הינוישיב ( sessile ),צמודלמצעקשה, וקיבוץשלפוליפיםיוצרמושבת אך אלמוגים, ישנם גם מיני אלמוגים סוליטריים. התפתחות הצורה המושבתית באלמוגים מאפשרת להם להגיע לצורות גידול מורכבות ומגוונות. לתנאי הסביבה הפיזיקאליים והביולוגיים חשיבות רבה בקביעת צורת המושבה, ובתנאי תאורה נמוכים, תנאים של תנועת מים חזקה, 1 עכירות,סדימנטציה,משנה האלמוגאתצורתגידולו (עדכדיפגיעהבשונית) דפוסי רבייה באלמוגי אבן באלמוגי אבן תהליכי רבייה מינית ואל-מינית. תוצרי הרבייה המינית נקראים פלנולות (פגיות), שיכולות להתיישב בשונית המקור או להיות מופצות לאתרים אחרים. התפתחות השונית תלויה בגיוס פגיות חדשות, 1 להפיכתהלפוליפראשוני. תהליך רבייה אל-מינית מכונה ע"י גורמים פיזיקאליים הפגית מתיישבת בשונית ועוברת גלגול (metamorphosis) עד ושינוי צורה "רביית מקטעים", כיוון שהוא מתחיל עם שבירת מושבת האם כגון: סערות או זרמים חזקים או גורמים ביולוגיים כגון טריפה או 322

323 בלייה. המקטע יכול ליצור מושבה חדשה,שיתרונה הוא בגנוטיפ המותאם לסביבה וגודל התחלתי גבוה מאשר פוליפ ראשוני. אסטרגטיית רביה על מינית יכולה להיות גם הנצה של פוליפ 1, ix והיפרדותוממושבתהאם. קיימות מספר אסטרטגיות רבייה באלמוגים. מרבית האלמוגים שרבייתם נחקרה הינם דו מיניים (Hermaphrodits) אך ישנם גם אלמוגים חד מיניים ( gonochristic) כאשר אסטרטגיית הרמפרודיטית מהווה יתרון מכיון שגם אם לא נמצא פרט מהמין השני בסמיכות, הרי שמתאפשרת הפריה עצמית, אם כי קיימות מגבלות להפריה עצמית ע"י זמני הבשלה שונים של 9 הגמטות הנקביותוהזכריות. ישנם אלמוגים בהםמתקיימת הפריהפנימיתבתוך גוף הפוליפ ) brooding )וישנם אלמוגיםבהם ההפריההיאחיצוניתבגוף המיםלאחרשחרורשלתאי המין spawning) (broadcasting.מרבית אלמוגי האבן בים סוף הם broadcasting spawners והפגית נוצרת ומתפתחת בגוף המים מחוץ brooders 1,9 לגוף ההורה. הפלנולות של ה לרוב מעטות יותר אך גדולות ומפותחות יותר ולכן סיכויי הטריפה נמוכים יותר מאשר בשיחרור של המוני תאי מין, בעוד היתרון ב broadcasting 9 הואבכמות הגדולהשלהפלנולותהנוצרות,כך שהסיכוילהצלחתהרביהעולה. במפרץ אילת איננו מכירים תופעה של mass spawning הידועה משונית המחסום הגדולה באוסטרליה, אלא בידוד רבייתי בין מיני האלמוגים השונים. שחרור תאי המין מתרחש בעיקר בקיץ (מאי-אוקטובר), בד"כ בשעות הלילה ולעיתים במשך מספר לילות. באירוע spawning ישנו תיזמון של שחרור תאי המין של כלל מושבת האלמוגים באוכלוסיה של מין מסויים. ההיפותזה המקובלת טוענת כי היתרון של הבידוד הרבייתי הוא במניעת יצירת בני כלאייםלא פוריים, והוא מונעתחרותבין מיניםומאפשראת קיוםמגוון המינים הגדול בשוניות צפוןמפרץ אילת,בסביבה שאינהנתונהלהפרעות גדולותומתקיימיםבהתנאים קבועיםלמדי.זאת לעומת,שוניתהמחסום הגדולה באוסטרליה, שם הרביה המסונכרנת של כלל האלמוגים מהווה יתרון בסביבה בלתי 8 יציבה, והואגם הגורם למגוון המינים הנמוך יחסית באתר נתון. ישנם גורמים שונים המשפיעים על הרבייה כמו שינויים בטמפ' הגאות והשפל. מעקב אחר רבייתם של הראה כי תזמון רבייה קשור למופע הירח. ומליחות מי הים, אורך היום, זמינות המזון ושינויים במשטר 19 מתוך 20 מיני האלמוגים הנפוצים ביותר במפרץ אילת כל תהליכי הרביה המינית מביאים כאמור להיווצרות פלנולות, השלב הפלנקטוני של האלמוגים, שיכולות להתגייס לשונית המקור, או לעבור הפצה למרחקים ארוכים ולהצטרף לאוכלוסיות אחרות (ראה סעיף 1.2.4). לכלל היצורים הישיבים בשונית ישנו שלב פלנקטוני אך תוצרי הרבייה מכוניםבשם הכללילארוותולאפלנולות שהןיחודיות לאלמוגים (ראהסעיף 1.2.3) הפלנקטון בשונית האלמוגים הרוב הגדול של האורגניזמים המימיים הוא פלנקטון. השם פלנקטון ניתן לאורגניזמים אלו ע"י מדען גרמני Victor Henson מאוניברסיטת קיל ב מהמילה היוונית "פלנקטוס" שפירושו נווד. הפלנקטון מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: זואופלנקטון, פיטופלנקטון ובקטריופלנקטון. פיטופלנקטון הם היצרנים הראשוניים, אוטוטרופיים והם מייצרים חומר אורגאני בעזרת אנרגיית השמש כאשר הם בעצמם מקור מזון לזואופלנקטון. הזואופלנקטון 323

324 משמשיםמזון לדגיםוכךהלאה.לכלאחד ממיניהאורגניזמים הפלנקטונייםתפקידחשובבמארג המזון בסביבה המימית יצורים יושבי שונית x. וכך גם בשונית האלמוגים אשר שם הם משמשים מזון לטריפה של מרופלנקטון הם אורגניזמים המבלים רק את תחילת חייהם בתור פלנקטון והם למעשה לארוות שלאורגניזמים שוניםובחלקםהאורגניזמים שוכנישונית האלמוגים.המרופלנקטון כולללארוות של דגים, סרטנים, כוכבי ים, פלאנולות של אלמוגים ואף תאי ביצית של האלמוגים המתרבים לעומתם,.Broadcasting בשיטת הולופלנקטון חייהם, מספרם רב והם נמצאים בשפע בכל הימים והאוקיינוסים לא של ההולופלנקטון תהיה הרת אסון לשונית האלמוגים. הם אורגניזמים שהם פלנקטוניים לאורך כל 10, ועל כן כל פגיעה באוכלוסיה פגיעה באוכלוסיית להבדיל, המרופלנקטון שייעודה להוות דור המשך של יצורים שוכני שונית עלולה להביא לאסון אקולוגי A. Abelson, personal ) ארוך טווח במיוחד, אם הפגיעה עצמה היא לפרק זמן בלתי מוגבל.(communication על מנת לעקוב אחר פלנקטון עבור מחקר זה יש צורך להבין את דפוסי התפוצה, התנועה ואת תפוצתם במפרץ אילת. את יכולת שני המאפיינים החשובים לתנועת פלנקטון היא תנועה יממתיתוהתנהגותבזרם. xii xi תנועה יממתית ידוע שפלנקטון עולה ויורד בעמודת המים בהתאם לכמות האור '. לדוגמה, xiii במחקר שנעשה במפרץ אילת בצידו הירדני, נמצאו חמישה טיפוסים של אורגניזמים המאופיינים ע"י תנועה פלנקטונית: אורגניזמים בעלי תנועה פוטוטקטית חיוביתלאור גבוה, שבה האורגניזמים עולים בעמודת המים בשעות האור, אורגניזמים המציגים תנועה פוטוטקטית חיובית לאור נמוך כאור הירח, אורגניזמים בעלי פוטוטקטיות שלילית לאור ושתי קבוצות שונות של אורגניזמים שלא הציגו התנהגות מוגדרת קבועה. המחברים טוענים שתפוצת הזואופלנקטון במפרץ אילת חייבת לנבוע משני גורמים: i. התנאים ההידרוגרפיים באיזור הכוללים את דפוסי.ii הזרמים. 13 תנאי התאורה בהתאם לשעות היום והלילה ובהתאם לעונות השנה. הנדידה והתחלופה של פלנקטון בין השונית והים הפתוח נובעת בעיקרה בעקבות מזון. לדוגמא מוקוס xiv הנוצר ע"י אלמוגים הוא מקור אנרגיה חשוב לזואופלנקטון. סיבות נוספות לנדידה אנכית הן ריכוז המזון והטורפים באזור xix בניסוינוסף שנערך בצפון מפרץ אילת xviii,xvi,xvii,xv ויחסיםתוךמינייםלצרכירבייה. נמצא שבזמן שישנו שיכוב בעמודת המים (בעונת הקיץ), >100µm מעל 70% מהזואופלנקטון שגודלם נמצאים במאה מטר העליונים, בעוד שבחורף העירבול גורם לאחידות בתפוצת הזואופלנקטון והפיטופלנקטון מתחת לגודל של.750µm אך לעומת זאת, לא נצפתה אחידות של זואופלנקטון גדולים יותר. לדוגמא, ה- copepod Pleuromamma indica שומר על התנועה היממתית שלו בשעות היום למרות הערבול הורטיקלי העונתי אך בשעות הליל הוא מושפע ממנו יותר. במחקר זה הבחינו גם שהאחידות (כיתמיות) של הזואופלנקטון יכולה להיגרם גם ע"י סחיפה ורטיקאלית פאסיבית וגם ע"י שחיה אקטיבית של האורגניזמים. התנהגות בזרם- נמצא כי זואופלנקטון בעל יכולת לשחות כנגד הזרם הורטיקלי בזרמי. מים משכבה תחתונה כלפי מעלה בגלל השפעת רוחות) ו- downwelling (עליית upwelling המדידות נעשו בעזרת מכשור אקוסטי העוקב אחר תנועתם וע"י מדידת זרמים במקביל בשתי 324

325 נקודות בצפון מפרץ אילת. במהירויות זרם ורטיקלי גבוהות יחסית זואופלנקטון קטנים שחו אנכית כנגד הזרם במהירות גדולה מעל פי 10 מאורך גופם לשניה. מצד שני רואים שהפלנקטון נסחפו הוריזונטלית באזור היתה בממוצע כמעט עם הזרם בצורה פאסיבית. 1cm/s יש להדגיש כי בעוד מהירות הזרם הורטיקלי היא היותה רק כ- הזרמים ממהירות 10-15% xx ההוריזונטלית. מנגנון חישת העומק של פלנקטון איננו ידוע עדיין. התגובה לאור איננה משפיעה במקרה הזה של התנגדות לזרם כי התנגדות זו נצפתה בכל שעות היום, אפילו בלילות ללא ירח. כמוכן עדיין איןהסברמתקבלעלהדעת לשמירהזועל עומקקבוע. ייתכן שהסיבה היאהימנעות מסחיפה לעומק לא רצוי או ייתכן שהישארות בעומק שבו יש כמות מזון אופטימאלית גורמת xxi לכך. סיבה נוספת יכולה להיות הכתמיות formation) (patch שנוצרת בעקבות השמירה של הפלנקטון על עומק מסויים כנגד זרם ורטיקלי בכדי לעלות את הסיכוי למציאת בן זוג בתוך מיני פלנקטון xxii שונים. לעניינינו, xxiii לכיוון החוף. תופעת ה upwelling חשובה להסעת לארוות מרופלנקטוניות מקרקעית מדף היבשת הידע הקיים על תנועה יממתית של פלנקטון ועל יכולת התנועה כנגד הזרם הוורטיקלי חיוני לתיכנון מדידות המרופלנקטון במחקר זה, וכן לתיכנון שעות השאיבה באמת תצא תוכנית תעלת הימים אל הפועל. תפוצה ואיפיון הפלנקטון במפרץ אילת- oceanic ) מדף היבשת התלול והצר במפרץ אילת מאפשר לאוכלוסיות פלנקטוניות ימיות להטמע בפאונה הקרובה לשונית באזור הנריטי (מעל מדף היבשת). הקבוצה (plankton הפלנקטונית הנפוצה ביותר באזור הפלאגי calanoid copepod היא (רחוק מהקרקעית) xxiv. (<2mm) האוכלוסיה באזור הנריטי, לעומת זאת, לארוות (מרופלנקטון) שמקורן בשונית ומינים דמרסאליים מורכבת מתערובת של מינים פלאגיים, 13,xxv (צמודי קרקעית) אחרים. נמצאו 30% ריכוזים יחסית גבוהים של (offshore) בים הפתוח לארוות מאוכלוסיית עד והם היוו xxvi הזואופלנקטון. 2 נמצא כי בעונת הקיץ עולה ריכוז הזיאופלנקטון בקרבת השונית reef),(near ותכולת הלארוות הינה גבוההיותר.ריכוז הזיאופלנקטון שנמדדבקרב השונית היה גבוה פי 2 מאשר ריכוזו במרחק ק"מ מהחוף 25. (offshore) מתוצאות אלו אנו למדים על חשיבותו הרבה של אזור השונית והאזור החופי בכלל, לתנועת הלארוות לעומת הים הפתוח, ביחוד בעונת הקיץ.עם זאת,יש לציין כי בשנה שלאחר מכן התוצאות לא חזרו על עצמן וכי בעוד ריכוז הזיאופלנקטון בקירבת השונית לא השתנה, בנקודות הדיגום שבים הפתוח נמדד ריכוז פלנקטון גבוה יותר. נצפתה יציבות של אוכלוסייה בקרבת השונית במהלך שנות המחקר לעומת האוכלוסיה הרחוקה ממנה. אותה xxvii יציבות נצפתה בשונית המחסום הגדולה באוסטרליה. יציבות זו מוסברת ע"י הימצאות מזון xxviii כגון מוקוס של אלמוגים, מחסה מפני טורפים וייתכן גם ששוניות האלמוגים היא אתר xxix רבייה. במחקר שנערך בשלושה אזורים בצידו המיצרי של מפרץ אילת זוהו 62 טקסונים ומינים. בכל האתרים שנבדקו הקופיפודים היו הקבוצה העיקרית והיוו בממוצע ~75.5% הזואופלנקטון.הקבוצה השניה בגודלה היו הלארוות שהיוו 19.7%~ מכלל הזואופלנקטון מכל אוכלוסיית xxx. 325

326 1.2.5 קישוריות של שוניות אלמוגים קישוריות בשוניות צפון מפרץ אילת קישוריות (connectivity) הינה מידת התחלופה של שלבי החיים השונים של אורגניזמים ימיים בין אתרים שונים. שלבי החיים של מרבית האורגניזמים הימיים כוללים ביצים, לארווה, מגוייסים, צעירים ובוגרים. למרבית האורגניזמים בסביבות ימיות ישנו שלב פלנקטוני כלארוות xxxi או גם כביצים ושלב חיים פלגי זה חיוני להפצתם של האורגניזמים הימיים. עבור מרבית האורגניזמים הישיבים וצמודי המצע בסביבות ימיות בכלל ובשונית האלמוגים בפרט,הקישוריות הלרוולית הינה הקשר היחיד בין אוכלוסיות מבודדות, היא מקיימת את המגוון הגנטי ומאפשרת הגירה לאתרים חדשים לשם הפצה או בעקבות שינוי בתנאי הסביבה. הבנת מידת לכן, הקישוריות וזרימת הגנים בין אוכלוסיות ימיות הינה הכרחית לניהול יעיל של שמורות טבע xxxii ימיות, ביחוד באזורים מושפעים אנתרופוגנית. תיכנון נכון של שמורות טבע ימיות דורש הבנה של תנועת הלארוות לתוך השמורה ומחוצה לה, מה שיקבע האם מגוייסים חדשים יגיעו 31 מתוך השמורה או מאזורים בהם ההשפעה האנתרופוגנית חזקה יותר.מאמצי שימור מקומיים עלולים להיות בלתי יעילים כאשר הקישוריות בין אזורים מרוחקים הינה גבוהה, מכיוון שהגיוס איננו מקומי. לעומת זאת, קישוריות גבוהה עלולה להציב קשיים נוספים בפני מאמצי השימור כיוון שהיא לעיתים חוצה גבולות פוליטיים, ובכך מציבה כתנאי להצלחתה, שיתוף פעולה בין 32 מדינות שכנות. ביחס למאמצי שימור של שוניות אלמוגים בעולם הרי שכל צפון מפרץ אילת ראוי שיהיה חלק משמורת טבע אחת. המציאות היא, שמפרץ שרוחבו ק"מ בודדים נמצא בגבולן של ארבע מדינות, ושמורת חוף אלמוג הינה שמורת קטנה ביותר במושגים של שמורות טבע ימיות. לכןמידת הקישוריותבין שוניתחוף אלמוג והאוכלוסיות הקטנותבצפון מפרץאילת,לבין שכנותיהן בירדן,מצרים וערב הסעודיות,הינה גורם קריטי להצלחת כל תוכנית שימור מצד אחד, והיא פרמטר מפתח לחיזוי ההשפעה של הכנסת הפרעה אנתרופוגנית בסדר הגודל של תעלת הימים. מרחק ההפצה של לארוות עד לשלב הגיוס וכתוצאה מכך הקישוריות, תלויה מאוד במשטר הזרמים המאפיין את הסביבה הימית, וכן בהימצאות טורפים בסביבה ובתכונות הביולוגיות של 9 מינילארוות שונים.ההנחה כילארוות מופצותבאופן פאסיבי אומנםאינה מדוייקתכפי שיוסבר xxxiii בהמשך, אך הינה הפשטה מקובלת במחקר. מחקר רחב היקף שנערך בים הקאריבי, התבסס על דפוסי הזרמים באזור ושרטט על פיהם את נתיבי ההפצה של לארוות. מאחר והלארוות בעלות יכולת תנועה מסויימת, דפוסיהזרמים מייצגיםאת הגבולות המקסימליים לקישוריות.התוצאות הראו כי לעיתים מדיניות שמירתטבעיכולה להיותבלתי יעילה, ללא התחשבותבדפוסי הזרמים. כך מאמצי שימור והגנה על אזור מסויים, הנמצא במורד הזרם, לא יובילו לשיפור משמעותי אם האזורים במעלה הזרם, המהווים את מקור הלארוות לשמורה, ימשיכו לסבול מהשפעה אנתרופוגנית חזקה. לכן יש לבחון את נתיבי הזרמים המקשרים בין אוכלוסיות מבודדות, לקבוע 32 את מידת הקישוריות ביניהן ולתכנן את פעולות השימור וההגנה בהתאם. בנוסף, מאחר וזרמי הים הם הווקטור העיקרי לזרימת גנים בין אוכלוסיות ימיות מבודדות,ממליצים החוקרים לערוך מחקרים גנטיים בכדי להראות האם דפוסי הזרמים אכן משקפים את הקישוריות בין האוכלוסיות. 326

327 כאמור, הקישוריות תלויה גם במאפינים הביולוגים של מיני הלארוות השונים: ביכולת התנועה של הלארוות, אריכות החיים (Longevity) וחשוב מכך הכשירות (Competence) של הלארוות 9 להתיישבות. כשירות היא היכולת לעבור מטמורפוזה מפגיות לשלב הפוליפ תחת השפעת משרן כלשהו. הפגית (או כל לארווה) יכולה להפוך לכשירה עוד לפני שיחרורה למים או לאחרפרק זמן xxxiv בפלנקטון בהתאםלהימצאות תנאיםהדרושים להתיישבות ולשרידותורביהמוצלחתבעתיד. משךהחיות והכשירותבלארוותשל אלמוגים,הנקראות פלנולות, נחקרלמכבירועםזאתלאניתן להצביע על דפוס קבוע ונראה כי זו היא תכונה המאפיינת מין ספציפי ואף יכולה להשתנות בהתאם למיקום גיאוגרפי עבור מין נתון. נמצא כי משך הכשירות תלוי בתכולה האנרגטית של הפלנולה עם עזיבתה את מושבת האם, ביכולתה להיזון מפלנקטון ובהמצאותן של זיאוקסנטלות שיכולות לספק אנרגיה להמשך הנדידה בים. עם זאת, ניתן לסכם כי הנתונים שהתקבלו מעידים על כך שמשך הכשירות של פלנולות יכול לנוע משבועות ועד חודשים, מה שמאפשר קישוריות בין אוכלוסיות רחוקות. כך לדוגמא, נמצא כי הפלנולה של אלמוג האבן Pocillopora damicornis המכילה זיאוקסנטלות, ובעלת היכולת לטרוף פלנקטון, מסוגלת לשמור על כשירותה במשך יותר לעומת זאת, ממאה ימים. האבן Acropora tenuis משך הכשירות של פלנולה שאינה מכילה זיאוקסנטלות של אלמוג 9 הינה כ- 20 יום בלבד. נושא החיות והכשירות נבדק גם לגבי אלמוגים רכים אופיינים למפרץ אילת, ונמצא כי קיומן של זיאוקסנטלות משפיע בעיקר על משך החיות ופחות על משך הכשירות, שלUmbellata Xenia כשירות של מעל הפרמטר החשוב לשלב הגיוס. וגם במין חסר הזיאוקסנטלות גם לפלנולה בעלת הזיאוקסנטלות,Dendronephtya hemprichi יום, 70 בעוד למינים אחרים משני הסוגים נמדדה כשירות של כ נמדדה יום. 60 החוקרים קבעו כי בהתבסס על משך הכשירות ומשך החיות של הפלנולות, כי פוטנציאל התפוצה של הפגיות הינו ארוך וכי תוך מספר שבועות יכולות להגיע פגיות שהינן כשירות להתיישבות 34 מדרוםיםסוףאל השוניותשבצפוןהמפרץ ולהתגייסאליהןבעתיד. ישנו קושי להתחקות אחר תנועת הלארוות, יצורים זעירים ושקופים לרוב, להם טורפים רבים ולכן ישנן עבודות מעטות המציגות מרחקי תפוצה ממדידות ישירות, רובן עוסקות במינים בהם מרחקי הנדידה הם מס"מ ספורים ועד מאות מטרים בלבד 33.,31 הערכות בלתי ישירות המבוססות על אניטראקציות בין מינים הראו כי מרחק התפוצה עבור אורגניזמים ישיבים שונים xxxv יכוללהגיעממטריםספוריםועדמאותק"מ. פוטנציאלתפוצה זהתרםלהתבססותההנחהכי אוכלוסיות ימיות הן מטבען "פתוחות" כלומר הן מקיימות תחלופת לארוות רבה, אך בשנים האחרונות מתערערת תפיסה זו עם הצטברות עדויות לטבען הסגור יותר (או הפתוח פחות) של 33 אוכלוסיות ימיות. מחקרים עדכניים המבוססים על מודלים ממוחשבים כמו גם מחקרי שטח, הראו כי ללארוות יש נטייה להישאר קרוב לאתר המקור, ולהתיישב בסמיכות למקום שיחרורן xxxvii.,xxxvi למים ההנחה כי הלארוות נודדות באופן פסיבי בהשפעת זרמי הים התבררה כלא מדוייקת גם היא. מתברר כי ללארוות יכולות חישה מפותחות לזיהוי כיוון הזרם, לחץ המים, ההרכב הכימי של המים, אור ועוד. לארוות יכולות להגיב למגוון גירויים סביבתיים ובעזרתם xxxviii לאתר את בית הגידול המתאים להתיישבות. עם זאת, מודלים רבים עדיין מתבססים בהצלחה על הנחת הפצה פאסיבית של לארוות כפלנקטון בשל יכולת התנועה המועטה כנגד הזרם. בהקשר לנושא שלפנינו, הרי שאם כל אוכלוסיות מפרץ אילת או אפילו ים סוף היו מקושרות ע"י תחלופת לארוות הרי שאז נתיב ההגירה בצפון מפרץ אילת היה הגורם המרכזי בשאלת השפעת 327

328 השאיבה של תעלת הימים. לעומת זאת, אם ימצאו עדויות לכך שאוכלוסיות צפון המפרץ מקושרות ביניהן אך אינן מקיימות תחלופת לארוות עם יתר אוכלוסיות המפרץ, כלומר מהוות אוכלוסיה סגורה ביחס לשאר המפרץ, הרי שנתיבי התפוצה בין אוכלוסיות צפון המפרץ קיריטים עוד יותר לשימור שוניות חוף אלמוג. בכל מקרה, הקישוריות וקביעת דפוסי התפוצה בצפון מפרץ אילת. נראה כי השאלה המרכזית היא הערכת מעט מאוד ידוע כיום על דפוסי הקישוריות בצפון מפרץ אילת ועל מידת תחלופת הלארוות בין ריכוזי השוניות. מאמצי השימור של שונית חוף אלמוג התרכזו בינתיים בהקטנת הפרעות אנתרופוגניות באזור השונית ומחוצה לה, ומעקב אחר קצב הגיוס של פרטים צעירים באזור xxxix השונית וכן בצפון המפרץ. אולם בשנים האחרונות מתחזקת ההכרה בחשיבות הקונקטיביות הלארוולית והקשר שבין אוכלוסיות צפון המפרץ, מאמרים חדשים העוסקים בתחום פורסמו בשנה האחרונה. לתיכנון מדיניות שמירת טבע כוללת, ושני קישוריותבלארוות דגיםנבחנהבמיןהנפוץ כרומיתירקרקת viridis) Chromis )בעזרתסמןכימי באוטאוליטים ושמיעה.,(Otoliths) מבנים בתוך האוזן הפנימית של דגים המשמשים לשיווי משקל האוטוליטים בנויים ממטריקס של חלבון עם קלציום קרבונט האוטוליטים משתנה בין קיץ לחורף, האוטוליטים מתחילה עם בקיעת לארוות הדג, האוטוליטים וכוללים לעיתים מתכות קורט לכן נוצרות טבעות גידול המעידות על גיל הדג. וקצב השקעת השקעת מינרלים שונים מתגבשים במטריקס של (trace metals) שריכוזן באוטוליט תלוי בריכוזן במים של סביבת המקור. בשל הפעילות האנתרופוגנית האינטנסיבית בצפון מפרץ אילת, המים מכילים מגוון יסודות קורט וניתן לקבוע את דפוס הנדידה של הלארוות בהתאם לגילן, ולריכוז ומיקום יסודות שמקורם בזיהום באוטוליטים של הדג. המחקר כלל תחנות דיגום בצד הישראלי של צפון מפרץ אילת אך גם תחנת דיגום בעקבה ותחנה נוספת על גבול ירדן- התוצאות הראו כי מקורן של ערב הסעודית. לארוות המתגייסות לאתרים בצפון המפרץ איננו מקומי אלא באתריםבחוףהירדני וכי הלארוותנעותלאורך החוףהמזרחי,דרךעקבהעד להגעןלצפוןהמפרץ ולמערבו. עבודהזומראהאתחשיבות הקישוריותלקביעתמדיניות שמירתהסביבההימיתבצפון xl מפרץאילת ומרמזתעלדפוסהתפוצהשלהלארוות.המחקר הנוכחילאיתבססעל אותההגישה משתיסיבות,האחת היא שלארוות של דגים הןבעלות כושר תנועהגבוהמאשר לארוותשלחסרי 33 חוליות, כך שמצבה של שוניות האלמוגים יושפע יותר מהקישוריות של יצורים ישיבים ובמיוחד של אלמוגיהאבן בוניהשונית. כמוכן נודע כיהחוקרים מתכווניםלהמשיך ולהרחיבאת המחקר Ben-Tzvi, באוטוליטים של לארוות דגים למיני דגי שונית נוספים ואתרי דיגום רבים יותר ).(personal communication Stylophora המחקר השני העוסק בקישוריות בחן את השונות הגנטית ) בקרב שיחן שכיח (Internal Transcribed Spacer) ITS אבן נפוץ, אלמוג באמצעות הסמן הנמצא ב-,(pistillata מבחן הריבוזומלי. DNA (Analysis of molecular variance) AMOVA מרבית הראה כי השונות ( 78% )מוסברת ע"יהשונות בתוך האוכלוסיות מהשמצביעעל אוכלוסיהפתוחהועלרמת xli קישוריות גבוהה בין האתרים שנבדקו. למיטב ידיעתנו זהו המחקר הראשון והיחיד בינתיים שבדק קישוריות באמצעות סמנים גנטים באוכלוסיות אלמוגים במפרץ אילת.תוצאותיו מדגימות 328

329 בבירור את חשיבות לימוד מידת הקישוריות בין אוכלוסיות צפון המפרץ לתיכנון מדיניות שמירה טבע יעילה. שיטות ישירות למדידת קישוריות ע"י מעקב אחר פיזור חלקיקים אינרטיים או לארוות מסומנות בסמנים טבעיים או מלאכותיים, הביאו להצלחות מועטות. סימון פלורסצנטי, רדיאוקטיבי, או ביסודות נדירים הינו בעייתי בשל קצב המיהול המהיר בים הפתוח שגורם לאיבוד מרבית הלארוות המסומנות.מסקנת המחקר שנחשב אחת ההצלחות היחידות בשיטה הייתה ש 15-60% מלארוות של דג שונית חוזרים לאתר ההטלה שלהם, מסקנה לא חד משמעית. מעקב ישיר 33 התאפשר לס"מספוריםעדמאותמ'בלבד.שימושבסמנים הנמצאיםבאופןטבעי בלארוותכמו יסודותקורט ואיזוטופיםיציביםמיושםבהצלחהגדולה יותרבעיקרבקרבלארוותדגיםומאפשר 40 מעקב בלתי ישיר על פני שטח נרחב יותר אך איננו מתאים ללארוות של אלמוגים מכיוון שאין השקעה קלציטית בשלב הלארוולי כמו כן שיטה זו משקפת נקודת זמן מסויימת בלבד. לעומת זאת,המבנה הגנטי של אוכלוסיות מאפשר ללמוד על תנועת הלארוות בטווחי זמן ארוכים 33 הרבה יותר. כאשר ישנה קישוריות לארוולית בין אוכלוסיות מתקיימת זרימת גנים ולכן שונות גנטית מקומית יכולה לספק הערכה בלתי ישירה על דגמי תפוצה בסביבות ימיות. באופן כללי במינים ימיים רבים, כולל אלמוגים, שונות גנטית נמוכה בין האוכלוסיות המקומיות מצביעה על קישוריות גבוהה ואילו שונות גנטית גבוהה מצביעה על קישוריות נמוכה כלומר מידת הפצה 41 מועטה ביןהאוכלוסיות.אנליזהשל השונותהגנטית בתוךהאוכלוסיותובין האוכלוסיותבוצעה בהצלחה בשוניות אלמוגים אחרות בעולם כמו באפריקה ובאוסטרליה והינה שיטה מוכחת xliii,xlii לבדיקת קישוריות. לכן בעבודה זו תיבחן הקישוריות באמצעות סמנים גנטיים במספר אלמוגי אבן נפוצים. 1.3 השפעות אנתרופוגניות על שונית האלמוגים במפרץ אילת להפרעות טבעיות או אנתרופוגניות השפעה על התפתחות השונית ובמיוחד על ההרכב ומגוון המינים המאכלס אותה. יכולתה של השונית להחלים ולחזור לקדמותה תלויה בסוג ההפרעה, בתדירות ההפרעות ובעוצמתן. לעיתים, ההפרעות האנתרופוגניות עלולות לשבש את המאזן האקולוגי של הסביבה הימית עד כדי סיכון לקיום השונית. במיוחד כאשר הפרעות מתרחשות במקביל, התוצאה עלולה להיות הרת-אסון. להלן פירוט של ההפרעות האנתרופוגניות העיקריות 1 במפרץאילת והשפעתןעל שוניתהאלמוגים זיהומי נפט זיהומי נפט נוצרים כתוצאה מתאונות או מפריקה בלתי מבוקרת של של מיכליות הנפט המגיעות אל המפרץ. הנפט מכסה את שכבת המים העליונה בשכבה שמנונית הפוגעת בהתמוססות של חמצן במיםואשרמכילה תרכובות רעילות היכולותלהשארבמים לתקופה ממושכתולהרעילאת היצורים השונים באמצעות מעבר דרך שרשרת המזון. לזיהומי נפט כוללות: הפרשת ריר מוגברת, התזונה, פגיעה במנגנון הרבייה ובחיוניות תוצרי הרבייה. התגובות שנצפו באלמוגים שנחשפו נזק רקמתי, ירידה בקצב הגידול, פגיעה במנגנון ברמת החברה, פוגע הזיהום ביכולת השרידותשלאוכלוסיות האלמוגיםהשונותוגורם לירידהבגיוסוהתיישבותשל פלנולות. בראשית שנות ה- 70 השונית בשמורת חוף-אלמוג, הייתה חשופה למספר רב של זיהומי נפט כרוניים (ממוצע של 2-3 זיהומיםכל חודש, בין השנים ), ובמקריםרבים כוסתההשמורה 329

330 כולה בנפט גולמי. בשנת 1970 השונית הייתה נתונה להפרעה נוספת. את אזור השונית במפרץ אילת פקד שפל קיצוני חריג. היו ירידת המפלס הקיצונית התרחשה במספר ימים ובזמן השפל נחשף שולחן השונית.כתוצאהמכךהשוניות היוחשופות לגמרילאווירולשמשבמשך 3-4 שעות,בשעות החמותביותר של היום,כאשרהטמפ' נעה ביןC התוצאה המיידית הייתה תמותהשל כ % מהאלמוגים בוני השונית לאורך החלק הצפוני של המפרץ. 1 האלמוגים שהיומתחתלפניהמיםלאנפגעוכלל. בזמן השפל הקיצוני, שמורת חוףאלמוג,וריףהביקורתבטאבה נחקרוקודםלשפל ואחריו.אחוזיהגיוס ומגווןהמינים אלמוג, דומים בשתי האוכלוסיות והשפעת השפל הקיצוני על השוניות הייתה שנחשפה לזיהומים, לא הצליחה להתאושש מן הפגיעה, חוף שונית דומה. ואחוזי הגיוס ומגוון המינים בשוניתזוירדופישתיים. בשוניתבטאבהשלאנחשפהלזיהום,היו תהליכיההתיישבותמוצלחים יותר, וקצבהתאוששותהשוניתמהיריותר. שלב הגיוס הינו קריטי להמשכיותה של שונית האלמוגים וזהו שלב רגיש ביותר להפרעות אנתרופוגניות. בשנים האחרונות נעשו מספר עבודות לבחינת שיעורי הגיוס בשוניות אילת בכדי להעריך את יכולת ההתאוששות של השונית. באמצעות בחינת שיעורי הגיוס באלמוגי אבן על גבי לוחות קראמייםנמצא כי בשונית חוף אלמוג שיעורי גיוס גבוהים יותר, וקצב ההתאוששות מהיר יותר לעומת אתרים בחוף הצפוני של אילת, הנתון יותר להפרעות אנתרופוגניות. כאשר בחנו את אחוז שיעור גיוס אלמוגי אבן על לוחות קראמיים באזורים גיאוגרפיים שונים נראה כי שיעור הגיוס באילת (0.8) נמוך לעומת מקומות אחרים (אוסטרליה 4-18 עד 193 אחוז). גם במקרה זה המספר הנמוך נובע בעיקר מהגיוס הנמוך בצפון המפרץ עקב השפעות אנתרופגניות חוזרות 39 ונשנות העשרה בנוטריינטים כתוצאה מהזרמת שפכים, מסופי הפוספט והחקלאות הימית חלק ניכר ממי השפכים של אילת ועקבה מוזרם אל המפרץ לאחר טיפול ראשוני במתקני טיהור. מי השפכים מכילים תוצרי הדברה ודישון של תעשיות חקלאיות הכוללים רעלים שונים וכמויות גדולות של נוטריינטים. מסועי הפוספט של נמל אילת ונמל עקבה הם מקור נוסף להעשרת המפרץ בנוטריינטים כאשר כמויות גדולות של אבק פוספט נישא ברוח מהמסועים ומגיע אל המפרץ. החקלאות הימית שהתקיימה במפרץ עד לאחרונה תרמה את תרומתה להעשרת המפרץ בנוטריינטים בצורה של שרידי המזון וצואת הדגים אשר שקעו והתמוססו במי המפרץ. התוצאה של ההעשרה המלאכותית של המפרץ בנוטריינטים היא פריחה מאסיבית של אצות הניזונות מהנוטריינטים. האצות מכסות את שוניות האלמוגים וגורמות לדעיכתם. במקרים קיצוניים, העשרה מאסיבית בנוטריינטים יכולה לגרום לתהליך של אאוטרופיקציה כאשר פריחת האצות המאסיבית גורמת להצטברות של אורגניזמים מפרקים המתקיימים מפירוקן של האצות בסוף חייהן. המפרקים גורמים לעלייה בצריכת החמצן ומביאים להיווצרות תנאים אנארוביים 1,8 במיםולמוותמחנקשלכל היצוריםהימיים עבודות בניה, פיתוח ותיירות עבודות פיתוח ותיירות לאורך חופי המפרץ מזרימים אל המפרץ סדימנטים (משקעים) בצורת סחף או אבק. גם פעילויות הנעשות בתוך המים, כולל פעילותם של צוללנים לא מיומנים, יכולה להביא להעלאתםשל סדימנטיםמתחתיתהמפרץ. הסדימנטיםמתיישביםעל האלמוגיםופוגעים 330

331 בפעילותם. לאלמוגים ישנה יכולת מוגבלת לסילוק סדימנטים באמצעות הפרשות ריר או שימוש בזרועות אך מעבר לרמה מסויימת של סדימנטציה לאלמוג אין דרך להתמודד והוא עלול למות. השפעה נוספת של הסדימנטציה היא העכרתם של המים והפחתה של כמות האור הזמין לתהליך הפוטוסינטזה הדרוש לקיום האלמוגים. סלעיים בתחתית המפרץ בחול ומשקעים עוד השפעה של הסדימנטציה היא כיסוי משטחים אשר אינם מאפשרים את התיישבותן של פלנולות והקמתן של מושבות אלמוגים חדשות. לפעילות תיירותית של סירות וצוללנים יכולה להיות 1,8 השפעותנוספותעלהשונית בהןפגיעהפיסיתבשונית,זיהום מפסולתהמושלכתאלהמיםועוד. 1.4 תעלת הימים והשפעות אפשריות על שוניות האלמוגים במפרץ אילת תחנתהשאיבהשלתעלתהימים מתוכננתלקוםבצפוןהמפרץ,בגבולישראל-ירדן (איור 1 ).עדכה אין מידע על תחנת השאיבה, מלבד מיקומה וקצב השאיבה המוערך במעל- 60 מ"ק לשנייה. גם עומק המים ממנו תתבצע השאיבה אינו ידוע, אך מסיבות הנדסיות סביר שמיקום שהשאיבה תתבצע מעומק רדוד יחסית. ניתן לחלק את ההשפעות האפשריות של הקמת תחנת השאיבה על מפרץ אילת ושונית האלמוגים להשפעות כתוצאה מפעילות הקמת התחנה, מהפעלתה השפעות אפשריות כתוצאה מהקמת התחנה פגיעה פיזית בבתי גידול באזור הקמתה של תחנת השאיבה זיהומי דלק ופסולת ממתקני הבנייה והשפעות כתוצאה העלאת סדימנטים אשר יכסו את השונית, יעכירו את המים ויצמצמו את האזורים הזמינים להתיישבות של פלנולות העלאת חומר אורגני שקוע (למשל מאיזור כלובי הדגים הקרוב לנקודת השאיבה) אשר יביא לפריחה של אצות השפעות אפשריות כתוצאה מהפעלת התחנה/שאיבת מים מהמפרץ (איור 2) זיהום תרמי:במקרה שהפעלת התחנה תצריך את הקמתה של תחנת כח שתספק את האנרגיה הדרושה לשאיבה. שימוש במי הים לקירור הגנראטורים של תחנת הכח יכול להביא לעלייה 1 שלעד 4-5 מעלותצלזיוס בטמפרטורותמיהיםבאזורהתחנה ולפגיעההרסניתבשונית. שינויים ברמות הטמפרטורה, מליחות וריכוז הנוטריינטים במפרץ: המים שישאבו עבור התעלה יוחלפו במים מים סוף באמצעות התגברות הזרימה התרמוהלינית. מי ים סוף חמים יותר, מלוחים פחות ובעלי ריכוז נוטריינטים שונה מהריכוז בצפון המפרץ, כך שישנו יסוד סביר להניח ששאיבה בקנה הנוטריינטים של מי המפרץ. מידה גדול מספיק תשנה את הטמפרטורות, המליחות וריכוז לשינויים אלה יכולה להיות השפעה על התהליכים הפיזיקליים במפרץ. ע"פ החישובים של מכון מחקר ירדני Society) (The Royal Scientific במחקר שמומן ע"י ארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון, הטמפרטורה במפרץ בעקבות השאיבה תעלה 7 בכמעלתצלזיוסאחת ומליחותהמיםבמפרץתרדבעשיריתהאחוז. ירידה זמנית במפלס המים בצפון המפרץ: השאיבה מצפון המפרץ תגרום לירידה זמנית במפלס המים של צפון המפרץ עד אשר התגברות הזרימה התרמוהלינית תפצה על השאיבה ותחזיר את המפלס לרמתו הקודמת. בזמן שיקח למפלס להתאזן, חלקים משונית האלמוגים 331

332 לכן, בצפוןהמפרץיכולים להיחשףלאווירולשמש.ע"פ החישוביםשלמכוןהמחקר הירדני,ירידת 7 המפלסהזמניתבמפרץ בעקבותהשאיבהיכולהלהגיעלחצימטר. השאיבה יכולה להשפיע על דפוסי הזרימה המקומיים באזור צפון המפרץ. ע"פ חישובי מכון המחקר הירדני,השאיבה עבור תעלת הימים יכולה להשפיע על הזרימה באזור עד למרחק של 3 ק 7 "ממנקודת השאיבה,כאשר צורתהשאיבה (שאיבה מצינוראו שאיבהמתעלה) תקבעמה תהיהמידת ההשפעהשלהשאיבהעלהזרימה. פגיעה באספקת הלארוות בצפון המפרץ: דפוס הזרימה העיקרי במפרץ אילת הוא ממזרח למערב דרך צפון המפרץ (ראה סעיף 1.1.3). מאחר ותנועת הפלנקטון מושפעת בעיקר מזרמי הים (ראה סעיפים 1.2.4,1.2.3 )סביר ששאיבתמים מצפוןהמפרץ תגרעמביומסת הפלנקטון. במפרץ אילת אין מחסור בהולופלנקטון המשמש כחלק חשוב משרשרת המזון ולכן לא צפויה השפעה של שאיבה עבור תעלת הימים על כמותו communication).a). Abelson, personal עבודה זו תתמקד במרופלנקטון, ואספקת הלארוות תיפגע. שגריעה ממנו תשפיע בוודאות על השונית מאחר השפעות כתוצאה מפעילות התחנה ושאיבת מי המפרץ זיהום תרמי שינוי אפשרי בתנאים הפיזיים של מי המפרץ שינויים שאיבת מים בזרמים שינויים בטמפרטורות, במליחות ובריכוזי הנוטריינטים שינויים במפלס חשיפת אלמוגים והלבנתם פגיעה באספקת הלארוות ע"י הפחתה משמעותית בכמותן מעצם השאיבה פגיעה ביצורים אשר אינם מותאמים לתנאים החדשים במפרץ, פריחתאצות איור 2: השפעות אפשריות כתוצאה מפעילות התחנה ושאיבת מי המפרץ. 1.5 קשיים צפויים במחקר המחקר הנוכחימציבבפנינומספר "נעלמים": א. מדובר בהפרעה עתידית, אופציונאלית, שאינה מוחשית. לעומת המאבק הציבורי האחרון בצפוןמפרץאילתלהוצאת כלובי הדגים,במחקרזה קייםקושיכיהגורם הנידון עדייןאינוקיים. כלובי הדגים הוצאו ממפרץ אילת לאחר שנים של מאבק ציבורי ודיונים ממשלתיים. ממאבק ציבורי מוצלחזה ניתןללמודגםעל חשיבותהשל השוניתלציבור. ההחלטה הממשלתית להוצאת כלובי הדגים התקבלה לאחר מחקר מקיף ומעמיק שסקר את השפעת חוות הדגים על שוניות האלמוגים. הדו"ח שהוגש לממשלה הראה שישנו קשר בין הידרדרות מצבה של השונית לכלובי 332

333 xliv הדגים. המחקר שלפנינו מנסה לחזות את השפעת השאיבה לטובת תעלת הימים מבלי שיוכל להתבסס על מצב קיים. ב. לא ניתן להשוות בין הפרוייקט הנוכחי לבין פרוייקטים דומים בעולם. במסמך שהפיץ הבנק xlv העולמי, מצויין כי הפרויקט אינו חסר תקדים וכי קיימים בעולם פרויקטים נוספים של הובלת מיםבסדריגודל דומים.להלןתסקירקצר שלהפרוייקטיםהמוזכריםבמסמךשלהבנקהעולמי: The Lesotho Highland Project, Lesotho.1 תוכניתלהקמתםשלמספר סכריםותעלותלהובלתמים באזורההררישללסוטולמטרותיצירת xlvi חשמלוהובלהשל מיםמלסוטולדרוםאפריקה.מספר שלביםבתוכניתכברמומשו. Sao Francisco River Water Transfer, Brazil.2 תוכנית להובלה מאסיבית של מים מנהר סאו פרנסיסקו,השלישי בגודלו בברזיל,לאזור הצחיח שלצפוןמזרחברזיל במרחקשלכ- 700 ק"מ.הפרויקטאושר ובנייתועומדתלהתחילבקרוב xlvii למרות ההתנגדויותהרבותשל ארגוניםחברתייםוסביבתיים. Central Arizona Project, USA.3 תוכניתלבנייתסכרים ותעלותלהובלתמיםמנהרהקולורדו לאזוריםצחיחיםבמדינתאריזונה. xlviii הפרוייקט הושלם באמצעשנותה- 90. Wanjiazhai Water Transfer Project, China.4 תוכניתלהובלה מאסיביתשלמיםמממאגרמיםשעלהנהר הצהובאלעריםואזוריתעשייה xlix במרחק 285 ק"מ. Ebro River Water Transfer, Spain.5 תוכנית להעברת 100 מיליארד ליטר של מים בשנה מאזור הדלתא של הנהר אברו לצורכי פיתוח וחקלאותשלאזורים צחיחיםבדרוםספרד.לאחרהתנגדויות רבות לפרויקט ולאחרשהתקיימו l תסקיריהשפעהעל הסביבה,הפרויקטהושהה ולאחרמכןאףבוטלבשנת כפישניתןלראות מהתסקיר,הדמיוןהעיקריביןהפרוייקטיםהללו לפרוייקטתעלתהימים (מעברלכךשכל הפרוייקטיםהינםבעליהשפעה סביבתיתעצומהובשלכךגםמעוררימחלוקת) הואבנושאהובלתהמים ולאבנושאהשאיבהשלהמים.בכל הפרוייקטיםהללו,מדוברעלהטייה שלמיםאושאיבהשלמים מנהרות.בשוםמקרהלא נמצאתקדיםלפרויקטבומתבצעתאו מתוכננתשאיבתמיםכה מאסיביתממפרץצרועשיר באלמוגיםודגהכפישמתוכנןבפרוייקט תעלתהימים. 2. השערות המחקר המחקר הנוכחי יתמקד בשתי השפעות אפשריות של השאיבה עבור תעלת הימים: השאיבהעבורתעלת הימיםעשויהלפגוע ביכולתהאספקהשל לארוותבצפוןהמפרץ ובקישוריות ביןאוכלוסיות השוניתבצפוןהמפרץ. השאיבהעבורתעלתהימים עשויהלהשפיעעל הטמפרטורה,המליחותוריכוזהנוטריינטים שלמיהמפרץ. 333

334 מטרות המחקר בחינת מידתהקישוריותבין אוכלוסיותאלמוגים מייצגיםממערבוממזרחהמפרץ. בחינת דפוסיהתפוצה והריכוזשללארוותבצפוןמפרץ אילתבכדילהראותכירצועתהמים הצמודהלחוף הצפונישלהמפרץהינהאזורבעל בעל חשיבותקריטיתלאספקתהלארוות בצפון המפרץולקישוריותבין האוכלוסיות וחישובכמותהלארוותשתישאבלשניה. פיתוחמודללבחינתמידת ההשפעהשלהשאיבהעבורתעלת הימיםעלהטמפרטורה, המליחות וריכוזהנוטריינטיםשלמיהמפרץ. פיתוחמודללבחינתמידת ההשפעהשלהשאיבהעבורתעלת הימיםעליכולתהאספקהשל לארוותואופןהפיזורשל לארוותבצפוןהמפרץ שיטות המחקר 4.1 בחינת הקישוריות בין אוכלוסיות אלמוגים מייצגים באמצעות סמנים גנטיים כאמור,המחקר היחיד שבדק קונקטיביות באוכלוסיות אלמוגים במפרץ אילת נעשה שימוש ברצף עם זאת, ה-.ITS השימוש בסמן גנטי זה זכה לביקורת רבה בשל הימצאות שונת גבוהה בין פרטים מאותה אוכלוסיה.אומנם לגבי.S pistillata הראו החוקרים כי השונות בתוך האוכלוסיה ITS מסבירה רק 2% מכלל השונות ולכן במין אלמוג זה הסמן מתאים להשוואה גנטית בין אוכלוסיות. אולם באלמוג הרך Heteroxenia fuscescens שנבדק גם כן לא נמצאה שונות גנטית בין אוכלוסיות שונות כולל דגימות 41 מחצי האי סיני. לכן אנו סבורים שיש לחפש סמן אחר, המתאים למגוון גדול של מיני אלמוגים, ויאפשר קבלת תוצאות אמינות לגבי מבנה האוכלוסייה בצפוןמפרץאילת.עם זאת,מאחרותחנותהדיגוםשל המחקרלאכללו אתריםבירדןאובמצרים ואין כוונה להרחיב את המחקר לתחנות נוספות ) communication (Zvuloni, personal במחקר הנוכחי יערך בנוסף גם דיגום של פרטים מהמין.S pistillata ואנליזה גנטית באמצעות,ITS מכיוון שכך ניתן לקבל תוצאות מיידיות שמהיימנותם הוכחה, ולקבל תמונה (חלקית אומנם) של הקישוריות בין אוכלוסיות האלמוגים. כמו כן ממחקר זה אנו למדים שישנה חשיבות רבה לדיגום פרטים צעירים בנוסף למושבות בוגרות, אם כי המחקר נערך בשישה אתרים ורק בשניים מתוכם נעשה דיגום של פרטים צעירים. בקרב המושבות הבוגרות נמצאה שונות גבוהה בין האוכלוסיות באתרים בחוף המערבי של אילת כמו כמו חוף אלמוג לבין האוכלוסיות בחוף הצפוני. ללא דיגום הצעירים הייתה מתקבלת המסקנה כי ישנו קיטוע בקישוריות בין האתרים הצפוניים לבין האתרים הדרומיים בשטח ישראל, אולם במגוייסים הצעירים נמצאה שונות נמוכה בין האוכלוסיות קונקטיביות לארוולית גבוהה או מקור לארוות משותף. המעידה על כולן מסקנת החוקרים הייתה שהשונות בבוגריםהיא תוצאה של הפרעה אנתרופוגנית מתמשכת הקיימת באתרים הצפוניים ומהווה גורם סלקטיבי בגללו רק פרטים היות ביניהם ולא בגלל (הפלוטיפים) האוכלוסיה בעלי התאמה גנטית שורדים, סגורה או העדר קונקטיביות. ולכן יש שונות גבוהה מקרה זה בו תנאים סביבה מקומיים יוצרים כוח סלקציה בשלבי החיים הראשוניים לגנוטיפים מסויימים הוא אחד מכמה 41 מקרים יוצאים מן הכלל בהם השונות באוכלוסיות בוגרות אינה מעידה על קישוריות. מכיוון 334

335 שלחץ סלקטיבי חזק יכול להסתיר את החתימה הגנטית של הקישוריות,המחקר הנוכחי יכלול גם פרטים צעירים שרק התגייסו בנוסף לפרטים הבוגרים. הדרישות מסמן גנטי הן רמה גבוהה של פולימורפיזם, שאינו מושפע מלחץ סלקטיבי ונותן שונות גבוהה בין אוכלוסיות אך לא בין li פרטים. השיטות המקובלות כיום הן ריבוזומלי, DNA (Microsatellites) DNA אלזוזימים,(Allozymes) מיטוכונדריאלי ומיקרוסטליטים לכולן 51 יתרונותוחסרונות. אלזוזימים (Allozymes) הם תוצרי אללים שונים לגן מסוים, ההבדל בין האללים גורם לשינוי התנועה של האנזים בג'ל אלקטרופורזה. בשונית המחסום הגדולה באוסטרליה נבדקה השונות הגנטית באוכלוסיות תשעה אלמוגי אבן שכיחיים, brooders כמחציתם מסוג והיתר מסוג broadcast spawners המייצגים טיפוסי לארוות שונים. העבודה שנעשתה בעזרת אלזוזימים הוכיחה את יכולתה של השיטה לבדוק קישוריות, והראתה כי מידת הקישוריות לאורך מאות ק"מ אינה גבוהה כפי שסברו. ידוע כי אלזוזימים בהיותם רצפים מקודדים וחיוניים עשויים 51 להיות מאוד מושפעים מכוחות סלקציה ולכן אינם סמן מהיימן מספיק להשוואה בין אוכלוסיות. DNA ריבוזומלי כמו גם DNA מיטוכונדריאלי הן יחידות גנטיות בעלות מנגנון חלוקה עצמאי. מיטוכונדריאלי DNA הוא בעל שכיחות רקומבינציה נמוכה, הוא עוקב אחר שרשרת הורשה אימהית, מתאים לאנליזה פילוגנטית של אוכלוסיות בטווח זמן ארוך ופחות להשוואה גנטית בין 51 אוכלוסיות). מיקרוסטליטים (Microsatellites) הינם אתרים של מספר חזרות על מוטיבים קצרים ) Simple (SSRs-Sequence Repeats בסיסים, 2-10 של הם מהווים טביעת האצבעות של DNA 51 ומשמשים בזיהוי פלילי ומחקר ביולוגי מגוון. מחקר שבוצע בהצלחה רבה באזור דרום אפריקה באמצעות סמני מיקרוסטליטים באלמוג האבן השכיח Pocillopora verrucosa הוכיח כי הבנת נתיבי הקישוריות חיונית לשימור הסביבה הימית, במיוחד כאשר מוכח כי הקישוריות הלרוולית 42 חוצה גבולות מדיניים. ישנם אתרי מיקרוסטליטים רבים והם בעלי פולימורפיות מאוד גבוהה, לרוב לא מקודדים ולכן מתאימים ביותר להשוואה גנטית בין אוכלוסיות אורגניזמים ימיים. בשנים האחרונות נעשו מספר עבודות לזיהוי מיקרוסטליטים באלמוגים המספקות את כל הכלים 42 הדרושיםלשימוש במיקרוסטליטיםכסמניםהסטנדרטים באוכלוסיותאלמוגים. 9 בשל המגוון הרב של אסטרטגיות רבייה, וסוגי פלנולות בין מיני אלמוגים, ומגוון המינים העשיר 8 במפרץ אילת,בחינה של מין אחד אינה מספקת לשם הערכת הקישוריות בין אוכלוסיות האלמוגים בצפון המפרץ, אולם לא ניתן כמובן לעבוד עם כל או רוב מינים האלמוגים המצויים בסביבת אילת, ולכן מחקר זהיבדוק אתהשונות הגנטיתבשישה מינים אלמוגים שכיחיםממפרץ 8 אילת,בחמישה אלמוגיאבןומיןאחדשלאלמוגרך (טבלה 1),בעלידפוסירבייהשונים. 335

336 טבלה 1: מיני האלמוגים שנבחרו לעבודה הגנטית שם המין אסטרטגיית רביה הסמן הגנטי ITS Microsatellites Microsatellites Microsatellites Microsatellites Microsatellites brooder brooder brooder Spawner Spawner brooder Stylophora pistillata Alveopora daedalea Galaxea fascicularis Acropora humilis Favia favus Heteroxenia fuscescens ( שלביהעבודה (עפ"י 42 א. ב. ג. בחירה ומיפוי תחנות דיגום בישראל, מצרים, ירדן ותחנה בערב הסעודית, במסגרת שיתוף פעולהעם גופיהמחקרבמדינותהשכנות,כפישיאפשר המצבהפוליטיהנתון. איסוף פרטים בוגריםומתגייסים צעירים ממושבות אלמוגיםבכל תחנותהדיגום.חזרותבכל אתריבוצעובמרחקשללפחות 3 מ'ביןפרט לפרטלמזעראתהשפעתהרביההאלמינית. הפרדה פיסיתשלריקמתהאלמוגומיצוי.DNA ד. אמפליפיקציה של אתרי מיקרוסטליטים באמצעות פריימרים יחודיים לאלמוגים, הידועים מעבודות קודמות. ה. ו. הפרדת מקטעי המיקרוסטליטים בג'ל ואנליזה של הבנדים שהתקבלו. זיהוי המבנה וקיבעת מספר הגנוטיפים לכל אתרי המיקרוסטליטים בכל הפרטים שנבדקו. (F ST ) Pairwise F-statistics ז. מציאת השונות הגנטית ע"י תוכנה לחישוב המותאמת לחישובים בתחום גנטיקה של אוכלוסיות. 4.2 בחינת דפוסי התפוצה של לארוות בצפון המפרץ באמצעות דיגום של לארוות דיגום פלנקטון בצפון המפרץ ובמרכזו בכדילבדוקאםצפוןהמפרץחשובלקישוריות ביןשניצידיוישלבדוק ריכוז מרופלנקטוןבצפון mesh המפרץ. הדיגוםיתבצעבאמצעות גרירהאופקית (במקביללחוף)שלרשתפלנקטוןבעלת 100µm של size lii במרחקים שוניםמהחוףאלעברמרכזהמפרץ (מהאזורהמשוערשלתחנת השאיבה),בעומקיםמשתנים (טבלה 2 )עפ"יגרדיינט העומקמהחוףבאזורהשאיבה (ראהאיור 3).בכל מרחק מהחוף,תתבצע גם גרירת רשת אנכית מהעומק המקסימלי על מנת לדגום את כל עמודת המים.הגרירותתעשנהבזמניםשונים (אמצעהיוםולאחר השקיעה),בכלנקודהתהיינה 19 שתיחזרותשלגרירהותחזורנה מספרפעמיםבכל חודשבהתאםלמחזורהירח ולאורךשנה. לרשתהפלנקטוןיוצמד Flowmater עלמנתלחשבאת נפחהמיםשעברודרךהרשת.(הערה: המרחקים מהחוף והעומקים השונים נבחרו אקראית.אין בספרות ניסויים דומים על מנת לבסס את קביעת המרחקים על סמך מידע מדעי קונקרטי) 336

337 טבלה 2: אזורי הדיגום המוצעים. כל עומק שתתבצע בו דגימה מסומן ב-" x ". מקומות שלא תתבצע בהם דגימה מסונות ב "-" העומק המקסימאלי שממנו תתבצע גרירת הרשת האנכית מסומן בקו שחור בולט. עומק מרחקמהחוף (מטר) (מטר) 5 x x x x x x 10 - x x x x x x x x x x x x x x x x x x x liii עלמנת לדגוםפלנקטוןאופקיתבכל נקודהתיגררהרשתבמהירותשל 1.5 קשרלאורך 5 דקות. איסוף הדגימותמהרשתייתבצעלאחרכלגרירה.על מנתלאלגרוםנזקללארוותישלהשרותאת 52 הדגימותבמי יםמסונניםולאבפורמלין כפישמקובלבשמירתדגימות זואופלנקטון.לאחרמכן ישלספוראתהכמותהכלליתשנדגמה, למייןאתהפלנקטון למרופלנקטוןוזואופלנקטוןבעזרת dissecting microscope ולחלקם מורפולוגיתככלהניתן עפ"ימשפחות.אנוממליציםלהשתמש בשיטות מולקולאריות לזיהוי מיני לארוות בדגימות במידה ויהיו זמינות בזמן תחילת העבודה. לדוגמה,חוקרים הצליחולזהות 12 מיני Shellfish מסחרייםמדגימותלארוותע"ישיטת PCR- liv. RFLP איור 3 :החתך ורטיקאלי של פרופיל העומק 7 באזורהמשוער 337

338 4.2.2 חישובים ריכוז מרופלנקטון כללי ולכל מין בעומקים שונים ע"ימידע מה- flowmater ניתןלחשב אתנפחהמיםשעברודרךהרשת,כךניתןלמצואאתריכוז כלל הזואופלנקטוןוהמרופלנקטון ל- m 3 וכןניתןיהיה לחשבאחוזמרופלנקטוןמכלל זואופלנקטוןל- m. 3.התוצאהאמורהלתתתמונת התפרסותהמרופלנקטוןלאורךעמודתהמים בשעות שונותובעונותשונות שלהשנה.מידעזהיכול להיותיעיל,באםתוקםתחנתהשאיבה,על מנת להמליץעלזמןשאיבהועומקשאיבה אופטימאליים.כמוכן,העומקהמירבישבונמצא לארוות (מעל לריכוזסףמסויים)ישמשבמודל לתיאורפיזורהלארוות (ראהפרק 4.4). חישובאחוז מרופלנקטוןלפימיןיחושב ע"יחלוקתמספרהמרופלנקטוןל- m 3 ממיןמסויים במספרהכוללשלהמרופלנקטוןל- m 3 שנמצאובאותו העומק.התוצאהיכוללפרושתמונהשל תפוצת מיןמסוייםשלמרופלנקטון בעמודתהמיםובמרחקמסוייםמהחוף ריכוז בכל עמודת המים במרחקים שונים מהחוף החישוביתבצע עלהדוגמאותשנאספולאחרהגריפה אנכיתשלרשתהפלנקטון.ריכוז מרופלנקטוןל- m 3 יחושבכפישמפורט בסעיף התוצאהתראהאםישנהכמותגדולהשל מרופלנקטוןבצפוןהמפרץיחסיתלמרכזוובכך תוכח חשיבותצפוןהמפרץלקישוריות חישוב כמות מרופלנקטון שתישאב לשניית שאיבה ניתן להניחשכלשניהיישאבומעל 60m 3 שלמי יםמצפוןמפרץאילת.בעזרתמידעמה- flowmeter שנקבללאחרכלגרירתרשתנוכללחשב ריכוזמרופלנקטון באזורבשאיבה.ע"י הכפלת הנתוניםהנ"לתחושבכמותמשוערתשל מרופלנקטוןשתישאבלשנייתשאיבה. 4.3 מודל לבחינת השפעת השאיבה על הטמפרטורה, המליחות וריכוז הנוטריינטים של מי המפרץ אנומציעיםלהשתמשבמודל קייםאשריותאםלצרכינו.המודלבו אנורוציםלהשתמשהוא 3 מודלשל סילברמןוגילדור אשרנועד לבחוןאתההשפעהשל שינוייםבזרםהתרמוהליניביןים סוף למפרץ אילת על התנאים הפיסיים במפרץ.המודל בוחן מספר השערות פתוחות בנוגע לזרם התרמוהליני.השערה אחת היא שהשטפים של הזרם התרמוהליני אינם קבועים אלא משתנים לאורך עונות השנה,כאשר בחודשי בחורף השטפים גדולים פי שלוש או ארבע מהשטפים בחודשי הקיץ.השערה שניה היא שישנו הבדל בזרימה בקיץ כאשר לאורך מרבית השנה הזרם התרמוהלינינכנס אלהמפרץדרךשכבתהמיםהעליונה (עד 200 מטר)ויוצאדרךשכבתהמים האמצעית (200 עד 500 מטר)ואילובחודשי הקיץ,כתוצאהמהנתקשנוצרביןהשכבותבשל תופעת השיכוב של עמודת המים,הזרם התרמוהליני נכנס ויוצא דרך שכבת המים העליונה. השערה שלישית היא שאחת לחמש שנים בממוצע,טמפרטורות מי ים סוף,הנכנסים אל תוך המפרץעםהזרםהתרמוהליני, יורדותבכ- 2 מעלות צלזיוסמרמתםבשנהרגילה (אוליכתוצאה מארוע אקלימי חריג כמו התפרצות הר געש גדול)מה שגורם לערבוב עמוק יותר של שכבות המים במפרץ בתחילת החורף של אותה שנה. המודל מחלק את המפרץ לשש קופסאות (ראה איור להלן): שלוש קופסאות עומק לצפון המפרץ (שכבת מים עליונה, אמצעית ותחתונה) ושלוש קופסאות עומק לדרום המפרץ. הזרימה בין 338

339 הקופסאות מורכבת מהזרימה התרמוהלנית מדרום לצפון ובחזרה, מזרימה אנכית בין קופסאות העומק השונות המייצגת ערבוב הנוצר מתופעות של דיפוזיה וקונבקציה (בשל הפרשי מליחויות וטמפרטורות בין השכבות) ומזרימה אופקית בין קופסאות מאותה שכבת עומק המייצגת זרמי גאות ושפל וזרמים סיבוביים שמקורם ברוחות. כל הזרמים האלה מיוצגים במערכת משוואות דיפרנציאליות המתארות את שיעור השינוי בטמפרטורות, מליחות וריכוז הפוספט בכל אחת מהקופסאותלאורךהזמן. המודלמקבלכקלטאתהנתוניםהבאים: o גודלהשטףשלהזרם התרמוהלינילאורךחודשיהשנה o טמפרטורה,מליחותוריכוז הפוספטשלמיהיםהאדום הנכנסיםלמפרץלאורךחודשיהשנה o נתוניםממדידות מטרולוגיותהקובעיםאתעוצמתהאידוי מהשכבותהעליונות לאורך השנה o קצבי הערבובהאופקיוהאנכיביןהקופסאות איור 4: חלוקת מפרץ אילת לקופסאות השונות במודל של סילברמן וגילדור. החיצים האפורים מתארים את הזרימה התרמוהלינית. החיצים השחורים מתארים אתהערבובהאופקיוהאנכיביןהקופסאות. המודל הורץ במספר תצורות שונות בכדי לבדוק עבור איזו תצורה מתקבלות תוצאות הדומות ביותר לערכי הטמפרטורות והמליחות שנמדדו במפרץ במציאות, ונמצא שהתצורה המספקת את התוצאות המדויקות ביותר היא התצורה הכוללת את כל שלושת ההשערות שאוזכרו למעלה כלומר: שטפים משתנים בין החורף לקיץ, דפוס זרימה שונה בקיץ העובר רק דרך שכבת המים העליונה וירידה מחזורית כל 5 שנים בטמפרטורות מי ים סוף הזורמים אל המפרץ. אנו מציעים להשתמש במודל בתצורה הזו לאחר שנוסיף לו את אלמנט השאיבה. כל שנצטרך לעשות לשם כך הוא להוסיף למשוואות של המודל את שאיבת המים מצד אחד ואת הגברת הזרימה התרמוהלינית הנכנסת אל המפרץ מן הצד השני. השאיבה תתבטא בהחסרת המים שאמורים להילקח בשאיבה (60 מ"ק בשניה) מהקופסא העליונה של צפון המפרץ. הגברת הזרימה התרמוהלינית תתבטא בהוספת כמות מים זהה לזו שנלקחת בשאיבה למי ים סוף הנכנסים אל הקופסא העליונהשלדרוםהמפרץ. לשם המחשה, נדגים את השינוי הזה על אחת המשוואות של המודל המתארת את השינוי בטמפרטורותבזמן בקופסאהצפונית העליונה.המשוואההזונראיתכך: 339

340 המשוואה מתארת למעשה את מאזן החום של הקופסא הצפונית העליונה בכל יחידת זמן ע"י ( פירוט שטפי החום שנוספו או אבדו לקופסא. הרכיב הראשון בצד ימין של המשוואה ) הוא שטף החום המועבר בין הקופסא לאטמוספירה. הרכיבים השני ) ( והשלישי ) ( הם שטפי החום המועברים בין הקופסא הצפונית העליונה והקופסא הצפונית האמצעית ובין הקופסא הצפונית העליונה והקופסא הדרומית העליונה בשל הערבוב האנכי והאופקי בהתאמה. הרכיב הרביעי ) ( הוא שטף החום שנכנס לקופסא ביחד עם מים מהזרם התרמוהליני שנכנסו לקופסא, והרכיב החמישי ) ( הוא שטף החום שיצא מהקופסא ביחד עם מים מהזרם התרמוהליני שיצאו מהקופסא ) הוא השטף של הזרם התרמוהליני הנכנס אל המפרץ, ו- הם שטפיהמיםשאבדו מהקופסאהדרומית העליונהוהקופסאהצפונית העליונה,בהתאמה,כתוצאה מאידוי). אנחנו נוסיף למשוואה את אפקט השאיבה בעזרת פרמטר נוסף - - שטף המים שנלקח Q RD בשאיבה, שיתווסף לשטף המים האובד כתוצאה מאידוי המקופסא הצפונית -, ולשטף התרמוהליני הנכנס אל המפרץ -. לאחר הכנסת השינוי למשוואה נקבל בסופו של דבר את אותה המשוואה עם רכיב חדש נוסף S1 Q, RD T* כלומר הטמפרטורה בקופסא העליונה של צפון המפרץ תהיה מושפעת יותר, במידה מסויימת, מהטמפרטורה בקופסא העליונה של דרום המפרץ. כמובן שבחינה של משוואת החום עבור הקופסא הדרומית העליונה היתה מראה שהטמפרטורה בקופסא זו תהיה מושפעת יותר מטמפרטורות מי ים סוף הנכנסים אל המפרץ, כך שבאופן עקיף הטמפרטורותבצפון המפרץגםהםיושפעו יותרמטמפרטורתהמיםשלמייםסוף. באמצעות טיפול זהה בכל יתר המשוואות נקבל מערכת משוואות חדשה הכוללת בתוכה גם את אפקט השאיבה. אם נריץ את הסימולציה לאחר השינויים ונשווה לתוצאות הסימולציה לפני השינויים נוכל לבדוק איזו מידה של השפעה יש לשאיבה על רמות הטמפרטורה, מליחות וריכוז הפוספטים בכל אחת מהקופסאות. המודל הקיים בוחן שינויים בריכוז של פוספט. בכדי לבחון שינויים בריכוז של נוטריינטים אחרים ניתן להשתמש באותה מערכת משוואות לאחר התאמת נתוני הקלט לגבי ריכוז הנוטריינט המבוקש במי ים סוף, ובחירת קצב שקיעה וקצב מיחזור (שתי פרמטריםמהמשוואותשלריכוז הפוספט)המתאימיםלנוטריינטהמבוקש. 4.4 מודל לבחינת השפעת השאיבה על יכולת האספקה של לארוות ואופן הפיזור של לארוות בצפון המפרץ בכדי לבחון את השפעת השאיבה על יכולת האספקה של לארוות בצפון המפרץ אנו מציעים מודל הבנוי על קונספט זהה למודל הקופסאות מהסעיף הקודם. גם במודל הזה נשתמש בחלוקה מרחבית לקופסאות רק שהפעם מוקד ההתעניינות יהיה צפון המפרץ ושכבת העומק שבה קיימת פעילותשל לארוות. ע"פ הערכותהמומחים (דודזכאי ומשה קיפלאווי, מידע בע"פ)העומקשאליו מגיעות הלארוות הוא בין 30 ל- 80 מטר (ישנו הבדל בין לארוות של אלמוגים ללארוות של דגי השונית). מכיוון שמדובר בהערכות בלבד המודל יתבסס על תוצאות הדיגום (סעיף 4.3). את המרחב של צפון המפרץ (האזור הצפוני במודל של סילברמן וגילדור, 70 ק"מ מהנקודה הצפונית 340

341 ביותר במפרץעד אזור נואיבה) נחלק לארבע קופסאות: קופסת חוף מזרחית, קופסת חוף צפונית, קופסת חוף מערבית וקופסא מרכזית. את הגבול בין קופסאות החוף לקופסא המרכזית נקבע לפי המבנה הבתומטרי של המפרץ כך שהגבול יעבור בקו שבו באופן ממוצע העומק במפרץ מגיע לעומק המירבי של פעילות הלארוות. כל אחת מהקופסאות המרחביות תחולק לשלש שכבות עומק, כפי שנעשה במחקרים של מדידות זרמים באמצעות מכשירי ADCP (ראה סעיף 1.1.4): שכבת מים עליונה (עד 4 מ'), שכבת מים אמצעית (עד 15 מטר) ושכבת מים תחתונה (עד העומק המקסימלישלפעילות לארוות). COAST E 1 COAST E 2 COAST E 3 איור 5: חלוקת המפרץ לקופסאות במודל לתיאור ההפצה של לארוות במפרץ. החיצים מתארים את אפשרויות המעבר של הלארוות בין הקופסאות השונות בהתאם לזרמים בין הקופסאות. הצבעים השונים מייצגים את PUMP COAST N 1 CENTER 1 החלוקה לשכבות המים השונות. PUMP COAST N 2 CENTER 2 PUMP COAST N 3 CENTER 3 COAST W 1 COAST W 2 COAST W 3 אנו נפתח מערכת משוואות המתארת את שיעור השינוי ברמות הריכוז של לארוות בכל אחת מהקופסאות לאורך הזמן. אחת מהנחות המודל תהיה שהלארוות פרושות באופן אחיד בכל קופסא. הלארוות במודל יווצרו בקופסאות החוף, היכן שמצויות שוניות האלמוגים. לארוות מכל הקופסאות יוסרו בקצב אחיד כך שאורך החיים של הלארוות במודל יתאיםלמשך הזמן הממוצע שבו לארוות נעות במפרץ לפני שהם מתיישבות (במקרה של לארוות של אלמוגים), מתבגרות (במקרהשללארוותשלדגים)אומתות (ראהסעיף 1.2.4). ככלהידוע (סעיף ),יכולתהתנועה העצמית האופקית של הלארוות הינה מוגבלת ביותר, כך שתנועת הלארוות בכיוון האופקי מושפעת בעיקר מזרמי הים. גם במודל, המעבר האופקי של לארוות בין הקופסאות יחושב ע"פ הידוע לנו על הזרמים המקשרים בין הקופסאות השונות. אנו נשתמש במידע שנרכש ממדידות הזרמים לאורך החופים של מזרח, מערב וצפון המפרץ. עבור כל אחת משכבות העומק,הרכיב של הזרם לאורך החוף ישמש לתיאור הזרימה בין קופסאות החוף והרכיב של הזרם הניצב לחוף ישמש לתיאור הזרימה בין קופסת החוף לקופסא המרכזית. דפוסי הזרימה האופקיות בין הקופסאות ישתנו עם הזמן בהתאם לתוצאות המדידות המתארות את הזרימה בנקודות זמן שונות בשנה. התנועה האנכית של לארוות בין שכבות העומק השונות תלויה הן ביכולת התנועה העצמית שלהן והן בזרימה בין שכבות המים המאופיינת ע"י תופעות השיכוב והעירבול (סעיף 1.1.3). אנו נמדל את הערבוב האנכי של לארוות בין שכבות העומק באמצעות קצב ערבוב קבוע 341

342 לכל הקופסאות (כפי שנעשה במודל של סילברמן וגילדור) אשר יהיה חלש בקיץ בזמן השיכוב של שכבות המים ויתחזק בחורף בזמן העירבול של שכבות המים. את השאיבה נמדל באמצעות החסרה של לארוות משכבת עומק כלשהיא של קופסת החוף הצפונית כך שכמות הלארוות שתוחסר בשניה תהיה שווה לכמות המים הנשאבים בשניה כפול ריכוז הלארוות בקופסא באותו הזמן. מכיוון שאיננו יודעים מאיזו עומק מתוכננת השאיבה להתבצע, אנחנו נריץ את המודל מספרפעמים,כאשרבכלפעםהשאיבהתתבצעמשכבתעומקאחרת. לסיכום,אלההפרמטרים אשרהמודלשלנויקבלכקלט: o העומק המירביאליוהלארוותמגיעות o קצבהייצורשללארוות (אולישונהבכלקופסתחוף) o אורךהחייםהממוצעשל לארוותעדלהתיישבות/התבגרות/מוות o דפוסיהזרימההאופקיים ביןהקופסאותהשונותלאורךהשנה o קצבהערבובהאנכילאורךהשנה o קצבהשאיבהושכבת העומקממנהתתבצעהשאיבה לגבי קצב הייצור של לארוות, ישנה בעייתיות מאד גדולה למדוד או אפילו להעריך את הפרמטר הזה. ניתן אולי לנסות להעריך את הפרמטר הזה באמצעות הערכה של מספר מושבות האלמוגים המצויים בקופסת חוף מסויימת והערכה של מספר הלארוות המיוצרות במושבת אלמוגים אחת. כמובן שהערכה זו תהיה פרועה ביותר אך נוכל להתמודד עם הבעיתיות הזו ע"י נקיטה בשתי אמצעים מקובלים בשימוש במודלים. אמצעי אחד הוא לדאוג שתוצאות המודל ינתנו בצורה איכותית ולא בצורה של מספרים אבסולוטיים כך שלא משנה ממש מהו קצב הייצור האמיתי של הלארוות אנחנו נוכל להגיד איזה אחוז מכלל הלארוות המיוצרות השאיבה תיקח. האמצעי השני שבו נוכל לנקוט הוא מה שנקרא בדיקת רגישות Analysis) (Sensitivity של המודל לערכים שונים של קצבי ייצור של לארוות. כלומר אנחנו נריץ את המודל עם ערכים שונים של קצבי ייצור של לארוות ונבדוק כיצד תוצאות המודל משתנות בהתאם לשינויים בפרמטר כך שנוכל להעריך עד כמה המודל רגיש לשינויים בפרמטר הזה, ונוכל גם לומר לכל טווח ערכים של הפרמטר מה יהיוהתוצאותעלפיהמודל. בסופו של דבר, תוצאות המודל יהיו אחוז הלארוות שיגרעו ע"י השאיבה מתוך כלל הלארוות שיווצרו בצפון המפרץ וכן ריכוזי הלארוות בכל אחת מהקופסאות עם השאיבה וללא השאיבה. תוצאות אלו יאפשרו לנו להעריך באיזו מידה יכולה השאיבה להשפיע על יכולת האספקה של לארוותועלאופן הפיזורשלהםבצפוןהמפרץ. 5. מסקנות והמלצות במחקרהנוכחיבחרנולהתמקד בהשפעתהשאיבהעלהתנאים הפיסיקלייםבמפרץועלאספקת הלארוותבצפוןמפרץ אילת.תיתכנההשפעותנוספות,שחלקן ציינובמסגרתעבודהזווחלקןלא ניתןלחזותכלל.אנו ממליציםלתכנןמחקרים נוספיםשיבדקואתההשפעות הנוספותשלאנבחנו במסגרתעבודהזו. בשל מורכבותה ורגישותה של המערכת האקולוגית בשונית האלמוגים קשה להעריך במדויק את ההשפעה של פרויקט בסדר גודל כמו השאיבה לתעלת הימים. מרבית המומחים איתם התייעצנו 342

343 סברו שתהיה השפעה שלילית של השאיבה על התנאים הפיסיים ועל המערכת האקולוגית בצפון מפרץ אילת. אולם,גם אם המחקר יבדוק את כל ההשפעות אותם אנו צופים הרי שעדיין ברור כי תיתכנה תופעות שלא ניתן לחזות, וההשפעה תהיה ארוכת טווח ומורכבת הרבה יותר ממה שניתן להעריךכיום, וגםלאחרביצועמחקרזה. שונית האלמוגיםהיאאחת הסביבותהמורכבות והמגוונותביותר בעולם,ובאילתנמצאתהשונית הצפונית ביותר בעולם. בעשרות השנים האחרונות סובלת השונית מהפרעות אנתרופוגניות רבות ורק כעת ישנם סימנים לשיפור, במיוחד לאחר הוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת. אספקת הלארוות חיונית לקיומה של השונית, וללא אספקת לארוות סדירה לא תוכל השונית להתאושש מהשפעות הזיהום, ומאמצי השימור יהיו לשווא. תהליכי הרבייה, נדידת הלארוות ותהליך הגיוס נחקר במשך שנים רבות אך עדיין רב הנסתר על הגלוי. לכן, גם אם לא ניתן לקבוע בוודאות כי השאיבה תפגע בשטף הלארוות הרי ראוי שיינקט עקרון הזהירות המונעת, ביחס לתהליך ביולוגי מורכבועדיןכלכך. באם יצא הפרויקט אל הפועל אנו ממליצים להשתמש בתוצאות המחקר הנוכחי לצורך תיכנון המיקום של השאיבה וזמני השאיבה, כדי שהשאיבה לא תהיה רצופה, אלא תותאם לתנועת המרוקפלנקטון בצפון המפרץ. בנוסף, אנו ממליצים שהפרויקט, במידה ויוקם, יבנה בשלבים, לאורך מספר שנים, וקצב השאיבה לא יהיה מקסימאלי מההתחלה. מומלץ לקיים במקביל עבודות ניטור על מצבה של השונית והשינויים בתנאים הפיסיקליים, ולהתנות את המשך הפרויקטבתוצאותהניטור. 343

344 1 יוסילויה ורמיקליין,שוניתהאלמוגים,משרדהבטחון/אוניברסיטתתל-אביב, 1994 ביבליוגרפיה : 1 A. Genin, B. Lazar and S. Brenner, Vertical mixing and coral death in the Red Sea following the eruption of Mount Pinatubo, Nature 377 (2002) J. Silverman and H. Gildor, The residence time of an active versus a passive tracer in the Gulf of Aqaba: A box model approach, Journal of Marine Systems 71 (2008) T. Berman, N. Paldor and S. Brenner, Simulation of wind-driven circulation in the Gulf of Eilat- Aqaba, Journal of Marine Systems 26 (2000) R. S. Manasrah, F. A. Al-Horani, M.Y. Rasheed, et al., Patterns of summer vertical and horizontal currents in coastal waters of the northern Gulf of Aqaba, Red Sea, Estuarine, Coastal and Shelf Science 69 (2006) A. Genin and N. Paldor, Changes in the circulation and current spectrum near the tip of the narrow, seasonally mixed gulf of Eilat, Israeli Journal Earth Science 47 (1998) Final report, red sea - dead sea conduit, Marine Environment Component Study, The Royal Scientific Society / Environmental Research Centre, FoEME (2007). 1 Y. Loya,. The coral reefs of Eilat past, present and future: three decades of coral community structure studies. In: Rosenberg, H., Loya, Y. (Eds.), Coral Reef Health and Disease (2004) p. 400, Springer-Verlag, Berlin. 1 R. H. Richmond and C. L. Hunter, Reproduction and recruitment of corals: comparisons among the Caribbean, the Tropical Pacific and the Red Sea, Marine Ecology Progress Series 60 (1990) T. Fenchel, Marine Plankton Food Chains, Annual Review Ecology Systems 19 (1988) R. Bainbridge, Migrations. In: Watermen. N.Y. (Ed), the Physiology of Crustacea 7 (1961) , By T.H.: Academic Press. 1 K. Banse, On the vertical distribution of zooplankton in the sea, Progress Oceanography 2 (1964) R. Vaissier and G. Seguin, Initial observations of the zooplankton micro distribution on the fringing coral reef at Aqaba (Jordan), Marine Biology 83 (1984) N. Marshall, Detritus over the reef and its potential contribution to adjacent waters of Eniwatok Atoll, Ecology 46 (1965) J. F. Haney, Diel patterns of zooplankton behavior, Bulletin of Marine biology Stn Asamushi 43(3) (1988) M. Z. Giliwicz and J. Pijanowska, Effect of predation and resource depth distribution on vertical migration of zooplankton, Bulletin of Marine biology Stn Asamushi 43:3 (1988) B. W. Frost. Variability and possible adaptive significance to diel vertical migration of Calanus pacificus, a planktonic marine copepod Bulletin of Marine biology Stn Asamushi 43: 3 (1988) M. D. Ohman, Behavioral responses of zooplankton to predation, Bulletin of marine Science 43 (1988) V. Farstey, B. Lazar and A. Genin, Expansion and homogeneity of the vertical distribution of zooplankton in a very deep mixed layer, Marine Ecology Progress Series 238 (2002) A. Genin, J. S. Jaffe, R. Reef, et al., Swimming against the flow: a mechanism of zooplankton aggregation, Science 308 (2005) T. J. Cowles, R. A. Desiderio and M. E. Carr, Small- Scale planktonic structure: Persistence and trophic consequences, Oceanography 11:1 (1998) P. J. S. Franks, Sink or swim: accumulation of biomass at fronts. Marine Ecology Progress Series 82 (2002)

345 1 A. L. Shanks, J. Largier, L. Brink, et al., Demonstration of the onshore transport of larval invertebrates by the shoreward movement of an upwelling front, Limnology and Oceanography 45:1(2000) U. Sommer, U.G. Berninger, R. Böttger-Schnack, et al., Grazing during early spring in the Gulf of Aqaba and the northern Red Sea, Marine Ecology Progress Series 239 (2002) T. Echelman and L Fishelson, Surface zooplankton dynamics and community structure in the Gulf of Aquaba (Eilat), Red Sea Marine Biology 107 (1990) S. Cornils, B. Schnack-Schiel, T. Al-Najjar, et al., The seasonal cycle of the epipelagic mesozooplankton in the northern Gulf of Aqaba (Red Sea), Journal of Marine Systems 68 (2007) P. Sale, D. McWilliams and D. Anderson, Faunal relationships among near-reef zooplankton at 3 locations on Heron Reef, Great Barrier Reef, and seasonal changes, Marine Biology 49 (1978) S. Richman, Y. Loya and L. Slobodkin, The rate of mucus production by corals and its assimilation by the coral reef copepod Acartia negligens. Limnology and Oceanography 20 (1975) D. O'brien and D. Ritz, Escape responses of gregarious mysids (Crustacea, Mysidacea): towards general classification of escape responses in aggregated crustaceans, Jeournal of experiment marine biology and ecology 116 (1998) M. T. Khalil and N. S. A El-Rahman, Abundance and diversity of surface zooplankton in the Gulf of Aqaba, Red Sea, Egypt, Journal of Plankton Research 19 (1997) S. R. Palumbi, Population Genetics, Demographic connectivity, and the Design of Marine Reserves, Ecological Applications, 13: 1(2003) S146 S C. M. Roberts, Connectivity and Management of Caribbean Coral Reeds, Science 278 (1997). 1 L. A. Levin, Recent progress in understanding larval dispersal: new directions and digressions, Integrative and Comparative Biology 46:3 (2006) R. Ben - David - Zaslow and Y. Benayahu, Competence and longevity in planulae of several species of soft corals, Marine Ecology Progress Series (1998). 1 B.P. Kinlan and S.D. Gaines, Propagule dispersal in marine and terrestrial environments: a community perspective, Ecology 84 (2003) B. J. Becker, Lisa A. Levin, F. Joel Fodrie, and Pat A. McMillan, Complex larval connectivity patterns among marine invertebrate populations, PNAS 104:9 (2007), R. K. Cowen, K. M. Lwiza, S. Sponaugle, et al., Connectivity of Marine Populations: Open or Closed?, Science 287: 5454 (2000) M.J. Kingsford, J.M Leis, A. Shanks, et al., Sensory environments, larval abilities and local self recruitment, Bulletin of Marine Science 70 (2002) A. Abelson, R. Olinky and S. Gaines, Coral recruitment to the reefs of Eilat, Red Sea: temporal and spatial variation, and possible effects of anthropogenic disturbances, Marine Pollution Bulletin 50 (2005) O. Ben-Tzvi, M. Kiflawi, S. D. Gaines et al., Tracking recruitment pathways of Chromis viridis in the Gulf of Aqaba using otolith chemistry, Marine Ecology Progress Series 359 (2008) A. Zvuloni, O. Mokady, M. Al-Zibdah, et al., Local scale genetic structure in coral populations: A signature of selection, Marine Pollution Bulletin 56 (2008) T. Ridgway, C. Riginos, J. Davis et al., Genetic connectivity patterns of Pocillopora verrucosa in southern African Marine Protected Areas, Marine Ecology Progress Series 354 (2008) D. J. Ayre and T. P. Hughes, Genotypic Diversity and Gene Flow in Brooding and Spawning Corals along the Great Barrier Reef, Australia, Evolution, 54:5 (2000) השפעת חוות הדגים על מי מפרץ אילת ועל שוניות האלמוגים, נייר עמדה, המשרד לאיכות הסביבה, רשות הטבע והגנים 2004).( 345

346 1 The World Bank, Red Sea Dead Sea Water Conveyance Concept Feasibility Study and Environmental and Social Assessment (2007). 1 Lesotho Highlands Water Project website, 1 C. Tortajada, Human Development Report, Sao Francisco Water Transfer (2006). 1 Central Arizona Project website, X. Qingtao, G. Xinan and H. F. Ludwig, The Wanjiazhai water transfer project, china: an environmental integrated water transfer system, The Environmentalist 19 (1999). 1 C. Tortajada, United Nations Development Programme, Water Transfer from the Ebro River (2006). 1 M. E. Hellberg, R. S. Burton, J. E. Neigel et al, Genetic Assessment Of Connectivity Among Marine Populations, Bulletin of Marine Science 70 (2002) S. Mariani, M. J. Uriz, and X. Turon, Methodological bias in the estimations of important meroplanktonic components from near-shore bottoms, Marine Ecology Progress Series 253 (2003) S.C. Goswami, Zooplankton Methodology, Collection & Identification - a field Manual, National Institute of Oceanography (2004). 1 S. Wang, Z. Bao, L. Zhang, et al., A new strategy for species identification of planktonic larvae: PCR RFLP analysis of the internal transcribed spacer region of ribosomal DNA detected by agarose gel electrophoresis or DHPLC, Journal of Plankton Research 28:4 (2006),

347 רגעים נבחרים מקורס תשס"ח צילומים: ירון הרשקוביץ ורועי קרויזמן צילום 1: הגיאולוג אלי רז מסביר לתלמידי הקורס על ההשלכות של ירידת מפלס ים-המלח צילום 2: תלמידי הקורס מסיירים לאורך חוף ים-המלח וחווים מקרוב את משמעות תופעת הבולענים 347

348 צילום 3: הסבר מפי יפעת פז (סגנית מנהל השמורה) על ההשלכות של ירידת מפלס ים-המלח על שמורת עינות צוקים. צילום 4: מבט מקרוב על התופעה הגיאולוגית הייחודית של התחתרות נחלים בחוף שמורת עיינות צוקים. 348

349 צילום :5 תלמידי הקורס מאזינים להרצאה של אחת הקבוצות. צילום :6 חברי הקבוצה עונים על שאלות מהקהל בתום הרצאתם. 349